הפרשנות שיש לייחס לביטוי


ביום 13.7.06 פורסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (עא (ת"א) 2828/03 שלמה מומן נ' עיריית רמלה), בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים על ידי כבוד הנשיא אורי גורן, בו נדונה והוכרעה שאלה משפטית שטרם זכתה לתשובה ישירה בפסיקת בית המשפט העליון.

סעיף 9(ב)(2) לחוק ההסדרים, מתייחס לעדכון ריאלי של תעריף הארנונה בכל שנת מס מעבר לשיעור ההעלאה הכולל שנקבע בחוק או בתקנות, ומשקף, בדרך כלל, את עליית המדד בשנת הכספים הקודמת.

העלאת הארנונה בדרך זו, המכונה "העלאה חריגה", משנה את בסיס המס, באופן ששיעור הארנונה שישמש בסיס לשנה העוקבת יורכב משיעור הארנונה של השנה הקודמת (הסכום שהגיע כדין) בצירוף שיעור ההעלאה החריגה.

המסלול השני, המוסדר כיום בסעיף 11(א) לחוק ההסדרים, מתייחס לתוספת תקציבית לשיעור הארנונה לשנה פלונית בלבד. התוספת מוטלת במהלך שנת הכספים עקב "נסיבות מיוחדות", ותוקפה מיום אישורה על-ידי שר הפנים ועד סוף שנת הכספים. המערער טען שתוספת מסוג זה המכונה "תוספת ארנונה" אינה משנה את בסיס המס ואין להביאה בחשבון לצורך עדכון התעריף בשנים שלאחריה. על פי הנוהג, תוספת זו חלה רק על תושבים שלא שילמו מראש את מלוא סכום הארנונה בתחילת שנת הכספים, להבדיל מתושבים ששילמו מראש את כל סכום הארנונה. נוהג זה הוחל גם במקרה דנן.

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב הפרשנות שיש לייחס לביטוי "הסכום שהגיע כדין" הנזכר בסעיף ההגדרות של התקנות, ואשר קובע את בסיס המס לאותה שנה. האם, כטענת המערער, תוספת לארנונה אין בכוחה לשנות את בסיס המס ועל-כן אין להביאה בחשבון לצורך עדכון תעריפי הארנונה בשנה העוקבת ומדי שנה; או שמא, כטענת המשיבה, אף אם הוחלט על התוספת בימיה האחרונים של שנת המס – משנה התוספת את בסיס המס לצורך עדכון תעריפי הארנונה בשנת המס העוקבת.

בית המשפט אימץ את פרשנות המערער וקבע כי פרשנות המונח "הסכום שהגיע כדין" אינה מאפשרת לכלול לצורך בסיס המס גם את גובה "התוספת לארנונה" שהוטלה על-ידי הרשות ואושרה על-ידי הגורמים המיניסטריאליים הרלוונטיים על פי סעיף 11(א) לחוק ההסדרים, ומשפעלה כך המשיבה הרי שפעלה שלא כדין.

נימוקיו העיקריים של בית המשפט היו, בתמצית-

התקנות בהם קבעו השרים את הסכומים, הותקנו בין היתר מכוח סעיף 9(א) לחוק ("העלאה חריגה"), ולא מכוח סעיף 11(א) לחוק ("תוספת ארנונה"), ופרשנותן נגזרת מן "הסביבה הנורמטיבית" של מקור סמכותן.

העובדה שתוספת לארנונה מכוח סעיף 11(א) לחוק ההסדרים פועלת בתוך שנת המס בלבד, כעולה מלשון ההוראה, מלמדת כי אין בכוחה לשנות את בסיס המס לעניין תעריפי הארנונה לשנה הבאה.

הגדרתו של הביטוי "הסכום שהגיע כדין" על-פי תקנה 1 לתקנות מכַוונת עצמה, על-פי לשונה, לאותו סכום ארנונה שהגיע "לשנת הכספים 1997", דהיינו – לשנה שלמה. משמע, אין היא כוללת – על-פי לשונה – סכום שהגיע רק בגין חלק משנת הכספים, כגון במקרה שלפנינו, אפילו הוטל אותו סכום כדין.

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: