החלטת הרשם בנוגע לבקשת מספר חברי מושב פדויים לעכב את הבחירות במושב
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 1337/63/11
בעניין: ישעיה אהרון
ע"י ב"כ עו"ד רחל אסל
רח' כצנלסון 13
אשקלון 78623
(להלן: "המשיג/המערער")
ובעניין: 1. פדויים מושב עובדים
להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עופר שרם
ממשרד אבידע אילן ושות'
רח' מנחם בגין 154 תל אביב (להלן: "המשיבה 1/האגודה")
2. דהרי ריימונד
משק מספר 1
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב
3. גדקא ענת
משק מספר 2
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
4. לוי מיכאל
משק מספר 65
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
5. לוי ניצה
משק מספר 65
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
6. לוי עובדיה
משק מספר 47
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
7. לוי רחל
משק מספר 47
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
8. מליחי מנחם
משק מספר 54
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
9. מליחי שרול
משק מספר 54
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
10. מחפוד ניסים
משק מספר 79
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
11. עמרם יחיא
משק מספר 85
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
12. עמרם סלמה
משק מספר 85
פדויים מושב עובדים
ד.נ. הנגב 85108
(להלן: "המשיבים 2-12")
רקע:
1. ביום 26.11.06 הוגשה בקשה על ידי מספר חברים וביניהם המשיג, לעוזר רשם האגודות השיתופיות, מר אילן רונן (להלן: "עוזר הרשם"), לעכב את הבחירות במושב פדויים וכן לקיים חקירה בנושא, וזאת לאור טענתם כי יש להוציא מפנקס הבוחרים מספר חברים שלא בנו בית ואינם מתגוררים במושב.
2. ביום 13.2.07 מונה מר משה יהודה (להלן: "החוקר/המפקח") ע"י עוזר הרשם לערוך חקירה באגודה בנושא עדכון פנקס חברי האגודה.
3. ביום 11.8.10 הגיש החוקר את דו"ח החקירה על ממצאיו, מסקנותיו והמלצותיו לעוזר הרשם. להלן מסקנות החוקר:
המשיבה 2 – אין בסיס משפטי להמשך חברותה באגודה.
המשיבה 3 – אין בסיס משפטי להמשך חברותה באגודה.
המשיבים 6+7 – אין לשנות ממעמדם כחברי האגודה.
המשיב 8 – אין לשנות ממעמדו כחבר האגודה.
המשיבים 4+5 – אין בסיס משפטי להמשך חברותם באגודה.
המשיב 10 – יש לאפשר לו שהות של שנתיים למן ההחלטה הסופית שתינתן על ידי רשם האגודות השיתופיות על מנת לחזור ולהתגורר במושב. (נשאר חבר לעת עתה).
המשיבים 11+12 – בנסיבות העניין, יש לאפשר להם את השהות אותה ביקשו על מנת שיוכלו לכלכל את צעדיהם בתבונה. (נשארו חברים לעת עתה).
4. ביום 23.1.11 התקבלה השגת המשיבה 1 על דו"ח החקירה ומסקנותיו, בנוסף להשגות נוספות מטעם יתר המעורבים. לאור זאת, זומנו הצדדים לדיון בפני רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם"), שהתקיים ביום 11.4.11 בנוכחות הצדדים וזאת לאחר שהגישו את עיקרי טיעוניהם.
5. בדיון זה הורתי לוועד האגודה לזמן את כל המשיבים וכן כל חבר אחר הנמצא במעמד זהה לזה של המשיבים בעניין מקום מגוריו בתחומי היישוב, לישיבת וועד בה ידון הוועד לגבי כל חבר, האם בכוונתו לחזור ולהתיישב ביישוב, וכן לקבוע מהו פרק הזמן לעשיית מהלך זה. כמו כן, הורתי על קיום בחירות באגודה לאלתר, על פי פנקס הבוחרים הקיים.
6. ביום 12.7.11 התקבלה פניית ב"כ המשיג, ובעקבותיה תזכורת ביום 19.7.11, לפיה יש לדחות את קיום הבחירות באגודה (שהתקיימו ב-12.7.11) וזאת כיוון שלטענתה, החלטת רשם האגודות השיתופיות לעניין קיום הבחירות נתקבלה שלא כדין ובהעדר מתן זכות טיעון למרשה.
7. תגובת המשיבה 1 התקבלה כבר ביום 7.8.11, ובעקבותיה נקבע דיון נוסף ליום 28.8.11. לאחר שהגישו הצדדים את עיקרי טיעוניהם, התקיים הדיון בנוכחותם ובפני, ונקבע כי אתן את החלטתי במועד מאוחר יותר.
טענות המשיג:
8. המשיג טען כי הערעור אותו הגישה המשיבה 1 בטל מעיקרו. לטענתו, הן המועד האחרון להגשת הערעור הוחמץ והן הארכה שניתנה לשם הגשת הערעור, ניתנה שלא בסמכות. המשיג פירט כי הערעור והבקשה למתן ארכה להגשתו, היו צריכים להיות מוגשים לרשם עצמו – ערכאת הערעור, ולא למפקח.
9. עוד טען המשיג כי בהחלטת הרשם מיום 11.4.11 (להלן: "ההחלטה") נפלו מספר פגמים מהותיים. מהגדרת הצדדים להליך יצא איפה כי שמו של המשיג והמבקשים הנוספים בבקשה המקורית נשמט, אף כי הייתה חובה לצרפם כצד לערעור. כמו כן, העתק הודעת הערעור לא הועבר למשיג, חרף החובה לעשות כן.
10.לטענת המשיג, הוא אינו זומן לדיון אשר נקבע בפני הרשם ליום 11.4.11 וזאת חרף העובדה כי בהיותו משיב בערעור, חלה חובה לעשות כן. בעצם כך, נשללה ממנו זכות הטיעון אשר הינה זכות מהותית בכל הליך שיפוטי. כמו כן, החלטת הרשם מאותו הדיון לא הועברה למשיג ולמבקשי תיקון פנקס הבוחרים, אף לא על ידי הוועד שעליו הייתה החובה לעשות כן, בהוראת הרשם מאותו הדיון.
11.לטענת המשיג, הגשת הבקשה המקורית וההליך בכללותו נבע מן העובדה כי הוועד והאגודה גילו אוזלת יד בכל הנוגע להפעלת הוראות התקנון בעניין תיקון פנקס החברים, וזאת מטעמים אלקטורליים גרידא. לפיכך, עצם הקביעה בהחלטה לפיה יש לקיים בחירות לאלתר בהתאם לפנקס הבוחרים הקיים - משמעותה הותרת פנקס הבוחרים כפי שהיה בשנת 2006, לשביעות רצון המשיבה.
12.חיזוק לטיעון זה, לטענת המשיג, ניתן לראות בעובדה שמגיש הערעור הינו הוועד, בעוד שחברי האגודה אשר הוצאו מהפנקס בחרו שלא לערער. משמע, אינטרס אלקטורלי באופן חד משמעי.
טענות המשיבה 1:
13.לטענת המשיבה 1, בהחלטת הרשם נקבע כי יש לקיים בחירות על פי פנקס הבוחרים הקיים לאלתר. ביום 23.6.11 (לאור החגים שחלו בין לבין), התקיימה אסיפה נדחית באגודה שעל סדר יומה היה בחירות לרשויות האגודה. במסגרת אסיפה זו הוחלט לקיים את הבחירות בקלפי ונבחרה ועדת קלפי.
14.בנוסף, ביום 26.6.11 התקיימה ישיבת ועדת קלפי בה הוזמן הציבור להגיש מועמדות לוועד הנהלת היישוב. ביום 5.7.22 פרסמה ועדת הקלפי את רשימת המועמדים לכהונה בוועד ואת מועד הבחירות – 12.7.11. בין המועמדים, נכלל גם המשיג – ישעיה אהרון.
15.הוסיפה המשיבה 1 וטענה כי בבחירות נבחרו 7 חברים כשהמשיג אינו נכלל בתוכם, לאחר שזכה ב-12 קולות בלבד. כשבוע לאחר מועד הבחירות שלח המשיג מכתב לרשם ובו בקשה לעיכוב הליכי הבחירות. לא ברורה התמהמהות זו של המשיג בנוגע למועד הגשת הבקשה לעיכוב הבחירות. כמו כן, בנסיבות המקרה, ההחלטה אינה פוגעת במשיגים או באחרים והינה מתחייבת.
16.בנוסף, לטענת המשיבה 1, אין דו"ח החקירה יכול להחליף את האורגנים של האגודה והחלטות מוסדותיה. לפיכך, ראוי להתיר את עניין הוצאת חברים מחברות באגודה בידי האגודה, ושזו תקבל את החלטותיה בהתאם למסקנות שיעלו בעת הבירור. כמו כן, טענה המשיבה 1 כי אין לה כל התנגדות להשמעת עמדתו של המשיג.
ד י ו ן ו ה כ ר ע ה:
בפני בקשה להורות על ביטול החלטתי שניתנה ביום 11.4.11. החלטה זו עוסקת בעיקרה במתן זכות טיעון לכל אותם החברים שאינם מתגוררים דרך קבע ביישוב, מתוך מטרה להבין האם כלל בכוונתם לחזור ולהתגורר ביישוב וכמו כן, בתוך איזה פרק זמן. עוד נקבע בהחלטה זו כי יש לקיים בחירות לאלתר על פי פנקס הבוחרים הקיים.
אומנם,על פניו, הבקשה הינה לביטול ההחלטה, אולם, דומה כי לב העניין העומד מאחורי בקשה זו, קשור במקשה אחת עם הליך הבחירות ועניין זהות המתמודדים והנבחרים לכהונה בוועד האגודה.
במקרה דנן, לאור נסיבות המקרה, מצאתי לנכון להקדים ולומר כי לאחר שבחנתי בעיון את טענות המשיג ומנגד את תגובת המשיבה 1, לא מצאתי לנכון לקבל את טענות המשיג בעניין זה ואפרט:
17.באגודה התקיימו בחירות כאמור ביום 12.7.11, בהן נטלו חלק בעלי זכות הבחירה באגודה על פי פנקס הבוחרים וביניהם גם המשיג עצמו, שהתמודד לתפקיד כהונה בוועד האגודה. בנספח ה'5 לעיקרי הטיעון של האגודה ניתן לראות העתק של פרוטוקול הבחירות לרשויות האגודה:
מספר חברי האגודה ביום ההצבעה:131
מספר המשתתפים בהצבעה: 99
מספר הקולות הכשרים: 99
כמתמודדים היו רשומים 13 חברים וביניהם המשיג, מר ישעיה אהרון. בפרוטוקול מצוין כי המשיג, מר ישעיה אהרון גרף כ-12 קולות מכלל הקולות. לעומת זאת, מספר הקולות שקיבל המתמודד האחרון שנבחר לכהן (מר עומסי דרור) הינו 49. משמעות הדבר היא כי קיים פער של כ-37 קולות בין מספר הקולות אותו קיבל המשיג לבין מספר הקולות המינימאלי אשר היה מזכה את המשיג בכהונה.
בהתאם לעובדות המצוינות לעיל, יש להפנות אל מכתב מטעם המשיג מיום 3.8.11 הממוען למפקח מר משה יהודה, ובו כתוב כדלקמן:
"... אנו קבוצת חברים פנינו אליך לגבי החברים הבאים -
דהרי ריימונד
גדקא ענת
לוי מיכאל וניצה
לוי נתנאל וסיתונית
בן דוד אליעזר ואסתר
מחפוד ניסים
ועל אלה בלבד אנו משיגים."
18.ממכתבו של המשיג כפי שצוטט לעיל עולה כי השגתו נוגעת ל- 9 חברי אגודה בלבד.
כאן המקום לציין - אפילו יתקבלו כל טענות המשיג במלואן, תבוטל ההחלטה ויתקיימו בחירות חדשות בהתאם לפנקס בוחרים חדש אשר יהיה במתכונת אותה מבקש המשיג להשיג, הרי שלאור ההפרש הניכר בין כמות הקולות הצריכה לו על מנת להיבחר לעומת זו שקיבל דה-פקטו, לא עומדת לו האפשרות ל"זכות" בכהונה באגודה.
לפיכך, ברי כי מן הבחינה המהותית, קבלת טענות המשיג לא תשנה דבר, אפילו אם יתקבלו כולן במלואן. מאידך, קבלת טענותיו, ביטול ההחלטה ובעקבותיה ביטול הבחירות שהתקיימו, לבטח יפגעו בצדדי ג' אשר ציפו והסתמכו על קיומם של בחירות אלה. לפיכך, יש להעדיף את האפשרות שבה אפשרות הפגיעה תהיה פחותה, שבמקרה דנן היא האפשרות להשארת הבחירות, תוצאותיה וכן פנקס הבוחרים על כנו, ולפעול בהתאם לאמור בהחלטתי מיום 11.4.11, שעה שאפשרות זו תמנע פגיעה מרבים ומאידך, ביטול החלטתי והבחירות וקבלת השגתו של המשיג, תפגע בחברים רבים אך לא תועיל למשיג, כפי שסבר.
19.למעלה מכל העניין – ככלל, אין זה מתפקידו של רשם האגודות השיתופיות, קל וחומר של החוקר אשר מסקנותיו הן בגדר המלצה בלבד, להחליף את רשויות האגודה בהליך עדכון פנקס החברים, והם אלו הצריכים לפעול בנושא. התערבות חיצונית נדרשת רק במצבים חריגים בהם ברור כי רשויות האגודה לא מבצעות את תפקידן כראוי. במקרה דנן ישנן הוראות ברורות להליך זה:
"מותר להוציא חבר מהאגודה אם יצביעו בעד הוצאתו שני שלישים מהחברים הנוכחים באספה כללית, אשר בסדר יומה נכללה הצעת הוצאתו מפני אחת הסבות הבאות:
א. אם אינו משלם את חלקו בהון האגודה למועד קבוע;
ב. אם נמצא חייב בחטא פלילי שביסודו אי יושר;
ג. אם הוא מתרשל בקביעות בתשלום חובותיו לאגודה;
ד. אם אינו ממלא את התחייבויותיו כלפי האגודה ומסרב או מתרשל להשמע לתקנות ולהוראות של האספה הכללית ולהחלטות ולהוראות של ועד ההנהלה או של הפקידים המורשים של האגודה;
ה. אם יאשם באיזה מעשה בלתי הוגן הגורם רעה למטרות האגודה או לעניני הקואופרציה;
ו. באם יוכרז לפושט רגל או באם ימסרו עניניו לחיסול;
בתנאי כי:-
ועד ההנהלה יודיע לחבר בכתב על דבר האשמה שבו מאשימים אותו בהתאם להוראה הזאת שלשים יום לפני האסיפה הכללית העומדת להתקיים בכדי לדון בהאשמתו;"
(תקנון מושב פדויים, סעיף 7)
לפיכך, גם אם היה המשיג מוזמן ומתייצב לדיון האמור (כפי שהיה צריך להיעשות) – לא היה בכך כדי לשנות מההחלטה שעה שהוצאה מחברות צריכה להיעשות על ידי רשויות האגודה בהתאם להוראות התקנון כפי שהובאו לעיל ולא על ידי החוקר או גוף אחר.
התייחסות לשלל הטענות
השגה על דו"ח החקירה– סמכות:
20.המשיג העלה טענות בדבר מועד הגשת ההשגה על דו"ח החוקר וכן על סמכותו של המפקח (והחוקר במקרה דנן) להעניק ארכה לשם הגשת הערעור. למותר לציין כי בבוא צד לעניין, לבקש בקשה כגון ביטול החלטה, הרי שעליו להיות נקי כפיים בכל דבר הנוגע לסוגיה.
21.אקדים ואציין כי אף אם קיים ספק בכל הנוגע לסמכותו של המפקח לקבל החלטה בדבר מתן אורכה לצדדים על מנת להגיש את ההשגה, לא היה בכך בכדי לשנות את תוצאות ההליך כולו – הבחירות ותוצאותיהן. בנוסף, עולה התהייה מדוע זה לא עלתה טענה זו מטעם המשיג באשר לחוסר סמכותו של המפקח לאשר אורכה בזמן אמת, אלא רק לאחר זמן מה ולאחר שהליך ההשגה כבר עמד על רגליו. למעלה מכל העניין, יש להבהיר כי בחקירה על עדכון פנקס חברים הנוהג הינו כי דו"ח החקירה מועבר אל הצדדים על ידי החוקר תוך מתן פרק הזמן להגשת הערעור לרשם האגודות השיתופיות.
לראיה, במסמך פנימי בשם "נוהל חקירה – עדכון פנקס חברים" מיום 3.9.09 כתוב בסעיף 21:
"פרסום דו"ח הביניים באגודה ב – 3 מקומות ציבוריים, ביניהם בניין המזכירות, מכולת ובכל מקום נראה באגודה בו יצויין כי ניתן לערער על דוח הביינים תוך 21 יום מיום הפקת הדוח."
לפיכך, היות והחוקר הוא זה שקבע את פרק הזמן בו יהיה ניתן להגיש ערעור, אין כל מניעה כי יהיה זה הוא אשר ייתן ארכה להגשת ערעור זה, ולכן, לא נפל כל פגם בהתנהלותו במקרה דנן.
22.המשיג טען כי למפקח לא הייתה כל סמכות להעניק את הארכה לשם הגשת הערעור על דו"ח החקירה, וזאת בהתאם לתקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"), וכן בהתאם לסעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה").
23.בנקודה זו יש להעמיד דברים על דיוקם. ההליך עליו מדובר איננו הליך שיפוטי כפי שטוען המשיג ובא כוחו אלא הליך מנהלי. הליך החקירה מתנהל בהתאם לסעיף 43 לפקודה ואין לו שום נגיעה, בניגוד לטענת המשיג, לסעיף 52 לפקודה, שאף לפי כותרתו ניתן להבין כי מהותו היא לעניין בוררויות. לפיכך, לא מקובלת עלי פרשנותו של המשיג לפיה ההליך דנן הינו שיפוטי וכי הוא נופל בגדר סעיף 52 לפקודה.
24.לשם הבנת נפקות ההבחנה בין החלטה שיפוטית להחלטה מנהלית, ובין היתר בנוגע לביטול החלטות מעין אלה, מובאים להלן דברי כב' השופט בדימוס יצחק זמיר:
"...ההחלטה המינהלית אינה צריכה להיות נוקשה כפסק דין סופי. היא צריכה מידה של גמישות שתאפשר להתאים אותה מעת לעת לנסיבות המשתנות..."
"בדרך כלל יש שוני, לגבי האפשרות לשנות או לבטל החלטה, בין החלטה מינהלית רגילה לבין החלטה בעלת אופי שיפוטי. החלטה מינהלית בעלת אופי שיפוטי עשויה להתקרב במידת הנוקשות שלה, בהתאם למידת השיפוטיות שלה, לפסק דין של בית משפט. אכן, בנסיבות מיוחדות אפשר שגם החלטה מינהלית, אף אם אין לה אופי שיפוטי, תהיה בעלת נוקשות רבה. למשל, ברור כי בדרך כלל רשות מינהלית שנתנה היתר להקמת בנין, אינה רשאית לבטל את ההיתר לאחר שהבנין הוקם בהתאם להיתר."(הדגשה שלי א.ז.)
(יצחק זמיר, הסמכות המנהלית כרך ב', תשנ"ו פרק 38: שינוי וביטול החלטה, 981)
כלומר, החלטה מנהלית תהיה לרב גמישה יותר לשינוי מאשר החלטה שיפוטית, אולם יש צורך לאבחן החלטה מנהלית רגילה או כזו בעלת גוון שיפוטי – שם הגמישות קטנה בהתאם לנסיבות המקרה.
25.יתרה מזו, ברירת המחדל צריכה להיות השארת החלטות שהתקבלו על כנן, זולת במקרים חריגים המצדיקים את שינוי ההחלטה או ביטולה, ויפים דברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר בעניין החלטה מנהלית:
"מידת הגמישות של ההחלטה המינהלית עשויה להשתנות, לא רק לפי מהות ההחלטה, אלא גם לפי נסיבות המקרה. כלומר, החלטה הניתנת לשינוי או ביטול לפי מהותה, עדיין אפשר שלא תהיה ניתנת לשינוי או ביטול בנסיבות של מקרה מסויים. הגמישות הנדרשת היא גמישות מוגבלת. היא משרתת צרכים חשובים, אך קיימים גם צרכים שכנגד. בין היתר, קיים צורך ביציבות. זהו צורך בולט בהחלטות שיפוטיות, אך הוא קיים גם בהחלטות מינהליות. צריך שבני אדם יוכלו לסמוך על החלטות מינהליות... בדרך כלל קיימת ציפיה לגיטימית של אדם, שהחלטה מינהלית מתייחסת אליו, שההחלטה תעמוד בעינה."
(הדגשה שלי א.ז.)
(יצחק זמיר, הסמכות המנהלית כרך ב', תשנ"ו פרק 38: שינוי וביטול החלטה, 981)
וכן צוין בעניין זה בבג"צ 159/84 שאהין נ' מפקד כוחות צה"ל באזור רצועת עזה:
"היציבות הנדרשת מן ההחלטה המינהלית, איננה באה לשרת את פעולתו התקינה של המינהל דווקא. עיקרה ההגנה על זכויות שהוקנו לפרט, ואף אם לא הוקנו זכויות, חיוני להגן על הפרט מפני שינויים שרירותיים של הגישה, הנעה ונדה ללא סיבה סבירה."
כעת, עלינו לצרף את האמור בסעיף 17 להחלטה זו בדבר המסכת העובדתית של המקרה - תוצאות הבחירות שהתקיימו באגודה ושבהן התמודד המשיג, לדברים האמורים כאן ולפיהם יש צורך לשמור על יציבותה של החלטה מינהלית, (קל וחומר כזו הקרובה במהותה לשיפוטית) בהתאם לנסיבות כמובן, ולבדוק את תרכיב הדברים על נסיבות העניין.
26.מדברי בית המשפט בבג"צ 159/84 ומדברי כב' השופט בדימוס, יצחק זמיר בספרו עולה כי ככלל, יש צורך חשוב ביציבות הנדרשת מהחלטה מנהלית, שעה שמסתמכים עליה אנשים רבים ושונים. כמו כן, יש הבדל בגמישות ובאפשרות לשנות החלטה מנהלית, בין כזו הנראית כמנהלית גרידא להחלטה בעלת אופי שיפוטי – שם הגמישות קטנה בהתאם לנסיבות העניין. במקרה דנא, ההחלטה המבוקשת לביטול הינה מנהלית בעלת אופי שיפוטי. לפיכך, נכנסת היא תחת ההחלטות המנהליות בעלות גמישות קטנה יותר לביצוע שינויים. בנוסף, לאור המסכת העובדתית ותוצאות הבחירות שהתקיימו – עולה כי שינוי או ביטול ההחלטה לא רק שלא יועיל למשיג כיוון אלא אף יגרום נזק לחברים אחרים - ודבר זה הינו בניגוד לעקרון יציבות ההחלטה המנהלית עליו דובר.
השגה על דו"ח החקירה - מועד:
27.ההשגה הוגשה לבסוף בחודש מרץ 2011. עם זאת, לאורך משך כל זמן זה ואף במועד הגשת הבקשה הדחופה לעיכוב הליכי הבחירות מיום 11.7.11 ותזכורת מיום 19.7.11, לא אוזכר עניין חוסר סמכותו של מר משה יהודה לתן ארכה לשם הגשת הערעור. עניין זה צף ועלה רק בעיקרי הטיעון של המשיג, ביום 21.8.11 – כחצי שנה לאחר הגשת הערעור ולפיכך, לא ניתן להתעלם מן השיהוי הניכר בהעלאת טענה זו של חוסר סמכות, קל וחומר שעה שבפרק הזמן למן הגשת ההשגה ועד להעלאת הטענה היו חילופי דברים וטיעונים בין הצדדים אך טענה זו לא נשמעה.
28.לעניין מועד הגשת ההשגה, לא מצאתי לנכון לפסול את הגשת הערעור בשל כך. כאמור, ההליך דנא הינו הליך מנהלי ולכן אינו נופל בגדר לוח הזמנים כפי שטען המשיג על פי סעיף 52 לפקודה, ומשכך, אין לו מועד הקבוע בחיקוק כפי שטען המשיג.
כמו כן, ולו רק לשם ההיקש - בתקנות סדר הדין האזרחי – כאשר נבצר מבית המשפט לדון בתובענה מחמת חוסר מעש מצד בעל-דין, רשאי בית המשפט או הרשם לתן הודעה לבעלי –הדין או למי שבית המשפט הורה לבוא ולתן טעם מדוע לא תמחק התובענה (תקנה 156(א)) ויתרה מזו, אף בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לקבל תביעה באיחור, שעה שלא נגרם נזק לצדדים.
29.למעלה מכל האמור, קשה שלא לתמוה על מועד הגשת הבקשה הדחופה "לעיכוב הליכי בחירות – מושב פדויים" – ביום 11.7.11 בשעה 16:02– כיממה בטרם המועד להתקיימות הבחירות. אומנם, מנמק זאת המשיג בכך שדבר השארות פנקס החברים כמות שהיה נודע לו רק באותו היום ולכן מועד הגשת הבקשה היה כפי שהיה, אולם עם זאת, קשה להעלות על הדעת מצב דברים שבו אדם אשר פעל על מנת להוציא מרשימת הבוחרים מספר חברים, נשאר לא מודע משך חודשים להתקיימותו של הדיון בפני הרשם בו מעורבים הן האגודה והן מספר חברים, וכן שבעקבות הקבוע בו, נקבע מועד לבחירות באגודה שהמשיג עצמו משתתף בהם כמועמד, וזאת על אף הפגם שנפל לדבריו, בדמות אי קבלת תוצאות הדיון שהתקיים ביום 11.4.11.
הזמנה לדיון וזכות הטיעון:
30.רבות נאמר על זכות הטיעון וחשיבותה בכלל, ובמשפט הישראלי בפרט. לא ניתן לחלוק על העובדה כי זכות זו הינה זכות בסיסית בכל הליך משפטי ואין להתעלם ממנה או לפגוע בה זולת במקרים חריגים - ראה דברי בית המשפט בבג"צ 3495/06:
"עקרון יסוד מושרש בשיטתנו המשפטית הינו כי רשות מנהלית תימנע מהחלטה הפוגעת בזכויותיו ובמעמדו של אדם, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות הוגנת ונאותה להביא טענותיו בעניין. העיקרון בדבר זכות הטיעון שעיגונו ההיסטורי היה בכללי הצדק הטבעי, היה לאחד מכללי ההגינות המנהלית ומסממניו המובהקים של הליך מנהלי הוגן. העיקרון נגזר גם מאחריותה של הרשות המנהלית בתפקידה כנאמן הציבור. תכליתה של זכות הטיעון להבטיח כי הרשות תתייחס בהגינות לעניינו של האזרח, ותקבל החלטותיה על-בסיס תשתית עובדתית נאותה ותוך התחשבות במכלול העובדות והשיקולים הרלוונטיים לעניין."
בית המשפט ממשיך בדבריו וקובע כי אף במקרה בו נפל פגם מעין זה, אין לפסול את הפעולה או ההחלטה הנגועה בפגם באופן מידי ומוחלט:
"על אף מעמדה הרם של זכות הטיעון בשיטתנו המשפטית הרי ככל זכות אחרת במשפט, אין היא מוחלטת ונעדרת סייגים. מדובר בזכות יחסית שהיקפה ודרכי הגשמתה נגזרים מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בהקשר זה יש לבחון את מכלול הנסיבות הרלוונטיות ובהן: מהותה של הסמכות המופעלת בידי הרשות; השלב בהליך בו ניתנת לאזרח זכות טיעון; עוצמת הפגיעה לה צפוי האזרח עקב החלטת הרשות; וכן מידת הסופיות של ההחלטה הנדונה. בהמשך לכך יצוין כי יש ואל מול זכות הטיעון יעמדו אינטרסים מתחרים כגון: ההגנה על תקינות תפקודה של הרשות ויעילות עבודתה או שמירה מפני שיבוש הליכי בקורת או חקירה. במקרים כאלה, ייקבעו היקפה ודרכי הגשמתה של זכות הטיעון - כמו גם היקפה של זכות העיון הנלוות לה - תוך איזון בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לעניין בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו."
(הדגשה שלי א.ז.)
ומוסיף בית המשפט באומרו:
"שאלת התוצאה המשפטית המתחייבת מפגיעה שלא כדין בזכות הטיעון, אף היא שאלה מורכבת שנדונה בפסיקתנו. אין ספק כי התוצאה האמורה מושפעת מנסיבותיו של העניין הנדון, ובהתאם לכך מסור הסעד שניתן עקב ההפרה לשיקול-דעתו של בית-המשפט. בנסיבות מתאימות, עשויה פגיעה שלא כדין בזכות הטיעון להוביל לבטלות החלטתה של הרשות מעיקרה. עם זאת, אין מדובר בתוצאה הכרחית ויהיו מקרים בהם על-אף הפרתה של זכות הטיעון תעמוד החלטת הרשות בעינה."
(הדגשה שלי א.ז.)
31.במקרה דנן, העלה המשיב טענה לפיה בהיותו חלק מן ההליך שהתקיים בפני הרשם, היה צריך לזמן אותו לדיון שהתקיים ביום 11.4.11 ולהעניק לו את הזכות להשמיע את דבריו על פי דין. אין חולק כי יש אמת בדברי המשיג בנקודה זו. אכן, נפלה שגגה בנקודה זו שעה שהמשיג לא זומן להיות נוכח בדיון מיום 11.4.11.
עם זאת, מנקודת הראות כיום במרחק הזמן, אנו מודעים למספר התרחשויות שאירעו מאז ועד היום, וביניהן הבחירות שהתקיימו באגודה ביום 12.7.11 ותוצאותיהן.
כאן המקום לשים את הדגש על דברי בית המשפט לפיהם אין זכות הטיעון מוחלטת ונעדרת סייגים כמו גם שפגיעה בזכות הדיון אינה מחייבת ביטול של החלטת הרשות מעיקרה, ויהיו מקרים בהם על אף ההפרה, תעמוד ההחלטה בעינה – והכל כמובן בהתאם לנסיבות.
כמו שצוין בחלקה הקודם של החלטה זו – אפילו נניח כי המשיג היה מזומן ונוכח בדיון מיום 11.4.11, ונניח כי דעתו וטענותיו היו מתקבלות במלואן – משמע, קבלת המלצות החוקר ודו"ח החקירה והוצאת החברים אותם ביקש להוציא מפנקס הבוחרים – אזי שאפילו אז, לא הייתה כל השלכה או השפעה לכך על תוצאות הבחירות באגודה, ככל שהן נוגעות למשיג – מר ישעיה אהרון (וראה את הפרשי הקולות בבחירות הנ"ל).
32.יתרה מזו, בדיון מיום 28.8.11, הופיע ב"כ המשיג וטענה את טענותיו במלואן. בכך, ניתן לראות מעין "ריפוי חלקי" של הפגם אשר אירע עם אי זימונו של המשיג לדיון הקודם.
צירוף של נקודה זו לנקודה העובדתית לפיה אין נפקא מינה אם היו מתקבלות טענות המשיג במלואן באשר לתוצאות הבחירות וההשלכות על המשיג באופן אישי – ואפשר להסיק כי פגם זה לא פגע באופן מהותי בהליך ואין לראות בו ככזה המצדיק את ביטול ההחלטה מיום 11.4.11, קל וחומר שביטולה עתיד לפגוע בצדדי ג' וחברים אחרים, שהסתמכו ומסתמכים על בחירות אלו ותוצאותיהן ושבכך מתגשמת התכלית של שמירה על יציבות ההחלטה המנהלית.
יתר הטענות:
33.לא נעלמו מעיני יתר טענות המשיג, בכללן הפגמים בדבר אי הכללת שמו בהשגה, העברת עותק החלטתי מיום 11.4.11, "האינטרס האלקטורלי" של האגודה וכו'. עם זאת, אין בטענות אלה בכדי לשנות את ההחלטה כפי שהתקבלה ותוצאותיה, וההתמודדות הינה אל מול הטענות המהותיות אותן העלה המשיג – כפי שפורטו לאורך ההחלטה כולה.
סוף דבר:
34.בהליך זה נפלה שגגה עת לא זומן המשיג לדיון אך כפי שהובהר, פגם זה לא פגע בהליך בצורה המחייבת את ביטול ההחלטה שהתקבלה ביום 11.4.11, והנימוקים לכך בגוף ההחלטה. לגוף העניין - כאמור, אין זה מתפקידו של רשם האגודות השיתופיות להחליף את רשויות האגודה בהליך עדכון פנקס החברים, והם אלו הצריכים לפעול בנושא – זולת מקרים חריגים בהם ברור כי רשויות האגודה לא ביצעו את תפקידן כמתבקש וכראוי.
בכל הנוגע לגוף הטענה לפיה ישנם חברי אגודה שאינם מתגוררים ביישוב – הרי שבהחלטתי מיום 11.4.11 הוריתי לוועד האגודה:
"...לזמן איש איש מהמשיבים וכן את כל אותם חברים הנמצאים במעמד זהה למשיבים כפי שפורט בהתייחסות האגודה, לישיבת ועד ובה ידון הועד לגבי כל חבר וחבר מקבוצות אלה האם במחשבתו לחזור ולהתיישב ביישוב ולקבוע מהי התקופה שאותו חבר חייב לחזור ולהתיישב ביישוב".
לפיכך, ולאור העובדה שחלף פרק זמן נכבד למן מתן החלטתי האמורה, הריני מורה לוועד האגודה לעדכן אותי תוך 14 יום ממתן החלטתי זו בנעשה בעניין החברים הבאים:
א. דהרי ריימונד
ב. גדקא ענת
ג. לוי מיכאל וניצה
ד. בן דוד אליעזר ואסתר
אשר למחפוד ניסים הרי שהמלצת החוקר הייתה להעניק לו שהות נוספת בת שנתיים למן מתן החלטתי שהתקבלה ביום 11.4.11 והריני מאמץ החלטה זו.
אשר לחברים לוי נתנאל וסיתונית – היות ואינם בעלי משק יותר, הרי שהדיון בעניינם התייתר.
במידה ולא נעשה דבר, יזומנו הצדדים כולם לדיון נוסף בפני באשר לסוגיית החברות של החברים האמורים.
35.אשר להשגה עצמה, לאור כל האמור לעיל, הריני דוחה את ההשגה ומותיר את החלטתי מיום 11.4.11 על כנה.
אין צו להוצאות.
|
ניתן היום, 6/11/2011, ט' בחשוון התשע"ב, המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.
|
אורי זליגמן, עו"ד רשם האגודות השיתופיות
|
5129371
54678313
5129371
54678313
אורי זליגמן 54678313-/
האגודות השיתופיות 54678313
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
