העלאת טענות בפני הרשם לגבי הליך הבוררות טרם סיום ההליך

בפני עו"ד דנה ביאלר

עוזרת רשם האגודות השיתופיות                                              

תב' 993/120/2015

 

בעניין:             נדב בלילה ת"ז 025582537

 

                        ע"י ב"כ עו"ד ניר בן זקן

מעמי עוז 193 ד.נ. הנגב 85435

טל': 08-9333979; פקס: 08-9333989

המבקש;

 

 

ובעניין:            אמונים מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ

 

                        ע"י ב"כ עו"ד רמי אבידע (אבידע, אילן שרם משרד עורכי דין)

מרח' הרכבת 58, בנין אלקטרה, תל אביב 6777016

טל': 03-6083520; פקס: 03-6083521

המשיבה;

 

 

ה ח ל ט ה

ביום 11.7.16 התקבל במזכירות דואר אלקטרוני מאת בא-כח המבקש ממנו עולות טענות בקשר עם התנהלות המשיבה אגב הליך הבוררות מושא החלטה זו.

לאחר בדיקה שערכתי, מצאתי לקבוע כדלהלן:

  1. ראשית, למן מינויו של בורר בהליך בוררות חקוקה, בכל פניה יש לפנות אל הבורר בלבד ולא אל רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו (להלן- "הרשם") וזאת על מנת לשמור על עקרון הפרדת הערכאות בשל העובדה כי הרשם עשוי לשמש ערכאת ערעור בהליך בוררות זה. שנית, מן החומר המצוי בתיק, הליך הבוררות טרם הסתיים. משכך, כלל לא ברור מכוח מה פונה אל הרשם המבקש ומלין על התנהלות המשיבה בהליך הבוררות וזאת מבלי להתייחס לתוכנה של הפנייה.
  2. בהמשך לאמור לעיל ולעקרון הפרדת הערכאות, תמוהה עוד יותר אמירתו של ב"כ המבקש כי "ניסיתי להשיגך מספר רב של פעמים... אך ללא הצלחה" – וכי הוראות הדין והעקרונות העומדים מאחורי עקרון הפרדת הערכאות שכחלק ממנו אין בורר משוחח עם צד ללא נוכחות הצד האחר אינו נשכח? ועל מה זה נשענת הציפייה שתוך כדי הליך בוררות מתנהל, מקום בו עשויה הח"מ לשמש ערכאת ערעור על פסק הבוררות הסופי של כב' הבורר, תתנהל שיחת טלפון בינה ובין צד להליך?

בעניין זה ולאור האמור, אף לבקש "הנחיותיי" (במילות המבקש) במעמד זה אינו מתקבל על הדעת. אין זה מתפקידי ליתן הנחיות לצד במהלך הליך בוררות בו לוקח הוא חלק, ובוודאי לא מקום בו מיוצג הוא. תפקיד זה שמור לעורך הדין המייצג  ולא לרשם ובוודאי לא כאשר משמש הוא ערכאת ערעור. הרשם אינו מייעץ לחברי אגודות או לאגודות ובוודאי לא מקום בו מיוצגים הם.

  1. באשר לטענות המועלות על ידי המבקש לגופן – למעשה מלין הוא על אי כיבוד של המשיבה את החלטותיו של כב' הבורר בהליך בוררות דנן. הוצאתו לפועל של פסק בוררות, ובכלל זה גם פסק בוררות חלקי (וראו בעניין זה תקנה 13(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972 (להלן – "התקנות")) ברורות הן. סעיפים 52(4) ו- (5) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה") נותנות ביד צד להליך בוררות בו מינה הרשם בורר כערכאה ראשונה את הזכות לפנות לרשם לאישור הפסק (לרבות פסק בוררות חלקי כאמור), ומשאישרו הרשם מקבל הוא "תוקף של פסק דין מטעם בית המשפט המחוזי שאינו ניתן לערעור, וכן תוצא לפועל בדומה לכך" – כך בלשון הפקודה.
  2. מכאן כי מקום בו מבקש המבקש לכפות על המשיבה את קיומן של החלטותיו הסופיות של כב' הבורר, הרי שהמנגנון לכך מצוי במפורש בדין, ואינו תואם את מנהגו של המבקש.
  3. למעלה מן הנדרש אציין כי אין זה מן המקובלות לפנות לרשם אגב הליך בוררות מתנהל, כאשר הליך בוררות הנו הליך מעין-שיפוטי לכל דבר ועניין, שלא באמצעות בקשה בכתב במשמעות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 הגם שאלה אינן חלות. זאת מן הטעם כי פנייה זו אינה לגיטימית בנסיבות העניין מכל הטעמים שמניתי לעיל.

 

לאור כל המקובץ, אין בכוונתי להיעתר לאיזו מבקשות המבקש והן נדחות על הסף.

 

לא מצאתי לעשות צו להוצאות מן הטעם כי בקשר עם פנייה זו כלל לא נתבקשה עמדת המשיבה.

 

הצדדים יעבירו החלטה זו לידיעתו של כב' הבורר.

 

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים בפקס ובדואר רשום.

 

 

 

ניתן היום, ‏ט"ו תמוז תשע"ו                                                      דנה ביאלר, עו"ד

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏21 יולי 2016                                                                עוזרת רשם האגודות השיתופיות

בירושלים, בהעדר הצדדים                                               ומנהלת מחלקת הבוררויות

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: