העליון קבע: חובתה של רשות לשרת את האינטרס הציבורי כוללת טיפול בבקשות תוך זמן סביר

עניינה של העתירה היא מעמדו התכנוני והמוניציפאלי של כפר דהמש שבתחום מועצה אזורית עמק לוד. כפר דהמש אינו מוסדר מבחינה תכנונית ואינו מקבל שירותים מוניציפליים ממועצה אזורית עמק לוד או מכל רשות מקומית אחרת.

רקע:

כפר דהמש, אשר מאכלס כיום כ-600 נפשות (כ-80 בתי אב), אינו מוסדר מבחינה תכנונית ואינו מקבל שירותים מוניציפאליים. לטענת העותרים, תושבי הכפר, הכפר נבנה על קרקעות פרטיות השייכות להם והבתים הראשונים נבנו עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, מרביתם לאחר 1948. מבחינה תכנונית, תוכנית המתאר הארצית מגדירה את הכפר כמצוי במרקם עירוני ואילו תוכנית המתאר המחוזית מגדירה את הכפר כאזור חקלאי/נוף כפרי פתוח.

בחודש ינואר 2007 הגישו התושבים לוועדה המקומית לתכנון ובניה תוכנית לשינוי השטח מחקלאי לשטח למגורים. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נמנעה מלדון בתוכנית ורק לאחר נקיטת הליכים משפטיים, התקיימו דיונים בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בשתיהן, התוכנית נדחתה, בין היתר בנימוק שאישור התוכנית משמעותו הכרה ביישוב חדש ומוסדות התכנון אינם מוסמכים לקבל החלטה במישור השיוך המוניציפאלי.

מטרת העותרים הינה להורות על קיום דיון בממשלה בבקשתם של העותרים להכיר בכפר כיישוב עצמאי בתחומי המועצה האזורית עמק לוד, להורות למשיבים לקבל החלטה ולהכיר בכפר ולהורות למשיבים לגבש מדיניות או הוראות מעבר ליישום החלטת ועדת הגבולות להתיר את הכפר בתחום המועצה האזורית עמק לוד על כל המשתמע מכך. העותרים טוענים כי התנהלות הרשויות גררה אותם למלכוד שכן תוכניותיהם לבנות על תוואי הכפר נדחות בטענה כי אישור התוכניות משמעותו הכרה ביישוב חדש ומוסדות התכנון אינם מוסמכים לכך. מצד שני, ועדת הגבולות המליצה להותיר את הישוב בחזקת מועצה מקומית כשהוא חסר מעמד ואינו מקבל שירותים מוניציפליים. כמו כן, פניותיהם של העותרים להעלות את העניין על סדר היום של הממשלה לא נענו.

התקיימו דיונים אשר בחנו את צירוף הכפר לתחום השיפוט של עיריית לוד או לחלופין עיריית רמלה אך תחילה דחו העותרים את ההצעה ולסירובם הצטרפו  נציגי העיריות. בשלב זה, ולאחר בחינות של ועדות רבות את מעמדו של הכפר, נדמה כי אין מחלוקת בין משיבי הממשלה ובין העותרים בדבר הצורך לקבל החלטה ואולם, גם לאחר כשבע שנים של התדיינות, טרם התקבלה החלטה סופית בדבר מעמדו המוניציפאלי של הכפר.

דיון והכרעה:

חובתה של רשות לשרת את האינטרס הציבורי כוללת בחובה את הטיפול בבקשותיהם של אזרחים תוך זמן סביר. אם זאת, ביהמ"ש ייטה שלא להתערב בשאלות של מדיניות, הכוללות היבטים מקצועיים-תכנוניים. עם זאת, שיקול הדעת הרחב המסור למדינה בקבלת ההחלטה אינו יכול לשמש תירוץ לאי-הפעלת שיקול דעת ולהימנעות מקבלת החלטה תוך פרק זמן סביר. כ-14 שנים חלפו מאז ביקשו תושבי הכפר להסדיר את הבנייה בו מבחינה תכנונית. גם בחוסר שיתוף הפעולה של הרשויות השונות אין בכדי לגרוע מחובתם של משיבי הממשלה לקבל החלטה בעניין. העיקוב בקבלת ההחלטה הוא בעל השלכות מעשיות קשות על חיי תושבי הכפר ומחדדים את חשיבות המענה תוך "זמן סביר".

סיכום:

העתירה התקבלה בחלקה, ביהמ"ש המליץ כי יש להקים ועדת חקירת גבולות ייעודית שתבחן ותמליץ על השיוך המוניציפאלי של הכפר, לא יאוחר מיום 31.12.2021. בנוסף, נקבע כי עד להגדרת השיוך המוניציפאלי, ידאגו משיבי הממשלה לצרכי התברואה בכפר וזאת בתוך 90 יום ממתן פסק הדין.

המשיבים יישאו בהוצאת העותרים בסכום של 30,000 ₪.

ניתן ביום: ט"ז באייר התשפ"א, 24 לאפריל 2021.