הגשמים הרבים הציפו את החממות וגרמו לנזק רב – מי ישא באחריות?

ראמי מעבד חממות הממוקמות בשטחה של מועצה אזורית מנשה. בחורף 2010 בעת שירדו גשמים רבים הוצפו החממות של ראמי, וכל ניסיונותיו לשקם הגידולים עלו בתוהו.

ראמי טוען, כי ההצפה נגרמה עקב העובדה, כי תעלת הניזוק הממוקמת מזרחית לחממות הייתה סתומה באבנים ופסולת, והוא רואה את רשות הניקוז ומע"צ כאחראיות לדבר, שכן היה עליהן לנקז את האיזור ולפעול לניקוי התעלות. לאור זאת, הגיש ראמי כנגדן תביעת נזיקין.

רשות הניקוז טענה, כי אין לה כל יריבות עם ראמי, שכן היא אינה אחראית על ניקוז הכבישים או על תחזוקתם אלא מע"צ, מה גם שראמי לא הוכיח זכויותיו בקרקע ואף לא הציג רשיון עסק או היתר בניה.

מע"צ טענה מצידה, כי השטח שהוצף אינו באחזקתה ועל כן אין יריבות בינה לבין ראמי. אמנם, האחריות לאחזקת התעלה בצידו המזרחי של הכביש מצויה בידה, אך נזקיו של ראמי נגרמו כתוצאה מרשלנותו הוא\ שכן לא הקים מערכות לניקוז אזור החממות, על אף שידע כי החממות נמצאות בגובה נמוך ביחס לכביש והאיזור משמש כמפגש נחלים.

לצורך הכרעה בתיק יש לענות תחילה על שתי שאלות – א. האם ביום שאירעה ההצפה התעלה המזרחית הייתה סתומה וגרמה למעבר של מים לחלק המערבי; ב. האם יש קשר סיבתי בין ההצפה לנזקיו של התובע? ובאם התשובה היא חיובית יש לענות על השאלות למי האחריות ומה גובה הנזק?

לשאלה הראשונה יש לנו את עדותו הבלעדית של התובע על כך שהתעלה הייתה סתומה, והמהנדס שראה את התעלה לאחר כ-30 ימים לא יכול היה להעיד על כך שביום ההצפה התעלה הייתה סתומה. בבדיקה מאוחרת יותר של המהנדס, כאשר התעלה הייתה פתוחה ונקיה, הזרימה של המים בזמן גשמים הייתה תקינה ולא עלתה על גדותיה. משכך לא הוכח כי התעלה הייתה סתומה בזמן ההצפה. 

לעניין השאלה השניה בדבר הקשר הסיבתי בין גורם הנזק לנזק עצמו, קרי - האם חסימת התעלה היא הגורם לנזק, ראמי מבסס תביעתו על כך שסתימת התעלה גרמה למעבר מים לחלק המערבי של הכביש ולהצפת חממותיו, אך מעדויות מומחים עולה, כי כאשר התעלה נקיה אין בעיית הצפה בחלק המערבי, וכאמור, לא הוכח שהתעלה הייתה סתומה עובר להצפה.

לעניין הניקוז - לא הוכח כי הניקוז בשטח הצפוני הינו באחריות מי מהנתבעות. יתרה מזאת, מעדותו של המהנדס למדים אנו, כי אחריות הניקוז רובצת לפתחה של הרשות המוניציפלית האזורית ורשות הניקוז גם יחד, אך חלוקה ביניהם לא באה לידי ביטוי בחקיקה ראשית ואף התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי יש אחריות כלשהי למי מהנתבעות.   

משהוכח כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה כי הנזק לחממות נגרם כתוצאה מסתימה בתעלת הניקוז ואף לא הוכיח כי מי מהנתבעות מחזיקה באחריות לנזק שנגרם לחממות הרי דין התביעה להידחות ואף אין להידרש לגובה הנזק. התובע ישלם 2,500 ₪ לכל אחת מהנתבעות.