הרשעה בגרם חבלה מחמירה של חבר אגודה כנגד שכנו, אינה מובילה להפסקת חברותו באגודה.

א' ( שלום ב''ש) 3474/05 מדינת ישראל נ' 'עמיעוז' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ ואח', המאגר המשפטי הישראלי- נבו..

האם אשמתו והרשעתו הפלילית של חבר אגודה שיתופית (להלן- "החבלן") בגרם חבלה מחמירה, בשכנו, גם הוא חבר האגודה, מקימה עילה להפסקת חברותו באגודה והוצאתו ממנה? זו השאלה שהובאה בפני שופט בית משפט השלום בבאר שבע, יעקב שפסר בא' 3474/05 מדינת ישראל נ' "עמיעוז" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ[1][1].

 

 

ראשית, חשוב לציין כי עסקינן בהרשעה פלילית של חבר אגודה כלפי שכנו, שלא באה על רקע היות השכן בעל תפקיד באגודה. כמו כן נציין כי, פתרון השאלה הינו תלוי הפרשנות שנותן בית המשפט לסעיף 7(ה) לתקנון האגודה השיתופית "עמיעוז" (להלן- "התקנון"), הקובע כדלהלן:

 

7. "מותר להוציא חבר מהאגודה אם יצביעו בעד הוצאתו שני שלישים מהחברים הנוכחים באסיפה כללית, אשר בסדר יומה נכללה הצעת הוצאתו מפני אחת הסיבות הבאות:

(ה) אם יאשם באיזה מעשה בלתי הוגן הגורם רעה למטרות האגודה או לענייני הקואופרציה". (הדגשות שלי- א.מ).

 

אם כן, מהו אותו מעשה בלתי הוגן הגורם רעה למטרות האגודה או לענייני הקואופרציה?

לשיטת בית המשפט העליון[2][2], התשובה לשאלה זו דורשת כי האגודה תהא אחד מן הגופים העלולים להיפגע. זאת ועוד, בהפ. (חיפה) 1231/91 עפיף נ' נמליט (לא פורסם) ניתח בית המשפט את משמעות הגדרת ה"מעשה הבלתי הוגן" ככזה שיש בו כדי לפגוע בחובת הנאמנות שחב המבקש כחבר ובעל מניה באגודה, כלפיה.

 

בענייננו קובע כבוד השופט שפסר, כי העבירה הפלילית איננה קשורה למטרות האגודה ואינה פוגעת בהן, לפחות לא באופן שאליו כיוון סעיף 7(ה) לתקנון, וזאת על אף שבתקנון, בסעיף המגדיר את מטרות האגודה, נקבע כי: "מטרת האגודה היא לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של חבריה, לפי העקרונות הקואופרטיביים...".

 

לא זו אף זו, אומנם, קובע השופט, אין ספק כי מטרות האגודה ותכליותיה אינן בעלות פן כלכלי גרידא ואף אינן "מעודדות", בלשון המעטה, עבירות תוקפנות של חברי אגודה זה כלפי זה, ברם, אם תתקבל גישה לפיה כל עבירה פלילית שיש בה פגיעה בחבר אגודה שיתופית תאפשר נקיטת הליכים להוצאתו מן

האגודה, הרי שתהא זו גישה המובילה לפרשנות רחבה מדי, בלתי מידתית ונוגדת עקרונות חוקתיים לכבוד האדם וזכותו לקניינו.

לבסוף מקבל כבוד השופט את התביעה באומרו כי, "עקירתו של אדם ממקום מגוריו, ממשקו ומנכסיו, על רקע עבירה פלילית שביצע כלפי שכנו, חורגת לדעתי מהמידתיות הנדרשת ופוגעת בכבודו, בחירותו ובקניינו", ולפיכך מותיר את החבלן חבר באגודה.




[3][1] א' ( שלום ב"ש) 3474/05 מדינת ישראל נ' "עמיעוז" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', המאגר המשפטי  הישראלי- נבו..

[4][2] ע"א 835/93 מאיר איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה, המאגר המשפטי  הישראלי- נבו.

 

 



 

 

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: