מגן, קרן הפנסיה, החליטה באופן חד צדדי להפחית את תשלומי הפנסיה לגימלאי קיבוץ עין גדי ביותר מ-50%
הקיבוץ הצטרף לקרן בהתאם להסכם מיום 27.6.90 (להלן - "ההסכם") בתוקף מיום 1.1.89.
המבקשים הינם 13 חברי קיבוץ עין גדי, גמלאים הזכאים לתשלומי פנסיה מהמשיבה (להלן: "חברי הקיבוץ" או "גימלאי הקיבוץ").
בשלהי חודש דצמבר 2009 החליטה המשיבה כי החל מחודש ינואר 2010 יופחתו תשלומי הפנסיה לכל גימלאי הקיבוץ בשיעור של כ-52% (להלן - "ההפחתה").
לטענת המבקשים, ההודעה על הפחתה נעשתה באופן חד צדדי מבלי שהקרן הוכיחה כי הקיבוץ והחברים בו המבוטחים אצלה מהווים "מפעל נפרד" בתוכה, הצריך לאזן עצמו אקטוארית באופן נפרד משאר חברי הקרן. עוד טוענים חברי הקיבוץ, כי עד לאחרונה לא נהגה קרן הפנסיה מגן כלפי הקיבוץ "כמפעל נפרד" אלא ראתה בו כחלק אינטגראלי מכלל עמיתי הקרן. אם לא יינתנו הצווים הזמניים יפגע מטה לחמם של גימלאי הקיבוץ ותהא זו פגיעה קשה במצבם הכלכלי וזאת לאחר שחסכו לצורך כך כל חייהם.
לטענת קרן הפנסיה מגן, תוכנית הפנסיה של הקיבוץ נקלעה לגירעון אקטוארי בשל פרמטרים שהשתנו במשך הזמן ואין הצדקה להטילו על כלל עמיתי הקרן. לדבריה, בבסיס פעילותה של הקרן עומדות התקשרויותיה של מגן קרן פנסיה עם מפעלים שונים כאשר לכל אחד מהמפעלים נקבעה תוכנית פנסיה אשר תהא מאוזנת אקטוארית. במהלך השנים חלו שינויים בעקרונות הבסיס לחישובים האקטואריים (שיעורי הריבית ולוחות תמותה) אשר הוחלו על כלל עמיתי הקרן, פרט לעמיתי הקיבוץ.
הטענה כי יש לראות את הקיבוץ כ"מפעל נפרד" סותרת לכאורה את מהותה של הקרן כ"בעלת ערבות הדדית בין כל חבריה". בשלב זה לא הרימה מגן קרן פנסיה את הנטל להוכיח התבדלותו של הקיבוץ מיתר המפעלים החברים בקרן ואשר לגביהם לא נערך איזון אקטוארי עצמאי. מגן קרן פנסיה לא הוכיחה ולו לכאורה כי לאורך כל הדרך נהגה כלפי הקיבוץ כ"מפעל נפרד" לכל דבר ועניין.
על פי דרישת הממונה על שוק ההון, נדרשה מגן קרן פנסיה לאזן את עצמה, אלא שכאמור, בשלב זה לא הרימה את הנטל להוכיח כי האיזון צריך להיעשות בגין חברי הקיבוץ בינם לבין עצמם בלבד. עובדה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה כי לכאורה לא הוכח כי לאורך כל הדרך התנהלו חשבונות חברי הקיבוץ כ"משק סגור" וכי כספיו נוהלו בנפרד מיתר הכספים של הקרן. אין לקבל את טענת חברי הקיבוץ כי בכל הנוגע להפחתה שנעשתה ליתר חברי הקרן אין לנהוג באופן דומה כלפי חברי הקיבוץ היות שיתר חברי הקרן קיבלו עודף אקטוארי שהם עצמם לא קיבלו ועודף זה הוא שהופחת כיום.
לא נמצא כי יש לקבל בשלב זה את עמדת מגן קרן פנסיה. אין חולק, כי הפחתה חד צדדית של גמלה בשיעור של כ-52% הינה מעשה שיש לעשותו על בסיס חוקי ברור. בטרם התבררו זכויות הצדדים, לא יעשה כל שינוי בדרך שנהגו בה הצדדים במשך תקופה ארוכה. מצד מגן קרן פנסיה מדובר בכספים שככל שיתברר שהינה זכאית להם, תוכל להיפרע מגמלאות עתידיות בעוד שלגבי חברי הקיבוץ מדובר בכספים המשמשים לקיומם היומיומי. טענת מגן קרן פנסיה כי תשלום לחברי הקיבוץ משמעו הפחתת תשלומים לחברים אחרים, אין בה כדי להקים בשלב זה עילה לדחיית הבקשה שכן כל עוד לא הוכח כי מגן קרן פנסיה רשאית להפחית את שיעורי גמלאות לחברי הקיבוץ בלבד, על פניו על האיזון להתבצע לכלל חברי הקרן.
בשלב זה, אין מקום להתיר את הפחתת שיעור הגמלאות בהיקף כפי שנעשה על ידי מגן קרן פנסיה, וזאת עד למתן פסק הדין בתביעה העיקרית. עם זאת, יש להפחית מהקרן את אותו הסכום שהופחת ליתר חברי הקרן (בשיעור נמוך יותר מ-52%). הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בתום ההליך בתביעה העיקרית.
ניתן והודע ב- י"ט באדר א' תשע"א, 23 בפברואר 2011, בהעדר הצדדים.
