התמודדות קיבוץ בית השיטה עם שוכר שזייף הסכם שכירות והציב קראוון שלא ברשות הקיבוץ

קיבוץ בית השיטה הינו בעל הזכויות הבלעדי בשטח ובנכס בו התגורר אמיר שליסל.

לטענת הקיבוץ לאחר חתימת הסכם שכירות עם אמיר, החל הנתבע להפר את ההסכם עמו. במסגרת הפרתו, הציב הנתבע בשטח הקיבוץ מחסן, מכולה, גרוטאות, מספר כלבי שמירה רועשים המטרידים את חברי הקיבוץ, וכן לא שילם תשלומים שחויב לשלם בגין השימוש בנכס.

בנוסף, לטענת הקיבוץ, ההסכם המקורי עליו חתם עם הנתבע נעלם ממשרדיו. לאחר פניות אל הנתבע להמצאת ההסכם המקורי, העביר הנתבע הסכם עם נספח ממנו עולה כי יש לנתבע אופציה להמשיך ולהשכיר את הנכס, לחמש שנים נוספות. לטענת הקיבוץ, על גבי ההסכם הנוסף קיימות תוספות, אשר אינן מופיעות בהסכם, וחתימת הקיבוץ המתנוססת נחשדת כמזויפת. הקיבוץ חושד כי הנתבע ערך בהסכם שינויים שלא בהסכמתו. הקיבוץ טוען שהנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית, ונהג שלא בתום לב, ועל כן ההסכם עמו בטל ומבוטל, ועליו לפנות את הנכס. הקיבוץ הגיש חוות דעת מומחה, לפיה כיתוב פרטי ההסכם הנוסף מולאו, קרוב לוודאי, במועד אחר.

מנגד, טוען הנתבע כי פעל בהתאם להסכם המקורי. לטענתו, במסגרת משא ומתן שניהל עם מנהלת המושכרים למגורים בקיבוץ, הוסכם כי הוא מתעתד להביא 6 כלבים וקרוואן, וכן כי תהיה לו האופציה לאריך את ההסכם לחמש שנים נוספות. כמו כן טוען הנתבע כי שילם את כלל התשלומים הנדרשים.

דיון והכרעה

מעדויות נציגות הקיבוץ וכן עפ"י חוו"ד המומחה, עולה כי ההסכם אותו צירף הנתבע אינו ההסכם שנחתם בין הצדדים.ההסכם אשר מחייב את הצדדים לתובענה, הינו ההסכם הראשון שנחתם ביניהם.ביהמ"ש פסק כי משהוכח שהנתבע הניח, ללא רשות, קרוואנים מחוץ לנכס אותו השכיר, אזי מקנה עניין זה לקיבוץ הזכות לסיום ההסכם, וזאת משלא הורשה הנתבע בהסכם להציב מיטלטלין מחוץ לנכס.

בנוסף, הוכח לביהמ"ש כי הנתבע לא שילם תשלומים שחויב לשלם בגין ההשכרה, ומשכך מוקנית לקיבוץ הזכות להפסקתו של ההסכם בינו לבין הנתבע.

הנתבע הפר מספר חלקים בהסכם, באופן כזה המאפשר לקיבוץ להפסיק הסכם זה לאלתר. על כן, נעתר ביהמ"ש לתביעת הקיבוץ ופסק כי יש לפנות את הנתבע מהנכס בתוך 30 ימים. כמו כן חויב הנתבע לשלם לקיבוץ הוצאות משפט בסך של 616 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד על סך של 5,231 ₪.

ניתן ב- י"ט חשון תשע"ד, 23 אוקטובר 2013.