לאור התנהלות חסרת תום לב של קיבוץ גת, יוכר יהודה ויסמן כחבר הקיבוץ מכח התנהגות, על אף שהדבר סותר את האמור בתקנון הקיבוץ

בבית משפט השלום בקריית גת בפני כב' השופטת נחמה נצר. ת"א 1494/03 דגנית ויסמן ואח' נ' קיבוץ גת
הרקע
בני הזוג, דגנית ויהודה ויסמן, הגישו תביעה לקבלת דמי עזיבה מקיבוץ גת, ומנגד, הגיש הקיבוץ תביעה כנגד בני הזוג, לתשלום חובות שהם צברו בתקופת מגוריהם בקיבוץ.
לגבי דמי העזיבה ישנם הבדלים משמעותיים בין שני בני הזוג.
דגנית נולדה בקיבוץ גת וקיבלה מעמד של חברה בשנת 1973, ועל כן המחלוקת לגביה היא רק לגבי הדרך ולאופן חישוב דמי העזיבה. המחלוקות נוגעות, בין השאר, לעובדה שבשנת 1989 עברה דגנית לגור עם יהודה בקיבוץ גבע למשך 11 חודשים, ולשאלה האם יש לכלול תקופה זו בחישוב דמי העזיבה אם לאו. יש לציין, כי לאחר תקופה זו, עברו בני הזוג להתגורר בקיבוץ גת.
שונים הדברים לגבי יהודה, שהיה בעבר חבר קיבוץ גבע והפסיק את חברותו ב-1995. קיבוץ גת טוען כי יהודה מעולם לא היה חבר בו, ועל כן הוא אינו זכאי לדמי עזיבה. ובכל מקרה, יש צורך להכריע תחילה בשאלת מעמדו, אך סוגיה זו היא בסמכותו הייחודית של רשם האגודות השיתופיות.
 
דיון והכרעה
תביעתה של דגנית לדמי עזיבה -
כאמור, נחלקו הצדדים האם כולל הותק את 11 החודשים בהם התגוררה דגנית בקיבוץ גבע. בית המשפט קיבל את עמדתה של דגנית, וקבע כי הואיל והיא לא הודיעה על כוונתה לעזוב את קיבוץ גת עם המעבר לקיבוץ גבע, ואף לא ביקשה להתקבל כחברה בו, אין כל סיבה מדוע שלא להחיל בעניינה את הכללים, שאמנם בוטלו, אך היו תקפים בשנת 1989, לפיהם עוזב שנקלט בקיבוץ בהעברה ישירה מקיבוץ קודם, ללא שהייתה ביניים מחוץ לקיבוץ, יחושב ויתקו החל בראשית חברותו בקיבוץ הקודם.
לסיכום נקודה זו, קבע בית המשפט כי תקופת הניסיון של דגנית בקיבוץ גבע, תיחשב כחלק מהוותק שלה בקיבוץ גת.
מחלוקת נוספת בעניין זה הייתה לגבי הפחתת הוותק בגין זכויות עתידיות. הקיבוץ טען כי בהתאם לכללים, הוא רשאי לנכות זכויות עתידיות שלא הומחו על ידי דגנית לקיבוץ, כגון הפרשות סוציאליות, הפרשות לקרנות פנסיה וקופות גמל.
בית המשפט סבר, כי דגנית הוכיחה ששווי זכויותיה בשל הוותק המנוכה עולה על הערך המהוון ליום העזיבה, ולפיכך הקיבוץ אינו רשאי לנכות מהוותק והוותק הפנסיוני שלה, כל זכות עתידה. בנוסף לכל זאת, הוסיף בית המשפט לותק 60 ימים, בגין תקופת ימי חופשה שדגנית לא מימשה.
לסיכום נקודה זו, קבע בית המשפט, כי תקופת הותק של דגנית בקיבוץ גת עומדת על 25.66 שנים, ואילו הוותק הפניסוני שלה, המחושב החל מהמועד בו מלאו לה 30 שנה, עומד על 15 שנים.
בית המשפט דן בזכאותה של דגנית לאור ילדה המשותף עם יהודה, בתוספת הותק, ביתרת התקציב ועוד, וכן בזכאות הקיבוץ לנכות מסכומים אלו חובות שצברו בני הזוג לאור מגוריהם בקיבוץ לאחר הפסקת החברות בו ולאור אי העברת משכורות בטרם העזיבה.
עוד הוסיף בית המשפט, כי אמנם אין הוראות מפורשות המצדיקות את זכותו של הקיבוץ לכספים שנצברו בקרן השתלמות של חבר, אך יש להחיל את הוראת סעיף 15 לכללים גם על קרן השתלמות, כשמשמעות הדברים היא, שהואיל והזכויות בקרן ההשתלמות נצברו לזכות דגנית בתקופת עבודתה מחוץ לקיבוץ, אך בהיותה עדיין חברה בקיבוץ, יש להכיר בזכותו של הקיבוץ לקזז סכומים אלו מדמי העזיבה שלה.
לסיום עניינה של דגנית, אמר בית המשפט כי הקיבוץ לא פעל בצורה סבירה על מנת לסיים את מערכת היחסים בינו לבין דגנית בדרכי נועם, ובגין התחושות הלא קלות שנגרמו לה, לנוכח המשבר עם הקיבוץ אשר בו נולדה ובו גדלה, פסק לה בית המשפט פיצוי בסך 7,500 שקלים חדשים.
 
תביעתו של יהודה לדמי עזיבה -
בית המשפט סבר אמנם, כי במהלך 9 שנותיו בקיבוץ גת, נותר יהודה בסטטוס של מועמדות לכאורה, אך יחד עם זאת, הוא השתתף והצביע בישיבות בקיבוץ ובאסיפה הכללית, הוא שימש כגזבר הקיבוץ ועוד. לאור זאת, קבע בית המשפט, כי התנהלות הקיבוץ כלפי יהודה הייתה חסרת תום לב, ופגעה באינטרס ההסתמכות שלו. לאור התנהלות זו, קבע בית המשפט, כי יהודה היה חבר הקיבוץ, וזאת, על אף שלרשם האגודות סמכות ייחודית לקבוע מעמדו של אדם כחבר קיבוץ.
משמעות הדברים היא שעל הקיבוץ לשלם ליהודה את מלוא זכויותיו, גם אלו שמקורם בתקופת חברותו בקיבוץ גבע. בית המשפט הוסיף, כי על אף שקיים סעיף בתקנון האומר שאין לקבל חבר מכח התנהגות, הוא עומד בסתירה לתקנות החברות, ובכל מקרה הוא נתקבל בקיבוץ רק מספר שנים לאחר שיהודה כבר הגיע לקיבוץ.
בית המשפט חישב את הותק של יהודה מאז שחרורו מהצבא, ולעניין תוספת ותק החשיב גם את תקופת חברותו בקיבוץ גבע. כמו כן, הוא נתן לו תוספת עבור ילדו מנישואיו הקודמים שבתקופות מסויימות גר בקיבוץ ואף עבד ברפת.
 
סיכום
דגנית זכאית לקבל סך של כ-162,000 שקלים חדשים, אך נזקף לחובתה חוב של כ-127,000 שקלים חדשים. יהודה זכאי לקבל כ-142,000 שקלים חדשים, ונזקף לחובתו חוב של כ-50,000 שקלים חדשים.
כמו כן חויב הקיבוץ לשלם לבני הזוג הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 30,500 שקלים חדשים.
 
ניתן ב- י"ט כסלו תשע"ב, 15 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.
 
לאתר קיבוץ גת

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: