הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית כנגד עיריית מודיעין בגין טענה של גביית ארנונה שלא כדין

בבית משפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופטת מיכל נד"ב. ת"צ 35498-11-10 ניר שדה נ' עיריית מודיעין
הרקע
זוהי בקשה לאישור תובענה ייצוגית לגבי דרך חישוב ההנחה לזה זכאים מחזיקים שונים של דירות, מסכום הארנונה הכללית על ידי עיריית מודיעין.
עיריית מודיעין גובה ממחזיקי דירות ארנונה לפי שני תעריפים: תעריך רגיל לדירה עצמה, ותעריף מוזל בשיעור 50% מהתעריף הרגיל בגין שטחים נוספים כגון: מקלט, ממ"ק, מחסן, חנייה מקורה לרכב ופרגולה. המחלוקת היא לגבי מחזיקי דירות הזכאים להנחה, כשהדירה מורכבת מדירה ומשטחים נוספים, כיצד יש לחשב את ההנחה.
בעוד העירייה נוקטת בשיטת חישוב שתוצאתה היא מתן הנחה קטנה יותר לזכאים לכך, עותר מר ניר שדה לביצועה של שיטת חישוב אחרת, לפיה  יש לקבוע את ההנחה תחילה מתוך הארנונה המוטלת על שטחי המגורים העיקריים בתעריף הרגיל, ורק אם לא מוצתה הזכאות להנחה, משום ששטחי המגורים העיקריים אינם מגיעים לשטח המקסימאלי בגינו ניתנת הנחה, יש להמשיך ולהעניק את ההנחה מתוך הארנונה על השטחים הנוספים. מכיוון ששיטת חישוב זו נותנת מקום גדול יותר לשטח הדירה עצמה, שהתעריף שלה גבוה יותר, ממילא ההנחה המתקבלת משיטת חישוב זו גבוהה יותר.
 
טענותיו של מר שדה
מר שדה הינו נכה צה"ל, ומכיוון שמספר בני משפחתו הגרים עימו עולה על ארבעה, קובעות התקנות לגביו, כי השטח המקסימאלי שבגינו הוא זכאי להנחה הוא 90 מ"ר. לטענתו, שיטת החישוב של העירייה, הובילה לכך שהוא חויב בתשלומי ארנונה בסכום הגבוה בכ-1000 שקלים חדשים מהסכום בו אמור היה להיות מחויב.
מר שדה טוען, כי בדיני מיסים הפרשנות היא תכליתית, ולתקנות ההנחה קיימות הן תכלית סוציאליסטית של מתן הקלה לאוכלוסיות שונות, והן תכלית של שיוויון, המתבטאת בקביעת קריטריונים אחידים למתן פטור מארנונה, ועל כן, יש להעדיף את פרשנותו שכן לפיה גובה ההנחה המקסימאלית יהיה מוחלט ואחיד, בעוד פרשנות העירייה מביאה לחיובי ארנונה שונים, בלתי שיוויוניים ואף אבסורדיים. מה עוד, שתכלית צו הארנונה המגדיר תעריף נמוך עבור השטחים הנוספים היא הפחתת המיסוי על שטחים אשר נמצאים בשימוש פחות, ולא לגרום להפחתה בהנחת הארנונה לאלו הזכאים לה.
לבסוף, טוען מר שדה, כי במקרה שלפנינו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות לאישור תובעינה ייצוגית, כשהקבוצה המיוצגת היא כל מי שזכאי להנחה מארנונה ואשר זכאותו חושבה על ידי העירייה לפי התעריף השגוי.
 
טענות העירייה
העירייה טענה, כי צורת החישוב המוצעת אמנם תיטיב עם מר שדה ועם זכאים נוספים להנחה, המחזיקים בדירת מגורים גדולה, אך היא תרע את מצבם של זכאים המחזיקים בדירות מגורים ששטחם קטן יותר, ואף חמור מכך, היא תרע את מצבם של זכאים לשיעורי הנחה גבוהים יותר, הנמנים בחתך של אוכלוסייה חלשה יותר ונזקקת יותר.
בנוסף, נטען על ידי הערייה, כי התובענה אינה ראויה לבירור על דרך של תובענה ייצוגית, שכן היא מצריכה בדיקה של סוגיות עובדתיות בכל מקרה ומקרה לגופו, שכן הקבוצה עשויה מתת קבוצות רבות של נישומים, שמספרן מושפע מסוגי ההנחות השונים ומשטח הדירה של כל נישום.
 
דיון והכרעה
בית המשפט סבר, כי בתשובות העירייה לא ניתן כל מענה לטענתו העיקרית של מה שדה, שכן כל טענותיה התייחסו לטענה שלא נטענה כלל על ידי מר שדה. כך, בעוד שלפי פרשנותו תחושב ההנחה תחילה מתוך הארנונה המוטלת על שטחי המגורים העיקריים לפי התעריף הרגיל, ובמידה וההנחה לא לא מוצתה בשטחי המגורים, יש להמשיך ולהעניקה מתוך הארנונה המוטלת על השטחים הנוספים, העירייה ייחסה לו את הטענה שהשטחים הנוספים אינם חלק משטח הדירה ושאין לכלול אותם כלל בתחשיב ההנחה, וכי יש להחיל את ההנחה רק על השטח העיקרי של דירת המגורים.
ההשלכות של פרשנות שגויה זו מצד העירייה, משליכה על מרבית טענותיה, ובראש ובראשונה על טענתה ששיטת החישוב של מר שדה תקפח אוכלוסיות אחריות הזכאיות להנחה, שכן שיטת החישוב הנכונה של מר שדה מביאה לתחשיבים אחרים מאלו שהציגה העירייה. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי העירייה לא הצליחה להראות כי שיטתו של מר שדה עלולה לפגוע בקבוצות אחרות, אך מר שדה כן הראה כי אין כל פגיעה כזו, ולהפך, הוא הוכיח לכאורה, כי לשיטתו ייהנו כל הזכאים על פי חוק הפטור ותקנות ההנחה, להנחה גדולה יותר מאשר הם מקבלים היום על פי שיטת החישוב של העירייה.
בית המשפט קיבל גם את טענותיו של מר שדה בדבר הפרשנות הנכונה, וקבע כי הפרשנות של דיני המיסים היא אכן פרשנות תכליתית, ותכלית ההנחות היא גם סוציאלית וגם שיוויונית, ושתיהן מתקיימות בצורה טובה יותר על פי פרשנותו של מר שדה. כלומר, נוכח תכלית החוק להיטיב עם סוגי אוכלוסיות שונות, ראוי לפרש את התקנות באופן המיטיב עם הזכאים באופן שיקנה להם את ההנחה המירבית.
 
סיכום
בית המשפט קיבל את בקשתו של מר ניר שדה לאישור תובענה ייצוגית כנגד עיריית מודיעין בשאלת אופן חישוב ההנחה מסכום הארנונה, וקבע כי הקבוצה היא כל מי שהיה זכאי להנחה מארנונה ואשר זכאותו חושבה על פי התעריף המיוחד של העירייה.
העירייה תישא בשכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסכום של 35,000 שקלים חדשים.
ניתן ב- כ"ב אב תשע"א, 22 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: