גובה הפיצויים לחקלאים ייבחן מחדש על ידי המינהל

בתאריך 27 לספטמבר 2006 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ על ידי השופטים מרים נאור, סלים ג'וברן ודבורה ברלינר כי על מועצת מקרקעי ישראל לבחון מחדש את סוגיית גובה הפיצוי לחקלאים בעת שינוי ייעוד הקרקע לפי החלטה 969, עד מרץ 2007 (בג"ץ 7436/04 אדמתי, עמותה רשומה נ' רה"מ, שר התעשיה והמסחר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל).

במה דברים אמורים?

החלטה 969 שהתקבלה ע"י מועצת מנהל מקרקעי ישראל (להלן- "המועצה") בשנת 2003, קובעת כי במקרה שמינהל מקרקעי ישראל מעוניין להפקיע קרקע חקלאית לצורך שינוי ייעודה, על חוכר הקרקע לפנותה תוך 3 חודשים מיום קבלת ההודעה מן המנהל. עוד קובעת ההחלטה כי בעקבות ביטול החכירה זכאי החוכר/החקלאי לקרקע חליפית ובאם אין כזו בנמצא, לפיצוי כספי תמורת הקרקע. הפיצוי הכספי לחקלאים נגזר מסכום בסיס בהתאם לסוג הגידול הנוכחי בקרקע וכן לתוספת בגין כל שנת וותק של החזקת החקלאי בקרקע.

בעקבות החלטה זו, עוד בחודש דצמבר 2005, הגישה עמותת אדמתי עתירה לבג"ץ לפיה סכום הפיצויים שנקבע בהחלטה 969 (להלן- "ההחלטה") בגין נטילת קרקע חקלאית עקב שינוי ייעודה, נקבע ללא מתן זכות שימוע לעמותה ולגורמים נוספים בפני המועצה בטרם להפקעת הקרקע.

בעטייה של עתירה זו החליטה המועצה על הקפאת החלטה 969 למשך שנתיים שבמהלכן תוכל לשקול מחדש את ההחלטה. עם זאת, על ההקפאה הוחלט מבלי לתת זכות שימוע לעמותה או לגורמים הנוספים.

העמותה בתגובה  שבה לבג"ץ בטענה כי הקפאת ההחלטה יוצרת למעשה מצב בו המועצה תוכל לשקול את ביטולה או שינויה עד אין קץ. בנוסף טענה העמותה כי ההחלטה הינה קיצונית ושרירותית וזאת בשני מובנים: האחד הוא ההבחנה בין סוגי הגידולים והתעריפים השונים לכל סוג והשנייה היא חוסר ההתחשבות בהשקעות הריאליות של חוכר בקרקע.

כתוצאה, דחה בג"ץ את ניסיונות פקידי המינהל לקחת על עצמם את סמכויות ההחלטה בנושאי מדיניות, השמורים למועצת מקרקעי ישראל ואף קבע כי על המועצה לשקול מחדש את ההחלטה ולגבש עד למרץ 2007 את החלטתה בנדון, תוך מתן זכות שימוע לעמותת אדמתי ולארגונים הנוספים.