האם בחלוף עשר שנים ארוכות, יוסדר עניין המיגון האקוסטי לתושבי קיבוץ מחניים הסובלים מהרעש הנגרם להם משדה התעופה ראש פינה?

בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בפני כב' השופטים א' רובינשטיין, א' חיות וע' פוגלמן. בג"ץ 177/10 אדם טבע ודין ואח' נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים ואח'
הרקע
מזה כעשור, פועלים תושבי קיבוץ מחניים בניסיון להתמודד עם מפגע הרעש הנגרם להם משדה התעופה ראש פינה, השוכן בצמוד לקיבוץ, ופעילותו האווירית מורכבת מטיסות אזרחיות וטיסות של חיל האוויר.
בשנת 2000 אושרה תמ"א 15, שהגדירה, בין השאר, את יעודיו של שדה התעופה. בשנת 2005, הונחה בפני הועדה המחוזית תוכנית מפורטת ביחס לשדה התעופה והיא הופקדה בתנאים בשנת 2007. לאחר מכן, חל שינוי בעמדת רשות שדות התעופה, והיא החלה לקדם תוכנית חלופית. רק באפריל 2011 נתקשרה הרשות בחוזה עם מתכנן חדש, שהציג לו"ז לפיו התוכנית החדשה עתידה לבוא בפני הועדה המחוזית עד אמצע 2012.
בכל הזמן הזה, לא הגיע סוגיית הרעש לפתרונה, משום שהרשויות כרכו את הסדרת המיגון האקוסטי עם הליכי התכנון שנדרשו בנוגע לשדה התעופה, הליכים, שכאמור, לא הושלמו עד עצם היום הזה.
לאחר השינוי בעמדת הרשות, בינואר 2010, הוגשה העתירה שלפנינו, מטעם קיבוץ מחניים בסיוע של עמותת אדם, טבע ודין, שהסעד העיקרי הנדרש הוא הסדרת מיגון אקוסטי מלא לבתי התושבים בקיבוץ הסובלים ממפגע הרעש הנגרם בשל פעילות שדה התעופה. לצורך כך, נדרש כי תבוצע מדידת רעש עדכנית כדי לקבוע מי מבין התושבים זכאי למיגון, ונטען כי יש למגן באופן מיידי את כל המבנים שמפלס הרעש בהם עולה על רף מסויים (Ldn=60dB(A))
הקיבוץ סומך טענותיו על: החוק למניעת מפגעים, הנחיות המשרד להגנת הסביבה, וחובתן הכללית של הרשויות לשמור על זכותם של תושבי הקיבוץ לחיות בסביבה ראויה. כמו כן, הוסיף הקיבוץ, כי הימנעות משרדי הממשלה מהפעלת סמכויותיהם במהירות הראויה אינן סבירות ומנגודות לסדרי מינהל תקין, מה גם שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד של תושבי הקיבוץ, לחיים, לבריאות, לשלמות הגוף ולסביבה נאותה.
מנגד, המדינה סבורה שהמסגרת המתאימה לבחינת שאלת הצורך בהסדרת המיגון האקוסטי היא ההליך התכנוני, בו ייבחנו כל השיקולים הרלוונטיים. לאור זאת, הדרישה להסדיר את המיגון האקוסטי בקיבוץ באופן מיידי מקדימה את זמנה, שכן ייתכן שלאחר השלמת ההליך התכנוני יתברר שהדבר כלל לא יידרש, נוכח ירידת היקף הפעילות בשדה התעופה.
לגופם של דברים, טוענת המדינה, כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיום מטרדי רעש בלתי סבירים, וטענה מעין זו צריכה להיסמך על מדידות רעש עדכניות. לגבי סף הרעש המחייב מיגון אקוסטי, טענה המדינה, כי הוא גבוה יותר מהרף שטען הקיבוץ, וצריך לעמוד על (Ldn=65dB(A)).
בשלב מאוחר יותר, בחודשים מאי-יוני 2011, ערכה הרשות מדידות רעש במספר נקודות בקיבוץ מחניים, ובדו"ח שהגישה ומפלסי הרעש מפעילות שדה התעופה בלבד שנמצאו, היו נמוכים מהרף המחייב מיגון אף לטענת הקיבוץ.
הקיבוץ טען כנגד דו"ח זה מספר טענות, ובין היתר, שאופן חישוב מפלס הרעש צריך להתייחס לכלל מקורות הרעש, ולא לבודד את הרעשים שמקורם בפעילות שדה התעופה.
 
דיון והכרעה
בית המשפט מצא, כי שיטת המדידה הנכונה היא זו שננקטה בפועל על ידי הרשות, כלומר, זו המבודדת את מפלס הרעשים הנובעים משדה התעופה, ודי בתוצאות המדידות שערכה הרשות כדי להכריע את גורל העתירה. ראשית, מאחר שאחד הסעדים הנדרשים בעתירה היה לערוך מדידות רעש, ומשבוצעו המדידות האמורות, התייתר הדיון בראש זה של העתירה.
שנית, וזה העיקר, מכיוון שלאחר עריכת מדידות הרעש בקיבוץ, הסתבר כי מפלס הרעש שמקורו בפעילות שדה התעופה, לא חצה אפילו את הרף שהציב הקיבוץ, וממילא, אפילו אם היו מתקבלות טענות הקיבוץ המשפטיות, עדיין לא הייתה עילה למתן סעד אופרטיבי במקרה דנן.
למרות שהדבר אינו נדרש להכרעה בנסיבות העניין, התייחס בית המשפט ליחסי הגומלין בין שאלת הסדר המיגון האקוסטי לבין הליכי התכנון.
אין חולק, כי דרך המלך לבחינת הצורך במיגון אקוסטי והסדרת הנושא היא במסגרת הליכי התכנון, אך בנסיבות בהן ההליך התכנוני חורג ממסגרת הזמן שנקבעה, והעיכוב הוא באחריותן של הרשויות, אין הן יכולות להיתלות בו ולשלול אפשרות של הסדרת הנושא עוד לפני השלמת ההליך התכנוני.
על כן, לו היה עולה מתוצאות המדידות, כי מפלס הרעש בבתים מסויימים בקיבוץ עולה על רף הרעש הנורמטיבי שנקבע, לא מן הנמנע, שבית המשפט היה מורה להסדיר את המיגון האקוסטי לאלתר, עוד בטרם יושלמו הליכי התכנון. זאת, מאחר והתושבים הסובלים ממטרד רעש, המוכר על-ידי הרשויות ככזה המצריך מיגון אקוסטי, אינם יכולים להיות בני ערובה של ההליך התכנוני שנמשך למעלה מעשור.
סיכום
לאור המדידות העדכניות, נמצא כי נכון לנקודת הזמן הנוכחית, מפלס הרעש ממנו סובלים תושבי הקיבוץ אינו חוצה את רף הרעש שעליו הצביעו כמחייב הסדרת מיגון אקוסטי, ועל כן קבע בית המשפט, כי אין לחייב את רשות שדות התעופה להסדיר את שאלת המיגון האקוסטי, עוד לפני השלמת הליכי התכנון.
 
ניתן ב- כ"ג כסלו תשע"ב, 19 בדצמבר 2011.
 
לאתר קיבוץ מחניים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: