האגודה טעתה במיקום בנית קיר תמך ונדרשה להרוס אותו

בבית המשפט השלום בצפת, בפני כב' השופטת רבקה אייזנברג. ת"א 34053-04-13 ססי ואח' נ' קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח'.
הרקע
בני הזוג ססי רכשו ממנהל מקרקעי ישראל את זכויות החכירה במגרש אשר נמצא בתחום מושב רמות נפתלי, ובהמשך לכך התקשרו בהסכם עם קדש נפתלי אגודה שיתופית חקלאית, לפיו בכפוף לתשלום של בני הזוג לאגודה, האחרונה תבצע עבודות פיתוח פנים המגרש.
לטענת בני הזוג, חלה טעות בבניית קיר התמך, כך שהוא נבנה במיקום לא נכון, אשר הביא לצמצום שטח המגרש ואפשרויות הבניה. לטענתם, פניותיהם לאגודה להפסיק את בניית הקיר במיקומו ובנייתו במקום הנכון לא זכו להתייחסות.
בני הזוג טענו עוד כי רק לאחר כחצי שנה ממועד הבניה, בעקבות פגישה שערכה האגודה בין הקבלן, המפקח ונציג וועדת ההרחבה באגודה, הודיעה האגודה לבני הזוג כי השטח שהפסידו כתוצאה מהטעות, יתווסף למגרש בחזית אחרת, אך בפועל לא נעשה דבר למימוש החלפת השטחים. בנוסף, משהבינו בני הזוג כי אין בכוונתה של האגודה לפתח את השטח החלופי, סירבו לאפשרות הזו.
בני הזוג פנו לביהמ"ש בבקשה למתן צו עשה לאגודה שיתופית חקלאית, שיורה לה לעמוד בהתחייבותה כלפי בני הזוג כך שתהרוס את קיר התמך, תשלים את המגרש ותבנה את הקיר במקום הנכון. מנגד, טענה האגודה כי הצדדים הגיעו לסיכום אשר מונע מבני הזוג לפנות בבקשת האכיפה.  
האגודה הודתה כי בניית קיר התמך נבנה תוך טעות או מחדל, אך לטענתה ההודעה בדבר הוספת השטח החלופי הייתה לבקשתם של בני הזוג, והאגודה הסכימה להכללת השטח אך מעולם לא לפיתוחו. טענות נוספות של האגודה, בין היתר, הן כי בני הזוג הצהירו בהסכם מול מנהל מקרקעי ישראל כי ידוע להם ששטח המגרש וגבולותיו אינם סופיים, והן כי הזכויות במגרש לא נפגעו, שכן גודל המגרש לא השתנה ברישומים של רמ"י.
 
דיון והכרעה
 
ביהמ"ש קבע, כי התקשרות לביצוע עבודות תמורת תשלום, כוללת התחייבות לעשות זאת כראוי, באופן תקין וללא טעויות או מחדלים. על הקיר היה להבנות בקצה השטח ומשכך ההסכם הופר, והפרה נוספת היא שהשטח לא פותח כולו עקב צמצומו ע"י קיר התמך.
נקבע, כי הצהרתם של בני הזוג מול המנהל לגבי סופיות הגבולות אינה רלוונטית, בעיקר משום שרישומי המגרש ברמ"י לא השתנו. כן קבע ביהמ"ש שאין הוכחה כי בני הזוג הסכימו לסיכום הפגישה, ואף כי הטענה שהתנהלות בני הזוג מלמדת על הסכמה לו הנה חסרת תום לב: ראשית משום שבמשך עשר שנים לא טרחה האגודה לבצע את אותו סיכום, שנית משום שאין הגיון בהסכמה לקבלת השטח החלופי ללא פיתוח. יתירה מכך, ביהמ"ש למד על מיקומו השגוי של הקיר מהודעת האגודה ולא מראיות בני הזוג.
ביהמ"ש הציג את סעד האכיפה כראשוני ועיקרי, אלא אם חלים חריגים, וכי משום כך, ובהתחשב בקביעה שהצדדים לא הגיעו להסכם פשרה מחייב, הוחלט שבני הזוג זכאים לצו עשה שביקשו וביצוע עבודות הפיתוח ביחס למלוא המגרש.
 
סיכום
ניתן לאגודה צו עשה, לפיו עליה להרוס את קיר התמך הנכחי ולבנות אותו מחדש במיקום הנכון. עליה לעשות כן בתוך 90 יום.
האגודה חויבה בהוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.
ניתן ביום: כ"ד כסלו תשע"ו, 06 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: