בית המשפט נתבקש להצהיר כי מועצה אזורית לב השרון גובה היטלי פיתוח בסכומים העולים על עלויות הפיתוח בשכונת ההרחבה בישוב גנות הדר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים בפני כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין, כבוד השופטת ע' ארבל וכבוד השופט נ' הנדל. עע"מ 10225/07 שילה מלצר נ' המועצה האזורית לב השרון
הרקע
שילה ושמואל מלצר הם בעלי זכויות חכירה בחלקות ביישוב גנות הדר, המצוי בתחומה של המועצה האזורית לב השרון, בו הוחלט לבצע עבודות פיתוח שונות ביישוב. המועצה גבתה מהתושבים סך של 17,500 דולר למגרש בעבור עלויות הפיתוח כאשר לטענת המועצה, בסכום זה נכללה הנחה משמעותית לתושבים. שילה ושמואל מלצר, טוענים כי סכום זה מופרז, ועולה על הסכום שהוציאה המועצה בפועל בגין עבודות הפיתוח ולכן בחרו שלא לשלמו. לשילה ולשמואל מלצר נשלחו מספר הודעות התרעה, ואף דרישות תשלום חדשות. לטענת המועצה, הדרישות חושבו בהתאם לעלויות של עבודות הפיתוח בפועל, ועל פי שיטת החישוב הקבועה בחוקי העזר של העירייה: שיטת דמי ההשתתפות. שילה ושמואל מלצר טוענים כי החיוב עצמו איננו חוקי, וגם גובה הסכום אשר יוצר מצב של "כפל חיובים". הסכומים כוללים סכומים שנגבו כהיטל השבחה, סכומים שנתקבלו ממשרדי ממשלה שונים בגין "השתתפות משרדי הממשלה בפיתוח מערכת הכבישים והמדרכות בישוב" (כגון: השתתפות משרד התחבורה בכבישים עורקיים והצבת רמזורים, השתתפות מ.ע.צ בכבישי גישה לישוב) וכן סכומים שהועברו למועצה מן המנהל לשם ביצוע עבודות פיתוח, ולכן מבקשים שילה ושמואל מלצר כי בית המשפט יורה להפחית מדרישות התשלום לעיל. בית משפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, ולכן הם ערערו לבית המשפט העליון. לטענתם, במסגרת סעיף 13 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, כספים הנגבים כהיטל השבחה, בין היתר, לכיסוי הוצאות הפיתוח של הוועדה המקומית או של הרשות המקומית, לפי העניין, אין לגבות כל סכום נוסף בגין הוצאות פיתוח.
 
דיון והכרעה
בית המשפט קבע  עוד בערכאה הקודמת, לאחר שבחן את מכלול הראיות שהונחו בפניו, כי יש לדחות את התביעה וכי לא נמצאו נסיבות חריגות המצדיקות ערעור. אין לקבל גם את טענות שילה ושמואל מלצר ביחס לחוקיות חוק עזר לשרון הצפוני (סלילת רחובות), התש"ם-1980. אומנם, סעיף 13 קובע כי סכומים שנגבו כהיטל השבחה מיועדים לכיסוי ההוצאות של הועדה המקומית או של רשות מקומית, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור, אך אין בכך כדי לשלול מן המועצה את סמכותה הכללית להטיל אגרות, היטלים או דמי השתתפות (מכוח סעיף 68(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)). למעשה, אין לקרוא לתוך סעיף 13 את אשר לא נאמר בו. היטל השבחה ודמי השתתפות בגין סלילת כבישים נגבים במקרים שונים ובשם תכליות שונות ובאופן שאין האחד "מוציא" את השני.
סעיף 13 מגדיר (וכך גם מגביל) את השימושים האפשריים של סכומים הנגבים כהיטל השבחה, אולם אין בו כדי לקבוע שלא ניתן לגבות לצורך שימושים אלה סכומים נוספים שלא בדרך של היטל השבחה. לרשות המקומית מקורות תקציביים שונים, ואין להסיק מכך שכספים הנגבים כהיטל השבחה עשויים לשמש לכיסוי הוצאות פיתוח, כדי לשלול גבייה נוספת של כספים למטרה זו. הרשות המקומית רשאית להשתמש בכספים הנגבים כהיטל השבחה לצורך מימון של סלילת כבישים, ולהפחית בשל כך את הסכומים הנגבים מן התושבים כדמי השתתפות, אולם היא אינה חייבת לעשות כך כפי שהמועצה עשתה במקרה זה, להשתמש בכספים הנגבים כהיטל השבחה למטרות ציבוריות אחרות (כל עוד אלה מצויות בגדרו של סעיף 13), ובהתאם לגבות מן התושבים את מלוא העלויות בגין סלילת הכבישים.
 
סיכום
אין לקבל גם את טענות שילה ושמואל מלצר לעניין "כפל חיובים". טענה זו, בגין גביית היטל השבחה לצד גביית דמי השתתפות, יש לדחות לאור האמור בעניין חוקיותו של חוק עזר לשרון הצפוני (סלילת רחובות), התש"ם-1980. שנית, באשר לטענה בדבר נוהל משרד הפנים לעניין השתתפות משרדי הממשלה, הרי שנוהל זה מתייחס רק לחוקי עזר בהם הגבייה נעשית על פי שיטת היטלים. ולא על פי שיטת דמי השתתפות כמו במקרה זה. הטענה בדבר השתתפות משרדי הממשלה נטענה ללא כל ביסוס. אין חולק כי המועצה קיבלה לאורך השנים כספים ממשרדי ממשלה שונים אך עם זאת, לטענת המועצה אין כל קשר בין העברת סכומים אלה לבין עבודות הפיתוח ביישוב ולא עלה בידי שילה ושמואל מלצר להוכיח אחרת. שלישית, לעניין טענת שילה ושמואל מלצר בדבר הסכומים שהועברו למועצה מהמנהל, טוענת המועצה כי סכומים אלה נגבו על ידי המנהל מרוכשי זכויות החכירה במגרשי השכונה החדשה (השכנה) וכי הם יועדו על ידי המנהל לצרכי הקמת השכונה החדשה, ולכן, אין מקום לנכותם מהסכומים שנגבו מתושבי שכונה זו. גם כאן לא הצליחו שילה ושמואל מלצר להוכיח אחרת.
לרשות המקומית מקורות תקציביים שונים, ואין להסיק מכך שכספים הנגבים כהיטל השבחה עשויים לשמש לכיסוי הוצאות פיתוח, במטרה לשלול גבייה נוספת של כספים למטרה זו. לכן, הרשות המקומית רשאית להשתמש בכספים הנגבים כהיטל השבחה לצורך מימון של סלילת כבישים, ולהפחית בשל כך את הסכומים הנגבים מן התושבים כדמי השתתפות, אולם היא אינה חייבת לעשות כן.
שילה ושמואל מלצר יישאו בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבה 1 בסך 20,000 ש"ח.
 
ניתן ב- ט"ו בתמוז התשע"א (17.7.2011).
 
לאתר המועצה האזורית לב השרון
לאתר היישוב גנות הדר

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: