חלק מחברי מושב נווה דורון אינם זכאים לפיצויים, על אף אישורה של תוכנית לסלילת כביש בסמוך לחלקותיהם

בבית משפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופטת זהבה בוסתן. עמ"נ 39649-11-10 החקלאי באר יעקב – אגודה שיתפוית בע"מ ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה "מצפה אפק" ואח'
הרקע
"החקלאי באר יעקב - אגודה שיתופית, מושב נווה דורון" ומספר חברי האגודה, הגישו לועדה המקומית לתכנון ולבניה מצפה אפק תביעה בגין פגיעה במקרקעיהם לפי חוק התו"ב, עקב אישורה של תוכנית מח/170, מאחר ועל פי התוכנית, יעבור כביש לאורך צידו המזרחי של מושב נווה דורון.
ביתר פירוט, טענו התובעים, כי הפגיעה במקרקעין שלהם נגרמה, בין היתר, בשל אובדן קרקע חקלאית, על ידי שינוי יעודה לדרך מהירה ורצועת נוף, פגיעה במגרשי בנייה בגין תכנון הדרך המהירה בצמוד ובסמוך להם, יצירת מטרדי רעש וזיהום אוויר ועוד. כל זאת בסכום של למעלה מ-5 מליון שקלים חדשים.
מאחר והתביעה נדחתה, הגישו האגודה והחברים ערר לועדת ערר, שדחתה את מרבית תביעתה של האגודה ואת תביעת אחד מחבריה, וקבעה כי נחלה 38 אינה גובלת בתוכנית מאחר ונחלה 39 חוצצת בינה לבין הכביש המתוכנן, ושלעניין מגרשי ההרחבה, קיים מרחק של 35 מטרים בינם לבין הכביש המתוכנן, ועל כן הם אינם נחשבים כמקרקעין גובלים.
יחד עם זאת, קיבלה הועדה את תביעות שאר החברים וחלק מתביעתה של האגודה, והעבירה אותן לשמאי מייעץ. בנוסף, חויבו התובעים בתשלום אגרה ולא נפסקו לזכותם הוצאות ושכ"ט עו"ד.
על החלטותיה של ועדת הערר, ערערו האגודה השיתופית וציון מסורי, החבר שתביעתו נדחתה, כשבערעורם הם שבו וטענו, כי מאחר ומגרשי ההרחבה טרם נרשמו בפנקס רישום המקרקעין, אין להתייחס אליהם כמגרשים בפני עצמם אלא כחלק אינטרגלי מחלקה 5, ועל כן יש לראותם כנמצאים בתחום התוכנית, וכך גם לגבי חלקה 38, המצויה אף היא בחלקה 5.
 
דיון והכרעה
על מנת להכריע במחלוקת, יש לבחון את לשונו של סעיף 197(א) לחוק התו"ב שקובע כי:
"נפגעו על ידי תוכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התוכנית או גובלים עימו - מי שביום תחילתה של התוכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם, זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200".
בהקשרו של הסעיף עומדות 2 שאלות לדיון:
א.      מהי הפרשנות ההולמת לביטוי "מקרקעין". השאלה עולה מאחר ובחוק התו"ב לא מצויה הגדרה למונח "מקרקעין" זה אלא רק למונח "מגרש".
לטענת המערערים, בהעדר הגדרה בחוק התו"ב, ולאור תכליתו של הסעיף למנוע פגיעה בזכות החוקתית לקניין, יש לפרש את ההגנה על זכות זו באופן מרחיב ככל שניתן, וללמוד מההגדרות המצויות בחוק המקרקעין, כי "מקרקעין" מתייחס לחלקה רשומה בלשכת רישום המקרקעין, ולא למגרש, כהגדרתו בחוק התו"ב.
מנגד, טוענת הועדה, כי יש לפרש את המונח "מקרקעין" כיחידת קרקע מוגדרת – מגרש או חלקה, גם אם מדובר במגרש לפי תוכנית אשר טרם הוסדר והושלם רישומו כחלק בלשכת רישום המקרקעין.
ב.      האם המקרקעין נשוא הערעור, גובלים בתוכנית, בהתאם לחריג שנקבע בפס"ד ויטנר, לפיו כאשר בין המגרש לתוכנית הפוגעת יש שטח פתוח צר בן מטרים ספורים, ניתן לקבוע כי קיימת גבילות על אף שהכלל הוא שנדרשת גבילות פיזית.
לטענת המערערים, שאלת המרחק צריכה להיות מושפעת גם מהשאלה מה חוצץ בין המקרקעין הנפגעים לבין גבול התוכנית. ובענייננו, בין מגרשי ההרחבה לבין התוכנית חוצץ שטח פתוח שרוחבו 13 מטרים, וטעתה ועדת הערר שקבעה כי יש חציצה של 35 מטרים. אך גם אם מדובר במרחק זה, אין בכך כדי לשלול את העובדה שמדובר בשטח פתוח וצר.
מנגד, טוענת הועדה, כי חציצה של מגרש אחר כפי שהדבר במגרש 38 או חציצה של עשרות מטרים כפי שהדבר במגרשי ההרחבה, אינו נכנס בגדר החריג שנקבע בפס"ד ויטנר.
לגבי שאלת הפרשנות, דחה בית המשפט את פרשנות המערערים, לפיה יש לראות במקרקעין "חלקה רישומית" בלשכת רישום המקרקעין, וקבע כי השימוש שעשה במחוקק במונח מקרקעין ולא במונח מגרש, לא בא ליצור הסדר שלילי, הממעט את ההגדרה של המגרש. זאת ועוד, לא ייתכן שהמערערים יזכו מכך שהתמהמהו בחובת עדכון הרישום המוטלת על כתפיהם, וקבלת טענתם תוביל לכך שבעלי מקרקעין יעכבו את השלמת הרישום משיקולים של גבילות, בניגוד לכוונת המחוקק לעודד רישום.
גם לגבי שאלת הגבילות, צידד בית המשפט בועדת הערר, וקבע כי קיומו של מגרש חוצץ או מרחק של 35 מטרים המיועד לאזור חקלאי, אינו עונה על ההגדרה המצויה בפס"ד ויטנר.
כמו כן, דחה בית המשפט את טענת המערערים לגבי החלטת הועדה לגבי הוצאות משפט, שכן רק במקרים חריגים יתערב בית המשפט בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה בעניין זה.
יחד עם זאת, בשאלת אופן תשלום האגרה סבר בית המשפט כי טעתה ועדת הערר, עת חייבה את העוררים באגרה לפי חלקות, וקבע כי יש לקבל את טענת המערערים בנקודה זו.
 
סיכום
הערעור, ככל שהוא נוגע לעניין האגרה ששולמה מתקבל, והסכום העודף ששולם על ידי המערערים יוחזר להם, אך יתר חלקי הערעור נדחים, והמערערים ישלמו 30,000 שקלים חדשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
 
ניתן ב- ג' חשון תשע"ב, 31 באוקטובר 2011.
 
לאתר מושב נווה דורון

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: