זכויות בן ממשיך במושב: האם ניתן לבטל מתנה למתן זכויות של בן ממשיך?

בית משפט לעניני משפחה - כ"ס תמ"ש 9960/06 א. מ. ור. מ. נ' ב. מ.

 

העובדות הרלוונטיות:

התובעים, אשר פרטיהם לא פורסמו, עתרו לקבלת סעד הצהרתי, המבטל את התחייבותם ליתן את המשק שבבעלותם במתנה לנתבע, ולחילופין קביעתו כ"בן ממשיך".

מנגד עותר הנתבע לקבלת סעד הצהרתי המורה על אישורה של המתנה והשלמת רישומה כדין.

לתובעים, זוג אשר עבר את גיל 80, זכויות חכירה במשק במושב, מכוח היותם חברים באותו מושב. הנתבע הינו בנם של התובעים.

בנובמבר 2005 מינו התובעים את הנתבע כבן ממשיך במשק, כל זאת ללא תמורה מצידו.

בינואר 2006 חתם הנתבע על תצהיר בו הוא מאשר את קבלת המתנה. בין היתר, התחייב בתצהיר לדאוג לתובעים למחסורם ולאפשר להם לגור במשק עד ליום מותם. כמו כן הצהיר הנתבע כי "התנהגות מחפירה" מצידו תאפשר לתובעים לבטל את המתנה.

עוד באותו החודש חתמו התובעים על צוואות הדדיות, לפיהן הם מורישים האחד לשנייה את מלוא עיזבונם.

בסוף החודש הודיעו התובעים לנתבע כי המתנה, קרי זכויות הבן ממשיך, מבוטלת.

טענות התובעים:

כל שרצו היה לצוות את המשק לנתבע לאחר מותם, ושבתמורה יעביר לכל אחת משתי אחיותיו סך של 100,000$. לא הייתה כל כוונה להעביר את המשק לידי הנתבע עוד בחייהם של התובעים.

הנתבע הפעיל עליהם השפעה בלתי הוגנת, וניצל את מצבם הבריאותי ואת גילם המופלג מתוך כוונה להשתלט על המשק בעודם בחיים. הנתבע ועורך דינו הטעו אותם לחשוב כי הם עורכים צוואה.

גם אם בית המשפט לא ימצא לנכון לבטל את המתנה בטענת תרמית, הרי שיש לבטלה כעת, שכן המתנה טרם מומשה ולכן כרגע מדובר רק בהתחייבות למתנה.

זאת ועוד, הנתבע התנהג "התנהגות מחפירה" כלפיהם ועל כן רשאים הם לבטל את המתנה.

יש לבטל את זכויות הבן ממשיך מאחר והנתבע לא עמד התחייבויותיו לטפל בהם וכן לא פיצה את שתי אחיותיו.

טענות הנתבע:

התובעים העניקו לו את המתנה מרצונם החופשי וללא תמורה. התובעים הדגישו מזה זמן רב כי רצונם הוא להעביר את המשק לידיו כיורש ועוד בחייהם.

התובעים חזרו בהם בשל לחץ בלתי פוסק של אחיותיו, אשר גרמו לתובעים לחשוב כי הנתבע יחזור בו מהתחייבויותיו.

התובעים אינם יכולים לחזור בהם מהמתנה, מאחר וחתמו על ייפוי כח בלתי חוזר בו הם ויתרו על זכותם לחזור בהם מהמתנה.

לגופו של עניין, זכותו כבן ממשיך כבר התממשה ועל כן אין הם יכולים לחזור בהם.

כב' השופט צבי וייצמן פסק:

מאחר ומדובר במתנה שעניינה במקרקעין, הרי שהיא טעונת רישום כדין, על כן אם הרישום טרם בוצע אזי המתנה טרם הושלמה ולכן מדובר בהתחייבות למתנה ולא במתנה.

על פי חוק המתנה, נותן מתנה יכול לחזור בו בהתקיים אחד משני תנאים, הראשון שהמקבל לא שינה את מצבו לרעה והשני שהנותן לא ויתר על זכותו לחזור בו. עם זאת גם במידה והנותן ויתר על זכותו לחזור בו, רשאי הוא לחזור בו במידה והמקבל התנהג "התנהגות מחפירה", או כי חלה הרעה משמעותית במצבו הכלכלי.

לעניינינו, הנתבע לא שינה את מצבו לרעה, אך האם התובעים ויתרו על זכותם לחזור בהם?

התובעים חתמו על ייפוי כח בלתי חוזר המאפשר לעו"ד לטפל בהעברת המשק לנתבע. עורך הדין הדגיש כי החתימה על הייפוי כוח נועדה על מנת שהוא יוכל לשמש כשלוחם, עורך הדין אף נוסיף כי החתימה על הייפוי כוח אין בה כדי למנוע מהתובעים לחזור בהם מהמתנה.

לפיכך אין לראות בייפוי הכח כמונע מהם לחזור מהמתנה, שכן הוכח מעבר לכל ספק כי התובעים לא ידעו שחתימה על ייפוי כוח עלולה למנוע מהם חזרה מהמתנה.

לפיכך לאור העולה מן האמור, אין למנוע מהתובעים לחזור בהם מהמתנה.

כמו כן, יש לדחות את הטענה כי התובעים מושפעים מלחצי אחיותיו. ההשפעה הינה לגיטימית ואינה חורגת מהסביר, ואשר כל יהבה הוא למנוע חלוקה לא צודקת של הרכוש של ההורים, התובעים. הנתבע לא הוכיח כל התנהגות חריגה של האחיות.

 

זכויות הבן ממשיך:

כזכור התובעים מינו את הנתבע כבן ממשיך במשק. המינוי בוצע בצינורות המקובלים של המושב תוך צירוף בקשה למנותו כבן ממשיך וכן בקשה לקבלה לחברות במושב, התובעים הצהירו בבקשתם כי הבקשה הינה בלתי חוזרת.

הפסיקה הענפה בנושא הבן ממשיך, מתייחסת למינויו כעסקת מתנה. התובעים חתמו על המינוי, קרי הסכם המתנה, מרצונם החופשי ואכן הצהירו בפני בית המשפט כי רצונם היה שהנתבע יקבל את זכויות הבן הממשיך.

התובעים טוענים כי הנתבע לא עמד בהתחייבות לטפל בהם ולראיה הם חוסים כיום בבית אבות על חשבונם. אין לקבל טענתם זאת! התובעים רצו לבטל את המינוי חודשיים בלבד לאחר נתינת המתנה! בחודשיים האלה לא חל שום שינוי לרעה במצבם וכן לא הושמעה ולו תלונה אחת כנגד הנתבע, נהפוך הוא התובעים העידו כי הנתבע עזר להם ומאוד.

גם הטענה כי הנתבע לא העביר לכל אחת מהאחיות סך של 100,000$, דינה להידחות. לא הוכח כי המתנה הינה תלויה בהעברת הכסף. במתנה אשר חיוב בצידה, אין לנותן רשות לחזור בו מהמתנה, אלא יכול הוא רק לאכוף את החיוב, זאת בשונה ממתנה המותנית בפיצוי.

גם לו היה מדובר במתנה התלויה בתנאי, הרי שהמועד לחלוף התנאי טרם לא עבר ולכן הנתבע לא הפר עדיין את התנאי.

לסיכומו של דבר, התביעה התקבלה בכך שעסקת המתנה בוטלה, המשק לא יעבור לידי הנתבע, אך עם זאת לא מתקבלת התביעה לביטול הכרתו של הנתבע כבן ממשיך.

לא ניתן צו להוצאות.

ניתן ביום 22.10.08.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: