מועצה אזורית עמק המעיינות תפצה את מנהל "פרסום נאות" בגין לשון הרע שהוציאה נגדו

בבית המשפט השלום בנצרת בפני כב' השופט ערפאת טאהא ת"א (נצ') 17378-02-09 רועי נ' מועצה אזורית עמק המעיינות.

הרקע

בשנת 2002, פנה רועי, מנהל "פרסום נאות", למועצה האזורית עמק המעיינות, בכדי לקבל את ברכת הדרך להוצאת מדריך טלפונים מעודכן לתושבי הישובים. ואכן, המועצה נתנה את ברכתה ואף שיתפה פעולה, כשאת התהליך מקדמת מזכירת המועצה.

בשנת 2007 פנתה למועצה רינת פייג'ין מ"פורמדיה בעמק", בעניין הוצאת מדריך טלפונים מעודכן לרווחת תושבי המועצה, וקיבלה אף היא את ברכת המועצה. במהלך עבודת ההכנה, נאמר לפייג'ין, כי נציג אחר של המועצה כבר ביקר את נציגי היישובים, והיא פנתה למזכירת המועצה. המזכירה מצידה, שלחה מכתב ליישובים, ובו נאמר, כי חברת פורמדיה היא האחראית על הכנת ספר הטלפונים של תושבי המועצה, ושפעולות של גורמים עסקיים אחרים אינם על דעת המועצה.

בהמשך, ולאחר שפייג'ין ומזכירת המועצה נתקלו בפרסום של רועי, כי בכוונתו להוציא לאור בשנית את מדריך העסקים והטלפונים, שלחה המזכירה מכתב נוסף בשם המועצה, ובו נכתב כי רועי מטעה את הציבור, והמועצה אינה משתפת עימו פעולה ולא ממליצה ליישובים לשתף עימו פעולה.

בגין מכתבים אלו, הגיש רועי תביעת לשון הרע כנגד המזכירה וכנגד המועצה האזורית, ובה תבע תשלום פיצוי מוגדל בסך 200,000 ₪ היות והפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו. בנוסף, תבע רועי תשלום פיצוי בסך של כ-81,000 ₪ בגין הפסד רוווח מהוצאת המדריך בשנת 2008, וכן 47,000 ₪ נוספים עבור הוצאות, אובדן ימי עבודה, עגמת נפש וכאב וסבל.

מנגד, טענו המזכירה והמועצה, כי במכתב הראשון שמו של רועי כלל אינו נזכר, ומשכך אין בו כל פרסום לשון הרע. לגבי המכתב השני, הן טענו, כי עומדות להן ההגנות שבחוק, כגון הגנת "אמת דיברתי", שכן רועי טען שהוא פועל בשמה של המועצה מבלי שניתנה לו הסכמה לכך. לבסוף טענו המועצה והמזכירה, כי רועי לא הוכיח שנגרמו לו נזקים, וטענותיו בעניין זה חסרות כל בסיס.

 
דיון והכרעה

בית המשפט פתח והבהיר, כי אין מחלוקת ששני המכתבים פורסמו, ועל כן המחלוקת מתמקדת ב-4 שאלות: המשמעות האובייקטיבית של המילים במכתבים; האם במילים אלו יש ביטוי המעורר חבות בגינם; קיומן של הגנות בחוק; סוגיית הנזק;

במקרה דנן, סבר בית המשפט, כי מאחר ובמכתב הראשון שמו של רועי לא נזכר, הרי שאין מדובר בפרסום שנעשה במטרה לפגוע בו או לגרום לו נזק, ועל כן אין הפרסום נכנס לגדר חוק לשון הרע, הקובע, כי לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול לבזות, להשפיל, לעשותו מטרה לשנאה בעיני אחרים, לפגוע במשרתו ועוד.

יחד עם זאת, שונה הייתה מסקנת בית המשפט באשר למכתב השני, אשר יש בפרסומו לשון הרע. כזכור, במכתב זה נטען, כי רועי הינו מתחזה ומטעה, ויש בפרסום זה כדי לבזותו, לפגוע בשמו הטוב ולפגוע במשלח ידו ופרנסתו.

לגבי הגנת אמת בפרסום, בית המשפט הבהיר, כי היא תעמוד בהתקיים שני יסודות מצטברים: האחד, אמיתות הפרסום; והשני, קיומו של עניין ציבורי בפרסום; אך במקרה דנן, אפילו היסוד הראשון אינו מתקיים, שכן ניסיון הנתבעות לטעון שרועי התחזה לנציג המועצה לא הוכח ומקורו בשמועה בלבד.

לעניין תום הלב, בית המשפט סבר, כי הנתבעות לא עשו את הצעדים הנדרשים בכדי לבדוק אם רועי אכן עשה את פרסומו בכדי לפגוע או לגרום להן נזק, ובתוך כך אף לא פנו אליו לבירור העניין ולא התייעצו עם אף גורם נוסף במועצה לבדיקת הדרך הנכונה להגיב.

לעניין גובה הנזק, בית המשפט דחה את חוות הדעת שצירף רועי לתביעתו, והוסיף, כי מאחר ולא הוכח שכוונת הפרסום הייתה להוציא לשון הרע או לפגוע ברועי, סכום הפיצויים יהיה נמוך יחסית.

 
סיכום

בית המשפט מצא, כי המכתב השני שנשלח על ידי המועצה היווה לשון הרע כנגד רועי, והעמיד את הפיצוי בגין כך על סכום של 10,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסכום כולל של 2,500 ₪.

 
ניתן ב- ט' באייר התשע"ב, 1 במאי 2012, בהעדר הצדדים.

                                                                                                       לאתר מועצה אזורית עמק המעיינות             

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: