חברי קיבוץ נחשולים הורשעו בעבירות של מכירת קרקעות הקיבוץ במרמה

כנגד אפרת קליגר ונעם כהן, בני זוג לשעבר, חברי קיבוץ נחשולים, הוגש כתב אישום בגין עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמכים מזויפים בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע וגניבה ממעביד.

בנובמבר 2011 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן כנגד אפרת והיא הודתה בעובדותיו והורשעה בעבירות שיוחסו לה ב-8 אישומים, כאשר העבירות הן: זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ומירמה.

בכתב האישום כנגד אפרת נאמר, כי היא לא הייתה בעלת תפקיד בקיבוץ ולא היתה לה סמכות לאשר עיסקאות בקיבוץ, אך היא החליטה להונות אנשים כך שתבצע עמם עסקאות מכר מקרקעין אף שלא היו לה זכויות במקרקעין אלו, תוך הצגת מצג שווא לפיו היא מוסמכת לעשות כן, ובתמורה היא קיבלה במירמה סכומי כסף גדולים.

ברוב האישומים "ייצרה" אפרת מסמכים מזוייפים, חוזים, קבלות, מכתבי התחייבות, שרטוטים, תכניות, מפות וכדומה אשר באמצעותם, ובאמצעות דבריה, שכנעה את המתלוננים כי היא בעלת זכויות במקרקעין והיא מעוניינת למוכרם תמורת סכומי כסף גדולים.

כמו כן, הוגש כתב אישום מתוקן כנגד נועם והוא הודה בעובדותיו והורשע בעבירות שיוחסו לו ב-4 אישומים, כאשר העבירות הן: קבלת דבר בתחבולה וסיוע לקבלת דבר בתחבולה. כנגד נועם נטען, כי במהלך כל התקופה בה ביצעה אפרת את מעשיה, ידע כי סכומי כסף רבים נכנסים ויוצאים מהחשבון המשותף, כאשר סכומים אלה ניתנים על רקע מעשי אפרת שאין לה כל זכות לקבלם, ונועם ניצל את אי ידיעת המתלוננים בדבר מעשיה של אפרת ובכך קיבל דבר בתחבולה.

ארבעת האישומים שהוגשו כנגד נועם מתארים את פרטי המירמה, הזיוף ומצגי השווא שביצעה אפרת כלפי המתלוננים המוזכרים בהם.

בשני הסדרי הטיעון לא הגיעו הצדדים לענישה מוסכמת, ובית המשפט הורה על עריכת תסקירי קצין מבחן לשניהם.

לגבי אפרת - מדובר בעבירות חמורות ביותר, כשהתנהלותה של אפרת הייתה מתוחכמת, וכללה התקרבות יתרה לקורבנות. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת ב"כ של אפרת, בדבר "תרומתם" של הקורבנות לביצוע העבירה אשר נבעה מרצונם להשיג בדרך לא חוקית, את המקרקעין בקיבוץ.

עוד הוסיף ביהמ"ש, כי מדובר בנאשמת אינטליגנטית אשר גדלה בבית נורמטיבי והגון, אם לילד אשר הצטיינה בעבודתה ואשר ביצעה עבירות רבות מורכבות ומתוחכמות ובוודאי הבינה כי קיימת סכנה לכליאתה בבית סוהר הואיל ומאסר מותנה מרחף על ראשה, אם תבצע עבירות נוספות ובכל זאת ביצעה אותן.

אך מנגד, לא התעלם בית המשפט ממספר ניכר של שיקולים לקולא בעניינה של אפרת, בדגש על הודאתה כבר בחקירתה במשטרה, מה שחסך זמן שיפוטי יקר, ובעיקר מהווה סימן מסויים לחרטה ולפחות, תחילת תהליך של הפנמה.

לגבי נועם, בית המשפט קיבל את טענת סניגורו, כי במידה לא מבוטלת גם הוא הינו קורבן של אפרת, שכן מדובר באדם אשר בבסיסו הינו תמים, ישר ופסיבי שבשל מרכיבי אישיותו, אהבתו ואמונתו באפרת, סר למרותה.

נכון שהוא היה מודע לחלק ממעשיה אולם חלקו בעבירה קטן בהרבה מחלקה ומתמצה בעיקר בנוכחות, "עצימת עיניים" והיעדר פעולה, ולא ביוזמה. נכון שגם מחדלים אלה שלו, מצדיקים ענישה ראויה, אך לא ניתן לגזור גזירה שווה לענישתו, מזו של אפרת.

לאור האמור לעיל ולאחר שבית המשפט נתן דעתו לתקופות המעצר בהן היו נתונים הנאשמים ומעצר הבית בפיקוח איזוק אלקטרוני בו נתונה אפרת עד היום, הוא גזר את העונשים הבאים:

על אפרת הושתו 2.5 שנות מאסר בפועל, ובנוסף הפעלת המאסר המותנה בן ה- 18 חודשים שהושת עליה בפס"ד של בית משפט השלום בחדרה, באופן מצטבר לעונש המאסר שנגזר עליה בתיק זה, ובסה"כ 4 שנות מאסר בפועל בניכוי החודשיים בה שהתה במעצר.

כמו כן, גזר עליה בית המשפט מאסר על תנאי של שנתיים לבל תבצע במשך 3 שנים כל עבירה מן העבירות שהורשעה בהן בתיק זה, וכן חייב בית המשפט את אפרת לשלם את ההתחייבות שהוטלה עליה על ידי בית משפט השלום בחדרה, בסך 5,000 ₪, ולפצות כל אחד משבעת המתלוננים בסך של של 5,000 ₪.

על נועם הושתו 6 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שרות ב"אתר הנצחה יהוד", וכן מאסר על תנאי של שנה, לבל יבצע במשך 3 שנים כל אחת מן מן העבירות אשר פורטו בכתב האישום בעניינו ובכתב האישום בעניינה של הנאשמת. בנוסף, על נועם לפצות כל אחד מן מארבעת המתלוננים בסך של 2,500 ₪.

ניתן ב- י"ב ניסן תשע"ב, 04 באפריל 2012, בנוכחות הנאשמים וב"כ הצדדים.