מי צריך לפצות אדם שנפצע תוך כדי הליכה בשביל בקיבוץ כפר חרוב – הועד המקומי או המועצה האזורית?
התובע, דוד יובל, בא לבקר את בנו המתגורר בהרחבת קיבוץ כפר חרוב שבגולן, ומשחזרו, בהליכה רגלית, ממופע בקיבוץ, לכיוון ביתו של הבן מעד דוד בשל מוט ברזל אשר היה מונח על המדרכה ונפגע, הרגיש כאבים חזקים בחזה. למחרת התאונה הגיע למיון בבי"ח תל השומר ושם אובחן כי הוא סובל משברים ב 3 צלעות והומלץ על מנוחה בת 10 ימים ומעקב אורטופדי.
דוד טוען, כי השטח נמצא באחריות הועד המקומי של הקיבוץ והועד הינו נאצל סמכות מטעם המועצה ועל כן גם המועצה אחראית על השטח וחברות הביטוח אחראיות מתוקף היותן מבטחות בגין נזקי צד שלישי של הקיבוץ והמועצה בהתאמה.כמו כן,הן אחראיות על זריקת הפסולת שנזרקה בשטח הקיבוץ ואי איסופה ועקב כך שלא דאגו לפיקוח נאות על מצב המדרכות בקיבוץ, לא דאגו לגדר את אזור המפגע, לא נקטו באמצעים להזהיר את הולכי הרגל מפני מפגעים הקיימים על המדרכה, והתנהגו לא כפי שבעל מקרקעין צריך לנהוג בקשר למקרקעין שברשותו.
המועצה האזורית טענה, כי דוד התרשל וסיכן עצמו בכך שהלך במקום לא מוכר וחשוך במהירות וללא זהירות, וכי גם אם התאונה התרחשה בנסיבות המתוארות הרי האחריות מתגלגלת לפתחו של הקיבוץ על שלא דאג לניקיון המדרכה ממפגעים ועל שלא טרח להודיע על המפגע ועל חוסר התאורה במקום לגורמים המתאימים בזמן, כמו גם על סכנות צפויות, ועל כי לא העסיק פקחים כנדרש. המועצה עוד טוענת כי לא הייתה יכולה לצפות נזק מסוג זה או למנעו.
הועד המקומי טען, כי מדובר בסיכון רגיל וטבעי של הולך רגל ואם קרתה התאונה הרי קרתה עקב רשלנותו של התובע אשר לא שם ליבו לדרך עקב רשלנות ופזיזות ועוד כי האחריות על התאורה והמדרכות היא של המועצה האזורית שכן היא הרשות המוניציפלית האחראית.
על מי חלה האחריות על הדרך הציבורית בקיבוץ? ככלל האחריות היא על הרשות המקומית. במקרה דנן האחריות הינה על הועד המקומי בקיבוץ שכן הוא כרשות מוניציפלית אשר הואצלה אליו הסמכות אמור לוודא כי אין מפגעים בחצריו ולדאוג לסלקם, אם באמצעיו ואם בהודעה לגורמים המתאימים במועצה האחראים על סילוק מפגעים או תיקון תאורה.
המועצה אכן אחראית על סילוק מפגעים ככל שאלה דווחו לה ע"י הגורמים בשטח וכן על תיקון תאורה והחלפת נוריות שרופות, אך במקרה דנן לא דווח למועצה על המפגעים והתאורה אשר על כן האחריות חלה על הועד המקומי.
מהדיון לעיל עולה, כי האחריות בפועל לנעשה בשטח הקיבוץ הינו בידי הועד המקומי וכי המועצה פועלת לפינוי מפגעים ע"פ קריאה מהגורמים בשטח, אך במקרה זה היא לא דווחה.
על כן הקיבוץ וחברת הביטוח שלו מחויבים בתשלום של 25,000 שקלים חדשים בעבור צער וכאב ועוד 1,500 שקלים חדשים עבור הוצאות עתיד ועבר. לא הוכח כי דוד הפסיד ימי עבודה על כן לא יפסקו לו פיצויים בעבור ראש נזק זה.
