בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1372/202/09 חבני שמעון נ' ארז שלום וחדיד- מושב עובדים של הפועמ''ז להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ.

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                       תיק מס' 1372/202/09

 

בעניין:     חבני שמעון

              משק מס' 20

              מושב חדיד ד.נ מרכז 73135

 

המשיג

- נ ג ד -

                               1.ארז שלום

              ע"י ב"כ עו"ד זוהר חדד

                                 מרח' העצמאות 40 יהוד ת.ד 1934 56304

                                 טל:  03-5361291 ; פקס:  03-5362939

 

2.חדיד- מושב עובדים של הפועמ"ז

      להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

                                 ע"י ב"כ עו"ד אבשלום אשואל

  מרח' חיים עוזר 33/3 פתח תקווה

        טלפון: 03-9347555;  פקס: 03-9347444

המשיבים;  

החלטה

 

בפני השגה על המלצת החוקר שמונה על פי סעיף' 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה") אשר המליץ שלא למחוק את ארז שלום (להלן: "משיב 1 ") מפנקס חברי האגודה (להלן: "משיבה 2 או המושב או האגודה- לפי העניין"). הליך על פי סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג 1973 (להלן: "תקנות החברות").

 

רקע

 

המשיג הגיש בקשה למחיקת משיב 1 מפנקס הבוחרים אצל משיבה 2, בטענה כי חברותו "פקעה מאליה" כי הוא, אשתו וילדיו אינם גרים במושב, וכי מרכז חייהם מחוץ למושב.

לצורך בדיקת סוגיית חברותו של משיב 1 אצל משיבה 2, מונה החוקר חיים צוק על פי סעיף' 43 לפקודת האגודות השיתופיות.  

עיקר טענות המשיג

בתחילת נישואיו, משיב 1 התגורר במושב. אולם, מזה חמש שנים הוא מתגורר בראשון לציון יחד עם משפחתו, וילדיו הלומדים במוסדות חינוך בראשון לציון.

מעורבותו של משיב 1 בחיי המושב הינה נמוכה מאד, כמעט ואינו נמצא במושב, הקשר שלו לחיי המושב הוא רק במסגרת עבודתו בוועדה לתכנון ולבניה.

טענת המשיג כי משיב 1 מגיע רק לחלק מהאסיפות הכלליות.

לעניין תשלום המיסים, טוען המשיג כי משיב 1 לא משלם מיסים מאחר ואין לו נכסים במושב.

טוען המשיג כי אמנם במרשם האוכלוסין כתובתו של משיב 1 היא במושב, אך ידוע כי רישום זה אינו מצביע על מגורים במושב.

עוד טוען המשיג כי כוונתו של משיב 1 להתגורר בעתיד במושב, אינה מקנה לו זכויות.

על כן, טענת המשיג כי יש לדחות את מסקנת החוקר ולקבוע כי משיב 1 אינו חבר מהמניין באגודה ויש להורות על מחיקת שמו מפנקס הבוחרים.

עיקר טענות משיב 1  

משיב 1 חוזר על עיקרי הטעון של משיבה 2 ומבקש לראות בהם כחלק מעיקרי טיעון מטעמו.

משיב 1 טוען כי הינו חבר מכוח קבלתו כבן ממשיך לפני כ- 10 שנים.

משיב 1 טוען כי לאחר נישואיו החל לגור במושב עד שנת 2002.

משיב 1 עומד על דעתו כי צדק החוקר בקביעתו לפיה אין מדובר בעקירה שלו ושל משפחתו מהמושב. מדובר בהפסקת מגורים זמנית בלבד שכן משיב 1 מתכוון לשוב ולהתגורר במושב וכי הוא בתהליך של בניית ביתו בתחומי ההרחבה במושב.

משיב 1 טוען כי נכון שילדיו לומדים בראשון לציון, מקום מגוריו הנוכחי. אולם, ילדיו אמורים להתחיל את שנת הלימודים הבאה בבית ספר בו לומדים ילדי המושב החל מספטמבר 2009.

משיב 1 טוען כי לאורך השנים היה פעיל בחיי האגודה כולל פעילות בוועד ההנהלה וייצוג המושב במועצה האזורית.

עוד טוען משיב 1 כי אין לו כלל נכס/נכסים מחוץ למושב והנכס היחיד הקיים ברשותו הוא ביתו הנמצא בתהליך בניה בהרחבה אצל משיב 2.

ישנם 20 חברי אגודה הגרים מחוץ למושב ורשומים כחברים בפנקס החברים אצל משיבה 2. הנוהג הקיים לגבי חברים אלה הוא כי לא נעשה דבר כדי להוציאם מרשימת החברים.

אשר על כן מבקש לדחות את ההשגה ולאשר את המלצתו של החוקר לפיה אין מקום להורות על מחיקת שמו מפנקס החברים של האגודה.

עיקר טענות משיב 2 

משיבה 2 עומדת על דעתה לפיה משיב 1 לא נטש את האגודה וכי הוא חבר אגודה לכל דבר ועניין.

משיב 2 יטען כי מקום המגורים אינו השיקול אשר נקבע בבג"צ כפר אז"ר כשיקול יחיד אשר לאורו יקבע האם חבר אגודה נטש או לא נטש את האגודה.

צדק החוקר עת קבע כי אין מדובר בעקירה מהמושב, אלא בהפסקת מגורים זמנית. קביעה זו מתחזקת על רקע העובדה לפיה משיב 1 מתכוון לשוב להתגורר בהרחבה במושב.

צדק החוקר עת קבע כי למשיב 1 מעורבות רבה ומגווננת בחיי המושב ובענייני האגודה.

צדק החוקר עת קבע כי חלק גדול מזמנו של משיב 1 מוקדש לחיי הקהילה של המושב, הן מההיבט החברתי תרבותי והן מההיבט הניהולי כלכלי. והחיזוק לכך ניתן לנוכח העובדה כי בבחירות שהתקיימו לאחרונה, משיב 1 נבחר פעם נוספת כחבר ועד הנהלה.

משיבה 2 תטען כי יש לדחות את ההשגה ולאשר את המלצת החוקר לפיה אין מקום להורות על מחיקתו של משיב 1 מפנקס החברים.

דיון והחלטה:

המשיג הגיש בקשה זו למחיקת משיב 1 מפנקס הבוחרים של משיבה 2 בטענה כי חברותו של משיב 1 באגודה "פקעה מאליה" בשל העובדה כי הוא, אשתו וילדיו אינם גרים במושב, וכי מרכז חייהם מחוץ למושב.

לצורך בדיקת סוגיית חברות משיב 1 אצל משיבה 2, מונה החוקר חיים צוק על פי סעיף' 43 לפקודה.

המלצת החוקר הייתה כי אין להפסיק את חברותו של משיב 1 ואין להורות על מחיקתו מפנקס החברים אצל משיבה 2.

אין חולק כי משיב 1 הינו חבר הרשום בפנקס הבוחרים אצל משיבה 2.

הטענה שהעלה המשיג היא כאמור הטענה כי חברותו של משיב 1 "פקעה מאליה" מכוח תקנה 5(א)(4) לתקנות החבֵרות, לפיה:

 (א)  חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:

(3)   אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות."

גם כאשר חבר אינו מתגורר במושב, אין הוא מאבד באורח אוטומטי את חברותו באגודה. כדברי כב' השופט מ' חשין בבג"ץ 6627/98 נוימן נ' כפר אז"ר:

"..אין חברותו של חבר פוקעת מאליה שעה ש"עוקר" הוא מן המושב. חברותו של חבר תפקע רק משעה שיחליט הוועד – לאחר עריכת בירור – כי אכן עקר מן המושב.."

במקרה כזה יש לבדוק האם החבר נטש את מקום מגוריו במושב. ועד האגודה אמור לברר עם משיב 1 שעניינו נדון, אם עקר את מושבו מהמושב או אם "אין במחשבתו להתיישב בו" זאת בהתאם לתקנה 5(א)(3) לתקנות החבֵרות, לפיה:

 (א)  חברותו של חבר באגודה תפקע במקרים אלה:

(3)   אם חדלו בו הסגולות הדרושות לחברות לפי תקנות האגודה, וועד ההנהלה של האגודה, או רשות אחרת שלה שנקבעה לכך בתקנות האגודה, קבעה זאת בהתאם להוראות התקנות".(ההדגשה שלי ט.ב)

 אילו רצתה משיבה 2 להוציא את משיב 1 משורותיה היה עליה לפעול בדרך המקובלת באמצעות ועד האגודה.

אמות המידה לעניין "עקירה ממקום מגורים" נקבעו בבג"ץ נוימן נ' כפר אז"ר, שם נפסק כי "עקירה" ממקום מגורים משמעה "טוטאליות בניתוק קשר", וכי לצורך ההכרעה בעניין זה יש לשלב מבחן אובייקטיבי דהיינו,   הפסקת מגורים בפועל, עם מבחן סובייקטיבי שעיקרו הוכחת כוונה להתנתק ממקום המגורים. כדברי כב' השופט מ' חשין בבג"צ 6627/98 נוימן נ' כפר אז"ר:

"..עקירה ממקום מגורים היא אפוא העתקת מקום המגורים באורח מלא ולא אך באורח חלקי או זמני. הפסקת מגורים זמנית אינה עקירה ממקום המגורים.."

במקרה דנן, משיב 1 העתיק את מקום מגוריו מחוסר אפשרות להשיג לעצמו דיור בתחום המושב. זאת ועוד, משיב 1 בשלבי בניית ביתו בהרחבה של המושב, דהיינו מקים במושב את ביתו.

טענת המשיג כי ההרחבה אינה חלק מהמושב דינה להדחות מאחר ומדובר באותו יישוב.

משיב 1 הצהיר על כוונתו לשוב להתגורר במושב. אין די בהצהרתו כדי לשכנע בדבר הכוונה האמיתית. כך קבע כב' השופט מ' חשין בבג"צ 6627/98 נוימן נ' כפר אז"ר:

"..אדם שעקר מן המושב אך הוסיף והצהיר כי בכוונתו לשוב ולהתיישב במקום, כי אין די בה באותה הצהרה כדי לבטל את מעשה העקירה כמו-לא-היה. אדם אינו יכול ליצור מציאות בהבל-פה..."

בענייננו משיב 1 מבצע הלכה למעשה ומוכיח את כוונת הצהרתו, והראיה לכך כי הוא בשלב מתקדם לבניית ביתו בהרחבה של המושב. כל הסימנים מעידים על כי משיב 1 חושב לחזור לגור במושב.

כאמור, שילוב מבחן אובייקטיבי במבחן סובייקטיבי יכריע אם אדם "עקר" מן המקום. אם אבחן את המקרה המונח לפני על פי מבחן אובייקטיבי,  אזי משיב 1 הפסיק את מגוריו בפועל בתחומי המושב. הפסקה זו היא תוצאה של חוסר אפשרות להשיג דיור במקום. היעדרות זו בעלת אופי ארעי ואין בה כדי להצביע על ניתוק הקשר והזיקה אל המושב. כדברי כב' השופטת ביניש בע"א 4127/95 יעל זלקינד נ' בית זית-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ:

"..היעדרות ממקום מגורים קבוע שהיא בעלת אופי ארעי מובהק, אינה מנתקת את הזיקה אליו.."

לענייננו זה, רלוונטית העובדה כי משיב 1 מתגורר בראשון לציון בדירה שכורה, אינו עוסק שם בעבודה או בניהול עסקים, נסיבות אלה יש בהן כדי להצביע על האופי הארעי של שהותו שם, ועל כך ששהות זו מיועדת לצורך אחד מוגדר בלבד. עוד ניתן ללמוד מהעובדה כי משיב 1 בונה את ביתו בתחום המושב בהרחבה, עובדה שהיא לכל הדעות נקיטת פעולה אקטיבית המעידה על כוונתו לשוב ולהתגורר במושב.

 אוסיף את המבחן הסובייקטיבי שעיקרו הוכחת כוונה להתנתק. יש בהתנהגות משיב 1 כדי להעיד כי אין בכוונתו להתנתק מהמושב. מעורבותו בחיי המושב, הקשר שלו עם התושבים, בניית ביתו בהרחבה ובין השאר פעילותו הרבה בוועד ההנהלה ובייצוג המושב במועצה האזורית.

 כל אחד מהגורמים ומהנסיבות שפורטו לעיל לא היה מספיק כדי לבסס את זיקת המגורים הנדרשת, אך משקלן המצטבר של הנסיבות הנ"ל דהיינו, הכוונה המוצהרת לחזור למושב, סיבת ההיעדרות, אופי השהות מחוץ למושב ושמירת הזיקה ההדוקה למושב, פעילותו בוועד האגודה וייצוג המושב במועצה האזורית, מצביעים על כך שמשיב 1 לא העתיק את מרכז חייו אל מחוץ למושב, וכי היעדרותו מהמושב לא ניתקה את זיקתו למושב. נסיבות אלה בהצטברותן מביאות לידי מסקנה, כי זיקתו של משיב 1 למושב כמקום מגוריו לא נותקה, חרף מגוריו כיום בראשון לציון, וכי אין לראותו כמי שעקר למקום אחר.

זאת ועוד, אצל משיבה 2 השתרש הנוהג בדבר התייחסותה לחברי אגודה אשר אינם מתגוררים בתחומה לפיו אין האגודה פועלת להפסקת חברותם מסיבה זו. ישנם כ-20 חברי אגודה אשר מזה שנים רבות אינם מתגוררים בתחומי המושב, הם מתנהגים כחברים ומשיבה 2 וחבריה נוהגים בהם כחברים.

בנסיבות הקיימות איני מוצא לנכון להתערב בהחלטת משיבה 2 במיוחד לאור העובדה כי משיב 1 התחייב לחזור לגור במושב תוך שנה וחודשיים.

 הנני מורה לאגודה לדווח למשרד רשם האגודות אם משיב 1 עמד בהתחייבות כנדרש.

 

אין צו להוצאות.