מושב מבקיעים טוען כי הבורר קיפח את האגודה בפסיקת שכר הטרחה

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                                                   תיק מס 613/468/07

בעניין : מבקיעים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ

             ע"י ב"כ עו"ד שאול ראובני

             שד' דוד המלך 20

תל- אביב

המשיג/ המערער

-         נגד-

1.      הרצל חדד

2.      שימוני אורי

3.      שימוני רות

4.      וענונו דוד

5.      וענונו רינה

6.      בלבן אהרון

באמצעות ב"כ עו"ד שמעוני חיים

הגדוד העברי 10- אשקלון

      המשיבים

החלטה

1.      ביום 1.3.2011 הוגשה השגה על פסק הדין שנתן כב' הבורר, עו"ד עופר נועם ביום 22.2.11. דיון נקבע ליום 27.4.2011, אלא שביום 3.4.2011 הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון. מבין המועדים המוצעים קבעתי דיון נוסף ליום 16.5.2011.

2.      גם הדיון של 16.5.2011 לא התקיים לאור בקשת דחיה מוסכמת שהגישו באי כוח הצדדים. מאחר והוגשו שתי בקשות דחיה, שתיהן בהסכמה וכל בקשה הוגשה על ידי צד אחד משני הצדדים, לא ראיתי לנכון לדחות את הדיון והוריתי בהחלטה מיום 15.5.2011 להגיש סיכומים, כך שההכרעה במחלוקת תושתת על הסיכומים והחומר שבתיק. גרסתי כי אין צורך בקיום דיון: המחלוקת ממוקדת ואינה סבוכה, העמדות של שני הצדדים מונחות בפניי, אך בכל זאת אפשרתי לשניהם להגיש סיכומים שלא יעברו את השלושה עמודים כדי שתינתן אפשרות סבירה נוספת לכל צד להבהיר את עמדתו.

3.      הטענות של המשיג הן :

3.1  כב' הבורר קיפח את האגודה בפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד. בבוררות התקיימו שבע ישיבות, לרבות שתי ישיבות הוכחות וישיבת סיכומים בעל פה. המשיג שילם 52,267 ₪ כולל מע"מ, שכ"ט עו"ד ועוד 10,141 ₪ (כולל מע"מ) שכר הבורר.

3.2 בגין הליך קודם של קבלת צו מניעה זמני החליט כב' הבורר לחייב  את המשיבים בתשלום הוצאות על סך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ לפי תוצאות הדיון בתובענה עצמה. משדחה הבורר את התביעה של התובעים (המשיבים כאן) חובה הייתה עליו להוסיף הוצאות אלה לשכ"ט שנפסק בפסק הבורר.

3.3 על אף האמור חייב הבורר את המשיבים בהוצאות ע"ס 4,000 ₪ בצירוף מע"מ, ומאחר ולא זיכה את האגודה גם בהוצאות בגין ההליכים הזמניים, יוצא כי השכר שנפסק הנו רק מחצית הסכום בלבד. ב"כ המשיג מבקש כי הרשם יתערב בסכום שנפסק.

4.      טענות המשיבים:

4.1 שכ"ט עו"ד שנפסק שולם מקופת האגודה, כך שהמשיבים בעצמם השתתפו בתשלום שכ"ט ב"כ המשיגים.

4.2 האגודה בחרה לשלם סכום אסטרונומי של כ- 52,000 ₪ בגין ניהול הליך בוררות שכלל 7 ישיבות לרבות סיכומים בעל פה ואין הצדקה לתשלום סכום מופרז כזה.

4.3 את שכ"ט ב"כ המשיבים שלמו הם מכיסם, בעוד שאת שכ"ט ב"כ המשיג שלמה האגודה שבין חבריה גם המשיבים, ולכן הסכום שנפסק הנו סביר.

4.4 הבורר התחשב בכלל הנסיבות, בצורת ניהול ההליך, התנהגות הצדדים, העובדה כי המשיבים השתתפו בתשלום הוצאות המשיג ובצדק פסק מה שפסק. סכום זה הנו כאמור סביר ומאוזן.

4.5 הלכה ידועה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בשיקולי הערכאה הדיונית בעניין החיוב בהוצאות. המשיבים מפנים להלכה ברע"א 6568/05 רוני כץ נ' גניה כץ (מיום 17.8.2005- פורסם בנבו) וכן לפסק הדין של כב' השופט מר גרוניס בע"א 9535/04 סיעת ביאליק 10 נ' סיעת יש עתיד לביאליק (פורסם בנבו) לפיו לא רק שבדרך כלל אין ערכאת הערעור מתערבת בנושא פסיקת ההוצאות, אלא שאין היא רואה בעין יפה ערעור המוגש אך ורק בסוגיית ההוצאות.

5.      דיון והכרעה

ההלכה הנה כי אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בפסיקת הערכאה הדיונית, ובנושא ההוצאות קל וחומר. ראה ע"פ 4912/91, ירון תלמי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(1) 581; ע"א 3601/96 עמית בראשי נ' זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב (2) 582. ראה גם ע"א 3966/05 אבי גולדבליט נ' ברכה שבת (פורסם בנבו) בו נאמר:

                  "הלכה היא כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בהכרעת הערכאה הדיונית בעניין פסיקת הוצאות משפט לאור ההנחה כי הערכאה הדיונית היא שהתרשמה מאופן ניהול ההליך על ידי הצדדים".

ראה גם רע"א 6568/05 כץ נ' כץ מיום 15.8.05 (פורסם בנבו).

6.      על אף זאת ראינו כי במקרים חריגים שבחריגים ובעיקר כאשר אין לערכאת הדיון יתרון מיוחד על פני ערכאת הערעור יכול ותתערב ערכאת הערעור. מובן כי אין להמיר את שיקול דעת ערכאת הערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אך מעט איזון יהא מחויב המציאות. אין ערכאת הערעור פוסקת את הסכום אשר היא הייתה פוסקת אילו דנה בעניין מלכתחילה, אלא רק משגיחה כי לא תהא סטייה מהותית מטווח ההוצאות המקובל.

7.      אין לערכאה הדיונית יתרון מיוחד על פני ערכאת הערעור בהערכת השכר הסביר שיש לפסוק. כאמור אין ערכאת הערעור מחליפה את שיקול דעתה בשיקול דעת הערכאה הדיונית, אך יש לה כלים לבחון את סבירות הסכום שנפסק. הכלי האובייקטיבי שניתן להיעזר בו כאן הנו כללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס-2000 (מעודכן לשנת 2010/2011). קיום שבע ישיבות דיון, קיום דיון בהליך זמני ואף הטלת הוצאות באותו הליך, ובהתחשב בתעריף שלשכת עורכי הדין קבעה, מצדיקים התערבות בקביעת ההוצאות שקבע כב' הבורר.

8.      אני מעמיד את שכ"ט ב"כ המשיג על סך 12,000 ₪ בצירוף מע"מ, זאת בנוסף להוצאות שכר הבורר בהן נשא המשיב על סך 10,141 ₪ (כפוף להמצאת  חשבוניות- אחרת יופחת מהסכום האמור מרכיב המע"מ). לא ראיתי לנכון להתערב בהבלעת סכום ההוצאות שנפסק בהליך הזמני נגד התובעים 1 ו- 2 בתביעה המקורית (על פי ההחלטה של כב' הבורר מיום 13.1.2008) בסכום ההוצאות שהוא פסקו בפסק הדין. המשיב מס' 1 (התובע מס' 1 בתביעה המקורית) יישא בסכום של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, המשיבים 2 ו-3 (התובעים 2 ו- 3 בתביעה המקורית) יישאו, ביחד ולחוד, בסכום של 4,000 ₪, המשיבים 4 ו- 5 (התובעים 8 ו- 9 בתביעה המקורית) יישאו, ביחד ולחוד, בסכום של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ והמשיב מס' 6 (התובע מס' 12 בתביעה המקורית) יישא בסכום של 2,000 ₪. אותו מפתח חלוקה חל גם לגבי סכום ההחזר של  שכ"ט הבורר. הסכומים שנפסקו יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

ניתנה היום ‏10 אוגוסט, 2011, ‏י' אב, תשע"א בהיעדר הצדדים. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.