מושב נחם מבקש לפסול פסק בוררות, לפיו התקבלו 7 מועמדים לחברות במושב, אך בית המשפט לא מצא שום פגם בפסק הבוררות, לא בעל משקל ולא קל כנוצה.

בקשה לביטול פסק בוררות. מדובר במחלוקת שנתגלעה בין נחם מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, לבין בעלי זכויות במשקים הכלולים במשבצת האגודה. האגודה מתנהלת מזה זמן ניכר באמצעות ועד ממונה, המתחלף לפרקים. בנסיבות אלה מתנהל "קרב" על כל מועמד לחברות באגודה. הבוררות שבפנינו החלה בסימן זה כאשר המשיבים עומדים על זכותם להיכלל בפנקס החברים של האגודה על מנת לממש את זכות ההצבעה באסיפה הכללית שעל סדר יומה בחירות לוועד ההנהלה ואילו האגודה מתנגדת לצירופם של המשיבים כחברים, לכאורה, מהטעם שאינם מתגוררים דרך קבע במושב. רשם האגודות השיתופיות מינה את עו"ד עניא לבורר דן יחיד במחלוקת השוררת בין האגודה לבין המשיבים.

הבורר דן בזכויות כל אחד מהמשיבים כ"בן ממשיך" על פי תקנות האגודות השיתופיות (חברות) תשל"ג-1973 ("התקנות"), והגיע למסקנה, כי חלקם כבר הוכרו בעבר כ"בנים ממשיכים" ונסללה דרכם לחברות מן המניין, ואילו לגבי חלקם לא ניתן לעורר מחדש את שאלת חברותם באגודה, משחלף המועד שנקצב לועד ההנהלה, לנקוט נגדם בהליכי בוררות, על פי תקנה 3(א)(ג) לתקנות. התוצאה שאליה הגיע הבורר הייתה: "מכל הנימוקים שפורטו לעיל, הנני קובע כי הבנים היו והינם חברים באגודה לכל דבר ועניין … ".

על תוצאה זו מערער המושב.  המושב טוען כי בהסתמך על סעיף 24 לחוק הבוררות: לא היה הסכם בוררות בר-תוקף; מינוי הבורר נעשה בחוסר סמכות, בניגוד לתקנון האגודה, קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד.

המשיבים מבקשים  לדחות את הבקשה ולאשר את פסק הבוררות, תוך פסיקת הוצאות גבוהות.

דיון בפני כב' השופטת  רות שטרנברג-אליעז

מלשון חוק הבוררות והמנגנונים הקבועים בו, כמו גם מפסיקה ענפה ועקבית של בית המשפט העליון, אפשר ללמוד כי עקרון יסוד הוא, שאין ערעור על פסק בוררות. תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח על תקינות ההליך, מעין בדיקה בג"צית, תוך הקפדה על זכות היסוד להליך תקין. הוא הדין לגבי פרשנותם של עילות הביטול, הנוטה לכיוון הצמצום והקפדה על ההתערבותהשיפוטית בפסק הבוררות הינה במסגרת מצומצמת של עשר עילות ביטול, הכלולות בסעיף 24 לחוק הבוררות. העילות הללו מהוות רשימה סגורה שאין לפרוץ אותה.

צריך לבדוק האם נפל פגם בפסק הבוררות שראוי היה לבטל פסק דין חלוט. המושב לא הצליח להצביע על פגם בעל משקל, או אף על פגם קל כנוצה, בעבודתו של הבורר. בפסק בוררות מנומק היטב, בדק הבורר את מועמדותם של כל אחד ואחד מהמשיבים שהם "בנים ממשיכים" ועמד על שיקול הדעת המצומצם ביחס לקבלתם כחברים באגודה, לעומת שיקול הדעת הרחב לקבלתם של מי שאינם "בנים ממשיכים". כמו כן עמד הבורר על התקנות המסדירות סוגיה זו, תקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג-1973, המבחינות בין "בנים ממשיכים" לבין מועמדים אחרים. הבורר קיבל את טענות המשיבים כי הם התקבלו לאגודה, על פי החלטות ועד קודם. עוד קבע הבורר, כי הליכי הבוררות רוכזו בבקשה אחת ביחס לכל ה"בנים" (קרי: המשיבים), ואולם הבירור שערך לגבי זכויותיהם לחברות באגודה, היה בירור פרטני: "על פי מערכת העובדות הרלוונטיות ספיציפית לכל אחד מהבנים".

לסיכום, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחית וכפועל יוצא, מאושר הפסק .

האגודה תישא בשכר טרחת המשיבים בסך 14,000 ₪ כולל. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית. שכר טרחת הבורר בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין – על המבקש.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"ע, 14 יוני 2010.

לאתר הבית של מושב נחם.