חתמו על הסכם לבלעדיות בהקמת מפעל קומפוסט בקיבוץ הדתי שלוחות, האם הקיבוץ יכול להשתחרר מהבלעדיות?
רקע כללי והסכסוך בין הצדדים:
יעקב אברהם מבקש מבית המשפט להצהיר על קיום הסכם מחייב בינו, בין א.י.ג.ל. ובין הקיבוץ הדתי שלוחות, וכן מבוקש צו מניעה שיאסור על הקיבוץ הדתי שלוחות להקים מפעל קומפוסט ו/או מתקן לקליטת זבל אורגני ו/או בוצה בין אם לצרכים עצמיים או למטרות מסחריות.
יעקב אברהם טוען כי על פי ההסכם שנחתם היה על הקיבוץ לאפשר הקמת מפעל קומפוסט בחלקה הידועה כ"שיפעה 200" ואשר מצויה בשטח קיבוץ שלוחות. ההסכם נחתם כבר באוקטובר 2004 ואין חולקין כי הוא הוכתר ב"בלעדיות להקמת מפעל קומפוסט".
ביום 27.9.2004 אישרה הועדה המקומית לתכנון ובניה מתן היתר לא.י.ג..ל. לבניה בשפעה 200, וביום 8.11.04 נמסר על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה גיליון דרישות על פי תנאי ההיתר. בין לבין חתם קיבוץ שלוחות על הצהרת הבלעדיות.
עם זאת, בנובמבר 2005 הודיעה הועדה המקומית לתכנון ובניה כי היא דוחה את מתן ההיתר, מאחר והתוכניות אינן תואמות לתוכנית המתאר במקום.
ביום 7.12.05 הוגש ערעור לועדה המחוזית לתכנון ובניה, הערעור נדחה.
בעקבות דחיית הערר התבקשו
ביום 1.5.08 התקבל מכתב ממרכז המשק בקיבוץ שלוחות המעלה טענה שמר אונגר הסכים לסיים את ההתקשרות על פי הצהרת הבלעדיות, כאשר
טענות של
לאור ההתקשרות הראשונית בין הצדדים הם פעלו וביצעו פעולות תכנון להוצאת היתר בניה בועדה המקומית לתכנון ובניה בקעת בית שאן.
קיבוץ שלוחות הודיע כי הוא השתחרר מההסכם ומתכוון להקים את המפעל בין על ידו ובין בשיתוף פעולה עם אחרים.
בפעולות קיבוץ שלוחות להקמת מפעל לצריכה עצמית יש משום הפרה של הצהרת הבלעדיות והם זכאים לצו מניעה מפאת העיקרון שחוזים יש לקיים.
קיבוץ שלוחות פעל לכל אורך הדרך בחוסר תום לב.
קיבוץ שלוחות ראה בהצהרת הבלעדיות כחוזה לכל דבר ועניין ושלחו מכתב על ביטול ההסכם.
הותירו לקיבוץ שלוחות לקבוע התנאים המסחריים להתקשרות, הצהרת הבלעדיות בצירוף המצגים שנעשו בעל פה עונים אחר דרישת המסוימות.
הערעור לועדה המחוזית לתכנון ובניה נדחה בגלל סירוב קיבוץ שלוחות למסור את המסמכים שברשותה והנוגעים לקבלת פרוטוקול הדיון בערר.
קיבוץ שלוחות סיכל את האפשרות לקבל היתר בניה מעצם משיכת הערר ואי נקיטת פעולה לתקיפת החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה.
טענות קיבוץ שלוחות:
הצהרת העקרונות נעדרת יסוד המסוימות שכן אין כל פרט מהותי לגבי פרטי העסקה.
התכנון להקים מפעל קומפוסט ביחד עם
בחוזה היה תנאי מתלה שכן ההסכם טעון השגת התרים. על פי חוק החוזים אם לא נקבעה תקופה בחוזה לקיום התנאי המתלה אזי יש לקיימו תוך זמן סביר שאם לא כן מתב
בנוסף ההסכם ב
הצהרת העקרונות אינה כוללת בחובה את תנאי העסקה העתידית להקמת המפעל אשר אמורה להיות בין הצדדים אילו ניתנו ההיתרים על ידי מוסדות התכנון.
לא סוכם באיזה גודל השטח יוקם המפעל, צורת השותפות בין הצדדים, ההשקעות שישקיע היזם במפעל, חלוקת רווחים בין הצדדים, הצוות שיתפעל את המפעל דרך שיווק המוצרים ועוד.
דרישת המסוימות של הצעה מקורה בסעיף 2 לחוק החוזים, בו נקבע כי על ההצעה להיות מלאה ומדוייקת במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות באמור בה עם קיבולה, חוזה מלא ובר ביצוע, ללא צורך במשא ומתן משלים נוסף.
הצהרה על הבלעדיות אינה מקיימת את דרישת המסוימות אשר מתן תשובה חיובית לאקונית לגביה מובילה לכריתת חוזה מחייב בין הצדדים.
ההתחייבות להשיג היתר הינה התחייבות שנ
הערר נמשך בהסכמת שני הצדדים ולכן לא ניתן לטעון עוד כי קיבוץ שלוחות סיכל את מתן ההיתר ולא ניתן לטעון כי חל בענייננו סעיף 28(א) לחוק החוזים המונע מקיבוץ שלוחות להסתמך על התנאי המתלה.
סעיף 28 (ג) לחוק החוזים קובע כי דיני סיכול התנאי לא יחולו מקום בו מניעת התנאי אין מקורה בזדון או רשלנות. קיבוץ שלוחות לא פעל בזדון ולא ברשלנות ומקום שבו
לסיכומו של דבר, בית המשפט דחה את התביעה וחייב את
ניתן ביום 18.01.2009.
לחץ כאן למידע על הקיבוץ הדתי שלוחות, בויקיפדיה, באתר תנועת אור ובאתר ההתיישבות בגליל.
לחץ כאן למידע על תנועת הקיבוץ הדתי.
