בני הזוג ליניק, הם ברי רשות במשק עזר במושב בית נחמיה. המושב ביקש לפצל את המגרש ל 3 מגרשים ולא זכה לשיתוף פעולה מצד בני הזוג. בית המשפט אכף על בני הזוג את חלוקת משק עזר ל-3 מגרשים והשיב אחד מהם למושב.

מערכת היחסים בין הצדדים:  מושב בית נחמיה (להלן-"המושב") הוא אגודה שיתופית בע"מ. המושב הוא המחזיק ובעל זכויות השכירות במקרקעי המשבצת של המושב על פי חוזה על מינהל מקרקעי ישראל. בשנת 1984 רכשו יובל ורונית ליניק (להלן" "בני הזוג")  את הזכויות בבית מס' 84 במושב בית נחמיה. המושב אישר את קבלת בני הזוג כתושבים שאינם חברים במושב. בני הזוג מתגוררים בבית כברי רשות.  בשנת 1992 מכרו בני הזוג את זכויותיהם בבית למנע שאול ולבנה (להלן-"הקונים"), ומסרו להם את החזקה בבית, אך לא עלה בידי בני הזוג לגרום לרישום חכירה בבית על שם הקונים כפי שהתחייבו בחוזה המכר. הקונים לא שילמו לבני הזוג את יתרת התמורה. המושב מצידו דרש את פינוי הקונים ובני משפחתם, שאכלסו את הבית ללא הסכמתו, ודרש את פירעון  חובות משפחת הקונים למושב. עקב כך הוגשו תביעות הדדיות בין הצדדים ביום 20.2.02 ניתן פסק-דין בתביעה זו, בה קבע בית המשפט כי החוזה שבין בני הזוג לבין הקונים בטל.

בתחום המגרש בנויים 3 בתי מגורים: בית סוכנות ישן, בית חדש שנבנה על ידי בני הזוג, ובית שלישי שנבנה על ידי הקונים, על בסיס מחסן שהיה במגרש.

ביום 11.9.02 שלח המושב מכתב לבני הזוג. בין השאר נכתב במכתב זה: "על פי הסמכות שהוענקה לוועד המושב ...מגרש 84 יפוצל ל-3 מגרשים – ששטחם יהיה שווה, ככל שהדבר ניתן. בידי ליניק ישארו שני מגרשים, - אחד מהם המגרש שעליו עומד הבית החדש ועוד מגרש נוסף, שעליו בית שהיה בעבר מחסן. ליניק יחזיקו בכל מגרש 84, עד לפיצולו. מיד לאחר אישור התכנית על פיה יפוצל מגרש 84 – ימסרו ליניק למושב את החזקה במגרש המושב. המושב יחתום על כל מסמך ויתן הסכמתו לכל פעולה אשר תדרש לצורך פיצול מגרש 84 ולשם הקצאת מגרשי ליניק והחכרתם לליניק, או למועמדים מטעמם. כל אחד מהצדדים ישא בהוצאות הפיצול – על פי חלקו היחסי במגרשים לאחר הפיצול – קרי ליניק 2/3 והמושב 1/3." ביום 12.9.02 חתם ב"כ של בני הזוג חתימת קיבול על מכתב זה, ובכך הפך המכתב לחוזה מחייב בין הצדדים.. מחוזה הפיצול עולה כי המושב יקבל את שליש המגרש עליו בנוי הבית ישן. העובדות עד כה אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים.

תביעת המושב: המושב הגיש תביעה כנגד בני הזוג, בה עתר להורות להם לפנות את חלק המגרש עליו בנוי הבית הישן. המושב נקט בכל הפעולות לביצוע ההסכם לפיצול המגרש, ושכר את שירותיו של מודד, על מנת שיערוך מפת חלוקה כנדרש ויקדמה ברשויות השונות. המושב פעל נמרצות במינהל לאישור החלוקה, ולאחר מאמצים רבים קיבל את אישורו העקרוני לפיצול המגרש לשלושה מגרשי משנה בגודל המכסימלי האפשרי על פי החלטות המינהל, בשטח של כ-500 מ"ר כל מגרש. פקידי המושב פנו שוב ושוב אל בני הזוג על מנת לקבל את חתימתם על גבי תשריט החלוקה ועל מנת שישתתפו בשכר המודד בהתאם להסכם הפיצול, אך ההזוג לא השיבו לפניות אלו. יתירה מכך, בני הזוג השכירו את הבית הישן, חרף מכתב מפורש מב"כ המושב שאינם זכאים לעשות זאת. עקב חוסר שיתוף הפעולה של בני הזוג עם המושב ומחדלם לקיים את חיוביהם על פי חוזה הפיצול לא ניתן לקדם את הליכי הפיצול. התנהגותם של בני הזוג בקשר לפיצול, המשך החזקתם במגרש, השכרתו הבית הישן וגביית דמי שכירות בגין השכרתו, מהווים התנהגות שלא בתום לב בקיום חוזה או בקיום זכות הנובעת מחוזה, והתעשרות שלא כדין על חשבון המושב. מאחר ופיצול המגרש נמנע מחמת מחדליהם של בני הזוג, המהווים הפרה של הסכם הפיצול, יש לראות את התנאי (פיצול המגרש) כאילו התמלא, ובני הזוג חייבים למסור לאלתר את החזקה במגרש המושב לידי המושב, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייך לנתבעים.

טענות בני הזוג: על מנת לדרוש את אכיפת חוזה הפיצול, על התובע להוכיח שהחוזה הופר; לא ניתן לבצע את חוזה הפיצול ככתבו וכלשונו, שכן על מסמך שהגישו בני הזוג לכב' הרשם לא ניתן לבצע את חוזה הפיצול ככתבו וכלשונו, שכן על פי החלוקה המוצעת, נותרת לאחר חלוקת המגרש ל-3 מגרשי משנה יתרת שטח של 300 מ"ר המיועדת לשטח ציבורי, אשר ההסכם שנכרת בין הצדדים אינו נותן דעתו לגביה; אכיפת החוזה אינה צודקת בנסיבות העניין.

דיון ומסקנות: הפרת חוזה הפיצול ע"י הנתבעים: בהחלטתו  מיום 23.11.09 קבע כב' הרשם כי בני הזוג הפרו את חוזה הפיצול. מעבר לכך מהעדויות עולה כי בני הזוג נמנעו מלשתף פעולה עם המושב לפיצול המגרש. בני הזוג נקטו בשיטה של "שב ואל תעשה", וכאשר התבקשו להגיב למפת המדידה שמסר לה המושב, לא הגיבו כלל, על מנת לסכל את חלוקת המגרש ל-3 מגרשי משנה. בני הזוג הפרו את חוזה הפיצול שתי הפרות. הם לא השתתפו ב-2/3 מההוצאות עבור מימוש חוזה הפיצול של המגרש; מאחר ובני הזוג הינם ברי רשות במגרש, היו צריכים להביע את הסכמתם לחלוקה, כאשר הסכמתם זו הייתה צריכה להיות בכתב, על מנת שתובא בפני רשויות התכנון. בני הזוג נמנעו לחתום על מפת המדידה שנמסרה להם או להביע הסתייגויותיהם ממנה, והתעלמו ממנה לחלוטין. בכך התנהגו שלא בתום לב ושלא בדרך מקובלת בקיום חוזה הפיצול.

האם אכיפת ההסכם אפשרית?  בני הזוג טוענים כי אכיפת ההסכם אינה אפשרית, מכיוון שלא ניתן לחלק את המגרש ל-3 חלקים שווים, אלא נותרת יתרה של 300 מ"ר המיועדת לשטח ציבורי, וכי המינהל אינו מסכים לחלק את המגרש ל-3 מגרשי משנה. בעניין זה מסתמכים בני הזוג על עדותה של נציגת המינהל. המושב העביר למינהל את מפת החלוקה. על מפת החלוקה חתמו המושב והמועצה האזורית חבל מודיעין. בתחילה המינהל סירב לאשר את החלוקה על פי מפת החלוקה, אך בסופו של יום נעתר לבקשת המושב. כלומר, המושב קיבל אישור ממחלקת התכנון של המינהל לתכנית החלוקה, ועליו היה לגשת למחלקת עסקאות להשלמת החלוקה בפועל. אלא שלצורך כך היה המושב צריך את שיתוף הפעולה של בני הזוג. הצדדים היו מודעים לעובדה כי יש צורך לקבל את הסכמת המינהל לחלוקת המגרש ל-3 מגרשי משנה. לא היה ברור לצדדים אם אכן המינהל יסכים לחלוקה זו על כן קבעו בחוזה הפיצול סייג לחלוקה, כפי שכתוב בחוזה הפיצול: " מגרש 84 יפוצל ל-3 מגרשים – ששטחם יהיה שווה, ככל שהדבר ניתן." על כן, החלוקה אליה הסכים המינהל היא זו המופיעה במפת החלוקה, וחלוקה זו נכללת במסגרת הסייג "ככל שהדבר ניתן". המסקנה היא כי חוזה הפיצול ניתן למימוש.

אכיפת חוזה : המושב מבקש סעד של אכיפת החוזה, שכן הוא היה מוכן לבצע את חובותיו על פי חוזה הפיצול. בנ הזוג  השכירו את מגרש המשנה שהמושב היה זכאי לקבל, והפיקו רווחים כספיים. אין בני הזוג יכולים לטעון כנגד המושב שהמגרש לא פוצל, מכיוון שהם אלו אשר מנעו במחדליהם את פיצול המגרש. נקבע כבר בפסיקה כי התרופה על הפרת חובת תום הלב יכולה להיות גם אכיפת החוזה. משביצע המושב את הפעולות לפיצול המגרש עד לשלב שבו היה חייב לקבל את שיתוף הפעולה של בני הזוג, והם סירבו לשתף פעולה, זכאי המושב לאכיפת החוזה באופן שיקבל לידיו את מגרש המשנה.  

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על בני הזוג, (ביחד ולחוד) לפנות ולסלק ידם לאלתר מחלק ממגרש 84 במושב בית נחמיה  ולמסור את החזקה בו לאלתר למושב, כשהוא פנוי מכל אדם וחפץ השייכים לבני הזוג. בני הזוג ישלמו למושב את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; כמו כן ישלמו למושב שכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום,  כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

לאתר הבית של מושב בית נחמיה.