בפני עוזרת כב' רשם האגודות השיתופיות עו"ד לאה רוזנטל. תיק מס. 1822/15/05. קדש נפתלי-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' יוסי בן ברק.

 

בפני עו"ד לאה רוזנטל                                                               תיק מס' 1822/15/05

עוזר רשם האגודות השיתופיות                                     

 

                 

בעניין:               קדש נפתלי-מושב עובדים להתיישבות

                        חקלאית שיתופית בע"מ                                    

     ע"י ב"כ עו"ד פרי איקו ו/או פרי עמרי ו/או פרי יעיל

     מרחוב יהושע 34 עפולה 18120

     טלפון:  04-6492452  פקס: 04-6492452 

             המשיגים ;

 

- נ ג ד -

 

                        יוסי בן ברק

                        ע"י ב"כ עו"ד א. קופרשמיט ו/או ל. גולדשטיין

                         ו/או ע. בצר ו/או א. שחם                              

                        ת.ד 1032 קריית שמונה  11019

                        טלפון: 04-6951775;  פקס: 04-6950698

המשיבה;

 

החלטה

 

רקע

1. המשיב ביקש מהמערערת לאשר לו הקמת מיזם תיירותי גדול בשטח של 52 דונם מחוץ לאדמות משבצת המושב ובסמוך מאוד למושב. האישור נדרש מאת המערערת ומאת המועצה המקומית לצורך קבלת קרקע "בפטור ממכרז".
2. ביום 13 באוגוסט 2003 התקיימה אסיפה כללית (להלן "האסיפה הכללית") בה הוחלט לאשר למשיב את המיזם.
3. לאחר האסיפה הכללית התקיימו שתי ישיבות ועד הנהלה ובשתיהן הוחלט כי האסיפה הכללית לא הייתה חוקית, כי יש צורך לבקש חוות דעת משפטית בנדון וכי יש להביא את הנושא לדיון מחודש באסיפה הכללית.
4. בינתיים, בנובמבר 2004 עזב המשיב את המושב וחדל להיות חבר מן המניין.
5. בינואר 2005 הוגשה תביעה למינוי בורר בבקשה לאכוף על המערערת סעד של אכיפת החלטת האסיפה הכללית, היינו חתימה של ועד האגודה על מסמכים בנושא המיזם.
6.  עו"ד עמית רוזינס מונה כבורר אשר דן בתיק הבוררות ונתן פסק בורר בספטמבר 2007.

 

פסק הבורר:

 

7. הבורר קבע כי החלטת האסיפה הכללית הייתה חוקית. כמו כן קבע הבורר כי על המערערת "לחתום על כל מסמך המלצה למיזם שיידרש על ידי המוסדות הרלוונטיים". כמו כן חויבה המערערת בתשלום 10.000 ₪ הוצאות. על פסק בוררות זה הוגשה ההשגה.

 

טענות המערערת

 

8. אסיפה כללית אינה מנועה מלשנות החלטות קודמות שלה. אגודה שיתופית אינה מנועה מלהביא נושא מסוים לדיון חוזר או נוסף באסיפה הכללית.
9. פסק הבורר פגע בחופש הביטוי של האגודה. זכותה של אגודה ליתן דעתה פעם נוספת, כאשר היא חפצה בכך, על החלטותיה. זוהי זכות יסוד של האגודה ואין למנוע ממנה זכות זו, להחליט ולהביא נושא לדיון מחדש בפני האסיפה הכללית.
10. מיד בסמוך לקבלת החלטת האסיפה הכללית מתאריך 13/08/2003, החליט ועד ההנהלה ביום 17/08/2003 וביום- 31/08/2003 על הבאת הנושא לדיון מחודש והודיע למשיב על החלטות אלה של ועד ההנהלה, כך שאדם סביר לא היה ממשיך לפעול לקידום המיזם.
11. במידה ונגרם למשיב נזק כספי, עומדת לו הזכות לתבוע נזק כספי. אין מקום ליתן סעד של אכיפה ולמנוע בכך מתאגיד את זכות היסוד שלו לכנס אסיפה כללית.
12. מנהל מחלקת פיקוח במשרד רשם האגודות השיתופיות וכן המפקח מר שלומי אברהם, ענו למשיב מפורשות כי "האגודה יכולה להביא את העניין לדיון מחדש" ובכל זאת המשיב פנה לבית המשפט לקבל צו למניעת כנוס אסיפה נוספת בנדון. שגה הבורר כאשר התעלם מכך.
13. שגה הבורר כאשר קבע כי יש לבדוק הנושא על פי חוק החוזים. פרופ' אוטולנגי ז"ל וכן כב' רשם האגודות השיתופיות בהחלטותיו קובעים כי תקנון האגודה הוא הבסיס ויש לפעול על פי הוראות התקנון.

 

 

14. מטרות האגודה הוגדרו בתקנון:

      ...ג. לשרת את חבריה בכל הנוגע לבעיות כלכלה, משק, חברה ותרבות."

 

15. תקנון האגודה הינו אם כן מסמך הבסיס, אבן היסוד באגודה, וככזה רשויות האגודה וחבריה חייבים ומחויבים לפעול על פיו – ולכן אם החליט ועד האגודה כי יש להביא את העניין שלפנינו לדיון פעם נוספת בפני האסיפה הכללית הן מהסיבה שהליך קבלת ההחלטות לא היה תקין והן הואיל והמדובר בעניין בעל השפעה רבה על חברי האגודה רווחתם, פרנסתם ואורח חייהם – אין מקום להתערב בשיקול דעתו.
16. יתרה מכך האגודה אינה יכולה לקבל החלטות הנוגדות את תקנון האגודה. בהוראות תקנון האגודה דנן יש גם חובה מוסרית לפעול לטובת האגודה וחבריה ולהימנע משיקולים זרים שעה שמקבלים החלטות.

      קבעה פרופ' אוטולנגי לעניין זה:

 

      "החלטות האסיפה הכללית צריכות להיות בהתאם להוראות התקנון. החלטות האסיפה הכללית אינן יכולות להיות בניגוד לתקנון. תרצה האסיפה הכללית לשנות את הוראות התקנון, תצטרך לנקוט בפרוצדורה המיוחדת לשינוי תקנון. אין אסיפה כללית יכולה לעקוף את התקנון ולקבל החלטה הנוגדת את ההסדר שנקבע בו. החלטה הנוגדת תיתכן רק בפרוצדורה של שינוי תקנון (ע"א 708/83 "שלב", הקואופרטיב המאוחד להבלה בע"מ נ. גרין, פ"ד מ(1) 169)."

 

טעה הבורר כשביסס החלטתו על דיני החוזים ולא על תקנון האגודה והוראות פקודת האגודות השיתופיות.

17. מדובר בנושא חשוב ומהותי. חובה לאשר את הבאתו לדיון מחודש באסיפה כאשר היא חפצה בכך.
18. אי חוקיות ה"אסיפה הכללית". 

      תקנות האגודות השיתופיות מעניקות את האפשרות לחבר אגודה אשר נמנע ממנו להצביע לבדו – להיעזר באדם אחר לפי בחירתו (כאשר הוא מעניק בידו ייפוי כוח לשם כך). והאגודה סבורה כי כאשר נמנעה מחבר אגודה הזכות לעשות כן – יש בכך משום פגיעה בהליך הבחירה/הצבעה בקלפי באותו המועד – אשר יש בו כדי להביא לביטול ההליך.

      לעניין זה תקנה 52 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), התשל"ה-1975 הקובע הדומה כי:

      "מי שאינו מסוגל, על פי קביעת ועדת הקלפי, להצביע לבדו בקלפי ייעזר באדם אחר לפי בחירתו, למעט המועמדים לבחירה. לא יעזור אדם ליותר משלושה חברים באותו מועד בחירות."

 

      ועוד: טעה הבורר כאשר נתן משמעות רבה מדי למספר כמות החברים אשר ביקשו להצביע באמצעות ייפוי-כוח. עצם העובדה כי לא אושר להצביע באמצעות ייפוי כוח במהלך ההצבעה – זהו המחדל הגורם לאסיפה הכללית להיות בלתי חוקית.

19. המערערת טוענת כי בפסק הבורר יש משום פגיעה בזכות השוויון בין חברי האגודה. עקרון השוויון הוא עקרון יסוד ומהותי באגודה השיתופית והוא יסוד לקיומה ולניהול ענייניה של המשיבה.

      מן המפורסמות:

      ה"פ 362/03 (ת"א) רזון נ. בני דרור ואח', כב' השופטת גרסטל הילה (פורסם בנבו):

 

      "ביסוד הקמת האגודה השיתופית עומדים עקרון השוויון, העזרה והאחריות ההדדית".

 

      האגודה סבורה כי אגודת קדש נפתלי, אשר בבסיסה עומד עקרון הקואופרטיבי, מבקשת לקיים שיתוף או עזרה הדדית בין חבריה להשגת יתרונות כלכליים ואחרים עבורם – חייבת בשמירה על עקרון זה – ויש למנוע מצב בו יפגע עקרון השוויון בין חברי האגודה. אם יתקבל פסק הבורר – תהיה פגיעה כלכלית משמעותי בשאר חברי האגודה, אשר מנהלים כ-100 חדרי צימרים לתיירות. אין לאשר פגיעה כזאת בחברים. האגודה טוענת כי טעה כב' הבורר שעה שהתעלם מפגיעה בעקרון השוויון בין חברי האגודה אשר יש בה משום הפלייתם לרעה של שאר חברי האגודה במקרה שלפנינו ועשיית עושר שלא במשפט.

20. החלטת אסיפה כללית יש לבדוק על פי הפן המהותי, הפן הפרוצדוראלי והפן הנורמטיבי. הפן המהותי – כבר נטען שהתקבל שלא בהתאם להוראות הפקודה ולתקנות האגודות השיתופיות, הואיל ומדובר במיזם ענק בשטח הגובל במשבצת האגודה, קיום הפרויקט יפגע באופן חמור ברווחתם של חברי האגודה ובפרנסתם. הפן הפרוצדוראלי : סעיף 16(1) לפקודת האגודות השיתופיות קובע:

...   " ... יחד עם זאת, קיימים שני מקרים, בהם זכותו של חבר להצביע באסיפה כללית ניתנת להעברה והם:

                           א.         מקרה בו החבר אינו יושב בארץ.

                            ב.         עפ"י צו שניתן ע"י שר העבודה מותר לחבר למנות את בת-זוגו כמורשה באסיפה הכללית של האגודה.

למרות זאת, באסיפה הכללית מיום 13.8.03 – לא נתאפשר למס' חברי אגודה להצביע באמצעות יפויי כוח של בני/ות זוגם אשר היו ברשותם, ובכך לא ניתן ביטוי לאותם חברי אגודה אשר ביקשו להביע את עמדתם בעניין כה חשוב ובעל משמעות אשר תהא לו השפעה על המשך חייהם ובכך נפגע חופש הביטוי והשוויוניות באגודה – ומשלא אישרו להצביע באמצעות ייפוי כוח ההצבעה באסיפה אינה חוקית. הפן הנורמטיבי : מתייחס לסבירות ההחלטה מבחינת תוכנה: האם ההחלטה סבירה?

המערערת טוענת כי באם יפתח המיזם מדובר בפגיעות רבות שכן חברים השקיעו במימון מיזמי תיירות קטנים כספים רבים ועל כן תיפגע פרנסתם וכן יפגע אורח החיים של החברים בהקמת מיזם ענק ממש בצמוד לבתים ולחלקות של החברים.

מכאן, ההחלטה אינה סבירה.

21. סמכות ושיקול דעת של ועד האגודה :

      המערערת טוענת כי הועד הינו גוף הנבחר ע"י החברים ומנהל את עסקי האגודה ופועל עבור כלל חברי האגודה – כמעין רשות מבצעת. לוועד האגודה סמכויות רבות, הן מכוח הוראות הפקודה, הן מכוח הוראות תקנותיה והן מכוח התקנון:

      תק' 23(ב) לתקנות רשויות אגודה –

      "לוועד, לרבות הועד הזמני והועד הממונה כאמור בתקנות אלה, יהיו כל סמכויות האגודה שלא נמסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה או בתקנות האגודה".

 

      כמו כן, סעיף 14(1) לפקודה מעניק לוועד הסמכות להועיד בכל עת אסיפה כללית אם הוא סבור שיש צורך בכך.

      הועד יכול לכנס אסיפה כללית בכל עת, לפי שיקול דעתו, אך הוא חייב לכנס אסיפה כללית אחת לשנה.

      על הועד מוטלות גם חובות מכוח הדין הכללי, חובת אמון, הימנעות מניגוד אינטרסים, חובת זהירות, הקפדה על עקרון הקואופרציה.

      תקנות רשויות האגודה מורות כי:

 

      "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא אפליה".

 

      פרופ' אוטולנגי, ז"ל, עמ' 364 :

      "ברורה חובתם של חברי הועד לנהוג בתום לב ולשים את שיקול טובת האגודה לנגד עיניהם, שיקול שצריך לגבור על כל אינטרס אחר."

 

22. מאחר ונמנעה מהחברים הזכות להצביע ע"י ייפוי כוח בקלפי ולהשתתף בהצבעה, הרי שבהחלטה נפלו פגמים מהותיים – והיא בטלה.
23. גם לו הייתה תקפה – יש לוועד סמכות לזמן אסיפה שוב, ולמשיב הודע על כך מיידית.
24. המשיב, כחבר לשעבר, טובת ורווחת החברים צריכה גם כן לעמוד לנגד עיניו.
25. טעה הבורר כשקבע שהאגודה פעלה בחוסר תום לב. ההיפך הוא הנכון. המשיב לא היה צריך להמשיך ולהסתמך על המיזם מאחר והובהר לו מיידית על רצון הועד לקיים אסיפה נוספת וכן קיבל אישור ממפקח ממשרד הרשם כי מותר לקיים אסיפה נוספת.

כן יובהר כי רבים מחברי המושב מתפרנסים מתיירות ואשר המיזם יפגע בהם קשות.

      על כן, יש לומר שהמשך "הסתמכות המשיב" אינה במקומה והייתה שלא בתום לב.

      למשיב לא נגרמו נזקים כספיים ממשיים, עובדה שלא הוכיח נזקים כאלה.

26.  המשיב פנה לביהמ"ש וביקש צו למניעת קיום אסיפה. משסרב ביהמ"ש, הועבר התיק לבוררות.
27. מבוקש לקבוע כי ההחלטה אשר התקבלה באסיפה הכללית מבוטלת. לבטל את פסק הבורר מיום 19.9.07 ולחייב המשיב בהוצאות אגודה.

 

טענות המשיב בערעור:

28. מדובר בשטח המצוי בסמוך לשטחי המשבצת. הואיל ואין מדובר בקרקע בתוך משבצת האגודה הרי שאין נפקא מינה להוראות המחייבות חלוקה שוויונית בין חברי האגודה. אלא, הואיל והקרקע בסמוך לשטחי האגודה, מבקש מינהל מקרקעי ישראל את המלצת האגודה לגבי החכרת הקרקע למשיב, בעניין קבלת "פטור ממכרז" על הקרקע, לאור סמיכות הקרקע למושב.
29. לאחר פסיקת הבורר, עולות שתי שאלות מרכזיות:

                           א.         מניעות האגודה להעלות הסוגיה הנדונה לדיון חוזר או נוסף באסיפה הכללית על מנת לשנות ההחלטה;

                            ב.         הסתמכות המשיב על החלטת 13.8.03 אשר לא שונתה ואשר אף לא הובאה לדיון חוזר עד למועד הגשת הבקשה למינוי בורר.

30. בין הצדדים היו מהלכים משפטיים קודמים. הליכים אלה בוטלו.

      ביום 7.7.03 החליט הועד לעניין בקשת המשיב:

      "הוועד רואה את תכנון המיזם באופן מועיל וחיובי". לא התקבלה החלטת ועד. ביום 20.7.03 החליט הועד שלא להמליץ על המיזם.

      על פי בקשת המשיב כונסה אסיפה כללית ביום 13.8.03, בה הוחלט ברוב של 35 קולות נגד 27 לאשר את בקשת המשיב לקבלת המלצת האגודה למיזם אשר ביקש להקים.

31. המשיב טוען כי נודע לו על החלטת הועד על פיה יש להעלות שוב את בקשתו באסיפה כללית, רק בדצמבר 2003 (להלן: "החלטת הועד") המשיב ביקש מסמכים מהאגודה, אשר הועברו לו רק באיחור.

      בחודש מרץ 2004 הועברה החלטת הועד האמורה למועצה אזורית מבואות החרמון.

32. התקיימו אסיפות כלליות בתאריכים 14.4.04 ו-30.8.04 ואולם נושא המיזם של המשיב לא הועלה באסיפות אלו, למרות מספר פניות של המשיב לוועד. בתאריך 13.1.05 פעל ועד האגודה להעלאת הנושא מחדש באסיפה הכללית. חברותו של המשיב במערערת פסקה בנובמבר 2004. בינואר 2005 הוגשה התביעה לבוררות לקבלת סעד של אכיפת האגודה לבצע החלטת האסיפה הכללית מיום 13.8.03.
33. במהלך תקופה זו המשיב פעל נמרצות על מנת לקדם את המיזם, כפי שעולה מהתצהיר ומהנספחים לו.
34. הבורר פסק בסעיפים 19 ו-20, עובדתית, כי "התובע הסתמך על החלטת האסיפה ושינה את מצבו לרעה, באופן שיגרמו לו נזקים ניכרים אם לא יעלה בידו להשלים את הקמת המיזם".
35. עוד קבע הבורר כי התנהלות המערערת היתה בלתי הולמת (סעיף 42 לפסק).
36. ככלל, ועד ההנהלה מחויב לקיים אחר החלטות האסיפה הכללית. צדק הבורר שקבע כי מאחר וועד ההנהלה בחר שלא להעלות את עניינו שנית  באסיפה הכללית במשך כ-16 חודשים, מנוע כעת הועד מלהעלות את הנושא לדיון נוסף באסיפה הכללית, וזאת לאור הפעולות הכבדות בהן נקט המשיב בהסתמכו על ההחלטה המאשרת.
37. אם הועד סבר שנפל פגם בהחלטת האסיפה, היה עליו לפנות לערכאות המוסמכות על מנת לקבל אשור על כך.

• התקנון הוא הסכם מחייב בין האגודה לחבר. על כן האגודה מחויבת להסכם לאחר שאישרה למשיב את המיזם.
• אין לקבל הטענה שהמערערת זקוקה לשטח המיזם לצרכיה שלה מאחר ונמצא סמוך מאד לגבולותיה. לו כך היה, היתה כבר האגודה פועלת בנדון ומנסה להוציא אישורים לעניין השימוש בקרקע.
• האגודה טועה ומטעה כשטוענת לפגיעה בזכות היסוד של חופש הביטוי. כאשר לא זימנה אסיפה נוספת במהלך 16 חודשים, אין לה להלין אלא על עצמה.
• לנושא פסלות ההחלטה מאחר שחברים לא הורשו להצביע באמצעות ייפוי הכוח שבידיהם, הרי שיש להפנות לפסק דין סריזדה, כב' השופטת מוסיה ארד, הקובע כי בקלפי לא ניתן להצביע עם ייפוי-כוח, על כן ההחלטה תקפה עפ"י פסיקת בימ"ש ועל פי פסיקת הבורר.
• המשיב טוען להסתמכות. המשיב פעל מול רשויות שונות, כולל משרד התיירות וממ"י במהלך 16 חודשים. וראה בנדון גם ע"א 341/87 הרשוביץ נ. עין ורד.
• צדק הבורר בקביעות העובדתיות שלו.

      צדק הבורר כשדחה את טענת המערערת בדבר "פגמים" באסיפה, וקבע כי החלטת האסיפה תקיפה שרירה וקיימת.

• כב' הרשם מתבקש לדחות את ערעור המערערת ולחייב אותה בהוצאות.

 

דיון והחלטה:

 

38. לעניין הבנת הסיטואציה שנוצרה בתיק זה, אתייחס בקצרה למועדים רלוונטיים על פי סדר כרונולוגי.

                           א.         13.8.03 – התקבלה החלטה באסיפה כללית המאשרת את המיזם של המשיב       .

                            ב.         17.8.03 – ישיבת ועד הנהלה: בסעיף ההחלטות נכתב:

      "התקבלו ערעורים על נוהל החלטת האסיפה הכללית בעניין המלצת האגודה למשפ' בן ברק.

      . . .  נטען שועדת קלפי באסיפה מנעה מחברים אשר היו מצוידים בייפוי כוח מאת בני או בנות זוגם להצביע עבור שולחיהם ובכך נפל פגם בתוקפה של ההחלטה לפי פקודה ותקנות האגודות השיתופיות, לפיכך יש להביא את בקשתם של משפחת בן ברק לדיון והצבעה מחודשים."

                            ג.          31.8.03 – כ נ " ל.

                            ד.         המשיב בסעיף 14 לתצהירו מצהיר:

      "מספר ימים לאחר מכן (על פי הכתוב הכוונה לאחר 17.8.03) נודע לי מפי המזכיר כי על פי חוות דעת משפטית אשר התקבלה אצל המערערת, נפלו פגמים באסיפה הכללית מיום 13.8.03."

      עולה מתצהיר המשיב כי היה לו מידע מדוייק על החלטת ועד ההנהלה מיום 17.8.03 ו-31.8.03.

                           ה.         קיום 2 אספות כלליות אצל המערערת בתאריך אפריל 2004 ואוגוסט 2004.

                            ו.          נובמבר 2004 – פוסקת חברות המשיב באגודה.

                            ז.          ינואר 2005 – המערערת מבקשת לקיים אסיפה כללית נוספת. המשיב – פונה לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעה. בהסכמה ובהמלצת בית המשפט מוגשת התביעה לבוררות.

                           ח.         בתאריך 19.9.07 ניתן פסק הבורר.

 

 

האם ההחלטה אשר התקבלה באסיפה הכללית מיום 13.8.03 תקפה או בטלה?

האסיפה הכללית

 

1.      קבלת החלטות באגודה שיתופית, מתבצעת בדרך כלל על ידי שתי הרשויות המרכזיות של האגודה השיתופית: הועד והאסיפה הכללית.

2.      האסיפה הכללית מוגדרת כ"רשות העליונה" באגודה אשר פועלת בהתאם להוראות החוק ולתקנון. הכרעת הרוב באסיפה הכללית, כל עוד ההחלטה נתקבלה כדין, מחייבת את כל החברים כולל אלו שלא היו נוכחים באסיפה ואלו שהצביעו נגדה.

3.      ההלכה הפסוקה היא כי רק במקרים חריגים תהיה התערבות בהחלטות של אסיפה כללית אשר התקבלו כדין ובמהלך הרגיל של עסקי חברה או אגודה שיתופית. ראה דברי כב' השופט מ' חשין בע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל בע"מ:

"..בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהכרעתה של רשות במקום בו פעלה בגדרי מיתחם הסבירות.."

 

4.      החלטות של אסיפה כללית שנתקבלו כדין במהלך הרגיל של ניהול עסקי החברה נהנות מ- "חזקת תקינות", ועל כן התערבות בהחלטות אלה תיעשה במקרים חריגים בלבד. כך בדברי כב' השופט בכור בע"א 667/76 ל. גליקמן בע"מ נ' א. מ. ברקאי חברה להשקעות בע"מ:

 

"הכלל הוא שאין בית-המשפט מתערב בהחלטות אסיפה כללית של חברה ועל אחת כמה וכמה בהחלטות ההנהלה ושיקול-דעתה. כלל זה היה מרחיק לכת ונוקשה בעבר הרחוק, אבל במשך הזמן נקבעו לו סייגים יותר ויותר, ובית-המשפט יכול להתערב כאשר יש בהחלטה של אסיפה כללית של בעלי מניות עושק המיעוט על-ידי הרוב.."

 

 

5.      כך גם דברי כב' השופט י' דנציגר בע"א 7162/06 שטרן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ:

 

"ניתן לסכם ולומר, כי לפי הגישה המסורתית, לא יתערב בית המשפט בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים של ארגונים וולונטריים, אלא במקרים חריגים. המקרים הטיפוסיים בהם יתערב בית המשפט יהיו חריגה מסמכות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי. מקרים חריגים נוספים, לא ניתן להגדירם מראש, והם ייקבעו ממקרה למקרה. יחד עם זאת, ברור כי הכלל הוא אי התערבות ואילו ההתערבות היא החריג..."

 

 

39. ההחלטה באסיפה הכללית דנן התקבלה בניגוד לדין, ומשכך, נפל בה פגם מהותי, על כן חובה על ערכאת הערעור להתערב בפסק הבורר,ולקבוע כי החלטת האסיפה הכללית דנן היא פסולה ובטלה.

 

                           א.         כאמור, ההחלטה התקבלה ביום 13.8.03.

                            ב.         פסק דין סריזדה ניסן נ. רשם האגודות השיתופיות ואח', עתירה מנהלית 207/04 בבית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מוסיה ארד, קבעה ביום 24.5.03, בשאלת הצבעה עם ייפוי-כוח של בן-זוג בקלפי, כדלקמן:

 

      "הוראת סעיף 55 לפקודה היא הוראה חריגה. הסעיף מעניק למחוקק המשנה סמכות להוציא צווים הפוטרים אגודות באופן כללי מהוראות הפקודה... הצו, לדעתי, איננו מתיר הצבעה באמצעות ייפוי כוח. בנסיבות הנדונות  כאן כל שמתיר הצו הוא הצבעת בן זוג עבור בן זוגו באמצעות ייפוי כוח באסיפה כללית. הוראה זו, אין בה כדי להתיר הצבעת בן זוג באמצעות בן זוגו בקלפי. הצבעה בקלפי עומדת בסתירה להצבעה באמצעות ייפוי כוח. הצבעה בקלפי נועדה בין היתר להבטיח את חשאיות הבחירות שהיא אחד מעקרונות היסוד של בחירות. הצבעה באמצעות ייפוי כוח איננה מקיימת מטרה זו. הצבעה באמצעות ייפוי כוח עלולה לסכל את מטרת הגשמת רצון הבוחר והצבעתו על פי צו מצפונו. לכן, משהחליטו חברי האגודה להצביע לבחירות לוועד האגודה בקלפי ולא באסיפה הכללית – בחרו בהצבעה חשאית ולא בהצבעה באמצעות ייפוי כוח. בנסיבות אלה, הצבעה באמצעות ייפוי כוח בקלפי היא פסולה ואין להתירה.

 

      כאשר הבורר פסק כי ההחלטה באסיפה תקיפה ולא נפל בה פגם, הוא התבסס על פסק-דין סריזדה.

                            ג.          חייב היה כב' הבורר לקחת בחשבון את התיקון לצו כפי שאושר ע"י שר התמ"ת במאי 2005.

                            ד.         בתחילה,תוקן כי מותר להצביע באמצעות ייפוי כוח:

      צו לפי סעיף 65 לפקודה מיום 20.10.68 קובע: (2) אני פוטר כל אגודה מהוראות סעיף 16(2) לפקודה ומורה שההוראות האמורות יחולו על כל אגודה בשינוי הבא:

 

      "מותר יהא לחבר באגודה למנות את בן זוגו כמורשהו באסיפה כללית של האגודה".

      לענייננו, קובע תיקון צו 55 מיום 10.5.05 אשר בא בסמוך לאחר פסק דין סריזדה האמור.

      קובע העיקרון אשר נקבע בתיקון ס' 16 לפקודה, המאשר הצבעה ע"י ייפוי כוח מבן זוג גם באסיפה הכללית וגם בקלפי הבאה לאחר מכן.

      כלשון התיקון:

      תיקון צו 55 לפקודת האגודות השיתופיות האמור בפסקה (2) בצו לפי סעיף 55 לפקודה יסומן (א) ואחריו יבוא:

 

      "(ב) לעניין הצבעתו של מורשה לפי סעיף 16 לפקודה או לפי צו זה רואים בהצבעה באסיפה כללית, כל מתכונת של הצבעה ובכלל זה בקלפי".

 

      מסקנה: הצו קובע כי הצבעה על פי ייפוי הכוח מבן/בת הזוג תקפה גם באסיפה הכללית וגם בקלפי שבא מיד לאחריה. משמנעו מהחברים הצבעה כאמור – ההחלטה בטלה.

      לאור כך, הנני מבטלת את פסק הבורר וקובעת כי באסיפה הכללית הנדונה נפלו פגמים – והיא בטלה.

      ככלל בתי משפט נזהרים ובודקים האם יהיה שינוי מהותי בהחלטת האסיפה בעקבות אשור ההצבעה עם ייפוי הכוח.

      במקרה דנן לא קיים מידע בנדון, ויש להסתפק בכך כי נפגע העיקרון כי מותרת הצבעה באמצעות ייפוי כוח מאת בן הזוג.

40. אגודה שיתופית היא גוף חי, נושם ודינאמי. על כן, מסקנת הבורר לאלץ היום אגודה "לחתום על כל מסמך הנוגע למיזם" אינה יכולה להתקבל.

                           א.         עברו 6 שנים מאותה אסיפה. זמן רב ביותר לעניין פעילות שוטפת ומשתנים שונים נוספים באגודה.

                            ב.         המשיב אינו חבר אגודה.

                            ג.          אגודות רבות מבצעות הרחבות, הן בתקן של נחלות ובעיקר בהרחבות של מגרשים למגורים לבנים או לתושבי חוץ. כמו כן, יוצרות האגודות שטח תעשייתי לחברים. אין לבטל את הודאת המערערת בתצהיר מר בלחסן יו"ר האגודה, בדבר כוונות עתידיות של האגודה לעניין שטחים בקרקע מסביב למשבצת.

                            ד.         התיירות בגליל ובגולן היא מקור פרנסה לחברים רבים. הנני מקבלת את עמדת המערערת כי מדובר במיזם תיירותי ענק וככזה הוא עלול לפגוע בפרנסתם של כמאה בעלי צימרים שהם חברי המערערת.

                           ה.         ראה החלטת הח"מ בתיק בוררות 1098/838/03 בצת מושב עובדים נ.צ'מני חיים. החיים באגודה הם משתנים ודינאמיים. כב' הש' ברנזון פסק, ,בהליך של בוררות במושב ניר בנים,  כי לוועד יש רשות להעלות מס באופן סביר, ואין לקבל את התעקשות החבר על כך שהמס אשר יגבה מהחברים יישאר כגובה המס הרשום בתקנון האגודה בלבד.

                            ו.          "מטבע הדברים ההון הנדרש לניהול ענייני האגודה עלול להשתנות מזמן לזמן לפי היקף צרכיה ופעולותיה,ולא יעלה על הדעת שגוף פעיל כמו המושב יוכל להתנהל ולקיים את פעולותיו הענפות בלי הון עצמי..."

 

41. לעניין ה"הסתמכות" של המשיב על החלטת האסיפה מיום13.8.03 הקובעת עקרונית לאשר את המיזם:

                           א.         המשיב בסעיף 14 לתצהירו מודה כי קיבל מידע ברור ומיידי על כך שוועד ההנהלה החליט בישיבה מיום 17.8.04 כי באסיפה נפלו פגמים, ההחלטה בטלה והאגודה תזמן אסיפה כללית נוספת לדון בעניינו. אם-כך היה עליו להיות זהיר טרם הוצאת הוצאות כספיות ניכרות.

                            ב.         מהן הפעולות אותן ביצע המשיב? על פי תצהירו – סעיפים 20-27 ו-30-36, נפגש עם מועצה אזורית מבואות חרמון פעמיים, נפגש עם יועץ שר התמ"ס, נפגש עם שר התיירות בני אלון, שכר חברה מייעצת וכן הקים חברה.

                            ג.          אומנם אלו פעולות אשר על פניו נראה כי הוקדשה להן מחשבה וכי המשיב "המשיך" להתעסק בהפעלת המיזם. אין לראות בכך "הכרח" להורות לאגודה לאשר המיזם, וצדק הבורר כשקבע כי לא מדובר בהוצאה כספית ניכרת אלא יותר "המשך בהתעסקות במיזם".

                            ד.         על המשיב היה להיות זהיר בכלל של "יזהר הקונה" ולא להמשיך בפעולות טרם ניתן אישור ועד האגודה שהוא הרשות המבצעת באגודה, למיזם.

42. אין מניעה חוקית המונעת מועד האגודה להביא נושא לדיון ולקבלת החלטה באסיפה הכללית פעם שנייה. ועד האגודה פועל מנימוקים השמורים עמו – ובמקרה זה סבר כי יש לעשות כן מטעם כפול:

                           א.         הפגם באסיפה הקודמת.

                            ב.         טעמים של שוויון, פרנסה וכ' לעניין חברי האגודה.

43. אין אני מקבלת כי היה כאן "חוסר תום לב" ברור רק מצד המערערת. גם המשיב אשר היה לו מידע מיידי בנושא אשור המיזם באסיפה, ידע שיש בעיות ויתכן שמהלך המשך פעולותיו במיזם היו נגועות גם הן "בחוסר תום לב".
44. הנני מקבלת את  עמדת האגודה בשאלת סמכויות ועד האגודה.מדובר בסמכויות רחבות ושיוריות .לאור עמדת הועד בס' 42 לעיל, יש נפקות לשתי ההחלטות של הוועד בנדון ,אשר התקבלו בסמוך מאד לאחר קבלת ההחלטה באסיפה הכללית.
45. אני מקבלת שהיה שיהוי בהבאת הנושא בשנית לאסיפה הכללית. שיהוי זה לא יכול לרפא את הפגם על פי דין אשר נפל באסיפה ועל כן ההחלטה באסיפה הכללית מיום 13/8/03, בטלה.

ס י כ ו ם:

 

1. על פי הדין החלטת האסיפה הכללית מיום 13.8.03 – בטלה.
2. אני מבטלת את קביעת הבורר המורה לאגודה "לחתום על כל מסמך הקשור למיזם".
3. הנני משאירה את ההוצאות שפסק הבורר למערערת בסך -.10,000 ₪, לטובת המשיב.
4. לאור השיהוי של המערערת, הרי שלמרות שהערעור התקבל והמערערת זכתה, הנני קובעת כי המערערת תישא בהוצאות לטובת המשיב בסך של 10,000 ₪ +מ.ע.מ . הסכומים בסעיף 3 ו-4 ישולמו תוך 30 יום מעת קבלת החלטה זו ולא הם ישאו ריבית והצמדה כדין. 
5. החלטה זו תשלח לצדדים בדואר רשום.

 

ירושלים: ח' באב התשס"ט                                                         לאה רוזנטל, עו"ד

               29   ביולי   2009

                                                                                    עוזר רשם האגודות השיתופיות

קדש נפתלי-ערעור/לאה/1-2009

עו"ד לאה רוזנטל