מושב משואות יצחק לא יצטרך להשיב 16.8 מליון ₪ לבעלי מניות המיעוט של חברת על-בד משואות יצחק

מושב משואות יצחק מחזיק בכ- 59% ממניות חברת על-בד משואות יצחק, חברה ציבורית העוסקת בייצור מגבונים לחים, ומהווה בעל השליטה הבלעדי בה. שאר המניות, בשיעור 41%, מפוזרים בציבור הרחב, כאשר אחד מבעלי המניות הינו מר ראובן רוזנפלד.

לדברי ראובן, המושב נטל בשנים 2005 – 2011 מענק בשיעור בלתי סביר, באופן שחלקו היווה דיבידנד מוסווה ששולם למושב באופן המקפח את בעלי המניות מקרב הציבור בחברה. לטענתו, הנוסחה לחלוקת המענקים היתה סבירה בשנת 1993, עת הקמת החברה, אך משנת 2005 ואילך, כאשר החברה הרוויחה עשרות מליוני שקלים, הפכה הנוסחה לבלתי סבירה. ראובן מחזק את טענתו בעזרת סקר המראה כי מענק הניהול הממוצע של חברות המדגם עומד על 10.71%, בעוד שהמענק הממוצע שקיבל המושב בשנים 2009-2005 עומד על 18%.

ראובן סבור, כי המושב התעשר באופן בלתי הוגן ובלתי שוויוני על חשבון בעלי מניות המיעוט של החברה, שעה שנטל לעצמו סכומי עתק מרווחי החברה. לטענתו, המענק שהיה צריך להיות משולם בשנים 2011-2005 היה עומד על סכום של 21.2 מיליון ₪, והואיל ובפועל שולם למושב מענק בסך של 56.5 מיליון ש"ח, הרי שהמושב שלשל לכיסו סך של 35.3 מיליון ש"ח כדיבידנד מוסווה, ולכן יש כאן קיפוח של בעלי מניות המיעוט. 

בעקבות קיפוח זה, מבקש ראובן, כי ביהמ"ש יאשר בקשה לתביעה ייצוגית כנגד המושב, בתביעה להעביר כ41% מהדיבידנד המוסווה שלקח המושב, כלומר סך של 16.8 מליון ₪, למיעוט בעלי המניות.

מנגד, טוען המושב, כי המענק היה סביר ולא מקפח, שהרי מדובר בדרך תגמול מקובלת, כאשר תשלום המענק היה ידוע וגלוי, ופורסם הן במסגרת תשקיפי החברה והן מדי שנה בדוחותיה השנתיים של החברה, כך שבעלי המניות היו חשופים למידע זה ולא נפגעו זכויותיהם.

כמו כן, סבור המושב, כי לא עומדת לראובן עילת תביעה כנדרש בחוק תובענות ייצוגיות, שהרי משמעות הפיצוי לו טוען ראובן הינה חלוקת דיבידנד לבעלי מניות המיעוט, מבלי שהחברה החליטה על חלוקת דיבידנד זה, ואם כך הרי שאין לבעלי מניות המיעוט זכות לקבל את הדיבידנד. לא רק זו, סבור המושב, אלא שאם אכן הוא לקח דיבידנד מוסווה, הרי שעליו להשיבו לחברה ולא לבעלי מניות המיעוט.

לבסוף טוען המושב, כי המבקש רכש את מניותיו בשנת 2010, ולכן הוא לא יכול להיות בעל עילת תביעה אישית בגין השנים שקדמו לרכישת המניות, ותביעתו אינה אלא נסיון להתעשר שלא כדין.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי על מנת שבקשה לאישור תובענה ייצוגית תתקבל, על המבקש להראות כי ישנה אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה שמעוררת התובענה - תוכרענה לטובת הקבוצה. במקרה דנן, על ראובן להוכיח באופן "לכאורי" כי המענקים אשר שולמו למושב בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור יצרו קיפוח של בעלי מניות המיעוט בחברה, ואז יעבור לכתפי המושב הנטל להראות שמדובר בהסדר שאינו מקפח.

ביהמ"ש מציין, כי יש לתת משקל מוגבל לסקר ההשוואתי שעליו נסמך ראובן בטענותיו לקיפוח, שהרי הסקר מעורר מספר בעיות. ראשית, מדובר בסקר שנערך עבור חברה שאיננה צד להליכים. שנית, הסקר לא נערך כחוות דעת מומחה ועורך הסקר לא עמד לחקירה בבית המשפט. בנוסף לאמור, הסקר רלוונטי עבור שנים 2005-2009 אך אינו מלמד עבור סבירות המענק בשנים 2010-2011. ואם זה לא מספיק, אז מדגיש ביהמ"ש כי רק שתיים מחברות המדגם עוסקות בתת ענף דומה לזה של החברה, וככל שקיימת שוֹנוּת בין חברות המדגם לחברה - קשה יותר להקיש מהסקר לנעשה בחברה.

ביהמ"ש קובע, כי הצגת נתוני הסקר ע"י ראובן היתה פשטנית והתעלמה מחלק מהנתונים שהובאו בסקר, למשל אי אחידות בשיעור דמי הניהול בקרב חברות במדגם, כך שישנן חברות אשר שילמו יותר מהממוצע ואף יותר מ- 15% דמי ניהול, כך שדמי הניהול ששילמה החברה לא גבוה בהרבה מחברות אלו. לא רק זו, מדגיש ביהמ"ש, אלא שבבדיקת הפילוח השנתי מתברר כי דמי הניהול ששילמה החברה כלל לא היו מהגבוהים ביותר בין החברות שהשתתפו בסקר.

ביהמ"ש מוסיף ומציין, כי ראוי ונכון שבעל מניות המבקש לטעון כי דמי ניהול ששולמו לבעל שליטה גבוהים באופן בלתי סביר ומקפחים יתמוך טענותיו בחוות דעת מומחה, אשר תשווה בין החברה לבין חברות אחרות דומות לה ותצביע על שוני בלתי מוסבר בין דמי הניהול שהן משלמות, או שתתייחס לשירותי הניהול שניתנים ותראה כי תִמחורם במסגרת דמי הניהול אינו סביר. ביהמ"ש מדגיש, כי זוהי דרך המלך בה יש ללכת בכדי להעביר את נטל ההוכחה למושב.

בהתאם לדברים אלו, פוסק ביהמ"ש, כי הסקר ההשוואתי לא מוכיח את טענתו של ראובן לחוסר סבירות המענק.

ביהמ"ש קובע, כי ראובן לא הראה כי ישנה אפשרות סבירה שהשאלות אשר לטענתו הן משותפות לחברי הקבוצה יוכרעו לטובת הקבוצה, וכן לא הצליח להעביר למושב את נטל ההוכחה כי תשלום המענק לא היה מקפח, ולכן דין הבקשה להידחות.

ביהמ"ש דוחה את הבקשה לתובענה ייצוגית נגד מושב משואות יצחק, ופוסק כי ראובן ישלם הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

ניתן ב- כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013 .