מושב שזור לא יקבל 10,000 ₪ אשר טען כי שולמו עבור מקרקעין אליהם פלשו חברי המושב

בבית משפט השלום בחיפה בפני כב' השופטת יפעת מישורי ת"א 11044-02-09 שזור-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' רבי פרג'י
הרקע

מנהל מקרקעי ישראל הקצה למושב שזור 2000 דונם במסגרת הסכם המשבצת, והמושב חילק למספר חברים 30 דונם מהקצאה זו, כאשר בין אלו שהוקצה להם שטח נמצאים רבי וסנם פרג'י, חברי המושב . לטענת המושב, פרג'י פלשו בשנת 2005 לשטח נוסף במושב, בהיקף של כ- 35 דונם, ומחזיקים בו שלא כדין. המושב מדגיש בתביעתו, כי פרג'י מודים שפלשו לשטח שלא כדין אולם מסרבים להתפנות ממנו. בנוסף, טוען המושב כי על פרג'י לשלם לו 10,000 ₪ משום שהוא שילם סכום זה למנהל בגין השימוש במקרקעין אליהם פלשו.
לפיכך, דורש המושב, כי ביהמ"ש יעניק פסק דין הצהרתי לפיו יש לפרג'י נחלה המוסדרת בהיקף 30 דונם בלבד וכי עליהם לסלק את ידם מהשטח אליו פלשו. לחלופין,
מבקש המושב פסק דין הצהרתי, לפיו פרג'י זכאים לנחלה בהיקף של 30 דונם לכל היותר, וכי האגודה השיתופית היא זו אשר אמונה על חלוקת וקביעת מיקומם של שטחים אלו. כמו כן, דורש המושב, כי פרג'י ישיבו לו 10,000 ₪, התשלום ששילם למנהל עבור המקרקעין בהם החזיקו.

מנגד, טוענים פרג'י להיעדר יריבות, שהרי הסכם המשבצת עליו נשען המושב אינו בתוקף, היות והמושב לא חידש את תוקפו שפג לפני למעלה מ- 15 שנה. כמו כן, טוענים פרג'י כי בנם יעקב מחזיק בשטח המחלוקת כבר הרשות, ולכן היה על המושב להגיש את התביעה על סילוק ידו ולא ידם.

 

דיון והכרעה

 ראשית, דן ביהמ"ש בטענת היעדר יריבות ופוסק, כי לו תתקבל טענת פרג'י לפיה הסכם המשבצת איננו תקף, הרי שפרג'י שומטים את הקרקע תחת טענותיהם, שהרי זכותם לעשות שימוש במקרקעין המושב שואבת כוחה מהסכם המשבצת המעניק זכות זו למושב, ואם אין הסכם זה תקף אז אף לפרג'י אין זכות החזקה. מה עוד, קובע ביהמ"ש, שהמשך קיום החוזה בין המושב למינהל, חרף אי החתימה על הסכם חדש – נותן להסכם תוקף, ולכן נדחית טענת פרג'י להיעדר יריבות. לא רק זו, מוסיף ביהמ"ש, אלא שהוכחת קיום הסכם המשבצת מקנה למושב את הסמכות לדרוש סילוק יד ממי שמחזיק במקרקעין במושב ללא רשות המושב.

בהמשך, עוסק ביהמ"ש בשטח המחלוקת, ומציין, כי אין מחלוקת מהי הנחלה שהוקצתה להם וכי היקפה הינו 30 דונם. כמו כן, מציין ביהמ"ש, כי פרג'י טוענים טענות עובדתיות סותרות, שהרי מחד נטען כי יעקב מחזיק בשטח המחלוקת, ומאידך נטען כי היקפו וגודלו של שטח זה לא הוכח. לפיכך, פוסק ביהמ"ש, כי היות והלכה פסוקה היא כי בעל דין אינו רשאי להעלות טענות סותרות במהלך הליכים משפטיים שונים או במסגרת הליך משפטי אחד, אין לקבל את טענת פרג'י כי בנם מחזיק בשטח המחלוקת.

בהתאם לדברים אלו, פוסק ביהמ"ש, כי המושב זכאי לקבל סעד הצהרתי לפיו פרג'י זכאים למקרקעין בהיקף של 30 דונם בלבד אולם הוא איננו מורה על סילוק יד מהשטח מכיוון שלא הוכח כי פרג'י הם אלו המחזיקים בשטח ולא בנם, ובמידה וזה בנם היה על המושב להגיש תביעה לסילוק ידו, אולם זו לא הוגשה.

לבסוף, דן ביהמ"ש בתביעתו של המושב להשבת 10,000 ₪ אשר שילם למינהל בגין חכירת השטח, וקובע, כי המושב לא הוכיח במהלך המשפט את גובה הסכום הנתבע על ידו, ולכן יש לדחות תביעה זו.

סיכום

ביהמ"ש מקבל חלקית את התביעה ומעניק פסק דין הצהרתי לפיו פרג'י זכאים ל- 30 דונם בלבד במושב אולם הוא לא מורה על סילוק יד מהשטח ולא על השבת 10,000 ₪.

בנוסף, ישאו פרג'י בתשלום הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

ניתן ב- י"ח אב תשע"ב, 06 אוגוסט 2012

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: