החלטות סותרות במושב עזריאל לגבי חלוקה של מגרש

העובדות הרלוונטיות:

יחיא סלם מחזיק בנחלה בתחומי מושב עזריאל, בצמוד לנחלתו מצוי המגרש נשוא הסכסוך שלפנינו.

מושב עזריאל החליט להקצות ליעקב בטיה את המגרש לשם ביצוע עבודות בניה.

לטענת יחיא סלם ובנו עזרי יחיאל יש להם זכויות על המגרש בעקבות החלטות שהתקבלו במוסדות מושב עזריאל, האחת ב- 1984 אז אישר מושב עזריאל, לנחלתו של יחיא סלם, קרקע בשביל הבן הממשיך, והשנייה ב- 1996 בה נקבע כי המגרש שייך לנחלתו של יחיא סלם.

עם זאת למרות החלטות אלו, לא נקטו יחיא סלם ו\או בנו עזרי יחיאל, באי אלו צעדים על מנת לממש אותן.

בחודש אפריל 2005 החליט מושב עזריאל להקצות את המגרש ליעקב בטיה וכחצי שנה אחר כך התקבל לכך אישור מנהל מקרקעי ישראל.

בחודש מרץ 2007 פנו יחיא סלם ועזרי יחיאל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את ההקצאה ולהצהיר עליהם כעל בעלי הזכויות על המגרש, מהסיבה שיש להם זכויות על הקרקע. כמו כן התבקש בית המשפט להעניק צו שימנע מיעקב בטיה לתפוס חזקה על המגרש.

בחודש ספטמבר 2007 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו המניעה הזמני כמבוקש. עוד נקבע כי לא ניתן להעניק את הזכויות ליעקב בטיה מאחר והתקבלו החלטות סותרות באסיפת המושב וכן מאזן הנוחות נוטה לטובת יחיא סלם ועזרי יחיאל.

על כן מושב עזריאל ויעקב בטיה מבקשים מבית המשפט העליון רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

טענות מושב עזריאל ויעקב בטיה:

אין ליחיא סלם ועזרי יחיאל כל זכות במגרש.

בית המשפט המחוזי טעה בפירושו את החלטות מושב עזריאל ועל כן, אין לראות החלטות אלו כמעניקות ליחיא סלם זכות כלשהי במגרש.

גם אם יש ממש בטענות יחיא סלם ועזרי יחיאל, הדבר נוגע ליחסים בינם לבין מושב עזריאל, על כן אין לכך כל השפעה על החלטת מנהל מקרקעי ישראל להחכיר ליעקב בטיה את המגרש.

זכות מושב עזריאל במגרש גוברת גם מכוח דיני העסקאות הנוגדות.

בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא פסל את תביעת יחיא סלם ועזרי יחיאל בעקבות הטענות על שיהוי והתיישנות.

טענות יחיא סלם ועזרי יחיאל:

החלטות מושב עזריאל הקנו להם זכות במגרש, בהסתמך על החלטה זאת ויתרו הם על הזכות להשתתף בהגרלה על מגרשים בהרחבת המושב

החלטת מושב עזריאל להעניק זכויות ליעקב בטיה במגרש נגועה בשיקולים זרים ולא כשרים.

לאחר שפנו למושב עזריאל הוסבר להם כי הזכויות שלהם במגרש נלקחו מהם כקיזוז על חובותיהם למושב, ורק לאחר שהתברר למושב עזריאל כי אין להם כל חוב כלפי המושב, העלה מושב עזריאל טענות אחרות.

מנהל מקרקעי ישראל מבקש שלא לנקוט צד בבקשה זאת, עם זאת הוא מוסיף ומציין כי אין לקבל את הטענה לזכויות בן ממשיך, מכיוון שלא התקבלה החלטה של מוסדות המנהל בנושא.

בית משפט העליון פסק כי:

הלכה היא שכדי לקבל סעד זמני יש להראות כי קיימים לך סיכויים לזכות בתביעה כולה. בשלב זה קשה עדיין לגבש עמדה לגביי סיכויי התביעה.

מכיוון שלא ניתן להכריע מהם סיכויי התביעה יש להכריע לפי מאזן הנוחות ובמקרה זה מאזן הנוחות נוטה לטובת יחיא סלם ועזרי יחיאל.

הסיבות לכך הן כי יעקב בטיה מעוניין להתחיל בבניה במגרש לאלתר, לכן הנזק שייגרם ליעקב בטיה במידה וצו המניעה יתקבל יהיה דחייה בבניה בלבד.

הנזק העלול להיגרם ליחיא סלם ועזרי יחיאל במידה ולא יינתן צו המניעה הרבה יותר גדול, מכיוון שכבר יעקב בטיה ייבנה על המגרש ובמקרה של זכייה של יחיא סלם בתביעה העיקרית יהיה לו נזק גדול כתוצאה מבניה זאת.

עם זאת יש לבחון סיטואציה בה תינתן ליעקב בטיה הזכות לבנות בהנחה שיסכים כי אם ובמידה ויינתן פסק דין בתביעה העיקרית לטובת יחיא סלם, הוא יחזיר את מצב המגרש לקדמותו, תוך המצאת ערבויות מתאימות. חלופה זאת היא לשיקולו של יעקב בטיה בלבד.

לסיכומו של דבר הערעור התקבל חלקית, יעקב בטיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להסיר את צו המניעה, בתמורה להתחייבות להשבת המצב לקדמותו במידה ולא יזכה בתביעה העיקרית.

לא ניתן צו להוצאות.

ניתן ביום 16.11.2008.