ליעקב, חבר קיבוץ, אסור לצאת מהארץ עקב הליכי פשיטת רגל המתנהלים נגדו אך הוא מעוניין לצאת עם ילדיו לטיול בר המצווה של הקיבוץ.
הרקע
עקב הנסיבות המיוחדות, בית המשפט דן בנוכחות הצדדים בבקשה זו, אשר בד"כ נדונה על סמך כתבי הטענות בלבד, וזאת בעיקר משום שהבקשה מערבת עניינים של קטינים שהם ילדיו של החייב אשר מבקשים ליטול חלק בטיול משפחות לבני ובנות מצווה שהקיבוץ שבו הם מתגוררים מקיים בעבור ילדים לרגל אותו אירוע מכונן בחייהם.
דיון והכרעה:
לצד חובותיו של החייב כפושט רגל, עומדות לו זכויותיו הבסיסיות לרבות חופש התנועה. החייב לא יכול לצאת לחו"ל, אך אין משמעות הכוונה להעניש או לקנוס את פושט הרגל, אלא להבטיח את הימצאותו של פושט הרגל בארץ כל משך הימצאותו בהליך. על החייב לעמוד לימין ילדיו כהורה וכמי שעול החינוך וההשגחה על הילדים מוטל לפתחו. יש לתת מקום לזכות של הילדים כי ינהגו בהם כפי שנוהגים לגבי ילדים אחרים בני גילם, במיוחד בהיותם גרים בקיבוץ שמערכת הכללים והתייחסויות נגזרת גם ממידת יכולתם של חבריו ליטול חלק בפעילות השוטפת המוצעת לגרים בתחומי הקיבוץ.
אם לא יצאו הקטינים, ילדיו של פושט הרגל לחו"ל, יש בכך כדי ליצור בעבורם מעין עננה בהתייחסות החברתית, בקהילה שבה הם חיים. יצויין, אין ספק בדבר העובדה כי הנסיעה המתוכננת בעבור החייב ובעבור ילדיו ממומנת כולה באמצעות אחיו של החייב, ואלה אף הציעו ערבויות מתאימות לתקופת העדרותו של החייב מן הארץ.
סיכום:
הקטינים על לא עוול בכפם נחשפו למציאות חיים שאינה פשוטה, ולכן ניתן יהא להתיר יציאתו של יעקב פרידמן מן הארץ בין המועדים 15.7.2011 ועד ליום 25.7.2011 תחת תנאים של הפקדת ערבויות מאת ערבים שלא יוכלו לצאת מהארץ עד לשובו של יעקב.
ניתן והודע ב-י' תמוז תשע"א, 12/07/2011 במעמד הנוכחים.
