זכות הקיבוץ על פי תקנון הקיבוץ לנקוט בסנקציות כנגד חבר
1. מה זכויות הקיבוץ (שיתופי עם שינויים קלים) מבחינה תקנונית לנקוט בסנקציה כלשהי כנגד חבר שעזב את מקום עבודתו (שמחוץ לקיבוץ) מרצונו כי נמאס לו, מבלי לקבל את הסכמת הקיבוץ או לדווח מראש על כך, כאשר בנסיבות המקרה אף אינו עובד במסגרת המוצעת לו על ידי הקיבוץ.
2. לצורך מתן התשובה נבחן תקנון ההתאגדות של הקיבוץ השואל בלבד, מבלי שנבחנו החלטות או תקנונים פנימיים שקיימים, אם קיימים, באותו קיבוץ.
3. סעיף 46 לתקנון הקיבוץ קובע לאמור:
"46. חבר קיבוץ חייב לדווח לקיבוץ על כל הכנסותיו. חבר הקיבוץ חייב להעמיד לרשות הקיבוץ את מלוא כוח עבודתו, הכנסותיו, למעט נכסי חבר, ויכולת התפרנסותו ולקיים את הוראות רשויותיו המוסמכות של הקיבוץ בכל הנוגע לעבודתו ולסדרי עבודתו על כל הקשור בכך."
4. בהנחה שהמוסדות המוסמכים בקיבוץ, בין על פי החלטות אסיפה ותקנונים פנימיים, פרסמו בציבור או נתנו לחבר באופן ישיר הנחיות והוראות ברורות (עוד בטרם יציאתו לעבודה מחוץ לקיבוץ) בקשר עם תנאי וסדרי עבודתו – יש בסיס למסקנה כי מעשיו של החבר אכן עומדים בניגוד למחוייבותו של החבר על פי סעיף 46 הנ"ל.
5. על בסיס ההנחה שלעיל – מוסיף וקובע סעיף 50 לתקנון הקיבוץ המדובר:
"50. חבר הקיבוץ חייב לקיים את ההחלטות ולמלא אחר ההוראות של האסיפה הכללית בהתאם לתקנון זה; דרכי תגובת
6. בצד קיומה של הסמכות האמורה - ולצורך קיום כללים יסודיים של עיקרי הצדק הטבעי – החלים גם בקיבוץ – הוצע כי בטרם העלאת הנושא לאסיפה הכללית – יזומן החבר ל
7. בהתאם - לנוכח האמור ותוך קיום התנאים המוקדמים – יכולה האסיפה הכללית לקבל החלטה על פיה יו
8. היה והחבר ימשיך לעמוד במריו – "ומן הקל אל הכבד" - הרי שקיימת הסנקציה הנוספת – האולטימטיבית לגבי חבר קיבוץ – והיא קיום הליכים להפסקת חברותו והוצאתו מהקיבוץ, על בסיס העילות שבס' 36 לתקנון הקיבוץ ותוך הפעלתם המתחייבת של ההליכים על-פי הדין והתקנון.
