הרשם אשרר את המלצת החוקר, וקבע כי חברותו של רני (רענן) כץ במושב כפר נחמן סירקין לא הופסקה או פקעה מעולם
מדינת ישראל
בפני רשם האגודות השיתופיות מספר תיק': 222/715/11
בעניין: 1. פנחסוב מרדכי
(להלן: "המשיגים")
נ ג ד
1. כפר נחמן סירקין – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ
רח' ז'בוטינסקי 7 רמת גן
(להלן:"המשיבה" /"האגודה")
2. רני (רענן) כץ
בפני ערעור מטעם המשיגים על המלצת החוקר עו"ד עמית רנן, כפי שהופיע בדו"ח החקירה מיום 25.12.2012, לפיה המליץ החוקר לקבוע כי המשיב הינו חבר אגודה משנת 2000, וכי חברותו מעולם לא הופסקה או פקעה. על המלצה זו של החוקר ערערו המשיגים, ולשם קבלת הכרעה בסוגיה, זומנו הצדדים לדיון בפני שהתקיים ביום 1.5.2012.
1. עניין השגה זו מטעם המשיגים, הינה המלצת החוקר עו"ד עמית רנן מיום 25.12.2012,לקבוע כי המשיב הינו חבר באגודת כפר סירקין עוד משנת 2000, וכי חברותו באגודה מעולם לא פקעה.
2. דו"ח החוקר ניתן בעקבות פניית המשיגים אלי אשר בגינה קבעתי למנות ביום 4.9.2011 את עו"ד עמית רנן כחוקר לבחינת שאלה זו.
3. המשיב הינו יליד כפר סירקין ובנם של חברי אגודה, עמוס ועדינה כץ, שהינם בעלי הזכויות בחלקה 37.
4. ביום 5.10.2000, הגישו רני ואיריס כץ בקשה להיות בנים ממשיכים וחברים באגודת כפר סירקין לפי תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג -1973.
5. ביום 25.9.2000 אישר וועד הנהלת האגודה את בקשת המשיב ורעייתו דאז להתקבל כחברי אגודה כבנים ממשיכים, המשיב שילם חלקו לקרן הון האגודה .
6. ביום 1.2.2004 האגודה אישרה כי המשיב התקבל כחבר אגודה על חלקת הוריו חלקה -37.
7. המשיב הופיע בפנקסי חברי האגודה שנוהלו עד לשנת 2011, וכן בפנקסי החברים לבחירות לוועד האגודה, המשיב הינו בעל זכות הצבעה באגודה, ומופיע ברשימות המשתתפים באספות הכלליות באגודה.
8. ביום 14.202011 נבחר המשיב כחבר וועד אגודה .
10. בני הזוג רני ואיריס כץ התגרשו, הסרת חברותה של איריס אושרה באספה הכללית של האגודה מיום 29.12.2011.
11. במסגרת פרויקט הרחבה שעתיד להתבצע בכפר המשיב חתם על "תצהיר מומלץ" נשוא הוראת האגף החקלאי 101.
עיקרי טענות המשיגים:
12. המשיב חתם על תצהיר בו הצהיר שאיננו חבר אגודה, המהווה "הודאת בעל דין", וכי חתימתו עולה כדי הודעה בדבר יציאה מהאגודה כאמור בסעיף 9(א) לתקנון האגודה החדש, ומכאן שחברותו של המשיב פקעה לאחר שישה חודשים מיום מתן התצהיר האמור.
13. סעיף 5 לתקנון האגודה משנת 2006 קובע מפורשות,
כי מי שאינו בעל זכויות בישוב כפר סירקין אינו יכול להיות חבר אגודה.
14. עוד קובע הסעיף, כי מי שאינו חבר באגודה על פי ספר רשימת החברים ביום תיקון התקנון לא יראו בו חבר וחברותו לא תעמוד בתוקף.
15. המשיב חתם על תצהיר עם ממ"י, בו הצהיר כי איננו בעל זכויות באגודה, ועל חוזה פיתוח לגבי מגרש באגודת קמה, אשר מטרתו קבלת מגרש בהרחבה, לפי סעיף 8 (א) (4) לתקנון האגודה משנת 2006 מי שאינו "בעל זכויות" ביחידה, חברותו פוקעת.
16. לטענת המשיגים, פרויקט הרחבה של אגודת קמה, אשר הוקם כאמור על ידי המשיבה עצמה, נועד לבנים של חברי אגודה, שאינם חברים באגודה, ואשר להוריהם נחלות, לעומת בני משקי עזר אשר להם מתאפשר פרצול הנחלה ובניית בית נוסף בה.
17. המשיב מעולם לא שילם דמי היוון, האגודה המציאה קבלות לתשלום הוריו, וכי התוכניות אשר הוגשו בטענה לבניית בית שני, מדובר בתוכניות למבנה מסחרי, בו המשיב מקיים את עסקיו, וכנגדו עומד צו הריסה.
18. משפחת כץ שילמה לאורך השנים מיסי ועד רק בגין בית אחד ולא בגין שני בתים.
19. בעת כניסת התקנון משנת 2006 לתוקפו, חברותו של המשיב פקעה פקיעה מידית, לכן אין צורך בהליך הוצאתו מהאגודה והיזקקות לסעיפים הדנים בנושא ההוצאה מכוח התקנון החדש.
20. כל מקורבי הוועד הם אלו שהומלצו על ידי האגודה לקבלת מגרש בהרחבה, דבר המהווה ניגוד עניינים לבקשת האגודה להכשיר את חברותו של המשיב בשעה שהוא עצמו מתכחש לה בהגשת תצהירים לממ"י.
21. המשיגים טענו, כי בחירתו של המשיב לוועד האגודה מפלה אותו לטובה אל מול יתר הבנים הממשיכים אשר אינם זכאים להירשם כחברי אגודה בשל כך שאינם בעלי זכויות, ובשל יכולתו להשפיע על מרקם החיים בכפר משנבחר לוועד. בנוסף, הדבר יוצר כפל זכויות וקולות למשיב ולהוריו אשר אינם מתגוררים בכפר מזה שנים.
עיקרי טענות המשיבה:
22. השגתם של המשיגים חרגה מעבר לשאלות אשר עמדו להכרעה בפני החוקר, וחרגה מהטענות אשר העלו המשיגים בפנייתם אליי לחקירת תוקף חברותו של המשיב באגודה.
23. לטענת המשיבה, לא הייתה מחלוקת כי המשיב הינו חבר אגודה, לפחות עד לשנת 2006 המועד בו תוקן תקנון האגודה, ולכן טענת המשיגים לעניין קבלת חברותו של המשיב בשנת 2000 איננה רלוונטית לסוגיה דנא.
24. בדומה למשיב התקבלו כבנים ממשיכים עוד עשרות חברי אגודה, באופן דומה לאופן קבלתו של המשיב.
25. צדק החוקר בניתוח הוראות תקנון האגודה החדש משנת 2006 לעניין ניתוח סעיף 5(א), וסעיף 8 (א) (4) לפיהם המשיב לא חדל להיות בעל זכויות באגודה, וכי חברותו לא פקעה אוטומטית.
26. לטענת המשיבה, מטרת התוספת של סעיף 5 סיפא לתקנון האגודה החדש הינו למנוע מצב בו מי שהינו חבר אגודה בערב תיקון התקנון הישן, יפסיק להיות חבר במועד קבלת התקנון החדש משנת 2006.
בהתאם להוראות סעיף זה המשיב ששמו הופיע בפנקס החברים ערב תיקון התקנון , ממשיך להיות חבר אגודה גם לאחר כניסת התקנון החדש לתוקף.
27. כי צדק החוקר בכך שלא קיבל את טענת המשיגים לפיה היה עליה לראות בחתימת המשיב על התצהיר לממ"י כהודעה על הפסקת חברותו באגודה. הוראת סעיף 9(א) לתקנון האגודה קובעת כי חבר אשר רוצה מיזמתו להפסיק חברותו באגודה, עליו להודיע על כך בכתב לאגודה .
התצהיר עליו נסמכים המשיגים, הינו חלק מהמסמכים עליהם חתמו מומלצים לקבלת מגרשים בהרחבה במושב בהתאם להחלטת ממ"י. ולא הופנה אל המשיבה מלכתחילה, לכן לא ניתן לראות בו הודעה על הפסקת חברותו של המשיב באגודה. אין זה מתפקידה של האגודה לפרש מסמך ואת כוונת כותבו.
לפי הוראות התקנון על המבקש להפסיק חברותו, להודיע למשיבה בצורה ברורה ומפורשת ושאינה משתמעת לשתי פנים על רצונו. לא התקבלה במשרדי המשיבה בקשה של המשיב להפסיק את חברותו באגודה בהתאם לנדרש בהוראות התקנון.
28. אין למשיבה קשר להרחבה, וכי ההרחבה בוצעה ונוהלה על ידי אגודת קמה אשר היא בעלת הזכויות בשטחים החקלאיים (חלקות ב' של בעלי הנחלות), שבהם נעשתה ההרחבה בהתאם להסכם משבצת בין אגודת קמה לממ"י, אגודת קמה היא זו שהייתה מעורבת באיתור והמלצה על המועמדים שהופנו למנהל, ולמשיבה לא היה צד בעניין .
29. קבלת המשיב לחברות כבן ממשיך משנת 2000 אינה במחלוקת, המשיב הינו חבר אגודה במועד בו התקבל התקנון החדש בשנת 2006.
30. בעיקרי טיעוניהם של המשיגים מיום 9.11.2011, הועלו שתי טענות בלבד, כנגד חברותו של המשיב באגודה עניין התצהיר לממ"י שנחתם על ידו, ופקיעת חברותו מכוח הוראות התקנון החדש משנת 2006.
31. עמדתו של המפקח האזורי שרגא פולק במכתבו מיום 27.3.2011 קובעת במפורש כי המשיב חבר אגודה.
32. "בן ממשיך" בכפר סירקין לא מקבל זכויות קנייניות במשק, לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין, ולא מדובר "בבן ממשיך" כהגדרתו הקלאסית בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג- 1973.
אין דיווח עליו לגוף המיישב, הדיווח עובר לממ"י ולוועדה המקומית.
בתב"ע של הישוב משנת 1979 נקבע כי מותר לבנות בית שני במשק העזר רק לבן ממשיך ובאישור האגודה. בהתאם לכך ועד לתחילת שנות ה- 2000 ממ"י לא חתמו על בקשות לבניית בית שני אם לא היה מועבר אליהם שם ספציפי
של בן ממשיך ביחס למשק ספציפי.
33. לטענת המשיבה, המשיב מחזיק במשק הוריו אשר אינם מתגוררים בו, ולכן עונה להגדרה של "בעל זכויות" לפי הוראת סעיף 5(א) לתקנון האגודה.
34. התקבל לחברות באגודה כבן ממשיך להוריו מיום 22.11.2000, וקיבל את אישור וועד האגודה 27.6.2002, ומיום 1.2.2004 קיבלו הוא ורעייתו דאז אישור כי הם חברי אגודה וכן שילמו קרן הון לאגודה.
36. מטרת השגת המשיגים היא הכפשת שמו וניגוח אישי שמנהלים נגדו המשיגים, ובנוסף טוען כי המשיגים פועלים מטעמים פוליטיים. שמטרתם הוצאתו מחברות באגודה, ובכך להוציאו מחברות בוועד.
37. המשיגים מסתמכים בעיקרי טיעוניהם על הוראות סעיפים 8(א)(2) ו 9(א) לתקנון האגודה החדש משנת 2006 בטענתם לפקיעת חברותו מהאגודה, אך לטענתו אינו יצא או הוצא מחברות באגודה ואיננו מעוניין בכך. לשם ביצוע הליך של הוצאה מחברות היה על המשיגים לכנס אסיפה כללית כקבוע בתקנון, ולשם יציאה מחברות היה על המשיב להודיע בכתב לאגודה על רצונו. לא כונסה אסיפה כללית כאמור והמשיב לא הודיע לאגודה בדבר רצונו לעזוב ומשכך הוראות הסעיף אינן מתקיימות כך שחברותו לא פקעה ולא הופסקה מעולם.
38. אכן הצהיר בתצהיר שמסר לממ"י כי "איננו חבר קיבוץ או מושב שיתופי וכי אין לו משק עזר או נחלה במושב זה או אחר". סעיף 2 לתקנות האגו"ש (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995, מגדיר סוגי אגודות שיתופיות, מושב כפר סירקין הינו מושב עובדים ולא כפר שיתופי או קיבוץ בתקנון האגודה החדש, כך שהצהרתו של המשיב נכונה.
לכן טען המשיב שלא ניתן להסתמך על הצהרתו "כבקשה בכתב" להוצאת חברותו מהאגודה כדרישת סעיף (9)(א) לתקנון.
39. סעיף 5 לתקנון האגודה קובע כי מי שהינו חבר אגודה על פי ספר רשימת החברים ביום תיקון התקנון , חברותו תעמוד בתוקף ויראו בו כחבר כל עוד לא פקעה חברותו, או שיצא מהאגודה, לטענתו הוא מופיע ברישומי פנקסי האגודה עד לשנת 2011 וחברותו לא פקעה או הופסקה.
40. לטענתו, חברותו באגודה אינה מוטלת בספק, אין רלוונטיות להיותו או אי- היותו בעל זכיות במשק הוריו. טוען כי המשיב התקבל לחברות כדין, וכי הוא חבר אגודה לאחר שהוריו הודיעו כי הם ממנים אותו ל"בן ממשיך", הוא איננו בעל זכות בנחלה או במשק עזר אלא בן ממשיך שהינו חבר אגודה וכך נהגה האגודה כלפי בנים ממשיכים אחרים במשך עשרות שנים.
41. המשיב הינו חבר אגודה אף מכוח סעיף 2 (א)לתקנות האגו"ש (חברות), התשל"ג- 1973, הקובע: "חברות מכוח התנהגות". הוא לקח ולוקח חלק בפעולות החברתיות, הקהילתיות והציבוריות של האגודה, לקח ולוקח חלק בישיבות הועד כחבר ועד, באספות כלליות, הוא משלם מיסי אגודה, האגודה מעולם לא העלתה נגדו טענות בדבר אי תקפות חברותו. הן המשיב והן האגודה רואים בו כחבר אגודה לכל דבר ועניין.
42. הוריו הגישו בקשות לבנות בית שני במשק , וכי הוא והוריו פועלים מול ממ"י לקבל אישור על התוכניות, אך נכון להיום ללא הצלחה.
ד י ו ן ו ה כ ר ע ה:
המחלוקת אשר לפני הינה בשאלת פקיעת החברות של המשיב מאגודת כפר סירקין,
לטענת המשיגים, פקעה חברותו מהאגודה בעצם חתימתו על תצהיר למנהל מקרקעי ישראל. מנגד, טען המשיב, כי הוא חבר אגודה משנת 2000 אשר התקבל כבן ממשיך להוריו ושחברותו מעולם לא פקעה או הופסקה .
43. החוקר ניתח בהרחבה, את סוגיית חברותו של המשיב באגודה והמליץ לראות במשיב חבר אגודה, משנת 2000, וכי חברותו באגודה מעולם לא פקעה ו/או הופסקה.
44. כמפורט בדוח החוקר, המשיב התקבל כ"בן ממשיך" באגודה. קבלת בנים ממשיכים כחברי אגודה לא עוגנה בתקנון האגודה הישן. אין המדובר בבן ממשיך כהגדרתו עפ"י דין - סעיף 3(א) לתקנות האגו"ש (חברות)- התשל"ג. מהממצאים עולה, כי הבן הממשיך באגודה, הוא הבן שנקלט על חלקת ההורים וזכאי בהסכמתם לבנות בחלקתם והוא מקבל על עצמו זכויות וחובות. בן ממשיך בכפר סירקין לא מקבל זכויות קנייניות במשק, לא נרשם בלשכת רישום המקרקעין, ואין דיווח עליו לגוף המיישב. הדיווח עובר למנהל מקרקעי ישראל ולוועדה המקומית. הואיל ובתב"ע הישנה של הישוב משנת 1979 ניתנה האפשרות לבן ממשיך לבנות בית שני במשק העזר ובאישור האגודה.
45. המשיב רשום כחבר בפנקס החברים והפנקס מהווה ראייה לחברות באגודהוזאת מכוח סעיף 34 לפקודת האגודות השיתופיות הקובע:
34."כל פנקס או רשימה של חברים או של מניות שברשות כל אגודה רשומה ישמשו ראיה לכאורה על כל פרט מן הפרטים דלקמן הרשומים בהם-
(א)התאריך שבו נרשם כחבר שמו של אדם באותו פנקס או באותה רשימה;
בהקשר זה ראה ספרו של המלומד חיים נועם – אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה שנת 2004:
"סעיף 34 לפקודה מורה כי פנקס החברים שאגודה חייבת לנהלו ישמש כהוכחה לכאורה לגבי תאריך קבלתו ותאריך יציאתו של חבר האגודה. פנקס חברים מנוהל גם ע"י חברה עפ"י סעיף 61 לפקודת החברות (נוסח חדש). בפסה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש העליון בעניין ביטון נ' אמר דן ביהמ"ש בערך ההוכחתי של הפנקס וכב' השופט לוין בעמ' 681 אומר:
"פנקס החברים משמש אך ראיה לכאורה על הפרטים הכלולים בו, ומכיוון שכל עיקרו של הפנקס הוא הוכחתי אפשר להוכיח את הפרטים שבו גם דרכים אחרות ובהעדר פנקס חברים לא תפקע חברותו של אדם ,כי הוא יכול להוכיח את חברותו גם בלי הפנקס ע"י פניה לביהמ"ש".(בעמוד 147)
46. בשנת 2006 תוקן תקנון האוגדה, סעיף 5 לתקנון האגודה החדש קובע כי
"מי שהינו חבר אגודה על פי ספר רשימת החברים ביום תיקון תקנון זה, חברותו תעמוד בתוקף ויראו בו חבר כל עוד לא פקעה חברותו או יצא מהאגודה בהתאם להוראות תקנון זה".
כלומר, מי שהיה חבר לפי התקנון הישן, חבר לפי סעיף זה בתקנון החדש. שמו של המשיב מופיע בפנקס חברי האגודה, ברשימות חברי האגודה לבחירות, ברשימות החברים המשתתפים באספות הכלליות של האגודה. נוכח האמור ולאור רישומו של המשיב כחבר אגודה, ולפי הוראות סעיף 5 לתקנון האגודה, חברותו של המשיב באגודה שרירה וקיימת.
47. המשיגים טענו כי חתימתו של המשיב על התצהיר מול מנהל מקרקעי ישראל בשנת 2008, מפקיעה את חברותו באגודה באופן אוטומטי, בהסתמכם על סעיף 8(א)(4) לתקנון האגודה החדש משנת 2006 הקובע כי:
א. חברותו של חבר פוקעת במקרים הבאים:
א. מדובר ב"תצהיר מומלץ" המופנה למנהל שניתן במסגרת בקשה להקצאת מגרש. התצהיר הוא חלק מהוראה 101 - הנחיות בנוגע להרחבה. המצהיר מצהיר בתצהיר כי איננו בעל זכויות במשק עזר או של מגרש מגורים צמוד קרקע שנרכשו בפטור במכרז ביישוב הנ"ל ו/או בכל יישוב אחר ואינו חבר קיבוץ או מושב שיתופי.
ב. התצהיר שהוא חלק מהוראה 101 מופנה למנהל, לא ניתן לנתק את התצהיר מהקשרו ומעצם היות התצהיר דרוש ומופנה למנהל בלבד.
ג. התצהיר אינו מהווה הודעה על הפסקת חברות ואין בעצם הגשת תצהיר למנהל משום הודעה לאגודה על יציאה או פקיעה של חברותו של המשיב באגודה.
ד. לא הייתה הודעה של המשיב לאגודה על הפסקת חברותו בה.
סעיף 9(א) לתקנון האגודה קובע כי:
"חבר אגודה, הרוצה לצאת מהאגודה, יודיע על כך בכתב לוועד האגודה. נמסרה הודעה בכתב לאגודה , כאמור- תפקע חברותו באגודה בתום ששה חודשים מיום קבלת הודעה זו על ידי האגודה..."
לא ניתן לראות כאמור בתצהיר המשיב למנהל מקרקעי ישראל, הודעה בכתב לאגודה על כוונתו לצאת מחברות בה כהוראת הסעיף בתקנון.
ה. לא הייתה הודעה מצד המשיב על הפסקת חברות באגודה ואין פקיעה אוטומטית של החברות – הוראת סעיף 5 (א) לתקנות האגו"ש (חברות)- תשל"ג , קובעת כי חברותו של אדם פוקעת במקרים הבאים :
(4) אם נתקיימו בחבר תנאים על פי הוראות תקנות האגודה לפקיעת החברות מאליה;
(5) עם הוצאת החבר מהאגודה על פי החלטת רשות מרשויות האגודה שבסמכותה להחליט על הוצאת חברים מהאגודה על פי תקנותיה;
(6) עם יציאת החבר מהאגודה על פי הוראות תקנות האגודה ובלבד שלא יהא רשאי לצאת מהאגודה".
ו. המשיב הצהיר בתצהיר למנהל כי אינו חבר קיבוץ או מושב שיתופי, וכי איננו זכאי במסגרת של שינוי ארגוני בקיבוץ או מושב שיתופי לקבל זכויות חכירה ביחידת המגורים. כפר סירקין מסווג כמושב עובדים כמשמעו בסעיף 2(2) לתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו -1995,
2)" מושב עובדים – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;"
ולכן, אין בהצהרת המשיב הודאה בכך שאינו חבר באגודת כפר סירקין, ובהתאם לכך, אינני מקבל את טענת המשיגים כי משמעות הצהרתו של המשיב היא כי אינו חבר באגודת כפר סירקין.
ז. חברות באגודה הינה סטאטוס ואין בחתימת המשיב על התצהיר לשנות סטאטוס זה – חבר אגודה.
48. תקנון האגודה החדש משנת 2006 קובע בסעיף 10 כי אין פקיעה אוטומטית של חברות מהאגודה וכי ראשית יש לתת לאותו חבר אשר קיימת לגביו עילה להוצאתו מהאגודה, זכות טיעון להסכמתו ואו אי הסכמתו להחלטת הועד בדבר הוצאתו. הסעיף מחייב ביצוע הליך מסודר של הוצאה מחברות באגודה לרבות זכות טיעון.
49. אני מקבל את טענת המשיבה כי אי מתן זכות טיעון למשיב אשר הוצע להוציאו מן האגודה מהווה פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. הדרישה אשר קבועה בתקנון, שקובעת כי יש לשמוע את טענות החבר טרם הוצאתו מהאגודה, איננה התקיימה במקרה דנן.
50. טענות המבקשים, מהוות פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי ומסלול עוקף חברותו של המשיב באגודה.
51. המשיב מתגורר בכפר סירקין בבית הוריו, חלקה 37, ולכן עונה על הדרישה של "מחזיק בנחלה". לפי הוראות סעיף 5(א) לתקנון האגודה (משנת 2006) בעל זכויות ביחידה יכול להיות מחזיק או חוכר. המשיב אכן גר ומחזיק בנחלה – הוריו אינם גרים שם עוד. בהקשר זה אציין, כי, המשיב והוריו הגישו בקשות לקבלת אישורים לממ"י לבניית בית שני בנחלה אשר נמצא בהליכים תכנוניים.
52. בנוסף, אין ספק כי ניתן לראות במשיב חבר אגודה גם מכוח התנהגות, סעיף 2 (א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג 1973 קובע:
2א."נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה".
לפי ההלכה אשר של ביהמ"ש העליון בע"א 84/64 בית חנניה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נגד משה פרידמן נקבע:
"כי הכרה בחברות דה- פקטו יוצרת הנחה כי החברות כשרה אף דה יורו." (מספרו של חיים נועם, הלכות ופסיקה 2004 עמוד 63).
הלכה זו אשר בהשפעתה תוקנה התקנה האמורה קובעת כי בנסיבות כגון אלו של המשיב אשר האגודה נהגה בו לאורך השנים כחבר אגודה והוא נהג כחבר, וכי לא הושגה כל השגה לגבי חברותו עד לשנת 2011,והאלמנטים אשר הוכרו בפסיקה התקיימו במקרה זה של המשיב כגון: המשיב יליד הכפר ומתגורר בו עד היום במשק 37 כבן ממשיך להוריו, האגודה אישרה כי התקבל לחברות ,רישום בפנקס החברים של האגודה, השתתפות והצבעה באספות כלליות, והכללתו ברשימת החברים לבחירות.
מכל האמור לעיל, אני קובע כי, במקרה זה יש להכיר במשיב כחבר גם מכוח התנהגות.
סוף דבר
53. אני מאמץ את מסקנות החוקר וקובע כי התצהיר שהגיש המשיב למנהל מקרקעי ישראל אינו מהווה הודעה על הפסקת חברותו או יציאתו מחברותו באגודה, וכי אין פקיעה אוטומטית של חברות .
54. מכל האמור לעיל אני מאמץ את מסקנת החוקר וקובע כי המשיב חבר אגודת כפר סירקין משנת 2000 וכי חברותו לא פקעה או הופסקה.
5129371
54678313
ניתן היום,23/05/2012, ט"ז אייר תשע"ב אורי זליגמן, עו"ד
