בפני רשם האגודות השיתופיות עו''ד אורי זליגמן. תיק מס' 1358/705/09. ניר חן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' שמעון גבאי ואח'.

 

בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1358/705/09

 

 

בעניין: ניר חן מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

                          ע"י עו"ד יצחק אבידני

                          מרח' בן הילל 13 מירושלים

                          טל' 6231111-02, פקס: 6234684-02

 

האגודה/ המשיגה

                                                  נגד

                         שמעון גבאי ואח'

                         ע"י כ עוה"ד יוסי אשד ו/או מיכל וויתקון –גלור

                         גני הדר, דואר קיבוץ נען 76829

                         טל' 9357434-08,פקס: 9354970-08

 

המלינים/המשיבים

 

החלטה

 

רקע עובדתי:

 

1. בעקבות פנייה של חברים, ביניהם המשיבים ושהיו מיוצגים ע"י עו"ד מיכל ויתקון- גלור מינה כב' עוזר רשם האגודות השיתופיות חוקר, רוה"ח מר מיכה אסולין כחוקר באגודה בהתאם להוראות סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות כדי שיחקור מספר נושאים, ביניהם

א. ההתנהלות הכספית / ארגונית של האגודה

ב. הסדר חובות האגודה במסגרת המשקם.

ג. שיווק פרויקט ההרחבה של האגודה.

ד. ההתקשרות עם היועץ המשפטי של האגודה מר יצחק אבידני וכן התשלומים ששולמו לו.

 

2. דו"ח החוקר הוגש ביום 1.3.09 , הועבר לעיון האגודה , המלינים וכן נשלח לראש המועצה האזורית לכיש, לעו"ד אבידני, למינהלה להסדרים במגזר החקלאי ולברית פיקוח  חקלאית.
3. תגובות ב"כ המלינים התקבלה בימי 31.5.09 ו- 11.6.09 בה הצביעה על החומרה שבממצאי החוקר , בעיקר אי עריכת כרטסת הנהלת חשבונות לחברים עפ"י מצוות החוק, בעוד שתגובת עו"ד אבידני הוגשה ביום 20.7.09 בה הוא הדף את הטענות בעניין קביעת שכ"ט משרדו, גובהו,קיום הסכמי שכ"ט , קיום אישורים מטעם הוועד להעברת כספים מכספי הנאמנות לעצמו לצורך כיסוי שכ"ט משרדו,היעדר דיווח על פעולותיו לאגודה , בעיקר הכספיות , אי סיום הסדר החוב בקבלת פסק דין של המשקם בשל חוב של הסוכנות,ולמנהל,אם כי מאשר מר אבידני את קיום החוב של מר עופר נבון ע"ס 10,000 ₪ ,אך מטיל את האחריות בשל כך על כתפי האגודה וכן מאשר קיום יתרת חוב לאגודה ע"ס 100,000 ₪ בשל מגרש 97. תגובה של יתר המכותבים, קרי ראש המועצה האזורית לכיש, המנהלה להסדרים במגזר החקלאי ( המשקם ) וברית הפיקוח החקלאית העובדת לא התקבלו.
4. החלטת כב' עוזר הרשם: לא אפרט יתר על המידה את האמור בפסק הדין של כב' עוזר הרשם ,אך די שאומר כי התלונות בנושא אי אישור התקציב והדו"ח השנתי, אי עדכון פנקס החברים,הסדר החובות של האגודה למינהל ולסוכנות, הבעייתיות הניהולית בפרויקט ההרחבה,לרבות מכירת מגרש לשני חברים ותשלום הוצאות משפטיות בשל כך,תשלום כפול לעו"ד אבידני ולחברה הכלכלית ,החוב בגין מגרש 97 ע"ס 100,000 ₪,פיקדון של122,000 ₪ אצל עו"ד אלי רז, נמצאו בגדול מוצדקות. גם בנושא תשלום פיצויים לחברים ופשרות – אושרה הביקורת על רוחב הלב של האגודה. למעשה הטיל כב' עוזר הרשם את האחריות על כל פגם, חסר או אי בהירות ביחסי האגודה עם עו"ד אבידני על הנהלת האגודה עצמה שצריכה לפעול בזהירות ובנאמנות ולהגן על רכוש האגודה. הוא ,כמו החוקר,נמנע מאמירת דברים ישירות לגבי עו"ד אבידני, משום שוועדת החקירה באה לבדוק את התנהלות האגודה ולא זו של עו"ד אבידני.
5. מתוך החלופות שבין מינוי וועד ממונה , עפ"י הסעיפים 28א או 29 לתקנות האגודות השיתופיות ( רשויות האגודה ) תשל"ה- 1975, כשחמישה חברי וועד שעוזר הרשם ציין ייגרעו מהוועד מזה ,או מתן הוראה לכינוס אסיפה כללית שלא מן המניין בה יידון דו"ח החוקר וממצאי החקירה וייבחר וועד חדש לפי תקנה 29 לאותן תקנות מזה,ולאחר היסוס ולבטים קבע כב' עוזר הרשם כי הדרך הראשונה הינה דרסטית באופן מיוחד, עלולה לגרום נזק בלתי מידתי לכלל בעלי המניות ולכן בחר בחלופה השנייה.
6. לבסוף המליץ כב' עוזר הרשם על מינוי מלווה לאגודה, הודיע על זכות הערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום וכן חייב את האגודה לשלם למלינים את הסכום של 33,260 ₪ תוך 30 יום , תוך מתן אפשרות לערער על קטע זה של ההחלטה בפני רשם האגודות השיתופיות, לפי סעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות. נושא החיוב בהוצאות הנו הנושא המרכזי בערעור דנא.
7. עיקר טענות האגודה בערעור____האגודה מודה  ברחל בתך הקטנה כי הערעור מתייחס לנושא הטלת ההוצאות ,אך יחד עם זאת פרטה היא את כל טענותיה לגוף העניין כדי להראות כי הטלת הוצאות החקירה עליה לא הייתה מוצדקת  . לאור התוצאה אליה אגיע, אין למעשה צורך בפירוט הטענות,אך כדי שאקל על מי שירצה לסקור את ההחלטה,גופא ,אם כי בקצרה   :

א.      חריגה של החוקר מסמכותו בכך שחקר נושאים שהתרחשו משך כעשרים שנה לפני מינוי החוקר, דבר שלא היה בסמכותו.

ב.       החוקר לא נתן לחברי הוועד את יומם כראוי , לא פירט בפניהם את מהות התלונה,לא נפגש איתם ולא נתן להם מספיק זמן כדי שיגנו על עמדתם.

ג.        הרוב המכריע של הליקויים שהצביע עליהם החוקר התייחסו לליקויים של וועדים שקדמו לוועד הזה ולא היה מקום לחייב את חברי הוועד הנוכחי בגין טעויות של אחרים, אף אם היו כאלה.

ד.       הוועד הנו וועד טוב שהצליח להביא להסדר ופירעון חובות בסכומים אדירים. הוא אהוד ועובדה היא שכל חבריו, למעט אחד שלא רצה (מר אלי ראובן ) נבחרו שוב.

ה.      הסדר החובות היה מסובך ומעבר לבינתו וניסיונו של החוקר: החוב לסוכנות הוסדר עוד משנת 1997,גם החוב כלפי המינהל הוסדר , הוא הדין לגבי החוב לארגון הנגב שנפרע באמצעות בנק החקלאות ,חברים עזבו ותשלומיהם שהיוו מקור עיקרי לפירעון החובות לא היו בנמצא יותר, היו עיוותים חשבונאיים שהחוקר לא נתן להם ביטוי בדו"ח שהוא הכין,הוא לא נתן משקל לתוצאות הבג"ץ בעקבות ההרחבה והאיחור בתהליך הסדרת החובות בעקבות כך,וגם לא להחלטות הקשות, ושלעיתים סותרות, של המינהל עצמו.

ו.        אין פסול בהתנהלות האגודה בנושא ההרחבה, מדובר בפרוייקט קשה ומורכב ואף אם ישנן טעויות , הרי מדובר בטעויות זניחות וטכניות, לא היה כל חשש לקיום חובות שיושתו על החברים שבאגודה אף לגרסת החוקר עצמו.

ז.        אין כפל תשלום לעו"ד אבידני ולחה"כ, שכן זה מקבל עבור שירותים משפטיים וזו מקבלת דמי ניהול כגורם מפתח.

ח.      לא נכון שהאגודה פעלה ברוחב לב עם תובעים בעיקר בפשרות,לא נכון שהוסתר מידע מהחברים, גם לא בנושא של מניית תנובה והכול התנהל בשקיפות.ולבסוף- לא שולמו כל כספים לעו"ד אבידני אחרי בקשתו להשתחרר מתפקידו כנאמן.

ט.      בעיקרי הטיעון חזרה האגודה על טענותיה;ובנקודה הקונקרטית של ביטול ההוצאות – חידדה היא את הנקודה של חריגה מסמכות,אי מתן זכות טיעון, חוסר המקצועיות של החוקר שהביאה לבזבוז זמן רב על חקירה שיכלה להסתיים בהרבה פחות זמן, מאמץ והוצאות.

 

8. עיקר טענות המשיבים/ המלינים: המלינים מדגישים בראש ובראשונה את האיחור בהגשת הערעור; ההחלטה של כב' עוזר הרשם ניתנה ביום 29.9.09 בה צוין מפורשות כי לגבי ההוצאות ניתן להגיש את הערעור בפני רשם האגודות השיתופיות, - ולבית המשפט לעניינים מנהליים ותוך 45 יום- לגבי יתר הקביעות שבהחלטה.הערעור הוגש בדצמבר והתייחס לגוף העניין בעיקר.
9. החקירה הייתה נחוצה ודרושה וזאת נוכח התנהלות הוועד שנדרש ע"י המפקח מר יהודה משה לספק נתונים ולא עשה כך,נקבעה ישיבה ביום 18.1.06 במהלכה נשאלו שאלות ע"י מפקח מחוז הדרום מר יהודה, בה נטלו חלק חברי הוועד וחלק מהמלינים. אלא שחברי הוועד לא ידעו לתת תשובות לשאלות והוחלט על מינוי חוקר.החלטה על מינוי חוקר התקבלה ע"י הוועד ביום 25.1.06, אך לא חלפה אלא תקופה של כ – 10 ימים והנה חזרה בה האגודה מההסכמה למינוי חוקר, עפ"י החלטת הוועד מיום 7.2.06.
10. גם בעקבות הפגישה עם החוקר לא נעשה מאומה.לא רק זאת, אלא שפניית החוקר לקבלת נתונים אודות פרויקט ההרחבה נענתה במכתב מיום 18.5.06 של הוועד ממנה עולה כי אין הוא מכיר את העובדות. אורכות שניתנו לו לא הביאו להספקת הנתונים הדרושים,ולכן הייתה פנייה למשרד רשם האגודות השיתופיות. משניתנה סוף סוף התייחסות הוועד ב- 29.8.06 הסתבר כי אין התאמה בין כרטיסי הבוחן לבין " כרטיס לפי ערכים ", אין התאמה בין הכספים שהועברו לעו"ד אבידני לדפי החשבון שצורפו וכן אושר תקציב לשנת 2004 ע"ס 749 ₪ במקום 749,000 ₪ . בנסיבות היה צורך במינוי החוקר.
11. הטענה של אי מתן זכות טיעון אינה נכונה כלל וכלל.ההזדמנויות שניתנו לאגודה להגיב, להסביר ולתת תשובות והסברים לא נוצלו על ידה . בשל כך יש לה להלין רק על עצמה. האגודה ידעה על מה התלונות והרי מכתבי התלונות של המלינים הועברו אליה תחילה. לא רק שנתונים לא סופקו אלא שנתונים שנדרשו מגורמים נוספים לא יכלו להינתן ללא הסכמת הוועד, והסכמה כזו לא ניתנה.
12. לעניין החריגה מסמכות, טוענים המלינים כי אין שום חריגה,והרי הנושאים הכלכליים של האגודה היו בין יתר הנקודות שעל החוקר היה לבדוק והוא עשה כך.זאת ועוד במהלך כל הפגישות,ההתכתבויות והדיונים מעולם לא אמרה האגודה כי יש חריגה מסמכות. הטענה נטענה רק בערעור!
13. אין לנקודה שמדובר בוועדים שונים , עם זהויות שונות, כדי לעזור לאגודה, שכן מדובר בהמשכיות שלטונית, אישיות  משפטית עצמאית החייבת מול המלינים וחברי האגודה ואין לשינוי הפרסונאלי כדי לשנות מהאחריות. ועוד- חמישה מתוך חברי הוועד היו חברים גם בגלגולי הוועד הקודם.חלק גדול מאוד מהביקורת התייחס לתקופה שחברי הוועד כן כיהנו .(  ראה סעיפים 32 עד 35 ).
14. אין להתיר לאגודה להעלות טענות חדשות שזכרן לא בא במהלך החקירה ולנסות מהלך של מקצה שיפורים בערעור ובעיקרי הטיעון כדי להוסיף טענות נגד החוקר כשהייתה לאגודה שעת כושר לציינן בזמן אמת!
15. חרף התנגדותם להעלאת טענות לגוף העניין התייחסו המלינים לחלק קצר מהטענות : החוב של הסוכנות, עדיין קיים ולשם הוכחת הדבר מפנים הם לדרישת הסוכנות מיום 7.9.06 לתשלום 1,222,098 ₪.החוב לארגון מושבי הנגב אף הוא לא נפרע שכן הדבר סותר את הדרישה לתשלום מיום 13.2.06 – לתשלום הסך של 3,276,804 ₪. הטענה של פעילות תקינה בעניין ההרחבה נסתרת מיניה וביה על ידי מכתבו של מר אבידני עצמו מיום 21.1.07 ממנו עולה כי הוועד פועל בחוסר אחריות אשר הסב נזק כספי ניכר לאגודה עצמה.
16. לעניין ההוצאות עצמן :הייתה הצדקה להטלת ההוצאות, שכן פניות 17 מחברי האגודה לקבלת מידע אודות פעילות הוועד לא נענתה והיה צורך לפנות לקבלת שירות של באת כוחם.התערבות מפקח מחוז הדרום לא הביאה לקבלת הנתונים המבוקשים ולא הייתה ברירה אלא לפנות בבקשה למינוי חוקר, אחרי שהסכמה למינוי חוקר מוסכם נדחתה ע"י האגודה.התוצאות של החקירה והחלטת כב' עוזר הרשם מלמדות כי הייתה הצדקה למינוי , אך נסיבות התנהלות האגודה בדיעבד מלמדות כי הייתה הצדקה עניינית למינוי מלכתחילה. כאמור הממצאים היו חמורים , דבר המלמד כי לא המלינים צריכים לשאת בהוצאות אלא האגודה.

 

דיון והכרעה

17. lawdata - דטהחוקהנושא היחיד שנשאר להכרעתי הנו ,על מי יוטלו הוצאות החקירה? . המשיבים שלמו עבור החקירה סך של 33,260 ₪ ביום 6.6.07 ועלי לקבוע בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, האם ישאו בהוצאות, המשיבים או האגודה או שמא בעלי התפקידים שהחקירה התייחסה אליהם.

 

18. האגודה מודה שהערעור הנו על עצם הטלת ההוצאות, אך פירטה בהרחבה יתרה את הנסיבות של  מתן דו"ח החוקר כדי ללמוד ממנו כי לא היה מקום לחקירה מלכתחילה ולכן אין להשית על האגודה את ההוצאות. תוך כדי כך נכנסה היא כאמור לעובי הקורה והתייחסה לנימוקי החלטת החוקר גופא.גם המלינים ציינו בעיקר את הנימוק של האיחור בהגשת הערעור, אם כי התייחסו ,בתמצית, גם לנימוקים שיש בהם להדוף את הטענות גופא. ( ראה סעיפים 7, 8 ו- 15 לעיל ).
19. לא אגרר לוויכוח לגוף העניין ואבחר ללכת בדרך הקצרה . הכוונה הינה לנושא המועדים. נכון שהפרוצדורה נועדה לשרת את המהות ואינה "מיטת סדרום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן " כאמרת השופט ברנזון ז"ל ב ע"א 189/66 עזיז ששון נ' בית  חרושת למכונות וציוד, פ"מ כ' ע' 477 בעמ' 479 ,אך יחד עם זאת ידוע כי המשאב של כוח שיפוטי,( וזמנו של רשם האגודות השיפוטיות בערעורים הינו כזה ) , הנו משאב נדיר, ויש לחלקו בין כלל הפונים לקבלת השירות, במשורה, במידתיות ובסבירות.
20. החלטת כב' עוזר הרשם , נשוא הערעור, הייתה כל כך ברורה וברור הוא שהחקירה הייתה הכרחית והמלצות מנהל יחידת הפיקוח מלמדות על הליקויים הרבים שהיו.מנהל יחידת הפיקוח הפריד בין שני חלקי ההחלטה, האחד התייחס לקביעות לגוף ההחלטה שלו ,לגביה הפנה את הצדדים לאפשרות של הגשת ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים תוך 45 יום- והאחר התייחס להגשת ערעור בנוגע להחלטה של החיוב בהוצאות.
21. האגודה ישבה באפס מעשה, לא פעלה בזהירות וביעילות משך זמן רב, ולצערי גם כשפעלה, עשתה היא זאת בחוסר תום לב . את הבקשה לתקיפת ההחלטה של עוזר הרשם לגוף העניין היא עשתה בבקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים רק בסמוך ליום 26.11.09 כשההחלטה של עוזר הרשם ניתנה חודשיים לפני כן.לא צוין כל נימוק מדוע מוגשת הבקשה באיחור.
22. יו"ר הוועד הנוכחי ציין בפני עו"ד ס.רצ'ארד מפרקליטות מחוז ירושלים, כי התכוון לערער למעשה  על הטלת ההוצאות ולא לגוף הקביעות בנושא דו"ח החקירה, וזאת משהופנתה תשומת ליבו כי הדו"ח גופא מיושם וכי הערעור הפך למעשה למיותר.בשל כך הוסכם כי הערעור יבוטל ולכן לא הוגשה תגובת המדינה במועד. אלא שבדקה התשעים חזרה בה האגודה מעמדתה זו ועמדה על שמיעת הבקשה להארכת המועד , חרף ידיעתה כי מדובר בעניין אקדמי וחרף הסיכום עם נציג הפרקליטות! זו הסיבה להגשת התגובה באיחור של יומיים. גם בזה יש משום חוסר תום לב.
23. יו"ר הוועד בנוסף העביר לנציג הפרקליטות כי נציג רשם האגודה השיתופית הסכים שהאגודה תחזור בה מהערעור בבית המשפט לעניינים מנהליים וכי לא תתנגד לשמיעת הבקשה לעניין ההוצאות בפני הרשם, חרף מעבר הזמן. האומנם? גם כאן פעל לצערי נציג האגודה בחוסר תום לב, שכן הן מתשובות  מר אילן רונן מיום 29.11.09 המופנית לסגנית רשם האגודות השיתופיות, והן מתשובת סגנית הרשם- עו"ד איטה ילין מיום1.12.09 לפרקליטות- עולה כי אין הסכמה לשמיעה אוטומטית של הערעור. היא ציינה שם :"...הערעור על ההחלטה בדבר הטלת הוצאות יועבר לדיון בפני הרשם, כמקובל במקרים כאלה".אינני רואה כאן כל הסכמה או מחילה על מגבלות המועדים.
24. ההצעה למינוי חוקר מיום 18.1.06 התקבלה ע"י האגודה ביום 25.1.06, אך נדחתה שוב ביום 7.2.06!. פעולת העקלתון הזו מוסיפה נדבך נוסף של חוסר תום הלב להתנהגת האגודה.כל אלה הנם שיקולים שעומדים לרועץ בפני החלטה להארכת המועד לשמיעת הערעור.
25. להערכת מועד יש להגיש בקשה בה יציין בעל הדין מהי הסיבה לאי הגשת בקשתו או כתב בית דין מטעמו במועד וכן לציין את הסיכויים להוכחת עמדתו למקרה שיוארך המועד.אם נשווה לדין הכללי הרי שמועד שחלף ושנקבע בחיקוק הרי הארכתו קשה יותר ומצריכה נימוק מיוחד שיירשם. ראה תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. אין ספק כי מקרה זה הנו מקרה בו נקבע המועד להגשת הערעור בחיקוק .עיון בערעור מראה לא רק שלא צוין כל נימוק להארכת המועד, אלא שאין בפנינו בקשה כלשהי להארכת המועד!
26. הנימוקים שציינה האגודה בתקיפתה את הנימוקים של דו"ח החוקר וקבלת ממצאיו ע"י כב' עוזר הרשם, אינם משנים את המאזן . עיקר הקביעות הינן בפן העובדתי ,ובשלב שבו לא היה כל ערעור על המלצת החוקר והחלטת מנהל מחלקת פיקוח ,איני יכול להתערב בממצאי עובדה.ראה ע"פ 8279/06 גוויד עטייה נ' מדינת ישראל, פורסם בניבו;ע"פ 6020/07, גואטה נ' מדינת ישראל, פורסם בניבו ( פסקה 25 מפסק דינה של כב' השופטת ארבל מיום 30.11.09 ) ; ע"פ 3914/05 אלחרר נ' מדינת ישראל, פסקה 13 לפסק הדין, פורסם בניבו בנובמבר 2008 . ראה גם ע"א 120/00 משה יעל נ' משה בצלאל,"ע"א 1516/99 פורסם בניבו ביום 20.5.02 , מרים לוי נ' נזיה חגאזי ואח', פד"י נה ( 4 ) 730 וזוסן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית עמ' 857.
27. הטענות בנוגע לחוסר הסמכות נטענו בשלב של חלוקת משא ההוצאות, בעוד שהאגודה זרמה עם החקירה מבלי לפצות את פיה בעניין הסמכות. בעל דין שאינו טוען טענה אלא בדיעבד, ורק משנוכח לדעת כי פסקו נגדו, מושתק על ידי הפסיקה,בחינת מחילה או וויתור או השתק.ראה לעניין זה פסיקה מהדין הכללי:

ראה למשל :רע"א 8631/07, יצחק דוגמא נ' עזריאל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ מיום 21.2.08, פורסם בניבו;ת"א 1129/07, בש"א 1075/07 החברה הכלכלית לראש העין נ' קל בניין בע"מ מיום 10.1.2010, פורסם בניבו; רע"א 4928/92 יחזקאל עזרא נ' המועצה המקומית תל- מונד, פד"י מז (5) 94 ; רע"א 34/87 הרב בן ציון רבינוביץ נ. הרב דוד רבינוביץ ואח' , פ"ד מ"א ( 2 ) 398 { בשני המקרים היה מדובר במצב של חריגת הבורר מסמכותו, ובעלי הדין המשיכו להתדיין בפניו ללא כל מחאה, למרות שהיו מודעים לחריגה מן הסמכות המקורית } .מעבר לצריך אוסיף כי החלטת כב' עוזר הרשם בעניין בדיקת ההתנהלות הכספית /ארגונית של האגודה הנה כה רחבה שיכלה בהחלט לכלול בדיקת פעילות העבר הכספית של האגודה ונציגיה.

28. נאמן לעמדתי שלא להיכנס לגוף הטענות של האגודה בנוגע להחלטות החוקר,(טענות שיכלה היא להעלות בפני בית המשפט לעניינים מנהליים), לא אתמודד מולן. יחד עם זאת, יש לציין כי רק פסח הפריד עד להחלטה לחייב אישית את חברי הוועד . צדק כב' עוזר הרשם כי חברי הוועד מנהלים את העניינים לא עבור עצמם אלא בזהירות , בנאמנות ובמיומנות בשם האגודה עצמה ועבורה.ניהול העניינים כשנתונים אינם מסופקים במועד,באי היענות לחוקרים עד כדי צורך במינוי חוקר, הסכמה למינוי וחזרה מהסכמה כאמור, אי הגשת ערעורים בשני מישורים במועד וניסיון להמיר את הנימוקים שהיו צריכים להיות מוגשים במועד לבית המשפט לעניינים מנהליים והכנסתם בדלת האחורית בערעור על ההחלטה לחיוב בהוצאות, אינם פעולה בתום לב וזהירות למען האינטרס של האגודה. הנקודה של חיוב אישי לא עלתה בבקשת המשיבים ולכן אסתפק בכך שההוצאות תשולמנה ע"י קופת האגודה, קרי מכיסו של כל אחד ואחד מחבריה, אך אין ברירה.

 

סוף דבר, אני דוחה את הערעור ומחייב את האגודה לשלם את הסכום ששילמו המשיבים עבור החקירה בסך של 33,260 ₪ בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום שהופקדו הכספים, יום 6.6.07 וכן שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. הסכום האחרון האמור ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

 

 

ניתן היום 7 מרץ, ,2010 ,כ"א אדר, תש"ע                                           אורי זליגמן, עו"ד

 

עו"ד אורי זליגמן

בהעדר הצדדים                                                                              רשם האגודות השיתופיות

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים