התערבות בג"ץ בהחלטות רשם האגודות השיתופיות מצומצמת למקרים חריגים בלבד

בבית משפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בפני כבוד השופטים י' דנציגר, צ' זלברטל ונ' סולברג. בג"ץ 6148/15 דן כהנא ואח' נ' רשם האגודות השיתופיות ואח'.
הרקע
דן ודפנה כהנא הגישו עתירה כנגד החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות, אשר דחתה את השגתם כנגד פסק הבוררות.
תחילת האירועים בשנת 1993, עת דן ודפנה, חברי האגודה השיתופית גבעת שפירא, רכשו נחלה חקלאית בשטח האגודה, ולימים נחשפו להסכם מכר בנוגע לנחלה דומה לשלהם במועד סמוך למועד חתימתם, אשר בו התמורה הייתה נמוכה מזו שהם שילמו ב- 70,000 דולר.
בעקבות גילוי זה פנו בני הזוג לרשם האג"ש, אשר מינה בוררת, שתכריע בטענתם כי הופלו ע"י האגודה בנוגע לתמורה שנקבעה עבור הנחלה, ובכך נוצר חוסר שוויון בין חברי האגודה. בשל פגיעה זו, דרשו בני הזוג השבה של הכספים אשר נגבו ביתר וכן פיצוי בגין עגמת נפש. הבוררת קבעה כי תביעתם של בני הזוג התיישנה שכן הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים ממועד החתימה על ההסכם, במהלכן יכולים היו בני הזוג לברר את פרטי העסקה בנוגע לנחלה הנוספת. עוד קבעה הבוררת כי ברגע החתימה על זיכרון הדברים בני הזוג לא היו חברי אגודה ולכן לא מדובר באפליה משום שמדובר היה בעסקה מסחרית לכל דבר.
בני הזוג פנו לרשם בבקשה לביטול פסק הבוררות, בטענה כי כתב מינויה של הבוררת כבר לא היה בתוקף במועד מתן פסק הבוררות והוסיפו כי מדובר בעסקת מקרקעין ולכן תקופת ההתיישנות היא 15 שנים, ולא שבע כפי שקבעה הבוררת.
עוזרת הרשם דחתה את השגת בני הזוג וקבעה כי טענתם בנוגע לתוקף כתב מינוי הבוררת נגועה בחוסר תום לב היות שעלתה רק לאחר מתן פסק הבוררות. עוזרת הרשם קבעה כי אמנם תקופת ההתיישנות התחילה מרגע הגילוי על העסקה בנחלה הנוספת ולא מרגע חתימת ההסכם ולכן לא התיישנה, אך הוסיפה שבני הזוג לא הוכיחו שהאגודה גבתה כספים ביתר באופן המחייב השבתם שכן במועד החתימה על זיכרון הדברים בני הזוג עוד לא היו חברים באגודה.
בעתירה זו מבקשים בני הזוג להורות על ביטול פסק הדין או לחלופין להחזיר את הדיון לרשם בנוגע לסוגיות שלדידם לא בוררו דיין. בני הזוג טוענים שנפלו טעויות משפטיות בפסק דינה של עוזרת הרשם ובפסק הבוררות, בין היתר בשל העובדה שהשגתם הוגשה באופן חסר, והדגישו את חוסר השוויון והתנהלותה הבעייתית של האגודה.
הרשם טוען כי בעתירה זו העלו בני הזוג טענות שלא העלו בהליכים הקודמים ולכן מדובר בהרחבת חזית אסורה, המצדיקה דחיית העתירה על הסף. האגודה טוענת אף היא כי יש לדחות את עתירת בני הזוג על הסף משום שלא עומדת באמות המידה המצדיקות התערבות ביהמ"ש, התנהלותם בהשגה הייתה בעייתית, מדובר בהרחבת חזית ומשום שיהוי בהגשתה.
דיון והכרעה
ביהמ"ש העליון דחה את עתירת בני הזוג על הסף תוך שהוא מבהיר כי התערבותו בהחלטות רשם האגודות מצומצמת למקרים חריגים, בהם ישנה טעות משפטית מהותית או כאשר ישנן נסיבות יוצאות דופן המצדיקות התערבות משיקולי צדק. ביהמ"ש קבע כי במקרה זה לא קיימת עילה להתערבותו בפסק דינה של עוזרת הרשם, שכן מדובר בפסק דין מנומק ומקיף, אשר אף היטיב עם בני הזוג ביחס לטענותיהם, והם אינם יכולים לנסות ולהעלות כעת טענות אשר לא הובאו במסגרת ההליך.
 
סיכום
ביהמ"ש דחה על הסף את עתירתם של בני הזוג כנגד החלטת עוזרת רשם האגודות השיתופיות משום שאין בגדרה טעות משפטית מהותית או נסיבות יוצאות דופן המצדיקות התערבות משיקולי צדק. בני הזוג חויבו בהוצאות משפט בסך 3,500, לטובת רשם האגודות השיתופיות והאגודה.
 
ניתן ביום: א' באדר תשע"ו, 10 בפברואר 2016.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: