בקשה להכרה בזכויות לפיצויי פיטורין
בפני רשם האגודות השיתופיות
תיק מספר 3456/146/06
בעניין –
עובדי נרות עציון –
ע"י עו"ד לואי זרייק
רח' יהושע 44 עפולה
ת.ד 2027
טלפקס: 04-6527305.
להלן- הים
נגד
נרות עציון –
ע"י המפרק עו"ד שאול ברגרזון
רח' אבן גבירול
טל: 03-6964294, פקס: 03-6960441.
להלן- המשיבה
החלטה.
רקע עובדתי-
1. להלן סקירה תמציתית כרקע להגשת התביעה:
2. ערעור זה החל עם פירוקה של המשיבה על ידי המפרק עו"ד שאול ברגרזון (להלן- "המפרק"). תחילת הערעור החל עם תביעתם של 40 עובדי נרות עציון במפעל המשיבה באמצעות בא כוחם, לתשלומי משכורתם ורכיבי שכר נוספים כגון חופשה שנתית ודמי הבראה, פיצויי פיטורין והודעה מוקדמת.
3. במהלך שנת 2005 אושרה תביעתם של רוב העובדים ואלו קיבלו את שכרם. התביעות האחרונות שנותרו, הינן תביעותיהן של שתי עובדות שעבדו גם כן במפעל המשיבה וערעור זה עניינו בתביעותיהן של עובדות אלו בלבד. (להלן- "המערערות" או "העובדות" לפי העניין).
4. בפני בקשה להכרה בזכויות המערערות בקשר ל- 2 בקשות עיקריות שנטענו בכתבי הטענות על ידי הצדדים.
א. בקשה לתשלום פיצויי פיטורין לשתי המערערות בעבור העסקתן במפעל המשיבה :
· גוליק יילנה ת.ז: 323612952.
· רחלמן תמרה ת.ז: 324347533.
ב. בקשה לתשלום פיצוי עבור הודעה מוקדמת בהתאם לדין.
ג. את האמור לעיל דורשות המערערות ממפרק האגודה שדחה תביעות אלו.
ד. ביום 26/12/06 התקיים בפני דיון בנוכחות ב"כ המערערים בלבד אשר חזר על עיקרי טיעוניו כפי שעולה מתוכם.
ה. ביום 14/01/07 התקבלה במשרדי תגובת המפרק לטענות המערערים לדיון שנערך ביום 26/12/06.
עיקר טיעוני המערערים-
5. לעניין פיצויי הפיטורין, נטען כי אין מחלוקת משפטית באשר לזכאותן של המערערות לפיצויי פיטורין. שתי העובדות החלו את עבודתן במפעל האגודה (להלן- "המפעל") בשנת 2002 על ידי חברת כוח אדם שהעסיקה אותן במפעל, ובחודש ינואר 2003 נקלטו ישירות על ידי המפעל.
6. ב"כ המערערים סומך ידיו על חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963, (להלן- "חוק פיצויי פיטורין"), הקובע כי עובד זכאי לקבל פיצויי פיטורין גם בהתבסס על המשכיות עבודתו באותו מקום עבודה.
7. לעניין חלף הודעה מוקדמת, טען ב"כ המערערים כי העובדות זכאיות גם לפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, בטרם הפיטורין, וזאת על פי פסיקת ביהמ"ש
9. בפסק דין זה נקבע כי עובד זכאי לחלף הודעה מוקדמת בפירוק, בדיוק כפי שזכאי הוא לפדיון חופשה שנתית.
10. ב"כ המערערים טוען כי אכן לא טען בתביעתו המקורית את עניין ההודעה המוקדמת, אך לנוכח החלטתי למתן עיקרי טיעון, ניתן היה להבין כי ניתן גם עתה לטעון בעניין זה.
11. יתר על כן, טוענים המערערים כי מעולם לא הובאה לידיעתם העובדה שהמפרק דחה את תביעתם בעניין ההודעה המוקדמת ועל כן אין הם מנועים מלטעון טענה זו כעת.
12. עוד טענו המערערים, כי המציאו למפרק את כל המסמכים הנדרשים על מנת לבסס את תביעתם, אך המפרק התעלם ממסמכים אלו וטען כי אלו לא הומצאו לו מעולם על מנת לבסס את תביעת העובדות לפיצויי פיטורין.
13. לסיכום, מבקשים המערערים לחייב את המשיבה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד.
עיקר טיעוני המשיבה-
14. ראשית, לעניין פיצויי הפיטורין, טענה המשיבה כי ב"כ המערערים מעולם לא ציין מתי החלו העובדות את עבודתן במפעל על ידי קבלן כוח אדם, ואף לא צירף אסמכתא כלשהי ומשכך, אינן זכאיות לפיצוי בעבור מרכיב זה.
15. עוד חלק ב"כ המשיבה על הקביעה שנטענה ע"י ב"כ המערערים, כי הוא אינו חולק משפטית על זכותן של העובדות לפיצויי פיטורין. מסכים ב"כ המשיבה שבמידה והעובדות יחתמו על תצהיר, לפיו עבדו במשך כל התקופה רק באגודה שבפירוק, יסכים המפרק לאשר אף רכיב זה.
16. שנית, לעניין תשלום פיצוי בגין הודעה מוקדמת, טענה המשיבה כי בא כוח המערערות הוסיף עניין זה בהודעתו, ולא נזכר שמו כלל בערעור הראשוני מטעמו, וכן אינו שנוי במחלוקת שבין הצדדים. אשר על כן, מושתקים הם מלהעלות נושא זה.
17. אולם, מסכים ב"כ המשיבה בכפוף לאישורי לערוך בדיקה נוספת בתביעות החוב ברכיב זה, בכפוף לחיובם של המערערים בהוצאות הכרוכות בהליך.
18. לעניין פסיקת ביהמ"ש בפסק דין גוטר, טענה המשיבה כי לא היה בידי המפרק ידיעה לגבי פסק דין זה ביום מתן החלטתו ובעת שדן בתביעות החוב, ועל כן פסק לפי המצב המשפטי ששרר באותה עת טרם מתן פסק הדין.
19. לסיכום, מבקשת המשיבה לחייב את המערערים בהוצאות המפרק ובשכ"ט עו"ד.
דיון-
20. לעניין הפיצוי בגין הודעה מוקדמת:
פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 עניינו, "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד". תכליתו של פרק זה, כשל כל חוק הביטוח הלאומי כולו, היא בעלת תכלית סוציאלית: לפרוש רשת ביטחון לרגלי המבוטח בשעה של מצוקה או אי השתכרות.
לעניינינו, חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א- 2001, (להלן- "חוק הודעה מוקדמת") הקובע בסעיף 7 כי:
"מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק זה, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת".
תכליתה של ההודעה המוקדמת היא סוציאלית בעלת אופי רווחתי לשימור מקור מחייתו של העובד. מטרתו של פיצוי זה, היא לאפשר לעובד רשת בטחון המוגדרת בחוק, על מנת שלא ייווצר מצב בו ימצא העובד את עצמו ללא מקור פרנסה ביום מן הימים וללא כל התראה מוקדמת.
21. מעיון בפסק דין גוטר שהוזכר על ידי ב"כ המערערים, ניתן לראות כי מתהווה שינוי בפסיקה הקודמת, באשר לקביעה כי פיצוי הודעה מוקדמת קרוב יותר בתכליתו למונח שכר כאמור בחוק הגנת השכר תשי"ח-1958. בקביעה חדשה זו ניתן לומר - אף אם הקביעה בגדר ניצני חידוש - כי פרשנות מרחיבה זו רק מוכיחה היטב את חשיבותו ועליונותו של שכר העובד על פני מרכיבי חוב אחרים במדרגת חובות בדין קדימה.
22. תקופת ההודעה המוקדמת נועדה כאמור, לאפשר לשני הצדדים להתכונן לסיום היחסים ולחפש מקום עבודה או מעביד חלופיים. כדברי השופט רובינשטיין בפסק דין גוטר:
"זו תכליתה הראשונית של תקופת ההודעה המוקדמת. התשלום הקבוע בסעיף 7 לחוק אינו קנס בגין הפרתה של חובת ההודעה, כי אם מאמץ להביא את העובד לאותו מצב בו היה נתון אילו נמסרה הודעה במועד, דהיינו: לאפשר לעובד תקופה סבירה בה הוא ממשיך להשתכר למחייתו ובידו לחפש מקום עבודה חלופי"
23. לא מקובלת עלי עמדת המפרק כי עצם העובדה שפסק דין גוטר שניתן ביום 04/09/06, הרי שלא היה בנמצא דין אחר לעניין המצב המשפטי באשר להודעה מוקדמת, ועל כן הוא בדק את תביעות החוב בהתאם למצב המשפטי ששרר באותה העת. פסק דין גוטר העניק חידוש בכל האמור לגבי המונח "פיצוי" בהקשר של חוק הגנת השכר.
כאמור, פסיקותיו הרבות של בית הדין לעבודה שהתייחסו לדמי הודעה מוקדמת כאל "פיצוי עבור הפרת הסכם העבודה", (למשל, דב"ע מו/3-39 צור נ' "אריה"
על כן, גם לפני מתן פסק דין גוטר יכל היה המפרק לדעת את המצב המשפטי באשר לחובת מתן ההודעה המוקדמת וההשלכות הנובעות מאי מתן הודעה כאמור.
לאור האמור לעיל, הרי שהעובדות זכאיות לתשלום בגין התקופה שבה לא ניתנה להן הודעה מוקדמת טרם פיטוריהן. סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת מסדיר את התקופה האמורה וקובע, כי לעובד בעל ותק של שנה ומעלה תקופת ההודעה המוקדמת תהיה של חודש ימים.
לעניין פיצויי הפיטורין-
24. הזכות לפיצויי-פיטורין היא זכות שהוכרה כזכות סוציאלית יסודית וחשובה שהפכה במרוצת הזמן לנכס-צאן-ברזל ביחסי העבודה בארץ. הזכות לקבלת פיצויי פיטורין קבועה בחוק פיצויי פיטורים, בסעיף 1 לחוק:
"מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות – אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים". (ההדגשות שלי א.ז).
25. כורח המציאות והתנהלות המשק גרם לתופעת העסקת עובדים על ידי חברות וקבלני כוח אדם. לעיתים העסקת העובד היא לתקופות זמניות ולעיתים העסקת העובד היא לתקופות ממושכות. הדין מכיר ביחסי עבודה מסוג זה המוכרות גם כיחסי עבודה משולשים בהם שותפים העובד המעביד וחברת כוח אדם.
כך גם, אם אדם עובד באמצעות חברת כוח אדם ונשאר לאחר מכן עובד המפעל, תחשב לו כל תקופת העבודה לצורך פיצויי פיטורין (דב"ע תשן/105- 3 ת.ד.ל.-שירותים טכניים (1986) בע"מ - בביאן, פד"ע כב 102). הדבר נובע כמובן גם מסעיף 1(ב) לחוק פיצויי פיטורין.
יש לבחון את מהות היחסים מבחינה מהותית, על מנת שלא ייווצר מצב של עובדים משני סוגי מעמדות.
26. נוסף על כל האמור לעיל, במסמכים שהוגשו בפני נמצאים גם תלושי המשכורות של העובדות המוכיחים כי אכן החלו את עבודתן במפעל תחילה דרך קבלן כוח אדם בשנת 2002, ורק בחודש ינואר 2003 נקלטו במפעל ישירות. מסמכים אלו מוכיחים את זכותן של העובדות לפיצויי פיטורין כדלהלן:
א. גברת רחלמן תמרה ת.ז: 324347533, החלה את עבודתה במפעל מיום 01/02/02 עד 08/03.
ב. גברת גוליק יילנה ת.ז: 323612952, החלה את עבודתה במפעל מיום 01/04/02 עד 08/03.
שתי העובדות נקלטו כעובדות ישירות במפעל האגודה החל מחודש ינואר 2003. לאור האמור לעיל, זכאיות העובדות לפיצוי פיטורין כדין מיום התחלת העסקתן במפעל המשיבה בשנת 2002 עד ליום הודעת הפיטורין כמפורט לעיל.
סוף דבר-
27. לאור כל האמור לעיל הנני מורה למפרק כי שתי העובדות זכאיות לפיצויי פיטורין לפי חישוב חודשי העבודה כאמור בפסקה 24 להחלטתי.
28. בנוסף, לעניין הפיצוי המגיע מכוח פיטורין ללא הודעה מוקדמת, הנני מורה למפרק לחשב את הפיצוי המגיע לעובדות בגין רכיב זה לפי חוק הודעה מוקדמת.
29. לאור חוסר הבהירות באשר למצב המשפטי לעניין תשלום חלף הודעה מוקדמת איני מורה על צו להוצאות.
ניתן היום 16/04/07
אורי זליגמן, עו"ד
