הקיבוץ טען בצעד חריג כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינו ובין חברת הקיבוץ

בבית משפט השלום באילת, בפני כב' הש' ליאורה אדלשטיין. ת"א 48451-12-17 – ט' ב' נ' קיבוץ נווה חריף

קיבוץ נווה חריף ביקש להעביר תביעה בו הוא נתבע ע"י חברת קיבוץ, לבית הדין לעבודה בטענה שבית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בה עקב קיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

הרקע

כידוע, הפסיקה דנה רבות ביחסים שבין הקיבוץ לחבריו ולא פעם עלתה בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה השאלה האם בין קיבוץ לבין חבריו העובדים בו מתקיימים יחסי עובד מעביד. לרוב, חבר הקיבוץ הוא זה אשר טוען לקיומם של יחסי עובד מעביד והקיבוץ טוען שלא מתקיימים יחסים כאלה בין הקיבוץ לחבריו, אך לא כן המקרה שלפנינו.

התובעת, הינה חברת קיבוץ נווה חריף, אשר הגישה תביעה בבימ"ש שלום באילת בה טענה כי הקיבוץ נהג כלפיה ברשלנות ובכך גרם לכך שהיא לא תוכל לקבל כספים המגיעים לה מקופת גמל.

מנגד, טען הקיבוץ, באופן יוצא דופן, כי יש להעביר את הדיון לביה"ד לעבודה, שכן בינו לבין התובעת שהינה חברת הקיבוץ שוררים יחסי עובד מעביד.

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע, כי אין לסטות מההלכה הפסוקה לפיה בין קיבוץ לבין חבריו לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.

עוד ציין ביהמ"ש, כי במקרה דנן מדובר בחברת קיבוץ שעבדה בלול בקיבוץ, ועל פי המסמכים שצורפו לכתב התביעה נראה בבירור שלא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין הקיבוץ. כך, לא הוצא לתובעת תלוש שכר, אלא ניתן לה תשלום באמצעות המנגנון של התקציב החודשי בקיבוץ. כמו כן, הקיבוץ שילם עבורה לחברת הפנסיה הן את תשלומי העובד והן את תשלומי המעביד ולא ניכה את תשלומי העובד ממשכורתה, דבר המעיד על כך שלא הייתה עובדת של הקיבוץ.

בנוסף, כאשר רצתה לקבל דמי אבטלה מהביטוח הלאומי לאחר סיום עבודתה בלול, סורבה הנתבעת בטענה כי לא הייתה עובדת של הקיבוץ ועל כן לא מגיעים לה דמי אבטלה.

סיכום

בהתאם לאמור, דחה ביהמ"ש את בקשת הקיבוץ וקבע כי התובענה תתברר בביהמ"ש ולא בביה"ד לעבודה מכיוון ולא מדובר בתביעה העוסקת ביחסי עובד מעביד אלא בתביעת נזיקין העוסקת ברשלנות.

הקיבוץ חויב בתשלום הוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

ניתן ביום: ד' באייר תשע"ח, 19 באפריל 2018, בהיעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: