ישוב גן יאשיה חויב בפיצויים לחבר האגודה שנגרם לו הפסד עקב התנהלות לקויה של האגודה

א 002730/02 שוקרון יגאל נ' האגודה השיתופית-גן יאשיה- מושב עובדים של חיילים

שוקרון יגאל , חבר האגודה השיתופית גן יאשיה שחפץ למכור את המגרש אותו רכש זה-מכבר בישוב גן יאשיה תבע את האגודה השיתופית ושמונה מחבריה המרכיבים את וועדת הקבלה של מתיישבים חדשים ביישוב, משום שאילו סירבו לשלושה מבין ארבעה מועמדים שהביעו נכונות לקנות את המגרש של מר שוקרון. עקב סירובה של הוועדה נגרם למר שוקרון נזק כלכלי רב ומכאן מקור התביעה. ברם, בתביעה כרך מר שוקרון גם

דברים נוספים עליהם הוא דורש פיצוי, אולם ראשית העובדות כפי שמצטייר מפסק הדין:

מר שוקרון חפץ למכור את מגרשו שביישוב. ומשום שדרושה הסכמה של וועדה לקבלת חברים חדשים, עברו הרוכשים הפוטנציאליים אחד אחרי השני דרך הוועדה הנ"ל, ובאופן מחשיד נדחו האחד אחרי השני, ללא נימוק כלל ועם חיסיון מלא על פרוטוקול הישיבה. כשבאו מים עד נפש ניסה מר שוקרון לבוא בדין ודברים עם יו"ר הוועדה שזה האחרון פרסם מכתב כנגד מר שוקרון בה תוארה התנהגותו של מר שוקרון כפוגענית. מר שוקרון לא מכחיש כי השיחה עם היו"ר אכן לא עלתה יפה, אולם, המרחק בין הפצה של מכתב מבזה שכזה ובין שהתרחש- המרחק רב. עקב זאת נאלץ שוקרון לנסח מכתב התנצלות. בינתיים הריביות בבנק של מר שוקרון תפחו, וחובו לבנק גדל, עד שנאלץ למכור את הקרקע לקונים שהיו מקובלים על הוועדה לאחר עיכוב גדול, ובסכום הנמוך משמעותית מהסכום אותו יכל לקבל בפוטנציה משלושת המתעניינים הראשונים שנדחו ע"י הוועדה.

לטענת מר שוקרון, פעולותיה של האגודה גרמו לו לנזק אותו העריך בסכום של 420,000 ש"ח

האגודה מצידה טוענת להגנתה כי:

ממילא העסקה לא הייתה מאושרת ע"י המינהל

האגודה התנהגה בהתאם לנוהלי המינהל

כל פעולותיה של האגודה נעשו בסמכות.

האגודה לא חרגה מסמכויותיה ונהגה ללא משוא פנים כלשהו

גם ועדת הקבלה פעלה לפי אמות המידה הנדרשות במשפט מינהלי תקין.

איש מהמועמדים לא נפסל מראש וכל המעמדים הופנו למכון אבחון חיצוני ובלתי תלוי.

התובע קיבל על עצמו בהסכם בין התובע לאגודה בסעיף 3(ב)(6)), כי תנאי להקצאת מגרש שרכש הוא אישור ועדת קבלה את מועמדותו.

השופט יעקב וגנר מבימ"ש השלום שבחיפה קבע כי:

קריטריונים של הגינות ותום לב מחייבים גופים כעין הוועדה הזו שמחזיקה בידה כוח על זכויות קנייניות- חוקתיות של פרטים.

על ראשה של הוועדה מרחף הסכם עם שוקרון אותו עליה לכבד, והפרתו דינה כהפרת כל חוזה אחר לפי הדין.

עולה מן הנסיבות כי הוועדה לא נימקה החלטתה ולא פרסמה הקריטריונים הנדרשים לתושבי הישוב, ובסירובה לחשוף בפני שוקרון את פרוטוקול הישיבה או לכל הפחות להביא לידיעתו את הנימוקים בגינם לא התקבלו מועמדיו לישוב- חטאה לעקרון תום הלב וההגינות. זה זועק ביתר תוקף עקב העובדה שכל שחפץ למכור את קניינו לא מקימים בפניו כל מחסום על אחת כמה וכמה שלא דוחים שלושה(!) מועמדים ברצף.

בנוגע לטענתה הראשונה של האגודה כי אף אם הייתה מאשרת את המועמדים, המינהל היה עורם קשיים והיה צפוי לעמוד בצורה דווקנית על אותה תקופת פיתוח- זוהי סיבה ספקולטיבית ואינה משכנעת כלל.

בנוגע לטענת לשון הרע של מר שוקרון שאלה זו דינה להישפט דרך עיניים אובייקטיביות ולא דרך עיניו של מר שוקרון הרואה בפרסום דבר מבזה ומשפיל. כלומר, האם אדם רגיל היה רואה בפרסום משום לשון הרע?

כותב השופט:

"...והגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח מכתב ב"כ התובע (שוקרון) שבו למעשה מאשר התובע את העובדות, יש להשיב על כך בשלילה.

טענות הנתבעים כי פרסום המכתב היה במטרה לשמור על כבודם של חברי הועד אשר עושים את עבודתם בהתנדבות. שכן, אם זאת הייתה המטרה, ניתן היה להשיגה בדרכים פוגעניות פחות וניתן היה לפרסם מכתב כללי, בלי התייחסות מפורשת לאדם ספציפי..."

לפיכך התביעה בגין לשון הרע נדחית.

סוף דבר:

משקבע השופט כי האגודה באמצעות הנתבעים, פעלה בחוסר תום לב והפרה את ההסכם עם שוקרון ללא מתן הנמקה, הדבר מקים לתובע זכות לפיצוי בגין נזקיו לרבות בגין הנזק הלא ממוני (עוגמת הנפש). התובע

האגודה חויבה לשלם לתובע את הסך של 100,000 ₪. לסכום יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ ולמעשה, העובדה שבעיותיו הכלכליות של התובע התחילו לפני הגעת הרוכשים הראשונים, אף היא עומדת מקשה על הוכחה של נזק מדויק.

הסכום שחויבה האגודה לשלם כולל בחובו גם את הנזק הלא ממוני (עוגמת הנפש), אשר בדרך כלל קיים קושי להעריכו.

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: