מסכסוך ביישוב ליישוב הסכסוך
מאמרם של המגשרים מיכה קורמן ורמי שטיינפלד.
הרבה מים זרמו בירדן מאז 1910, השנה שבה 12 אישה ואיש, מאנשי העלייה השנייה, הקימו את הקיבוץ הראשון, דגניה. מאז, ההתנהלות העסקית של חלק מהקיבוצים הובילה רבים מהם לאתגרים כספיים משמעותיים, חובות גדולים ומתוך כך למשברים חברתיים.
בשנת 1992 קיבוץ עין זיון שברמת הגולן היה לקיבוץ הראשון שהחל בתהליך הפרטה (שנקרא בעגה הקיבוצית "שינוי אורחות חיים"). כעשור לאחר מכן, יהפוך קיבוץ גשר הזיו לקיבוץ הראשון שבו דירות החברים נרשמו על שמם בטאבו.
סקר שנערך בשנת 2018 על ידי המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה מצא שפחות מ-20% מהקיבוצים בישראל - נשארו שיתופיים.
הקיבוץ שהגיע אלינו, היה אף הוא לאחר תהליך הפרטה. במקביל לתהליך ההפרטה, התבצע תהליך קליטה של דור חדש. מסיבות שונות, תהליך הקליטה נעשה בחלקו ללא הכנה מספקת, נוהל כאירוע מתגלגל ולא כתהליך מתוכנן ומסודר וכתוצאה מכך נוצרו פערי ציפיות משמעותיים בין החברים החדשים שנקלטו לאנשי הקיבוץ הוותיקים.
פערי ציפיות אלו הובילו למחלוקות רחבות במספר תחומים ביניהם זכויות הוותק ואופן המימוש שלהם ובראשן הזכויות הפנסיוניות, אופן ניהול מוסדות הקהילה, אופן מינוי בעלי תפקידים והקצאת המשאבים המשותפים. מחלוקות אלו השפיעו באופן טבעי על מרקם החיים העדין והמורכב בקיבוץ ויצרו מתחים שבאו לידי ביטוי בחיי היומיום של חברי הקיבוץ, החדשים והוותיקים.
כמגשרים וותיקים ומנוסים, אפילו אנחנו נדהמו לראות את הנרטיבים השונים שכל צד בנה לעצמו ובעיקר את הפער התפיסתי על האינטרסים שכל צד ייחס לצד השני. אם להיות יותר ספציפי הרי שהדור הוותיק התסתכל על החברים החדשים כקבוצת אופורטוניסטים המנסים לקנות לעצמם מקום מגורים זול ורק הכסף מנהל אותם בעוד החברים החדשים תופסים את עצמם כמי שבא להציל את הקיבוץ מצרות שונות, ותופסים את הוותיקים כמניפולטיביים שהתנהגו בחוסר תום לב לאורך כל תהליך הקליטה ולאחר מכן.
מטבע הדברים זהו הליך גישור רב משתתפים בו כל קבוצה הייתה צריכה לקבוע את נציגיה ולקבל לאורך התהליך את הסכמת הקבוצה להבנות הביניים ולאשר את המשך התהליך. המורכבות של שילוב חיי הקהילה השוטפים עם הקונפליקטים והמחלוקות הכלכליות יצרה מתח רב לאורך כל התהליך ודרשה תשומת לב רבה (בסוף נפגשים כל בוקר בשבילי הקיבוץ ובאירועים הקהילתיים).
יישוב הסכסוך ובניית ההסכמות היה תהליך ארוך שבו, אחרי הבנת היקפי המחלוקות, הגדרת תחומי המחלוקת במישורים השונים (כלכלי, אידאולוגי, חברתי), אנו כמגשרים, זיהינו את הקבוצות שבתוך הקבוצות ואת הקואליציות המעניינות שניתן לבנות באופן חוצה קבוצות. חשיבה יצירתית זאת איפשרה לקבוצות לנהל דיונים "נקודתיים" על נושאים שונים בהם כבר לא הייתה זהות קלאסית של הקבוצה המקורית אלא קואליציות אד-הוק לפי הנושא. תהליך זה פתח בצורה מדהימה את הדיאלוג, פירק את המשמעות של קבוצת הוותיקים והחדשים ויצר בסיס לתהליך בניית הסכמות המנטרל את הנרטיבים המרכזיים איתם הגיעו הצדדים לסכסוך.
טכניקת "הסכמות הביניים" בה השתמשנו לאורך כל התהליך סייעה במידה רבה לעגן את ההסכמות שהושגו, להניח את ההסכמות בצד ולהמשיך לדון במחלוקות שעוד נותרו מבלי לחזור כל פעם לנקודת ההתחלה.
לסיכום, הגענו לסכסוך מורכב, רב משתתפים ורב מימדים שהנרטיב של כל קבוצה עמד בסתירה מוחלטת לנרטיב של הקבוצה השנייה. פירוק הבעיה למרכיביה, זיהוי והרכבת קבוצות משנה שאינם חלק מהקבוצות המקוריות ויצירת מנגנון של הסכמות ביניים הוביל להליך חיובי עם תוצאות שישרתו את הקיבוץ שנים רבות קדימה.
המאמר מבוסס על אירועי גישור אמיתים.
הכותבים, מיכה קורמן ורמי שטיינפלד, הינם מגשרים עסקיים וקהילתיים המשלבים ניסיון עסקי וניהולי רב עם פרקטיקה גישורית עשירה ומגוונת.
מיכה ורמי מגשרים בשיטת "גישור בזוג / CO". לגישור בזוג יתרונות רבים עבור הצדדים לסכסוך. בין השאר, הצדדים מרוויחים כפליים שכן המגשרים משלבים תחומי ידע שונים, ניסיון, תפיסות, מיומנויות וסגנונות מגוונים, אשר מבטיחים מבט רחב יותר על הסכסוך הניצב בפניהם. כך גם ניהול הגישור בזוג מגביר את הגמישות המחשבתית והיצירתיות המאפשרים להגיע לפתרון מוסכם וסיום הסכסוך. בשיטה זו היכולת של הצדדים להתחבר ולתת אמון במגשרים גובר באופן משמעותי.
התקשרו לפגישת היכרות וחשיבה משותפת
רמי: 054-4694659 מיכה: 054-4248582
