מה יעשה רפאל, אשר נפגע בתאונת דרכים בקיבוץ עין הנציב, אך אינו ידוע מי הנהג האחראי לפצותו?

בבוקר יום 25.9.2007, נסע רפאל יוסף חלמיש, מנכ"ל מפעל "פוטומוטיב" שבקיבוץ עין הנציב, על אופניו לכיוון המפעל. לטענתו, כשהוא הגיע לצומת הוא הופתע ממשאית וולוו לבנה שהגיעה מכיוון אחר אך הוסתרה על ידי מיכלי תירס, מה שהוביל לכך שהוא איבד את שיווי משקלו, נפל על הארץ ונפגע בכתפו. עוד מוסיף רפאל, כי הואיל והמשאית לא פגעה בו, הוא לא ביקש את פרטי הנהג ולא רשם את מספר המשאית, ועל כן הוא הגיש את תביעתו כנגד "קרנית" – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.

מנגד, טוענת קרנית, כי סיבת נפילתו של רפאל לא הייתה בגלל בהלה מהמשאית, אלא בגלל חול בכביש, כך שאין מדובר בתאונת דרכים.

זהו פסק דין בשאלת האחריות.

בית המשפט התרשם כי עדותו של רפאל היתה אמינה וקוהרנית, ואף שבכל הנוגע לנסיבות התאונה עדות זו היא עדות יחידה של בעל דין, ניתן לה חיזוק מעדות של אדם שהגיע למקום מייד אחרי התאונה, ואישר את מרבית פרטי עדותו של רפאל.

מכאן עבר בית המשפט לבחון האם מדובר בתאונת דרכים, כשלצורך כך יש לבחון שני עניינים. ראשית, האם יכולה להיות תאונת דרכים מבלי שהתקיים מגע פיזי בין הרכב לבין הנפגע, ושנית, האם התקיים קשר סיבתי ממשי במקרה דנן בין הבהלה מהרכב לבין הנפילה והפגיעה, למשל, כאשר קיימת קירבה מסכנת של הרכב לנפגע באופן שהצדיק את הבהלה.

בית המשפט מצא, כי אף שלא היה כל מגע פיזי בין הרכב לבין רפאל, החוק אינו מחייב מגע פיזי שכזה, כך שגם נזק שנגרם כתוצאה מבהלה מרכב מנועי עשוי להוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. בנוסף, קבע בית המשפט, כי במקרה דנן הוכח, שאכן השימוש ברכב המנועי היווה סיבה ממשית לנפילה, ויש לקבוע כי אכן מדובר בתאונת דרכים.

לסיום הדיון בשאלת האחריות, בחן בית המשפט האם "קרנית" היא שצריכה לפצות את רפאל על נזקיו, שכן חוק הפיצויים מטיל על "קרנית" חובה לפצות נפגע במקום בו הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע, כאשר על הנפגע החובה לפעול בשקידה סבירה לאיתור הנהג הפוגע, לרבות רישום פרטיו בעת הפגיעה וכן נסיונות סבירים לאיתורו בשלב מאוחר יותר.

גם בשאלה זו קיבל בית המשפט את עמדתו של רפאל, וקבע כי אין לשפוט את התנהגות הנפגע בזמן התאונה שיפוט מחמיר, ויש לבחון את סבירותו התנהלותו בהתחשב במצבו הנפשי והרפואי לאחר התאונה, ובתפיסתו של אדם סביר את מצב הדברים. ומאחר ובמקרה דנן, מצא בית המשפט, כי רפאל פעל בתום לב ולא רשם את פרטי הפוגע מסיבה סבירה, שהרי המשאית לא פגעה בו פיזית, על כן אין לשלול מרפאל פיצויים.

בית המשפט קיבל את עמדתו של רפאל בכלל הסוגיות שנידונו לפניו, וקבע כי על "קרנית" מוטלת האחריות לפצותו בגין נזקיו. דיון על הערכת הנזק נקבע להמשך, ובנוסף חויבה "קרנית" בתשלום 10,000 ₪ הוצאות השלב הדיוני.