מועצה אזורית חוף הכרמל ושכנותיה יפצו את חברת אלקו בסכום העולה על מליון ש"ח בגין עיכובים שגרמו לאלקו בעת בניית מתקנים לטיהור שפכים

חברת אלקו התקנות ושירותים 1973 עוסקת בהקמת, התקנת והפעלת מכוני טיהור וטיפול בשפכים בישראל. החברה זכתה במכרז שפרסמו בשנת 2005 הרשויות המקומיות באזור הכרמל, אשר מטרתו התקנת והרצת ציוד, צנרת, חשמל, מכשור ובקרה למכון טיפול בשפכים באתר מעיין צבי, ובאתר ניר עציון. הצדדים חתמו על הסכם לפיו התמורה הכספית לעבודות במעיין צבי עומדת על 5,769,664 ₪ והתמורה הכספית עבור העבודות בניר עציון עומדת על 6,544,570 ₪.

כעת, סבורה אלקו, כי מגיעים לה סכומים נוספים, וזאת בגין תשלומים ששולמו לה באיחור ובגין התארכות משך ביצוע העבודות מעבר ל-150 יום עליהם סיכמו הצדדים. לטענתה, מקור העיכוב בביצוע העבודות הינו בהתנהלות בלתי סבירה מצד הרשויות, באיחורים במסירת המבנים ובעיכובים בלתי סבירים באספקת ציוד.

מנגד, טוענות הרשויות, כי הן פטורות מתשלום בגין התמשכות העבודות, וזאת לנוכח המפרט המיוחד אשר צורף להסכמים ועוסק בתקופת הביצוע, לפיו אלקו מסכימה כי לא תהיינה לה טענות או תביעות בגין התמשכות העבודות התלויות בצדדים שלישיים. כמו כן, טוענות הרשויות, כי היה ידוע מראש כי העבודות יימשכו מעבר למועד הנקוב בהסכם, ולכן אין לזכות את אלקו בעוד כסף בגין התמשכות העבודות. הרשויות מדגישות כי אלקו מנוסה בפרויקטים מהסוג נשוא המכרז, ועל כן היא מודעת כי בפרויקטים מסוג זה מתמשכות העבודות מעבר למועדים הנקובים בהסכם. 

בנוסף, נסמכות הרשויות על החוזה החתום בין הצדדים וטוענות כי על מנת שתקום לאלקו זכאות לקבלת כספים כלשהם, מעבר לתמורה החוזית הנקובה בהסכם, היה עליה לכלול את תביעותיה בעניין זה בזמן אמת, ובמסגרת חשבון שיוצג בסוף כל חודש, ומשלא עשתה כן - רואים אותה כמי שויתרה על תביעותיה לחלוטין וללא תנאי.

כמו כן, טוענות הרשויות, כי מתחילה סוכם בין הצדדים כי מועד תחילת העבודות ידחה בחודשיים.

דיון והכרעה

ראשית, קובע ביהמ"ש, כי טענת הרשויות הסבורה כי רשום במפרט פרק הזמן לביצוע העבודות, ולפי הרשום כל חריגה בזמנים לא תזכה את אלקו בתשלום נוסף, הינה טענה מקוממת וחסרת תום לב. ביהמ"ש מבהיר, כי הרשויות מחויבות בחובת הגינות ובחובת תום לב במקרה דנא, הן מתוקף חוק החוזים ומכוח המשפט המנהלי.

במסגרת החובה להגינות ותום לב, מציין ביהמ"ש, כי לא יעלה על הדעת שהרשויות תוכלנה, מחד לחתום על הסכם שבו נקוב פרק הזמן לביצוע העבודות, וכן סעיף הקובע פיצויים מוסכמים וקבועים מראש, שאותם תשלם להן אלקו אם לא תשלים את ביצוע המבנה במועד שנקבע בחוזה, ומאידך, בנסיון להימנע מתשלום פיצוי לאלקו, בגין עיכובים בביצוע המבנה, תוכלנה הרשויות לטעון כי מלכתחילה היה ברור שהעבודות לא תוכלנה להסתיים במועד הנקוב בהסכם.

ביהמ"ש אומר, כי במסגרת המפרט חויבה אלקו להגיש לוח זמנים מפורט למפקח מטעם הרשויות, וחיוב זה אינו מתיישב עם טענת הרשויות לפיה לא היתה כל חשיבות לפרק הזמן הנקוב בהסכם, וכאילו ברור היה מראש שלא ניתן לסיים את העבודות בפרק הזמן הנקוב בו.

ביהמ"ש מוסיף ואומר, כי טענות הרשויות אינן מתיישבות עם מסמכים שהכינו נציגי הרשויות בזמן אמת, ומהם עולה כי אותם נציגים סברו כי אכן מגיע לאלקו פיצוי בגין העיכובים שהיו בביצוע העבודות.

ביהמ"ש מדגיש כי לפי המפרט לא כל איחור יצדיק פיצוי לאלקו, אלא רק איחורים או עיכובים שאינם סבירים ואשר יכולים היו להימנע מראש.

כמו כן, דוחה ביהמ"ש את טענת הרשויות כי היה על אלקו לדרוש כל חודש את התשלום, מכיוון שהסעיף בחוזה עליו הרשויות נשענות עוסק בשינויים, הוספות או הפחתות של עבודות, פריטים או כמויות ביחס לאלה הנקובים בהסכם, אך אין הוא נוגע כלל לדרישות אלקו אשר עניינן פיצוי בגין התמשכות העבודות וכן הפרשי הצמדה וריבית המגיעים לה.

בהתאם לדברים אלו, קובע ביהמ"ש, כי אלקו הוכיחה כי הרשויות הן האשמות בעיכוב ביצוע העבודות.

 בעניין דחיית העבודות בחודשיים פוסק ביהמ"ש, כי בעוד המסמכים עליהם חתמו הצדדים מציינים את מועד תחילת העבודות, סביר להניח כי לו היתה הסכמה לדחיית תחילת העבודות היו הרשויות מציינות זאת במסמכים ולא ע"י עדות בעל פה, ומאחר ואין דחייה זו מוזכרת במסמכים, מחליט ביהמ"ש לדחות את הטענה. לא רק זו, קובע ביהמ"ש, אלא שאם אלקו היתה מסכימה לדחיית העבודות בחודשיים צו התחלת עבודה היה מוצא בחודש נובמבר ולא ספטמבר.

ביהמ"ש מציין, כי על אף שאת חלק מהעיכובים ניתן לתלות בקבלני משנה אחרים, הרי שהיה על הרשויות לעדכן את אלקו בדבר העיכוב באספקת הציוד לאתרים וכי עבודות הבנייה טרם הסתיימו. משלא נהגו הרשויות בדרך זו - הרי שבגללן לא נמנעו מאלקו הוצאות מיותרות. ביהמ"ש מדגיש, כי חלק מהעיכובים לא רק שנצפו ע"י הרשויות אלא אף התבקשו על ידן, ולכן הרשויות נושאות באחריות לעיכובים אלו ולהוצאות של אלקו בגין העיכובים. ביהמ"ש אף מבהיר כי הרשויות הוציאו לאלקו צווי התחלת עבודה עוד בטרם הבשיל והושלם שלב התכנון, ולכן לא התאפשר לאלקו לעמוד בלו"ז המקורי.

בעניין טענת הרשויות כי אלקו היא האחראית לעיכוב, פוסק ביהמ"ש, כי הרשויות לא הציגו יומני עבודה כלשהם להוכחת טענתם וכן לא הוצגה כל ראיה אחרת שתחזק את טענתן, ולכן נדחית טענה זו.

לבסוף, עוסק ביהמ"ש בסכומים אותם דורשת אלקו, וקובע כי הרשויות ישלמו לאלקו בגין הפרשי הצמדה 549,112 ₪ בגין הפרויקט בניר עציון, ו- 483,509 ₪ בגין הפרויקט במעיין צבי, ו-100,000 ₪ בגין ימי האיחור בשני האתרים. בנוסף, הטיל ביהמ"ש על הרשויות תשלומים אף בגין התארכות משך העבודות וניהול מתמשך ובגין תקופת ההמתנה מיום סיום העבודות ועד הפעלת המכונים.

ביהמ"ש מקבל את תביעת של אלקו, ומחייב את הרשויות שבאזור חוף הכרמל בתשלום פיצויים בסך מאות אלפי שקלים.

בנוסף, פוסק ביהמ"ש, כי הרשויות ישלמו לאלקו הוצאות משפט בסך 120,000 ₪.

ניתן ב- י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013.