האם הפעלת צהרון בבית המגורים משפיע על סיווג הנכס לצורך חיוב ארנונה?

זוג המתגורר בקריית טבעון מערער על החלטת וועדת הערער לענייני ארנונה אשר חייבה אותם בתשלום ארנונה גבוהה יותר מכיוון שהם מפעילים בביתם צהרון לילדים.

הרקע

זוג אשר מתגורר בקריית טבעון מנהלים בביתם צהרון לילדים. שומת הארנונה אשר הושתה על הנכס על ידי המועצה המקומית, כללה בתוכה סיווג של חלק מהדירה כנכס למגורים, וסיווג חלק קטן יותר כעסק, אשר תעריפו גבוה יותר.

הזוג הגישו השגה לוועדת הערר לענייני ארנונה, ולמרות שזו קיבלה חלק מטענותיהם, השאירה את סיווג הנכס והתשלום על כנו. משכך, הגישו הזוג ערעור מנהלי בפני ביהמ"ש המחוזי, במסגרתו טענו שיש לחייב את כל שטח הדירה לפי סיווג של דירת מגורים. כמו כן טענו, כי יו"ר ועדת הערר מצוי בניגוד עניינים, שכן אשתו מועסקת ע"י המועצה ולכן הוא מנוע מלדון בהשגות הקשורות למועצה.

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע כי אין לו להכריע בשאלת ניגוד העניינים, זאת מכיוון והמחלוקת היא מחלוקת משפטית גרידא, ועל כן ביהמ"ש יוכל לבחון את הטיעונים לגופם ובעת הצורך להתערב בהחלטת הוועדה, מה גם, שוועדת הערר מורכבת משלושה חברים, אשר לגבי שנים מהם לא נטען כי הם מצויים בניגוד עניינים.

ביהמ"ש פסק לגופו של עניין, כי אין מחלוקת על כך שהבית משמש גם כבית מגורים וגם כעסק, והוסיף כי על פי הפסיקה, כאשר מדובר במבנה "רב תכליתי" אשר אין זיקה בין שני השימושים, סיווגו לצרכי ארנונה יעשה לפי השימוש של כל חלק בנפרד. במקרה דנן, אין כל זיקה בין בית המגורים לבין הפעלת הצהרון, ואין השימושים תלויים אחד בשני, ולכן ראוי לסווגו במפוצל.

בהתאם לאמור, פסק ביהמ"ש כי לא נפל כל פגם בהחלטת וועדת הערר לדחות את ההשגה, ובני הזוג חויבו לשלם את הסכום כפי שחייבה אותם המועצה.

סיכום

הערעור נדחה, הזוג חויבו בתשלום הוצאות משפט למועצה בסך 3,500 ₪.

ניתן ביום: ד' בכסליו תשע"ז, 4 בדצמבר 2016, בהיעדר הצדדים.