חברים לשעבר בקיבוץ כפר עזה חויבו להשיב לקיבוץ את הכספים שמשכו מקופות גמל שהיו רשומות על שמם

בשנת 1985 השקיע קיבוץ כפר עזה כספים בקופת גמל "קרנות גמולים בע"מ" הידועה בשם יתר ג', אך מאחר וההשקעה בקרנות הייתה צריכה להיות על ידי יחידים ולא על ידי תאגיד, הוא רשם את החשבונות בקופת הגמל על שם חלק מחבריו, ובהם רחל וצבי אהרון ננר.

בשנת 1993 חתמו בני הזוג ננר על כתבי ויתור והמחאה בלתי חוזרים בהם ויתרו על כספי קופת הגמל לטובת הקיבוץ, ובחלוף מספר חודשים עזבו את הקיבוץ. בשנת 1996 חתמו בני הזוג לטובת הקיבוץ על יפוי כח בלתי חוזר אודות הכספים שבקופת הגמל.

חרף כל זאת, בשנת 2007 משך צבי אהרון מחשבון קופת הגמל הרשום על שמו סך של 83,845 שקלים חדשים, ובשנת 2008 משכה רחל מחשבון קופת הגמל הרשום על שמה סך של 88,995 שקלים חדשים, ובכספים אלו הם מימנו את רכישת דירתם.

בשלהי שנת 2008 ביקש הקיבוץ למשוך את הכספים, או אז גילה כי בני הזוג משכו אותם כבר. הקיבוץ דרש מהם מהם להשיב לו את הכספים, ומשהלה סירבו, הגיש כנגדם תביעה בטענה כי כספים אלו שייכים לו, ובני הזוג משכו את הכספים בניגוד לחתימותיהם על כתבי ההעברה ויפויי הכח הבלתי חוזרים.

מנגד, טענו בני הזוג, כי אין הם חייבים להעביר את הכספים מכיוון שמדובר בחשבונותיהם האישיים בקופת הגמל, ולתובע אין כל חלק בהם, והוסיפו כי יפוי הכח אינו תקף, ובמועד שביקשו למשוך את הכספים מקופת הגמל לא הסבירו להם שהכספים אינם שייכים להם.

בתחילה הציע בית המשפט לצדדים שסכום הקרן והרווחים שהצטברו עד למועד בו עזבו בני הזוג את הקיבוץ יעברו לקיבוץ, אך מהיום בו עזבו בני הזוג את הקיבוץ ואילך יתחלקו הרווחים בין הצדדים. הצעת הפשרה לא נתקבלה וקם הצורך להכריע בסכסוך.

הקיבוץ ובני הזוג נחלקו האם החשבונות בקופת הגמל נפתחו על שמם של בני הזוג אישית, על מנת שיהיו בבעלותם, או על מנת שדרכם ישקיע הקיבוץ את הכספים לרווחת כלל החברים.

בית המשפט סבר, כי יש להעדיף את גרסת הקיבוץ, וזאת ממספר סיבות, וביניהן, העובדה שהקיבוץ פתח חשבונות על שמם של 10 חברים בלבד ולא על כלל חבריו, והמסמכים עליהם חתמו בני הזוג בשנים 1993 ו-1996.

בית המשפט דחה את טענת בני הזוג, כי יש לדחות את התביעה עקב התיישנות, וזאת הן מאחר והיה עליהם להעלות הטענה כבר בכתב ההגנה, וזאת הם לא עשו, והן מאחר ועילת התביעה קמה ביום בו נודע לקיבוץ שבני הזוג משכו את הכספים מקופת הגמל, ומאז ועד להגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות.

כמו כן, דחה בית המשפט את טענת בני הזוג, כי לפי כללי העזיבה של חברי קיבוץ, קופת הגמל שייכת לעוזב הקיבוץ, וזאת הן מאחר והכללים בדבר זכויות חבר יוצא או מוצא מקיבוץ, התשנ"ג-1993, באים להבטיח את הקיצבה של מי שעוזב את הקיבוץ, ובמקרה דנן לבני הזוג ניתנו זכויות פנסיה במועד העזיבה שלהם, והן מאחר ובני הזוג ויתרו לטובת הקיבוץ על הכספים שבקופת הגמל הרשומה על שמם.

בית המשפט חייב את בני הזוג להשיב לקיבוץ את הכספים שהם לקחו מקופות הגמל שהיו רשומות על שמם, חייב אותם בהוצאות המשפט וכן בתשלום של 20,000 שקלים חדשים בגין שכ"ט עו"ד.