הסכם המכר של נחלה במושב יגל בטל מכיוון שהקונים לא התקבלו לחברות באגודה

כחלק מהליך הגירושין של שושנה חופי ובעלה, הוצעה נחלתם, אשר במושב יגל, למכירה בהליך כינוס נכסים. שרית גבריאלי זכתה במכרז על הנחלה, וחתמה עם כונסי הנכסים על הסכם המכר לרכישת הזכויות במשק.

הסכם המכר כלל מספר תנאים מתלים, כאשר בין היתר נקבע, כי לצורך קיום ההסכם נדרש אישור ועד מושב יגל. שרית ובעלה פנו לוועדת הקבלה של המושב אשר דחתה את בקשתם להתקבל כחברים, בעקבות ציוניהם במבחני ההתאמה אליהם נשלחו ע"י המושב. בעקבות דחייתם, ביקשה שרית כי תתכנס אסיפה כללית של האגודה אשר תחליט בעניינם, ואף זו החליטה לדחות את בקשת שרית ובעלה להתקבל כחברים לאגודה. לכן, פנתה שרית לבית המשפט.

לטענת שרית, אין בהסכם המכר כל הוראה הדורשת קבלה לחברות באגודה כתנאי מתלה לקיום ההסכם אלא הדרישה בהסכם המכר היא ל'אישור ועד מושב יגל' - סתם, ולכן משהופנתה לעריכת בדיקת התאמה לצורך קבלה לחברות יש בכך אישור הוועד המאשר זהותה כרוכשת, ומתקיים התנאי המתלה הדרוש להסכם.

לחלופין, טוענת שרית, כי אף אם ייקבע שחברות באגודה היא תנאי מתלה, לא היה מקום לדרוש קיום מבחני התאמה גם מבעלה, היות ואינו צד להסכם המכר, ומכיוון שמבחניה הראו שהיא מתאימה לחיי הקהילה במושב לא היה מקום לפסול את קבלתה.

בנוסף, טוענת שרית, כי היא זכאית לרכוש את המשק גם מבלי שהתקבלה כחברה באגודה, שהרי דחיית בקשתה לרכישת הזכויות במשק בשל אי קבלתה לחברות באגודה היא לא סבירה, כיוון שהחלטה זו נשענת על המבחן אשר נערך לצורך קבלת חברות באגודה, אולם לדעתה, יש לערוך מבחן אחר לאלו אשר אינם חברי אגודה ומעוניינים לרכוש נחלה.

לבסוף, טוענת שרית, כי לכל הפחות, יאושר לה למכור את הנחלה לצד ג' כדי שתוכל ליהנות מההפרש שבין הרכישה למכירה.

מנגד, טוענת חופי, כי שרית לא עמדה בתנאי המתלה המצוין בהסכם המכר ולכן כלל לא מתקיים כאן הסכם אלא יש כאן הצעה בלבד. בנוסף, טוענת חופי, כי במידה והסכם המכר תקף - זכויות המשק שייכות לשרית, והיא כלל לא זקוקה לאישור בכדי למכור אותו לצד ג'. אולם, אם ההסכם אינו בתוקף - אז אין לשרית כל זכות במשק, וודאי שאיננה רשאית למוכרו לצד ג'.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי לפנינו חוזה אשר קיומו תלוי בקיום התנאי שנקבע בו ומבלעדי זאת - אין חוזה. לפיכך, בודק ביהמ"ש את לשון החוזה, ומוצא, כי מצוין במפורש תנאי מתלההדורש אישור ועד המושב לקבלת המבקשת לחברות במושב ולא לאישור ועד המושב סתם, ומשכך, אין מקום לטענותיה של שרית. ביהמ"ש מוסיף ואומר, כי אף אם ילך לשיטתה של שרית, לפיה עצם שליחתם לביצוע מבחני ההתאמה מהווה קבלת אישור המושב סתם, גם כך לא מתקיים התנאי, שכן היא לא הציגה בפני בית המשפט אישור כלשהו מוועד המושב. לכן, פוסק ביהמ"ש, כי לא התקיים התנאי והחוזה בטל.

בהמשך, דוחה ביהמ"ש את טענותיה של שרית על הליך בחירת החברים לאגודה, ומסביר, כי הרציונל העומד מאחורי תהליך הקבלה לאגודה, ובכללו - שליחת המועמדים למכון האבחון, הוא בכדי לבחון את  התאמתם לחיי הקהילה. משכך, אין היגיון בטענתה של שרית כי בעלה לא היה צריך לעבור את בחינת ועדת הקבלה, שהרי זכותו של המושב לבחון כל אדם הרוצה להצטרף לקהילתו, בין כחבר ובין כתושב, ולקבוע האם הוא עומד בקריטריונים שנקבעו. ביהמ"ש מדגיש, כי מתייחסים לזוג נשוי כתא משפחתי אחד ולכן נדרשת בדיקתם של שני בני הזוג.

בנוסף, מציין ביהמ"ש, כי הן תקנון האגודה והן הסכם המשבצת, אשר נחתם בין המינהל לסוכנות ולמושב, לא מבחינים בין העברת זכויות בנחלה לחבר אגודה לבין מי שאינו חבר אגודה, וכי החלטת האגודה והמינהל היתה בהתאם לאמור בתקנון ובהסכם, ולכן אין הצדקה להתערבות של בית משפט בהחלטתם.

לבסוף, פוסק ביהמ"ש, כי היות וכאמור לעיל לא התקיים התנאי המתלה בענייננו, הסכם המכר בטל, משמע, אין לשרית כל זכות במשק מלבד השבת כספי הפקדון ששילמה, ולכן לא רלוונטית כל טענה למכירת הזכויות לצד ג'.

בית המשפט דוחה את התביעה ופוסק, כי שרית תקבל בחזרה את כספי הפקדון ששילמה.

ניתן ב- י"ח כסלו תשע"ג, 02 דצמבר 2012