מושב מגדל החליט לערור על סמכויות מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב לקצץ את הספקת המים של המושב

העובדות הרלוונטיות:

מגדל- מושב שיתופי להתיישבות, הגיש ערר בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק המים, התשי"ט- 1959, ובו טען מושב מגדל כנגד חוקיות הקצאת המים לחקלאות לשנת הרישוי 2008, כפי שנקבעה בעניין מושב מגדל. לטענת מושב מגדל, קוצצה הקצאת המים בשנת 2008 תוך חריגה מסמכות ותוך התבססות על צריכת מים בפועל בשנים 2005-2006, הכול בניגוד למדיניות לעידוד חסכון במים, בצורה שרירותית ותוך הפליה פסולה של מושב מגדל אל מול צרכני מקורות.  

יצוין כי טיעוניו של מושב מגדל התמקדו במקור הסמכות להורות על קיצוץ הקצאת המים של המושב, כאשר מושב מגדל טען לחוסר סמכות, חוסר סבירות וכן כנגד התבססות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב על צריכת המים בפועל בשנים 2005-2006.

מושב מגדל טוען כי קיבל ממנהל הרשות הממשלתית למים וביוב הודעה על הקצאת מים לשנת 2008, לפיה הוחלט שכמויות המים שיוקצו לחקלאות לשנת 2008 יכללו קיצוץ ארצי של 46% "מכמות 89". עוד נאמר בהודעה שנשלחה למושב מגדל, כי אחוז הקיצוץ הפרטני נקבע בהתאם להוראות כללי המים (שימוש במים האזור קיצוב), ועל פי המלצת משרד החקלאות לסדרי העדיפויות של הגידולים החקלאיים, ובהתחשב בהקצאת מים אחרים להשקיה חקלאית. 

לטענת מושב מגדל, מכוח כללי המים, יכול מנהל רשות המים לקצץ את מכסת המים לחקלאי, אך ורק באזור שהוכרז כאזור קיצוב. מאחר ששטחי מושב מגדל הוחרגו מהאזורים שהוכרזו כאזורי קיצוב, אין למנהל רשות המים כל סמכות להורות על קיצוץ בהקצאת המים.

מנגד נטען על ידי מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב כי חוק המים מסמיך אותו להקצאת מים, וכפועל יוצא מכך, לקיצוץ מכסת ההקצאה השנתית, המתירים לו לקבוע תנאים לבעל רישיון להפקת מים. מנהל רשות המים כי הוראות חוק המים גוברות על כללי המים (שימוש במים האזור קיצוב).

מנהל רשות המים מוסיף ואומר כי גם אם אין לו את הסמכות לפעול בהתאם כללי המים (שימוש במים האזור קיצוב), רשאי ומוסמך הוא לפעול בתאם לסמכותו הכללית על פי חוק המים ובשים לב לאחריותו לניהול משק המים.

בית הדין סבר כי דין הערעור להדחות וזאת מן הנימוקים הבאים:

מנהל רשות המים מופקד על משק המים. משאב זה מצוי במחסור. באחריותו של מנהל רשות המים לפקח על צריכת המים ועל השימוש בהם באופן שבו ניתן יהיה לספק משאב זה לכלל הצרכנים. מכאן הסמכויות שהוענקו לו בחוק המים, שמטרתן לפקח ולשמור על משק המים בישראל. סמכויות אלה כוללות, בין היתר, הענקת רישיונות הפקה למפיקים ולספקים שונים, וכן את הסמכות לאכיפה ופיקוח על הספקים והמפיקים הנ"ל. תוקפם של הרישיונות המונפקים הוא לשנה. בכל שנה מוסמך וחייב מנהל רשות המים לשקול את מצב משק המים ולגזור ממצב משק המים את היקף ההקצאה השנתית שיקבע ברישיון לכל מפיק וספק.

לפיכך, קובע בית הדין כי סמכותו של מנהל רשות המים למשק המים מכוח חוק המים, גוברת על כללי המים (שימוש במים האזור קיצוב), ולמעשה, לא נדרש מנהל רשות המים לקבל את החלטתו בהתאם לכללי המים (שימוש במים האזור קיצוב), אלא מכוח סמכותו הכללית ואחריותו לשמירה על משאב המים.

בית הדין מוסיף כי אין מחלוקת בין הצדדים כי מצב משק המים בשנה האחרונה היה בכי רע, וכי מקורות המים התדלדלו באופן קיצוני. במצב דברים זה, מחויב היה מנהל רשות המים להפעיל את סמכותו ולנקוט בצעדים של הקטנת צריכת המים. בנסיבות אלו, סבר בית הדין כי לא ניתן לומר שעצם ההחלטה על קיצוץ מכסות המים בהקצאה למושב מגדל לשנת 2008, היא החלטה בלתי סבירה אשר התקבלה משיקולים שאינם ענייניים.

בסיכומו של דבר, סבר בית הדין כי מנהל רשות המים ומשרד החקלאות שקלו את צרכי המים של מושב מגדל, הכול תוך הפעלת סמכותו של מנהל רשות המים לקבוע את ההקצאה למפיק וספק מים לכל שנה במסגרת הרישיון, ובשים לב לאחריותו הכוללת של מנהל רשות המים וחובתו כלפי הציבור כולו, לשמור על מקורות המים.

אשר על כן, דחה בית הדין את הערר.

מושב מגדל יישא בהוצאות מנהל רשות המים בסכום של 7,000 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן ביום 08.12.2008.