בעניין: שכונת הפועלים א' בבני - ברק אגודה שיתופית בע"מ (בפירוק)

ובעניין: החלטת ביניים בקשר לדו"ח החקירה

 

 

ובעניין: ד"ר אריה בלאי ועוד 34 חברים נוספים

              ע"י עוה"ד ידידיה לוונטהל ואח'

             מרח' מצדה 7, מגדלי בסר 4, בני ברק 5126112

   המבקשים

ובעניין: עו"ד ד"ר איתי הס חוקר ומפרק האגודה

              מרח' יגאל אלון 98, תל-אביב

המשיב/המפרק/החוקר

 

החלטה ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏

 

1. בקשה בהולה להדחת המפרק:

1. ביום 18.4.2021 נסרקה במערכת

 "בקשה בהולה להדחת המשיב (המפרק ר. ח.) מתפקידו כמפרק האגודה השיתופית שכונת הפועלים א' בבני ברק, אגודה שיתופית בע"מ, בה חברים המבקשים".

2. ביום 27.4.2021 ניתנה החלטה על ידי לקבלת תגובת המפרק בתוך 21 יום מקבלת ההחלטה. כן הוריתי לאפשר למי שמעוניין להביע את עמדתו כי כך יעשה. הוריתי גם למפרק וגם למבקשים להפנות את תשומת לב החברים שמא מישהו רוצה כן להביע את עמדתו ולאפשר לו לעשות כך.

 

1. עוד פניות של עו"ד לוונטהל:

3. עו"ד לוונטהל פנה לכב' הרשמת, עו"ד שלומית שיחור – רייכמן, להלן: הרשמת ביום 9.5.2021 בה ציין, כי הוא מעוניין בפגישה עם כבודה ופנייתו נעשתה בשם 35 חברים. המפרק מונה כמפרק מפעיל בעוד שהוא פועל הלכה למעשה כמפרק "מחסל".
4. ביום 23.5.2021 נסרקה עוד בקשה של עו"ד לוונטהל בה הוא ביקש לקבוע מועד דיון בהול בפני כב' הרשמת. בבקשה מבקש הוא גם לעכב את הליכי הפירוק. הבהילות באה בעקבות תגובת המפרק מיום 8.4.2021 (סעיף 2 לפניית עו"ד לוונטהל). בבקשה חוזר עו"ד לוונטהל על כך שהמפרק מרוקן את האגודה מנכסיה, הוא ניהל הליך הצבעה בעקבות אסיפת חברים בזום. באסיפה זו הוא הצביע על שתי חלופות: או הבראת האגודה ושיקומה או חיסולה (סעיף 14). סעיף 17 לבקשה מלמד על כוונתו של המפרק לחסל את האגודה, מפני שהמפרק הודיע לחברים, כי גם אם החברים יבחרו בהמשך הבראת האגודה, עדיין ניתן להעביר את החכירה מהאגודה לחברים.

1. פניית חברים נוספים בעניין הפירוק:

5. ביום 19.5.2021 התקבלה פנייה גם מחברים ובעלי זכויות באגודה, חתומה על ידי כ- 59 חותמים[1]. בפנייה זו מודיעים הפונים על רצונם להמשיך את הליך הפירוק, לאפשר לחברים לפרוש מהאגודה ולהעביר את החכירות משם האגודה לשמות הפונים או החברים.

1. תגובת המפרק:

6. בעקבות החלטות עוזר הרשם מימי 27.4.2021 ו- 21.6.2021 הוגשה תגובת המפרק. המפרק מפנה תחילה לסעיפים 33-34 לדו"ח הביניים שהוא כבר הגיש, ביום 19.4.2021 (דואר 2165/21). שם הוא מציין, כי התמונה העולה מהליך הפירוק והחקירה הנה שיש שתי קבוצות באגודה עם אינטרסים שונים, "ולכאורה, האינטרס של כל אחת מקבוצות אלה לגיטימי". האחת מעוניינת בביטול הפירוק ושימור בנייה נמוכה, בעוד שהאחרת מעוניינת בהמשך הפירוק כך שהאגודה תתנהל על פי דיני התכנון והבניה של העיר בני ברק ולא מעבר לכך. לדעת המפרק כל המטרה של עו"ד לוונטהל הנה הכפשת שמו (של המפרק) ומאחוריה אין עומדת דאגה להגן על אינטרס האגודה או תכלית קואופרטיבית, כי אם הגנה על אינטרס כלכלי מובהק. חלק מהמבקשים היו בעלי תפקיד במוסדות האגודה עובר לפירוק, הם הקשו על כל מי שרצה לסיים את חברותו. המפרק מנסה מזה כשנה וחצי לנהל חקירה הוגנת כדי שתיקבע רשימת החברים, אך נתקל בקשיים מטעם המבקשים בעיקר. מודעות נקרעות, הודעות נשלחות לחברים לבל ישתפו פעולה עם המפרק/החוקר או שמודעות הכפשה נגדו נשלחות לרשמת.
7. בנוסף, מבין אותם 35 החותמים על הבקשה הרי רק 17 מבקשים חתמו על תצהירים אודות חברותם כדרישת המפרק כחוקר. כמו כן באסיפה הכללית שהתקיימה ביום 18.3.2021 השתתפו מתוך כלל המבקשים 18 חברים בלבד, אשר מתוכם רק 11 בלבד הגישו תצהירים אודות החברות. יתר על כן, אף אחד מהמבקשים לא הביע עמדה לעניין פירוק האגודה באופן שנקבע על ידי המפרק [2] (סעיף 6 לתגובת המפרק ).
8. אין המפרק עושה לחיסול האגודה, או

"לנישול האגודה מנכסיה, הנכסים בעצם הם נכסי חבריה אך "מאפשר למי שהיה חבר באגודה וביקש להפסיק את חברותו (עם או ללא קשר למכירת נכסו) לעשות כן, תוך גביית שכר טרחה בגין הפעולות הנדרשות לצורך כך".

סעיף 12 לתגובה).

9. בסעיף 14 לתגובת המפרק הוא מציין, כי אין טענת ב"כ המבקשים (בסעיפים 32-34 לבקשה) שהמפרק עקף את האיסור בהחלטת עוזר הרשם מיום 17.3.2021 (בכך שכן קיבל החלטות אף שצווה להימנע מכך בהחלטה האמורה), היא טענה נכונה. המפרק מציין, כי בזימון החברים לאסיפה, במודעות ובמכתבים האישיים שנשלחו הוא ציין כי :

"כתב ההצבעה שישלח למשתתפי האסיפה בסיומה נועד לאפשר להם להביע את עמדתם.. וכי ההחלטות בנוגע לפירוק תתקבלנה- לאחר שקילת עמדתם של מי שיבחרו להביע עמדה- ע"י רשמת האגודות השיתופיות. (סעיף 13 למכתב הזימון) ואכן, לא התקבלו כל החלטות באסיפה, אלא ניתנה הזדמנות למשתתפים (ובהם המבקשים) הזכות להביע את עמדתם..".

10. אין המפרק מקבל את טענת המבקשים (בסעיף 30 לבקשה), כי הוא מנע השתתפות חברים או מנע את השתתפותם בהצבעה. אדרבא הוא מציין בסעיף 17 לתגובה, כי במקום שיסתיים הליך עדכון פנקס החברים ורק אלה שיוכרו יוזמנו כדי לשמוע את דעתם, הלך המפרק בדרך מקלה, שקופה ופתוחה הרבה יותר: זימן את כל מי שרוצה להביע את עמדתו או טוען לחברות.
11. תכלית נוספת של כינוס אסיפה בדרך זו, מלבד עדכון החברים, הייתה קבלת אינדיקציה באשר לכיוון אליו מעוניינים מרבית החברים לכוון את הליך הפירוק".

(ראה סעיף 17 לתגובה).

11. לגבי טענת עו"ד לוונטהל בקשר להיעדר סמכות המפרק להמליץ על תיקון פנקס החברים, מציין המפרק כי, הוענקו לו סמכויות חקירה על פי החלטת עוזר הרשם מיום 18.3.2019 (סעיף 19 לתגובת המפרק). אי לכך ההליך של ההמלצה על תיקון פנקס החברים

"ומשלוח השאלונים ואף כינוס האסיפה והפעולות המתחייבות לשם כך בוצעו בהתאם לסמכויות אלה ומכוח החלטות עוזר הרשמת" .

12. המפרק עונה לטענות בדבר חוסר הסמכות לפעול בכל צורה להעברת רכוש לחברים שמבקשים זאת: הזכות להתאגד כמו הזכות להשתחרר מהתאגדות שתיהן זכויות יסוד והוא מפנה לדברי כב' השופטת ברון בפסק הדין משעלי (ע"א 2853/16 משעלי נ' מתיישבי שריד אגודה שיתופית קהילתית בע"מ, להלן: מתיישבי שריד לפיה:

"חופש ההתאגדות הוא מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי; והחופש מהתאגדות הוא צידו השני של המטבע ונבע במישרין מחופש ההתאגדות".

(סעיף 24 לתגובת המפרק).

13. המפרק מפנה גם לפסיקה בעניין עפגין, ה"פ 22222-07-10, עפגין נ' מתיישבי אמנון, להלן: עפגין בייחוד השורות:

"כפיית אדם להתאגד באגודה שיתופית קהילתית מוניציפאלית או מניעתו מלהביא לסיום חברותו באגודה כזו, בה התאגד קודם לכן, מהווה פגיעה בזכות יסוד זו, דבר שאין לו מקום בשיטת המשפט שלנו, וכל סעיף בתקנון אגודה שיתופית שמטרתו לכפות חברות באגודה, בין באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, חסר כל תוקף" (סעיף 25 לתגובה).

14. כן הפנה המפרק לפסיקה בעניין שושני, ת"א 32494-07-11 שכונת פועלים א' בבני ברק נ' אלעזר שושני ואח' (פורסם בנבו) שייקרא להלן: גם שושני וכן להחלטת עוזר הרשם שהתייחס להחלטה בעניין שושני והובאה בהחלטה על פירוק האגודה, סעיף 13 לעמדת המפרק). עוד חיזוק לעמדתו מביא המפרק בסעיף 27 לתגובתו מנוסח סעיף 2(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ה-1975, להלן, גם תקנות החברות.
15. עוד מפנה המפרק בסעיף 30 לתגובתו לסעיף 48 לפסק הדין בעניין עפגין לפיו :

"אין בכוחה של המשיבה להמשיך ולכפות על המבקש המשך חברות באגודה השיתופית הקהילתית".

וכתוצאה מכך ביטל כב' בית המשפט את הסעיף 11 לתקנון האגודה.

16. המפרק הפנה בסעיף 31 לפסיקה גם לפסק הדין ב- נוימן, בג"ץ 6627/98 ישראל נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות, נד(5), 299, להלן עניין נוימן, שעוד לפני שנים רבות הרהר השופט המנוח חשין ז"ל בקשר בין חברות לזכויות קנייניות.
17. בפסיקה המאוחרת במעיין ברוך (תא"מ 18105-11-10 תושבי מעיין עין ברוך אגודה שיתופית קהילתית בע"מ נ' משה וזאנה , להלן- מעיין ברוך נקבע כי סעיף המתנה תוקף פרישה מחברות בוויתור על זכויות במקרקעין לצד ג' שיסכים להצטרף לחברות במקומו כסעיף הנוגד את תקנת הציבור.

1. הנימוקים המפורטים לפיטורי המפרק:

18. המבקשים סוקרים את הבסיס להקמת האגודה בעיר בני ברק כשכונה בעלת דפוס דיור ייחודי, בניה לא לגובה, פחות צפיפות יחסית למה שסובב אותה בעיר עצמה, שטח של כ- 80 דונם, דאגה לשמירה על צביון האגודה, בין היתר בדרישה

 

"כי כל שינוי ו/או הרחבה בנכסים המוחכרים על ידי האגודה לחבריה דורשים אישור בכתב מראש מוועד האגדה". כן מציינים המבקשים כי "עם החכרת הקרקע בחכירת משנה מהאגודה, מתקבל הרוכש לחברות באגודה, והוא מתחייב לקבל על עצמו את הוראות התקנון ולהכיר בסמכויות האגודה הנוגעות לנכס וכן את המגבלות החלות עליו".

סעיף 6 לבקשה.

19. בערעור שהוגש לשר ונשמע על ידי היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה הובהר כי מדובר בפירוק מפעיל, בעוד המפרק פועל לחסל את האגודה ולנשל אותה מנכסיה. המבקשים מפנים להלכת זידאן (ע"א 9555/02 זידאן נ' ברית פיקוח, פ"ד נט(1), 538).
20. בסעיף 22 לבקשה מציינים המבקשים, כי המפרק פועל לחיסול האגודה :

1. בין היתר בכך שהוא מוציא

"חברים מהאגודה ומנשל אותה מנכסיה וזאת בתמורה לקבלת כספים מהחברים היוצאים".

1. בישיבה מיום 18.3.2021 התברר, כי המשיב פעל והוציא כבר 30 חברי אגודה.

"מפנקס החברים תוך שהעביר על שמם את נכסי האגודה והכל בחוסר סמכות ובמחשכים ללא ידיעת החברים" .

1. הנכסים שנלקחו מהאגודה נושאים פוטנציאל של בניית עוד 2.5 קומות נוספות. אם כך גם זו היא הענקת מתנה לנעברים על חשבון האגודה.
2. בחודש יוני 2019

"נתלתה בשכונה מודעה לפיה המשיב מינה עצמו כחוקר לעניין פנקס החברים של האגודה וזאת בטענה שקרית לפיה המבקשים לא שיתפו פעולה עמו וחרף העובדה כי פנקס חברים ברור ומסודר הועבר קודם לכן לידי המשיב".

1. המפרק העביר שאלון המתייחס למגורי החברים, תשלומים לקופת האגודה, הצגת מסמכים היסטוריים לקבלה לחברות, הוכחה על חברות בהסתדרות/ חברת העובדים, אף שמדובר בהוראות תקנון מלפני שנים רבות ואין פועלים על פיהם כלל.
2. המפרק כינס ישיבה אחת עם החברים- זו שמיום 18.3.2021 ואת זאת הוא כינס על רקע החשש שלו מיוזמה להדיחו מתפקידו. אז הוא הזדרז לזמן

"אסיפה כללית כאשר על סדר היוםנקבע לדיון בעניין מצבה המשפטי של האגודה, עדכון פנקס החברים והחלטה בדבר המשך הליכי פירוק האגודה". (סעיף 29 לבקשה)

1. חברים שלא שלחו תצהירים כדרישת המפרק ובפרק זמן קצר שהוא קבע לא הורשו להשתתף באסיפה הכללית,

במהלך הדיון באסיפה הכללית טען המשיב שוב ושוב כי יש לאפשר לחבר אגודה לצאת מהאגודה בהתאם לרצונו וכתוצאה מכך יש לאפשר לו להפוך מחוכר משנה לחוכר ראשי ולפרק את האגודה מנכסיה". באמרו זאת הסתמך המשיב על פסק הדין "מתיישבי אמנון" שם נקבע לטענתו כי "יציאת חבר מהאגודה אינה פוגעת בזכויותיו הקנייניות" (סעיף 34).

1. תגובה מפורטת של המפרק למניעת הדחתו:

21. אין כל בסיס לטענה בדבר מניעת השתתפות חברים כלשהם, או מניעת זכות הצבעה. אדרבא במקום שיוזמנו לאסיפה רק מי שהוכרו על ידי המפרק כחוקר, אפשר המפרק לכל מי שטען כי הוא חבר להתייצב לשמוע את דעתו ואת נימוקיו וכן לשמוע את דעת כלל הטוענים לחברות לתפיסתם  את העתיד של האגודה. האם ללכת במסלול הבראה? תיקון תקנון וסיום הפירוק והעברת המפתחות לחברים? או שמא הבאת ההליך לסיום וחיסול האגודה?.
22. אין מדובר בהחלטה ללא בסיס לבדוק מי הוא חבר ומי לא- אלא בבדיקה על פי הקריטריונים המצוינים בתקנון האגודה. מי שרצה לתת פתחון פה לחברים או לטוענים לחברות הוא המפרק. מי שניסה לחסום את קיום האסיפה ומתן אפשרות לכל מי שרצה להביע את עמדתו באסיפה הוא עו"ד לוונטהל מסיבותיו, אך בכל מקרה אין מדובר בסיבות ענייניות. המפרק מונה גם לתפקיד חוקר כדי לעדכן את פנקס החברים. החלטה זו ניתנה על ידי עוזר הרשם ביום 18.3.2019.
23. אין דבריו של עו"ד לוונטהל כי המפרק פועל ללא סמכות ועושה הכול לנישול האגודה מנכסיה נכונים כלל. אדרבא, המפרק מאפשר לכל מי שרוצה להפסיק את חברותו באגודה לממש זכות זו ועל פי הדין והפסיקה. זאת בין שמדובר במכירת נכסיו ובין אם לאו. (מפנה להחלטות עוזר הרשם להלן: 14/02/2019, 17/02/2019, 02/06/2019 ו- 22/0//2019. סעיף 10 תגובת המפרק).
24. בניגוד לטענות עו"ד לוונטהל אין המפרק פועל לחיסול האגודה. גם באסיפה שעו"ד לוונטהל ניסה למנוע, הסביר המפרק, כי אין הוא מביע עמדה בנוגע לגורל האגודה. הוא ציין, כי מי שמחליט בסופו של דבר על גורל האגודה היא רשמת האגודות השיתופיות, וזאת לאחר שמיעת עמדת החברים כפי שייקבעו על פי דו"ח החקירה והחלטת הרשמת בנושא הדו"ח. ברור כי אם ההחלטה הסופית היא הבראה וביטול הליך הפירוק יש צורך לתקן את התקנון ואת הליקויים שהיו מנת חלקה של האגודה עובר לפירוק.
25. ממצאי החקירה הראו, כי יש שתי קבוצות בעלות זכויות: אחת מצדדת בזכאות לשמר את האגודה במצבה הנוכחי, דהיינו בבניה נמוכת קומה תוך, אי ניצול מלוא זכויות הבניה המותרות על פי התב"ע שבתוקף כאפשרות העדיפה על פני ניצול זכויות הבניה של החברים /התושבים. עו"ד לוונטהל הביע את עמדתו על כך במכתב מיום 12/08/2019. אמת, שתי העמדות לגיטימיות, אך אין לחסום את דרכם של אלה שרוצים בפעולה עצמאית רק משום שעו"ד לוונטהל או מישהו מקבוצתו אינם מסכימים. אין למטרות בהן מצדד עו"ד לוונטהל מאומה עם עקרונות הקואופרציה ואין להן כל זכר במטרות שבתקנון האגודה. מספר לא מועט של חברים התלוננו בפני המפרק כי האגודה החתימה רוכשי נכסים באגודה על התחייבויות כספיות בסדר גודל של מאות אלפי שקלים כתנאי לחתימת האגודה.

1. דיון והכרעה:

26. אעיר תחילה, כי נאלצתי לצערי להפנות, באריכות, לטענות המבקשים בבקשות קודמות, בעיקר "לבקשה הבהולה להדחת המפרק" שהתקבלה במשרד הרשמת ביום 18/04/2021, לתגובת המפרק שם, וכן להחלטתי בבקשה האמורה אשר ניתנה ביום 19/07/2021. הסיבה לכך היא  שהמבקשים חזרו לאותן טענות שהעלו כנימוק לביטול ההחלטה לפרק את האגודה. החלטה זו נתקפה על ידם כאמור בפני השר בהאצלת הסמכות לכב' היועצת המשפטית, עו"ד איילת זלדין אך היא דחתה את הערעור . בהכרעה כאן נאלצתי להתמודד שוב גם עם טענות המבקשים בהליכים קודמים, כדי שלא יחשבו שהתעלמתי מטענותיהם. הוסף על כך, כי חלק מהמענה שלי לטענות קשור למנגנון קביעת החברות ולפועלו של המפרק כחוקר בהליך זה. אמירת דברים ברורים וישירים לגבי חלקן הגדול של טענות המבקשים תסיר מכשלות מדרכו של החוקר להמליץ נכונה במי להכיר ובמי לא. הוא כידוע רק ממליץ וההכרעה הסופית מי הם חברי האגודה נתונה בידי הרשמת או עוזריה המוסמכים.
27. המבקשים מציינים, כי האגודה הוקמה מלכתחילה כאגודה עם צביון מיוחד, עם רצון להקים בניה נמוכה. כל שינוי הצריך הסכמת הוועד מראש, כמו כן מי שרכש נכס באגודה התקבל לחברות לא לפני שחתם על התחייבות שלא יפעל בניגוד לתקנון.
28. אגודה במשטר של פירוק (גם פירוק מפעיל) פועלת באמצעות המפרק ולא באמצעות המוסדות שניהלו את האגודה עובר לפירוק. ראה, בין היתר, את תקנה 30 (ב) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. ההתניה של רכישת נכס (או מכירתו) בהסכמת הוועד אינה ישימה בשלב זה של סטטוס האגודה. אי לכך כל הטענות של העברת זכויות ממי שרוצה לבטל את חברותו ללא ההסכמה של האגודה או "הוועד" אינן ישימות ואין להן כל תוקף. מי שמוסמך לאשר או לאשרר את העברת הזכויות הוא החליף של מוסדות האגודה, קרי המפרק.
29. יש להעיר מספר הערות: הראשונה, היא שהתקנון של שכונת הפועלים א' בבני ברק נוסח עם הקמת האגודה בשנת 1946 ויתכן והגבלות כאמור היו בתוקף ומקובלות, בעת הקמתה. לא כך כיום בעידן של הפרדה בין חברות לבין זכויות קנייניות [ראה גם עפגין- ה"פ 22222-07-10, עפגין נ' מתיישבי אמנון מיום 24.10.2011 וגם ת"א (ת.א) 32494-07-11 שכונת הפועלים א' בבני ברק נ' אלעזר שושני מיום 20.10.2015, להלן, גם שושני, והחלטת הרשם עו"ד מירון הכהן גם בעניינו של מר אלעזר שושני ופסיקה נוספת]. ההערה השנייה היא שבסוף ההתחייבות צוין, כי ההגבלות תגברנה על התקנון. אין הדברים נכונים. התקנון הנו חוזה בין החברים לבין האגודה ובינם לבין עצמם, ראה ההלכה בפרי העמק, ע"א 524/88 פרי העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ ו 30 אח' נ'  שדה יעקב - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות  חקלאית שיתופית בע"מ ואח', (פורסם בנבו). התקנון הנו מסמך קולקטיבי שבוודאי עולה במשקלו על התחייבות פרטנית יחידנית של חבר חדש המצטרף לאגודה מול האגודה. גם בהתחשב בתקנת הציבור כך ראוי שיהיה משקלה של התחייבות כאמור. הצהרה זו גם נוגדת את הוראות תקנה 5 לתקנות האגודות השיתופיות (הוראות כלליות), תשל"ו- 1974,. ההערה השלישית, היא שאם רצו האחראים באגודה לעגן דרישה כזו יכלו לנסח אותה בתקנון עצמו. הם לא עשו כך ולכן ברור, כי הוראה כזו לא תצלח את מבחן החוקתיות כיום, והיא נוגדת את התקנון עצמו.
30. אם נעיין בתקנון האגודה נמצא, כי אין מבין המטרות שצוינו בו מטרה של בניה נמוכת קומה ואין ביניהן הגבלת היקף הבנייה או שמירה על בניה נמוכה בשכונה. כל אלו אינן מבין מטרות האגודה המעוגנות בתקנון. ראה נא את סעיף המטרות בתקנון. אי לכך האגודה מרחיבה סמכויותיה מעבר לקבוע בתקנון. במובן הרחב ניתן לטעון כי היא פועלת ללא סמכות. במובן הצר ניתן לקבוע, כי אין האגודה רשאית לכפות על החבר שרוצה להתנתק מחברותו את החובה להתפרק מרכושו וקניינו, ולהשאירו בבעלות האגודה עצמה.
31. המבקשים טענו, כי באסיפה מיום 18/03/2021 חזר המפרק פעם אחר פעם על כך שמי שרצה לעזוב את האגודה יכול לעשות כך, כאמור לעיל. בפועל דיווח המפרק על הוצאת 30 חברים תוך שהעביר על שמם נכסי האגודה. בהיבט העקרוני, אני מגבה את המפרק בפועלו, שכן הפסיקה הפרידה בין חברות לבין זכויות קנייניות. ראה הפסיקה בעניין שושני, (בשלום), שושני (בפני הרשם) ועפגין (וגם בנוימן בצפי לעתיד כפי שצפה המנוח השופט חשין ז"ל) . את זאת יש לזכור, הרכוש של האגודה אינו באמת רכושה אלא רכוש החברים. לכך התייחס גם המפרק בסעיף 12 לתגובתו לבקשה להדחתו. מאחר ולכל חבר הזכות המעוגנת בפסיקה לנטוש את האגודה ולבטל את חברותו, הרי אין מניעה כי כך ייעשה גם כאן. החכירה הראשית עוברת עם החבר העוזב, וכל הזכויות שהיו על שם האגודה עוברות לשמות החברים. הדבר תאם את חוק יסוד כב' האדם וחירותו וכן את הפסיקה כפי שצוין כבר.
32. הטענה כי המפרק מינה את עצמו חוקר וללא סמכות אינה נכונה. המפרק הגיש ביום 06/03/2019 בקשה לעשות שימוש בסמכות לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984 ולאשר לו לערוך חקירה לצורך עדכון פנקס החברים. המפרק מונה על ידי בהחלטה מיום 18/03/2019 גם חוקר כדי שיוכל הרשם לקבוע בבוא היום מי הוא חבר ומי לא. (סעיף 23 -24 לדו"ח החוקר מיום 18/04/2021).
33. המבקשים טענו בבקשה להדחת המפרק, כי המפרק שלח שאלונים ותצהירים לטוענים לחברות, חלקם לא הגיש מענה, לחלקם אין יותר מסמכי חברות מאחר ומדובר בהליכים מלפני עשרות שנים וחלקם הנוסף - סרב לענות מכיוון שמדובר בשאלות הפוגעות בפרטיות הנשאלים. אלה שלא נענו לדרישות המפרק נפסלו ולא הורשו להשתתף באסיפה או בהצבעה. בכך הוא פגע בזכות הקניין שלהם. תשובתי בעניין זה היא שעצם הדרך בה בחר החוקר (המפרק) כדי לבדוק אם מדובר בחברים אם לאו, הנה אחת האפשרויות הסבירות העומדות בפני חוקר כדי לקבוע אם ימליץ לרשמת על חברות של טוען זה או אחר אם לאו. 
34. אין לשכוח, כי החוקר אמור להמליץ בפני רשמת האגודות השיתופיות במי להכיר כחבר ובמי לא, וכך הוא אכן עשה. ההצבעה אינה בשלה בשלב זה עדיין מפני שקודם צריך לקבוע מי חבר ומי לא?. לא החוקר/המפרק הוא שקובע מי הם החברים והוא רק ממליץ. הקובע את זהות החברים היא רשמת האגדות השיתופיות (או מי מעוזריה המוסמכים). ההצבעה כעת עלולה לפגוע במי שאולי בסופו של דבר יוכר, וכעת אינו מורשה לקחת חלק בהצבעה או אף בהבעת דעה. הוספת חברים בדיעבד יכול ותשנה את תוצאות ההצבעה.
35. אשר למסגרת הנורמטיבית, הפנו המבקשים בבקשה לביטול הפירוק/הדחת המפרק, ובערעור ליועצת המשפטית של המשרד, להלכה בעניין זידאן ובעניין נור פרסום חוצות בע"מ נ' אביב ושות' בע"מ. על העיקרון שבשתי הפסיקות דנן אין חולקין, אלא שיישום ההלכה על ידי המבקשים אינו נכון. אמת, מפרק מפעיל אמור לחפש דרך להבריא את החברה, ובענייננו - את האגודה. אלא שבחברה האלמנט הדומיננטי הוא האלמנט המסחרי כלכלי. מפרק חברה שנכנסה לחובות יחפש דרכים לשקמה כלכלית, לסלק חובותיה, להבריאה ולהשיב את הבעלים לניהולה באופן עצמאי, ככל שיש לאל ידו לעשות כך. כאן לא רק הפן הכלכלי מסחרי הוא שעומד מאחורי ניסיון ההבראה. יותר מכך יש שני מסלולים רלוונטיים: האחד הוא ניהול האגודה בצורה בלתי תקינה במשך שנים רבות, כמעט יותר מעשור. לאפיק זה היה תפקיד חשוב בקבלת ההחלטה לפירוק האגודה מלכתחילה. אין עניין זה הוא הרלוונטי כעת שכן הערעור שהוגש לכב' היועצת המשפטית סתם את הגולל על העלאת נקודות מן העבר. במובן זה, כל הטענות של המבקשים שמטרתן להחיות מערך טיעונים נגד עצם הפירוק אין להן כל משקל.[3] המסלול השני הוא הקו החוצה בין שתי קבוצות של בעלי זכויות, אלה שרוצים לשמר את האופי המיוחד של האגודה, לעשות את הכול כדי למנוע "התערבבות" עם השכנים באותה עיר ולוותר על זכויות בנייה אפשריות כמתחייב מהתוכניות המאושרות בוועדות התכנון והבנייה הרלוונטיות. זאת לעומת הרצון של חלק להשתחרר מחברות באגודה כפי שירצו בכך ויפעלו למקסום זכויותיהם באופן עצמאי. המפרק ציין, כי שתי החלופות לגיטימיות ואין הוא מתערב בבחירה במקום החברים או הזכאים, אך יש לתחום תחילה את קבוצת הזכאים כדי שקולם יישמע, ראה סעיף 12 לתגובת המפרק לבקשה למתן צו מניעה זמני:

"בניגוד לטענת עו"ד לוונטהל, המפרק אינו פועל לחיסולה של האגודה. גם באסיפה שאת כינוסה ביקש הוא עצמו למנוע, הבהיר המפרק באופן חד משמעי שהוא אינו מתערב ואינו מביע עמדה בנוגע לגורל האגודה... הובהר למשתתפים (ככל שהם חברים) שהם רשאים להביע את רצונם לשקם את האגודה בכפוף לתיקון הליקויים שנפלו בהתנהלותה, תיקון התקנון וכו'. ההחלטה על המשך קיומה של האגודה הנה של כב' הרשמת. הבחירה באפשרות השיקום אף הוצגה למשתתפים כאחת משתי האופציות שבהן הם רשאים לבחור, במסמך שנשלח אליהם לאחר האסיפה".

36. בנוגע להלכת זידאן ומינוי מפרק מפעיל התייחסה כב' היועצת המשפטית של משרד הכלכלה, בערעור המבקשים על עצם הפירוק. כדי להעמיק את ההבנה להחלטה כאן אני מצטט דווקא ממה שכתבה עו"ד ביאלר בעמדה של הרשמת בערעור האמור[4]. הדברים נאמרו בסעיף 3.24 לעמדת הרשם בערעור כלהלן:

"הזעקה שעלתה מהמערערים הובילה להבהרה כי מינוי מפרק אינו בהכרח מוביל לחיסול האגודה, אלא יכול להתחיל ואף להסתיים בפירוק מפעיל, אם כי אף הרשם אינו יכוללומר בבטחה בשלב זה, ...לאן יוביל הליך הפירוק בסופו של יום. הרשם מכיר בחשיבות המסגרת המשפטית שהיא אגודה שיתופית, ובלבד שהיא מקיימת את מטרותיה כראוי".

37.  גם כעת אין אנו אומרים באופן קטגורי, כי יש לחסל את האגודה. עדיין ניתן לבחון את המשך דרכה של האגודה. ככל שיחפוץ חלק מהחברים (בתנאי שיהיו מעל שבעה חברים) להישאר מאוגדים, אפשר לשקול בחיוב להמשיך את המחייה במסגרת זו, כפי שיתפתחו העניינים ולאור ההחלטה בהמלצת החוקר שהוא עצמו גם המפרק. בצד מהלך זה, אין סמכות למאן דהוא למנוע בעד חבר לנטוש את החברות באגודה או למנוע ממנו מימוש קניינו בדרך הנראית לו. בסעיף 4.7 לעמדת הרשם בערעור על צו הפירוק נאמר:

"ככל שיימצא שהחברים מעוניינים בקיומה של האגודה, וככל שיימצא כי קיומה אכן מתאפשר וישנה מסוגלות לכך, כי אז ממילא לא יעדיף הרשם את חיסולה של האגודה על הפעלתה באמצעות הבראתה והשבת ניהולה לידי חבריה".

38.  בסעיף 2 מתחת לכותרת "סבירות ההחלטה בדבר מינוי מפרק מפעיל" בעמ' 10 להחלטת עו"ד זלדין נאמר:

"מכאן כי מינוי מפרק מפעיל הוא כלי לגיטימי שהמשיב 1 (הרשם ר. ח.) יכול  לעשות בו שימוש בטרם החלטה סופית בדבר פירוק האגודה ואף לשם שיקומה".  .....

 

".. לעניין זה מקובלת עליי עמדתו של המשיב 1 לפיה רצון החברים לבדו אינו השיקול שיש לשקול בהחלטה על פירוק, (סעיף 6 עמ' 12 להחלטת עו"ד איילת זלדין בערעור).

39. גם בהחלטת עו"ד מיכאל אטלן, היועץ המשפטי הקודם של משרד הכלכלה מיום 21 פברואר 2013 בעניין זנדני נ' מושב ינון[5] נכתבו דברים דומים כלהלן:

"....מכאן כי שאלת רצון חברי האגודה אינה מהווה שיקול האם לצוות על פירוק האגודה ואם לאו, להבדיל ממצב של פירוק מרצון שאז נדרשים שלושה רבעים מהקולות של חברי האגודה".

ראה סעיף 31(ב) להחלטת עו"ד אטלן. מכאן עולה המסקנה, כי לא רצון החברים הוא שיקבע אם יש להורות על פירוק אגודה שיתופית אם לאו.

 

1. עוד על המצב המשפטי בעניין חברות באגודה שיתופית:

 

40. בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב -יפו מיום 25.10.2015 בעניין שושני (שניתן ע"י כב' השופטת פלינר) נדחתה תביעת האגודה וכב' השופטת אשרה למעשה למר שושני את ההשכרה של יחידות שונות מנכסיו, ובניגוד לעמדת האגודה או הוועד, תוך קביעה, כי ניתן לקבל כאופציה את בדיקת ההתנגדויות להקמת מבנה זה או אחר על ידי ערכאה עירונית תכנונית שתכריע בעניין. כב' השופטת פלינר רמזה למעשה כך בפסק הדין בתיק האמור[6]. כך כתבה כב' השופטת:

"סבורה אני כי תפקידה של העירייה לבחון ולבדוק האם יש מקום לאשר את הפיצול, והיא הגורם האמון לשקול בין היתר את עומסי השכונה; צרכיה; צביון השכונה. כמובן שכל בקשה כפופה להתנגדות השכנים. על רקע זה, ומאחר וישנו גורם הלוקח בחשבון את מכלול השיקולים הללו, איני סבורה כי במציאות של היום היה מקום לסרב לבקשת הנתבעים, כשסירוב זה נעוץ בהוראת תקנון היסטורית וארכאית, שאין מחלוקת שגם הוראות אחרות באותו תקנון ממש כלל אינן מקוימות". (הדגש אינו במקור).

41. ועוד ציטוט מפסק הדין של השופטת פלינר:

"... הזיקה בין האגודה לחבריה במקרה הנדון קלושה ורופפת, אם בכלל קיימת. במצב דברים זה, אין לתת בידי האגודה כוח רב השולל הלכה למעשה מהנתבעים את יכולת השליטה שלהם בנכס, אותו קנו במיטב כספם". (הדגש אינו במקור).

המשמעות היא שככל שניתן כוח בלתי מוגבל לאגודה, יכול שהוא יביא לפגיעה בקניין של החברים. מובן כי הקניין הנו אחת מזכויות היסוד המוגנות על פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ואין להתיר פגיעה בזכויות, בניגוד לחוק, וללא מגבלות, שלא על פי המותר שם. הצד בהליכים בפני כב' השופטת פלינר היה מר שושני, שהיה חבר לשעבר.

1. ביטול חלק מסעיף 5 לתקנון האגודה:

 

42. בפניה של מר שושני לרשם , עו"ד מירון הכהן, לביטול חברותו התקבלה החלטה ביום 19.11.2014. בהחלטה האמורה קבע כב' הרשם:

 

"אשר לסוג האגודה בה מדובר ודרגת השיתופיות והקהילתיות המתקיימת בין חבריה- ככל שהקשר בין האגודה לחבריה מבוסס על דרגת שיתופיות וקהילתיות נמוכה יותר, כך גוברת זכותו העצמאית של החבר להמשיך להתגורר בנכס הנמצא בתחום האגודה, גם מבלי להיות חבר בה". (הדגש אינו במקור).

עוד ציין הרשם את הדברים להלן:

"....באגודת שיכון, שמידת השיתופיות והקהילתיות שלה פחותה ביותר, אם היא בכלל קיימת, כמו במקרה שלפנינו, לא ניתן להתנות את זכותו של החבר כלפי הנכס בו הוא מתגורר בהמשך חברותו באגודה".

לאור האמור הורה הרשם על ביטול חלק מהסעיף 5 מתקנון האגודה המגביל את היציאה מחברות, ואפשר למר שושני לפרוש מחברותו באגודה, עם זכויותיו.

43. יש לשים לב לציטוטים להלן: בהחלטת כב' השופטת פלינר הושארה גם היכולת לבדוק את צביונה של האגודה לצורך אישור תוכנית זו או אחרת לרשויות התכנון. מנגד בהחלטת הרשם בדימוס, נקבע כי לא ניתן לקשור את זכותו של החבר כלפי הנכס בו הוא מתגורר בהמשך חברותו באגודה. צדו השני של המטבע הוא  ההפרדה בין החברות לקניין. כלומר רשאי מי שירצה לבטל את חברותו באגודה להישאר עדיין בעל הזכויות הקנייניות בנכסים שהוא החזיק בהן, שילם בגין החברות והשקיע ממיטב כספו כדי לממש את הזכויות בנכס. אי לכך יהיה אשר יהיה רצון החברים באגודה או מוסדות האגודה לשעבר (בהיותם בעלי תפקיד עובר לפירוק) אין הם יכולים למנוע חבר שירצה לבטל את חברותו ולקחת עמו את נכסיו וזכויותיו עמו. זו בדיוק התוצאה שתנבע מקבלת עמדת המבקשים. בעשותו של חבר המודיע שימוש בזכותו להודיע על ביטול חברותו ורצונו לרישום הזכויות על שמו, אין משום ריקון האגודה מנכסיה.
44. ההחלטה ב- עפגין: החלטת הרשם בעניין שושני סמכה בין היתר גם על החלטת בית המשפט המחוזי בעפגין. אצטט באריכות מפסק הדין האמור:

יודגש כי הזכות להתאגדות הכוללת כאמור את הזכות להיות חופשי מהתאגדות הוכרה עפ"י פסיקת בתי המשפט כאחת מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי.

אין עוד ספק כי הגבלת חירותו של אדם, הנמנה על התאגדות מסוימת, לסיים את חברותו באותה התאגדות, פוגעת בזכות יסוד של האדם ובחופש שלו שלא להימנות על התאגדות כלשהיא.

לסוגיה זו נדרשה השופטת ברלינר בע"א 11771/04 לשכת עורכי הדין בישראל נגד הארגון הבינלאומי של עורכי דין ומשפט יהודים .... וכך כתבה בסע' 25 לפסה"ד:

" ... חופש ההתאגדות מהווה אחת מזכויות היסוד הבסיסיות במשטר דמוקרטי. בבג"צ 7029/95(2) 63, 98-99 (להלן: הסתדרות העובדים): ציטט השופט זמיר את ההלכה שנקבעה בד.נ. 16/61רך ט"ז(2) (להלן: פרשת כרדוש) 1209, שם נקבע, כי "הזכות להתאגד היא "אחת מחירויות האדם". היא מעוגנת עמוק ומוגנת היטב בהלכה...". מדובר "בעקרון יסודי במשפט בישראל".

באשר לאופייה של הזכות אמר השופט זמיר בפרשת הסתדרות העובדים: "הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי ולא בכפייה כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים היא פועל יוצא של חופש ההתאגדות" (עמ' 107). הזכות שלא להתאגד - הינה צדה השני של המטבע והיא נובעת ישירות מהזכות להתאגד (בדומה לדברים שצוטטו לעיל מפי השופט זמיר באשר לזכות לפרוש).

•  

נראה איפוא, כי ניתן לסכם ולומר כי החופש שלא להתאגד מהווה זכות יסוד הנמנית עם זכויותיו של כל אזרח...".

45. תקנה 2(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 אומרת :

"אדם שהוא חבר באגודה על פי הוראה מיוחדת בתקנותיה, רואים אותו כאילו נתקבל כחבר בה אם נתן את הסכמתו בכתב לכך מראש או בדיעבד".

מן האמור לעיל ניתן ללמוד, כי גם מחוקק המשנה ראה את החברות באגודה כעניין וולונטרי.

46. בסעיף 48 לפסק הדין בעניין עפגין נכתב:
47. אין בכוחה של המשיבה להמשיך ולכפות על המבקש המשך חברות באגודה השיתופית הקהילתית, לא באופן ישיר ולא בדרך של הצבת תנאי הקושר בין זכויות המבקש הקנייניות במקרקעין שלגביהן יש זכויות חכירה. "על כן סעיף 11 לתקנון האגודה וכל סעיף אחר בתקנון הקושר בין זכויות קנייניות של המבקש או כל מתיישב אחר וזכויותיו במקרקעין במושב, הנם בטלים ומבוטלים".
47. בפסק הדין בעניין נוימן, שעוד לפני שנים רבות הרהר השופט המנוח חשין ז"ל בקשר בין חברות לזכויות קנייניות נאמר :

"..ואפשר תימצא דרך לנתק בין שני הנושאים: בין נושא החברות לבין נושא הקניין, שהחברות אמנם תיפסק, אך הקניין לא יילקח מאותו פלוני- החבר".

ראו נא איזה פלא וחוכמה: המנוח השופט חשין, צפה את הנולד בפסיקתו.

48. הפסיקה המאוחרת במעיין ברוך נקבע, כי סעיף המתנה תוקף פרישה מחברות בוויתור על זכויות במקרקעין לצד ג' שיסכים להצטרף לחברות במקומו כסעיף הנוגד את תקנת הציבור.

"סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הנו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור. סעיף כאמור אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מ"י כמדינה דמוקרטית, ומהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בכבוד האדם וחירותו".

49. צידה המורחב של ההלכה דלעיל הנו שאין אגודה רשאית למנוע חבר להשתחרר מחברותו תוך שמירה על קניינו הוא וזכויותיו שהיו לו באגודה עובר להודעה על פרישתו. פרישה מחברות רק בכפוף לוויתור על הזכויות, אף אם הוויתור הוא   לטובת האגודה, או העברתן לצד ג' חבר חדש כלשהו, נוגדת את תקנת הציבור והפסיקה.!!.
50. ומדוע אני מצטט את כל אשר ציטטתי מהפסיקה? התשובה היא פשוטה: המבקשים מלינים על פועלו של המפרק בכך שהוא מנסה לנשל את האגודה מנכסיה, מאפשר לחברים לבטל את חברותם ולקחת עימם את קניינם או זכויותיהם המעין קנייניות, (המבקשים טוענים כי אלו זכויות האגודה). בכך הם מצאו צידוק לביטול כהונתו של המפרק ולהדחתו מתפקיד זה, והם עדיין בדעה כי בעשותו כך פועל המפרק בניגוד למצב המשפטי ולהחלטת היועצת המשפטית של משרד הכלכלה והתעשייה. לדעתם הספיק המפרש בדרך זו לבטל חברותם של 30 חבר כבר.
51. הן בפסק הדין בעניין עפגין והן בהחלטת הרשם בעניין שושני (ודה - פקטו כך הייתה התוצאה בהחלטת השופטת פלינר והמסקנה מפסיקה זו), בוטלו סעיפים בתקנון האגודות שיש בהם כדי להצר את זכותו של חבר לבטל את חברותו תוך שמירה על קניינו. ספציפית לגבי האגודה מושא הבקשה (שכונת הפועלים א' בבני ברק) ביטל הרשם חלק מהוראות סעיף 5 לתקנון. בסעיף 32 להחלטה האמורה קבע הרשם:

 "אני קובע כי הוראה בתקנון המתנה הפסקת החברות של חבר באגודה לוותר על זכותו במקרקעין או בפינויים, אינה תקפה". 

52. זהו אותו סעיף המהווה את הבסיס לעמדת המבקשים ואלה שרוצים לאיין את זכאות חבר המבטל את חברותו באגודה, ליהנות ממימוש זכויותיו בנכסיו, ולאלץ אותו לחיות על פי תקנון ארכאי בן עשרות רבות של שנים, או – בכפוף לתניה חוזית מול האגודה שהיא בעליל אינה חוקית היום, לאור הפסיקה החדשה.
53. אם כך, ההוראות בתקנון המתנות הפסקת חברות בוויתור על זכויות במקרקעין או בפינויים אינה תקפה. זה בדיוק מה שעולה מדרישת המבקשים, קרי כי תנאי להפסקת חברות הוא וויתור על הזכויות במקרקעין לטובת האגודה, ככל שאין חבר חדש מוצע על ידי החבר הפורש מחברות. דרישה זו שבתקנון בוטלה והחלטת הרשם לא נתקפה. מכאן המסקנה, כי אין האגודה רשאית כלל וכלל להסתמך על הוראה כזו מסעיף 5 ולטעון לזכויות בנכסי החברים שפרשו או שרוצים לפרוש. פשיטא משום שהבסיס המשפטי הנטען לכך (הוראות סעיף 5 לתקנון) בוטל. החלטה זו של הרשם לא נתקפה כאמור ולא בוטלה והיא בת תחולה על כל חבר שירצה לבטל את חברותו כמו מר שושני. היענות המפרק לחבר כזה אין בה משום חריגה או ריקון האגודה "מנכסיה". המפרק רשאי בהחלט להמשיך בדרכו זו ולסייע למי שירצה לפעול בדרך זו.

1. מחויבות הרשם כלפי החלטת היועצת המשפטית:

 

54. מהדברים דלעיל אנו לומדים, כי השימוש בפירוק מפעיל הוא כלי לגיטימי בטרם יוחלט על פירוק סופי (קרי ביטול רישום האגודה כליל וחיסולה). מנגד עוזרת הרשם כתבה בעמדת הרשם לערעור על צו הפירוק, כי ככל שיימצא שהחברים מעוניינים בהמשך דרכה של האגודה, ממילא לא יעדיף הרשם את החיסול על פני ההבראה. עקרונות אלה מנחים את משרד הרשמת גם כיום. השאלה היא מהו המנגנון לפיו נוכל להיווכח אם יש מקום להמשיך להשתמש בכלי של פירוק מפעיל לפני קבלת החלטה סופית בדבר פירוק האגודה ואף "לשם שיקומה" כלשון ההחלטה של עורכת דין זלדין? ומהו המנגנון למימוש ההצהרה של עורכת דין ביאלר, כי ככל שיימצא שהחברים מעוניינים בהמשך קיום האגודה או בסיום חייה- כך ייעשה?
55. כחוט השני הן בהחלטה על פירוק האגודה שקבלתי (ההחלטה מושא הערעור בפני היועצת המשפטית), הן בעמדת עורכת דין ביאלר, והן בעמדת המפרק - עוברת התובנה כי צריך להיות מנגנון בדיקה אמפירי מהו הרצון של שתי הקבוצות המנוגדות?. האם יש להמשיך את הליך הפירוק או שמא לסיים את ההליך ולעכב את תחולתו? הן עורך דין אטלן בערעור של יונתן זנדאני על צו פירוק האגודה ינון מיום 21/02/2013  הן עורכת הדין זלדין וכך גם בעמדת הרשם בערעור מפי עורכת דין דנה ביאלר קבעו, כי לא המבחן הכמותי לבדו הוא שיקבע גורל האגודה. יש לשקול גם את כלל השיקולים הקשורים בהיבט הארגוני, החברתי הכלכלי ועוד (גם ההיבט החוקתי), אם יש להמשיך בהליך של פירוק מפעיל או לסיים את הפירוק ולהפוך את האגודה להתיישבות עירונית רגילה או שמא לסיים את הליך הפירוק ולהחזיר את המפתחות לחברים, תוך שמירה על צביונה עובר לפירוק.
56. המפרק גם ציין זאת בתגובה שלו ובזימון לישיבה מיום 18/03/2021. הוא הזכיר  כי האסיפה נועדה בין היתר כדי להבין מקרוב מהו רצונם של החברים ולאן פניהם מועדות?. עו"ד לוונטהל מיצג שמות של כשלושים חברים, מנגד למפרק הועברו חתימות של מספר דומה או אף יותר מכך של חברים המצדדים בפירוק האגודה. אלא שאין בשני אלה לבדם כדי להכריע את שאלת המשך הפירוק או סיומו.
57. מהו המנגנון לבדיקת הלך הרוח והרצון של אלה ושל אלה מלבד כינוס אסיפת חברים כמו שנעשה על ידי המפרק? אין אפשרות סבירה אחרת. אי לכך בפן העקרוני אין לקבל את המחאה של המבקשים והטרוניה על כינוס אסיפת חברים. בכל מקרה החוקר העביר המלצה לרשמת, והקביעה הסופית של גורל האגודה הוא בידי רשמת האגודות השיתופיות. האינדיקציות לקבוע אם אדם חבר אם לאו ניתנות לבחינה עניינית ואקטואלית בפריזמה עדכנית. כך למשל נושא החברות בהסתדרות העובדים, או בחברת העובדים, או הגשת תצהיר וכו' מצויים הם בליבה של החלטת ערכאת הערעור על המלצת החוקר כולל בפני הרשמת (או מי מעוזריה).
58. משרד הרשמת יעשה כאמור את הכול כדי שההחלטה של היועצת המשפטית של המשרד תקוים, אלא שאין בכך כדי למנוע ממי שירצה לבטל את חברותו או להעביר את הזכויות הקנייניות או מעין קנייניות בנכס כזה לעצמו או לאחר לעשות כך. הבסיס בתקנון עליו מסתמכים המבקשים אינו קיים יותר בשל ביטולו על ידי כב' הרשם היוצא, עו"ד מירון הכהן. אין בהעברת החכירה הראשית מהאגודה לחברים או לחברים הפורשים כדי לנשל את האגודה מנכסיה. שוב, בפן המהותי האגודה היא חוכרת ראשית אומנם אבל מחזיקה בחכירה זו כנאמן של חבריה. אין ברישום כאמור כדי למנוע מחבר שירצה בכך לבטל את חברותו ולהישאר עדיין רשום כחוכר ראשי או בעל זכויות קנייניות או מעין קנייניות בכל מרשם שמותר להירשם בו על פי דין. לענייננו מסקנה כזו מבוססת גם על ההחלטה של הרשם הקודם עו"ד מירון הכהן האמורה בעניינו של שושני.
59. רישום החכירה על שם האגודה לא נעשה מטעמים מסחריים, ורישום הזכויות על שם האגודה לא נעשה בתשלום שהיא שלמה. ממילא כל חבר שילם את חלקו ולכן זכאי הוא לממש זכות זו כאוות נפשו בעת פרישה.
60. הקניין נמסר לאגודה לטובת החברים בנאמנות. אין מדובר בנכסי מדינה שניתנו לטובת התאגדות כשלעמה. מה היתרון לגוף כמו האגודה המצדיק מתן  רכוש/נכסים לה שלא לטובת חבריה? מהו הצדק החלוקתי ההוגן במתן נכסי מדינה כאלה דווקא לאגודה ולא לחבריה? במה עדיפה התאגדות כזו על פני התאגדויות אחרות כמו חברה, עמותה או אף מלכ"ר?

1. המפרק הוא מפרק מפעיל – פעולותיו בתקופת הביניים:

 

61. כידוע בשלב הביניים בו משמש המפרק בתפקידו, וגם כמפרק מפעיל, הוא מחליף את כלל המוסדות של האגודה. ראה נא תקנה 30(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. אם כך בין יתר תפקידיו של המפרק הוא מתן מענה לצורכי החברים באגודה. אין ספק כי הצורך לטפל בבקשות חברים שרוצים גם בהתנתקות מחברות באגודה הוא צורך שבטיפול המפרק לרבות המפרק המפעיל. על פי הפסיקה שצוטטה בהחלטה זו הרי אין מניעה ואין לאסור על חבר לבטל את חברותו ולהישאר עדיין בעל זכויות, בדיוק כמו שעשה מר שושני וצעדו אושרר על ידי הרשם והשופטת פלינר. אם כך גם הצורך באישור מאן דהוא או בעל תפקיד באגודה אף בתקופת הפירוק הנו צורך שיש לתת לו מענה על ידי המפרק המפעיל המחליף את כלל המוסדות של האגודה.
62. המפרק, והמפרק המפעיל במשמע, חייב לתת מענה גם לאלה שרוצים להתנתק מהחברות באגודה ולהעביר לעצמם את הזכויות בנכסיהם, לרבות העברת החכירה הראשית מהאגדה לשמות החברים. מכאן המסקנה שהמפרק פעל נכון עת נעתר לדרישות החברים וחתם על העברת החכירה הראשית משם האגודה לשמות החברים הפורשים או שמעוניינים להעביר את החכירה הראשית לשמותיהם. בכך לא סטה המפרק מתפקידו, ולא נישל את האגודה מרכושה.

 

1. הקורלציה עם העבר הרחוק:

 

63. האגודה מושא הבקשה נוסדה ביום 03/05/1946 כלומר לפני כשבעים ושש שנים. במובן זה מדובר באגודה וותיקה מאוד, הנסיבות דהיום שונות כליל כמעט מאלו שהיו עת הוקמה האגודה. התקנון היה תקף ונתן מענה לצרכים שהיו קיימים בעת הקמת האגודה, וברור, כי כיום התנאים השתנו ויש צורך להתאים את התקנון לתנאים העכשוויים של החיים. למשל אם בתקנון צוין; כי החברות של החבר מתבטלת אם הוא רכש דירת מגורים מחוץ לאגודה, אלא אם קיבל את ההסכמה של הוועד ושל חברת העובדים; החברות מתבטלת בעוקרו של חבר מהאגודה אלא אם הודיע על כך בכתב לוועד כי בכוונתו לחזור; אם החברות של חבר תבוטל בחודלו להיות חבר בחברת העובדים [סעיף 5 (ז) לתקנון] ועוד, הרי ברור כי אלה רק חלק ממה שחובה לעדכן תוך תיקון התקנון, ובהבנה ותיאום עם הגורמים הרלוונטיים.
64. אם אמרנו כי המפרק מחליף את כלל המוסדות של האגודה הרי אין בכך כדי לקבוע, כי הוא בן חורין לעשות כל פעולה בענייני האגודה לרבות שינוי התקנון, כרצונו הוא בלבד. הוא זקוק לשמוע גם את דעתם של החברים. קבעתי לעיל כי הדרך הטכנית להתחקות אחר רצון החברים ולנסות להתחשב בהם הנה הדרך בה פעל המפרק למצער זו היא דרך סבירה לפעול על פיה. תלונות המבקשים בתגובתם על כך שהמפרק לא שינה את התקנון או תיקן את הטעון תיקון אינן מבוססות. גם אם אתעלם מהקשיים שמי מבעלי עניין באגודה הערימו בדרכו של המפרק כטענתו, הר עדיין אין להרשות תיקון התקנון בטרם תתגבש רשימת החברים ובכך לגזול מחלק נוסף של חברים את הזכות להביע את עמדתם.
65. ההתכנסות של החברים על פי בקשת המפרק נכנסת בתחום תקנה 31 (א) לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד-1984. זוהי דרך נכונה וסבירה כאמור לעיל. רצון החברים כפי שיתגלה מאסיפות כאלו יכול רק להאיר את דרכו של המפרק (או של גוף ניהולי אחר) אם וכאשר ירצו לתקן את התקנון או לעדכן אותו. אי לכך גם בהקשר הזה אין כל פסול בכינוס אסיפת החברים כדי לעדכן ולשמוע את עמדותיהם.

1. פעילות המפרק כחוקר:

 

66. כתבתי, כי מינוי המפרק כחוקר נעשה כדין בהחלטה מיום 18/03/2019 וזאת בכוונה לקבוע מי הם החברים ולהתחקות אחר רצון חברים אלה או בעלי הזכויות לבחור ולהיבחר. זהו כלי שיכול לסייע לחוקר לגבש המלצתו בהכרה או באי הכרה בטוענים לחברות. כלי זה עוזר לצדדים או למתנגדים להכרה בחבר זה או אחר ומהווה כלי עזר המסייע לרשמת או מי מטעמה שאמור להכריע בהתנגדויות להמלצת החוקר, ובכלל - לקבוע את עתידה וצביונה של האגודה. מטבע הדברים מי שרואה עצמו נפגע מהמלצת החוקר רשאי לתקוף את ההמלצות בהשגה בפני הרשמת, וכך עשו המבקשים כאן. יתכן והריחוק מיום התקנת התקנון והצורך בהתאמתו לימינו אלה, יובילו למסקנה כי לא בהכרח יראו החברים או חלקם עין בעין עם המלצות החוקר, אך זוהי חובת החברים לתקוף את ההמלצות כדי להקל על משרד הרשמת לקבל את ההחלטות המושכלות. (ראו עוד בהמשך דבריי בעניין זה).
67. בציטוט מדברי המפרק/החוקר בסעיף 12 לתגובתו למתן צו מניעה נגד כינוס האסיפה נכתב:

הובהר למשתתפים (ככל שהם חברים) שהם רשאים להביע את רצונם לשקם את האגודה בכפוף לתיקון הליקויים שנפלו בהתנהלותה, תיקון התקנון וכו'.

68. כתבתי בסעיף 83 להחלטתי מיום 19/07/2021, כי יתכן ובחלק מהצהרה זו יש מקום להתערבות בבוא הזמן, אך זאת כאמור רק במסגרת תקיפת המלצות החוקר. כיום כשאני בוחן את המנגנון בו בחר החוקר כדי להכריע בהמלצתו במי להכיר ואת מי לפסול, נדמה כי אכן יש מקום להתערב בחלק מהמלצותיו.

1. לפן הפרקטי-יישום המלצת החוקר- מן הכלל אל הפרט:

69. בסעיף 41 לדו"ח החוקר הוא מציין, כי פנו אליו 80 חברים בערך, מהם רואים את עצמם כחברי האגודה רק 55 ו- 29 חברים שנגרעו מפנקס החברים לבקשתם ו 6 חוכרי משנה- יורשים. החיבור של המספרים אינו עושה היגיון אריתמטי, שכן החיבור של 55, 29 ו- 6 מוביל ל- 90 ולא ל- 80. אין בפניי רשימה שמית של יחידי כל קבוצה וקבוצה, בעיקר אלה  שנפסלה חברותם שלא על פי בקשתם.
70. בסעיף 43.3 ציין החוקר, כי חברותם של 16 חברים מתוך ה- 55 חברים שטענו לחברות נפסלה. כן ציין החוקר (יותר נכון "הניח"), כי עוד 19 מצהירים לא התייחסו לשאלה אם הם בעלי נכסי מקרקעין נוספים, לכן גם את אלה החוקר ממליץ לבטל את חברותם. אין בפנינו רשימה שמית של מי שנפסלו בגין שני רכיבים אלה. החוקר ימציא רשימה שמית של כל קבוצה מהאמור בסעיף זה, ובכלל – בדו"ח החקירה.
71. בסעיף 43.4 הנוגע להשכרת נכסי החברים לאחרים, כשלו עוד 2 חברים ולכן המליץ החוקר לבטל את חברותם. גם כאן אין בפנינו פרוט שמות אותם שני חברים ויש להמציא נתונים לגביהם.
72. בסעיף 43.5 ממליץ החוק לשלול את חברותם של 35 חברים בהיותם בעלי נכסים מחוץ לאגודה כמו שפסל את אותם 35 בסעיף 43.3. שוב יש חובה לציין שמית רשימת מועמדי פסילת חברות אלה.
73. בסעיף 43.6 ציין החוקר כי 52 מאותה רשימת 55 חברים הטוענים לחברות, יש לפסול בשל כך שאינם חברים בחברת העובדים. גם כאן אין אנו יודעים במי מדובר ויש לפרט רשימה שמית.
74. נדמה, כי יש כפילות בתוצאות סעיפים 43.4 ו- 43.7 בהם נפסלה החברות של 2 חברים, זאת בשל השכרת נכסים או העברת הזכויות של החבר לאחר. יש לצרף רשימה שמית ולציין אם מדובר בכפילות או שמא מדובר בקריטריונים שונים.
75. בסעיף 43.8 ציין החוקר כי חברותם של שני חברים שנפטרו פקעה והיורשים לא ציינו מי ימשיך את דרכם. החוקר אינו מציין אם האגודה שלמה או עומדת לשלם ליורשיהם את חלקם עבור רכוש המורישים. גם כאן יש לציין באילו חברים מדובר, והאם שלמה האגודה את חלק המורישים לבנים אם לאו?.
76. בסעיף 43.9 ציין החוקר, כי בניגוד להוראות סעיף 2.א ו- 6.ז בחלק ד' לתקנון יש כאלה שלא שלמו דמי חבר יותר משלושה חודשים.  כאלה יש 20 חברים מתוך ה- 55 שראו עצמם חברים, ולכן גם בהם ממליץ החוקר לא להכיר. גם כאן יש לפרט שמית מי הם אותם חברים.
77. החוקר מציין בסעיף 44.1 כי מתוך אלה שהגישו תצהיר מלא ניתן להכיר רק ב- 2 חברים. ואם כך חובה לפרק את האגודה ואף לבטל את רישומה בשל פיחות מספר החברים מ- 7 ומכוח סעיף 47 לפקודה.
78. בסעיף 44.3 מציע החוקר חלופה נוספת והיא הכרה רק ב 29 חברים שראו בעצמם חברים ואף הגישו תצהירים מאמתים מתוך אותם 55 חברים שראו עצמם ככאלה.

1. הפרק על "מהלך האסיפה ותוצאותיה"

79. בסעיף 46 לדו"ח החוקר הוא מציין כי באסיפה מיום 18/03/2021 לקחו חלק רק 43 מהם היו 31 משתתפים שהצהירו על חברותם, שני יורשים של חברת אגודה, 3 חוכרי משנה המתגוררים בשכונה, ובנוסף הצטרפו 5 משתתפים שלא שלחו תצהיר למפרק ואינם מופיעים ברישומי פנקס החברים.
80. לגבי חמשת המצטרפים לישיבה האמורה שלא הגישו כל תצהיר ואינם מופיעים בפנקס החברים, אין מקום לקבלם באופן אוטומטי ועליהם להגיש בקשה מסודרת להכרה בחברותם מכוח החלופות האפשריות, בין על פי התקנון ובין שעל פי הדין.
81. החוקר יציין מהו מעמדם של אותם 3 חוכרי משנה שהוא ציין בסעיף 46 ומה היא משמעות מגוריהם באגודה והיותם חוכרי משנה? האם הם גם חברים? ואם לא – אז מהי הסיבה לכך?
82. לגבי שני היורשים של חברת אגודה ז"ל שצויינו באותו סעיף 46, יציין החוקר מהי המלצתו לגביהם לאור העובדה כי אימם המנוחה הייתה חברה? האם הוא ממליץ לקבלם לחברות? ואם לא- אז מה הנימוק?

1. אבני דרך לתחימת מבחני החברות:

83. החוקר מציין בסעיפים 48 ו- 50, כי הדעות בישיבת 18/03/2021 היו חלוקות. בעיקר היו שתי קבוצות: אחת שתמכה בניסיון הבראת האגודה, המשך קיומה, עריכת בחירת למוסדות לאגודה, שינוי התקנון, גביית דמי חבר וכו', בעוד שהקבוצה הנוספת הייתה בדעה, כי הגיע הסוף לחיי האגודה. כיוון שכך, יש להמשיך את הליך הפירוק איפוא, ולהביא לחיסול האגודה ולביטול רישומה.
84. עוד מציין החוקר בסעיף 50 לדו"ח החקירה, כי בישיבה האמורה מיום 18/03/2021 רק מחצית מהמשתתפים מסרו עמדתם לעניין עתיד האגודה: מתוך המשתתפים הרואים את עצמם חברי האגודה הצביעו בסך הכל 23 משתתפים- 17 מהם הביעו עמדה בעד פירוק האגודה ו- 4 מהם הביעו עמדה בעד שיקומה . בנוסף- 4 יורשים/חוכרי משנה הצטרפו לעמדה המצדדת בפירוק האגודה. יתר המשתתפים נמנעו משלוח כל עמדה למפרק. כן ציין החוקר, כי ארבעת המצדדים בביטול הפירוק היו ארבעה חברים- שתי משפחות בני זוג. יחד עם זאת ציין החוקר כי דווקא ארבעת חברים אלה אינם חברים בחברת העובדים כנדרש בתקנון ולשניים האחרים יש נכס נוסף בניגוד לאמור בתקנון (ולכן אין להתחשב בעמדתם). ראה סעיף 51 לדו"ח החוקר.
85. אם קבענו, כי מכוח ביטול הסעיף בתקנון המונע פרישה מהאגודה[7] בה בוטל סעיף 5 לתקנון החוסם זכות חבר לעזוב את האגודה (עם נכסיו), ואם הפסיקה[8] מאפשרת השתחררות מחברות ועדיין להישאר בעל נכס באגודה, אין אנו יכולים לטעון בהכרח, כי מי שיש לו נכס מחוץ לאגודה פסול הוא מחברות באגודה רק בשל כך.
86. על פי התקנון הקיים מי שרוכש נכס בתחום האגודה מתקבל לחברות באופן אוטומטי, כפוף לכך שיחתום על התחייבות שלא לפעול בניגוד לתקנון[9]. חלק מהוראות התקנון נפרם עם ביטול סעיף 5 לתקנון על ידי כב' הרשם היוצא, עו"ד מירון הכהן. חלק נוסף הנו אות מתה בחינת הוראה שאין מורים לפיה. מי שרוכש נכס הרי הוא רוכש אותו בתמורה והופך לקניינו. אי לכך ומכוח אותה משוואה אין להבין את ההיגיון שמעלים אותו המבקשים (הן כאן והן בבקשה לביטול כהונת המפרק מושא החלטתי מיום 19/07/2021)?. לפי היגיון זה מותר לעזוב את האגודה בתנאי שהפורש יוותר על זכויותיו לטובת חבר חליף או אף לאגודה!!.
87. לא למיותר לצטט את דברי כב' בית המשפט בעניין מעיין ברוך כלהלן:

"סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הנו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור. סעיף כאמור אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מ"י כמדינה דמוקרטית, ומהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בכבוד האדם וחירותו".

88. מי שמשכיר את נכסיו באגודה, ממליץ החוקר על ביטול חברותו. אלא שקניין הוא קניין הוא קניין!!. אם מותר לפרוש מחברות באגודה ולהישאר עדיין בעלים של נכס, הרי מכוח קל וחומר זכאי הוא לפרוש ולעשות שימוש בזכות פחות מהותית מבעלות, קרי השכרה!!.
89. חברות בחברת העובדים הנה דרישה ארכאית שאין מורים על פיה ואין שוללים מכוחה זכויות. אי לכך ועל אף הרישום הפורמאלי בתקנון, יש לפרש תנאי זה בצורה התואמת את חיי היום, ואין לפסול חברותו רק בשל מחדל זה. יש להניח כי עניין זה יקבל לבטח ביטוי בכל שינוי תקנון עתידי.
90. מי שלא שילם דמי חבר מעבר לשלוש שנים, עדיין ניתן לגבות ממנו תשלום זה, ככל שחלוף  הזמן מאפשר זאת. בכל מקרה, אין לבטל חברות באופן אוטומטי אלא שיש להתרות בחבר כזה ספציפית וממוקדת ולתת לו את יומו בהגנה על הסטטוס שלו או אפילו בתשלום חובות העבר או חלקם לפי הסכמה עם מוסדות האגודה (כיום- המפרק).

1. על התנהלות המבקשים:

91. לגבי התנהלות המבקשים יש להצטער, כי אף שניתנה להם הזדמנות להיות נוכחים בישיבת 18/03/2021, חלקם לא ראה לנכון להיות נוכחים בישיבה וחלקם לא נענו לבקשת החוקר, על אף החשיבות בגילוי עמדה לצורך גיבוש המלצה לעדכון פנקס החברים. ראה סעיפים 46 ו- 50 לדו"ח החוקר. עם מתן ההזדמנות הנוספת למבקשים אלה להסביר מדוע אין לקבל את המלצת החוקר חובה כלפי עצמם בראש ובראשונה להסביר מדוע אין לקבל את ההמלצה. באין התייחסות עלולים הם לגרום נזק לעצמם ולעניינם לרבות דיון בהמלצת החוקר ללא שמיעת עמדתם.
92. מצער עוד יותר, כי אף בתגובה זו אין פירוט של עמדתם מדוע אין לקבל את המלצת החוקר. אמת, החוקר לא ציין רשימה שמית של כל קבוצה וקבוצה שלדעתו ניתן להמליץ שלא לאשר את חברותם, אך לבטח אלה יודעים מתיאור החוקר את הסיבה לפסילת חברותם וכן למי התכוון החוקר. יתרה מכך, אף בפלטפורמה זו שנועדה לתת להם מנגנון לדחיית ההמלצה, הם לא עשו כך. כך למשל את מה שהחסירו המבקשים בהליכים הקודמים, בעיקר בישיבת 18/03/2021, כי לחלקם אין יותר מסמכי חברות מאחר ומדובר בהליכים מלפני עשרות שנים וחלקם הנוסף סרב לענות מכיוון שמדובר בשאלות הפוגעות בפרטיות הנשאלים, יכלו כעת להשלים את מחדלם. דווקא זהו המקום המתאים לטעון ולהוכיח את עמדתם. עליהם לממש את זכותם, הן מפני שתוצאת המחדל עלולה להיות פסילת חברותם, והן משום שעמדתם תסייע בידי החוקר במתן המלצה מחודדת יותר, ולרשמת- בקבלת החלטה מושכלת בנדון.
93. במקום זאת בחרו המבקשים בתגובתם בחלק הארי לטעון נגד עצם קבלת ההחלטה על הפירוק, שילוב החלטת כב' היועצת המשפטית בצורה מוטעית בתגובתם ואת העיקר הם לא עשו. אחדד: כל הפתיח של התגובה בעמ' 2 עד לכותרת "הטענות העובדתיות" אינו רלוונטי לתגובה לדו"ח החוקר; התיאור בעמ' 3-4 אינו רלוונטי כלל; תיקון הכשלים בתקנון שצוינו בסעיף 12 לתגובה אינו רלוונטי לעת הזאת שכן אין לתקן תקנון לפני שיודעים מי הם החברים כדי לתת להם שעת כושר להביע את עמדתם; מה שציינו המבקשים בעמ' 6 הנו התייחסות לגדר סמכות המפרק, יותר נכון- להיעדר סמכות המפרק להיעתר לבקשת חבר שרוצה לבטל את חברותו ולהעלות את דרגת חכירתו לחכירה ראשית. יש לזכור כי עניין זה הוכרע על ידי בהחלטתי מיום 19/07/2021 בבקשה לביטול מינוי המפרק, וזו לא נתקפה. אם כך היא שרירה וקיימת. העלאת טענה זו שוב בתגובה לדו"ח החוקר אין לה כל נפקות היום. ועוד; לא האגודה החכירה את הנכסים לחברים שכן היא בעצמה חוכרת ממוסדות המדינה. (ממנהל מקרקעי ישראל כשמו אז, לצורך השכרה לחברים ולא לצורך העברה קניינית לאגודה ככזו) ; רק החל מעמ' 7 בסוף העמוד החל המבקשים לכאורה להתייחס לדו"ח החוקר. וזאת מפני שעדיין נשזרו בו חלק בלתי מבוטל של התנגדות להמשך הפירוק ולפועלו של המפרק, עניין שהוכרע כאמור כבר על ידי ועל ידי כ' היועצת המשפטית; בעמ' 9 שוב חוזרים המבקשים לנושא ההחלטה של עורכת דין זלדין שאינה קשורה לקביעת חברי האגודה אלא לעצם הערעור על ההחלטה לפרק את האגודה; תוספת לכך בעמ' 9 מעלים המבקשים את קבלת חברים חדשים שצידדו בסיום הפירוק במובן של ביטול רישומה. חשבתי שהמחאה שלהם היא בכך שהמליץ על ביטול חברות חברים קיימים, אך המבקשים טוענים כאן אחרת מבלי לציין שמות של חברים כאלה ; טענה מעניינת מעלים המבקשים בסעיף 39 – חברות היא סטטוס ולא יתכן שתינתן סמכות למישהו חיצוני כדי לקבוע מי חבר ומי לא: כתבתי בכמה וכמה הזדמנויות כי מי שמחליט מי חבר ומי לא היא הרשמת בעוד החוקר רק ממליץ. זאת ועוד, המבקשים עצמם מלינים על כך שהמפרק אינו פועל לתיקון הכשלים, כולל תיקון התקנון. כידוע תקנון גם קובע מי ואיך מקבלים אנשים לחברות. מפליא איך טוענים נגד קבלת חברים על ידי מנהל חיצוני ומאידך מפקידים בידיו היכולת לתקן התקנון שיכול להשפיע גם על קבלת החברים? לבסוף כמעט כל מה שציינו המבקשים בפרק "סיכומם של דברים" מצאו מענה בהחלטתי שלא נתקפה. על כל פנים לא התייחסו למהות, קרי עמדה או התנגדות לפסילת חבר זה או אחר בדגש על רשימת המבקשים- 35 במספר.

 

1. 5129371שינוי התקנון ובחירת מוסדות האגודה:

94. 54678313כתבתי[10] בסעיף 37 לעיל, כי אחת מהמטלות המוטלות על מוסדות האגודה וככל שיישארו מעבר ל- 7 חברים, וככל שיש עדיין היתכנות לקיום האגודה היא תיקון התקנון ובחירת מוסדות על פי התקנון החדש. אלא שאין מתקנים את התקנון או בוחרים מוסדות מבלי שיגובש מספר החברים באגודה. קבלת המלצת החוקר בשלב זה תטה את הכף טוטאלית לכיוון של ביטול רישום האגודה ואין הדבר צודק. מהלכים דרסטיים ייעשו רק אחרי תחימת רשימת חברי האגודה. שינוי התקנון עדיף כי ייעשה על ידי מוסד נבחר. אך בנסיבות של מחלוקות הצדדים באגודה זו, אפשר גם לעשות כך אך זאת במלוא הזהירות המתבקשת ותוך היעזרות ברשמת או מפקחי האגף לאיגוד שיתופי, ובליווי צמוד גם במשטר של פירוק (עדיין פירוק מפעיל) או במשטר של וועד ממונה בתום תקופת הפירוק המפעיל.
95. עם סיום הליך עדכון פנקס החברים, תיערך אסיפה נוספת בהובלת המפרק המפעיל, כדי לקבל החלטה לאן פני האגודה? האם להמשיך את הליך הפירוק עד כדי חיסולה של האגודה? האם לבטל את הפירוק ולהמשיך לכיוון של בחירת מוסדות ותיקון הטעון תיקון בתקופת מעבר? או שמא לסיטואציה של שילוב שני ההליכים: מי שירצה לעזוב את האגודה יעזוב עם רכושו וכאמור בהחלטותיי הקודמות (לרבות ההחלטה מיולי 2021 ), אלא שבפתרון ביניים זה יוכלו החברים הנותרים לחתור להמשך קיום מצומצם של האגודה ככל שהמצב אפשרי מבחינה חברתית, תאגידית, קואופרטיבית ומצדיק המשך קיום האגודה עם מספר מוגבל של חברים, אף אם מדובר ביותר משבעה חברים.
96. סוף דבר, החוקר ישלים את הנתונים שציינתי. בשלב זה אין להוציא מפנקס החברים חברים מהרשימה אליה התייחס או המליץ החוקר מלבד אותם 5 משתתפים, כאמור בסעיף 80 לעיל.

5129371ניתנה היום, ‏ה' אדר ב, תשפ"ב                                             רמזי חוראני, עו"ד ‏‏‏‏‏‏8 מרץ, 2022

54678313בירושלים, בהיעדר הצדדים                                       עוזר רשמת האגודות השיתופיות