מרכז הקואופרציה ליצרנות תחבורה ושירותים בע"מ מבקשים לדחות את הבקשה לשינוי התקנון של פלד קואופרטיב לעבודות מתכת בת"א בע"מ
בפני רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 523/1/11
בעניין: 1. מרכז הקואופרציה ליצרנות תחבורה ושירותים בע"מ
2. חברת העובדים
ע"י ב"כ עו"ד אבישי חלפון/עו"ד שגיב שרית
דרך מנחם בגין 23, תל אביב
ת.ד. 36090
(להלן: "המבקשות")
- נ ג ד -
1. פלד קואופרטיב לעבודות מתכת בת"א בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ראובן הלר
רח' ז'בוטינסקי 35 מגדלי התאומים 2,
רמת גן 52511
טל': 03-6136721; פקס': 03-6136019
(להלן: "המשיבה")
בפני מונחת בקשה מטעם המבקשות לדחיית הבקשה לאישור שינוי תקנון המשיבה, כפי שנעשה על ידה ביום 21.10.10. לשם קבלת הכרעה בסוגיה זו, קבעתי דיון בפני ובנוכחות הצדדים, שהתקיים ביום 1.8.11. הצדדים הופיעו, טענו טענותיהם, ולאחר שקראתי בעיון את המסמכים אשר הוגשו על ידם הגעתי לכלל החלטה בטענותיהם להלן.
רקע:
1. ביום 21.10.10 התקיימה אסיפה כללית, אצל המשיבה. סדר היום של אסיפה זו כלל תיקון מספר סעיפים בתקנון האגודה, כשחלקם נוגע למעמד חברת העובדים וזכויותיה במשיבה.
2. לאור הכתוב בתקנון המשיבה, הביע נציג המבקשות (מר איציק יואל) את התנגדותו למהלך זה וטען כי על פי הוראות התקנון, לא ניתן לבצע מהלך חד צדדי כגון זה.
3. עם זאת, למרות הבעת ההתנגדות מצד המבקשות, החליטה המשיבה באמצעות מר שמואל לניר להעביר את שינוי התקנון לאישורו של רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם").
4. לאור אי ההסכמה בין הצדדים, ביום 3.1.11 קבעתי דיון בפני ליום 21.2.11 בנוכחות הצדדים תוך מתן זכות טיעון על ידי הגשת עיקרי טיעון. מועד הדיון נדחה מספר פעמים עקב בקשות שונות של הצדדים עד למועד קיומו בפועל – 1.8.11.
טענות המבקשות:
5. המבקשות טוענות כי לא ניתן לבצע את אישור שינוי התקנון כפי שמבקשת המשיבה. ראשית, בפרק א' סעיף 4 לתקנון המשיבה נקבע כי המשיבה מסונפת לחברת העובדים ולמרכז הקואופרציה וכי לחברת העובדים זכויות הקבועות בתקנות אלו ובייחוד בחלק ו' סעיף 3.
6. כמו כן, מצטטות המבקשות את הכתוב בפרק ד' סעיף 9 לתקנון בו כתוב כי לשם שינוי תקנות יידרש רב של 4/5 מחברי האגודה וכן חברת העובדים צריכה לחתום על הבקשה לשינוי.
7. עוד טוענות המבקשות כי בהתאם לפרק ו' סעיף 3(ב) לתקנון, חברת העובדים רשאית להשתתף באסיפות הכלליות ובהצבעות ולמורשה מטעמה יהיה 5% ממספר כל הדעות של החברים הנוכחים באסיפה.
8. כמו כן, טוענות המשיבות כי במהלך ההליך התגלה כי גם המבקשת 1 הינה חברה במשיבה וזאת מכוח הסכם שנערך בשנת 1994 בין המבקשת 1 למשיבה בו נכתב כי הוכרה חברותה של המבקשת 1 במשיבה. לפיכך, טוענות המבקשות כי במשיבה יש 3 חברים – מר לניר ושתי המבקשות.
9. לכן, טוענות המבקשות כי לאור העובדה שלמשיבה באמצעות מר לניר אין את הרב הדרוש באסיפה הכללית על מנת להעביר החלטה בדבר שינוי התקנון, ולאור העובדה שחברת העובדים לא חתמה על הבקשה כנדרש בתקנון, אין המשיבה יכולה להעביר את הבקשה לשינוי התקנון לאישור הרשם, היות וההליך כולו נעשה בחוסר סמכות ומשכך בטל (VOID).
טענות המשיבה:
10. לטענת המשיבה, מנהל המשיבה מר שמואל לניר מחזיק ב 100% ממניות המשיבה והינו מורשה החתימה שלה. זאת, בין היתר, לאור העובדה כי המשיבה זכתה בפטור מהוראת סעיף 47 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה"), בדבר מספר החברים באגודה, כפי שניתן ביום 13.3.01. לפיכך, במשיבה יש חבר אחד בלבד – מר לניר ואין 3 חברים כפי הנטען על ידי המבקשות. לכן, ההחלטה בדבר שינוי התקנון שנתקבלה ביום 21.10.10 הינה כדין.
11. אומנם, כך לטענת המשיבה, בחלק א' בסעיף 4 לתקנון המשיבה כתוב כי המשיבה מסונפת לחברת העובדים ולמרכז הקואופרציה אולם הקשר המשפטי עם המבקשות אינו קיים יותר בשנים האחרונות. יתרה מזו, המשיבה לא זוכה כיום לכל השירותים שזכתה להם בעבר ממרכז הקואופרציה.
12. המשיבה טוענת לעניין ההסכם מיום 6.11.94 בין המשיבה לבין המבקשת 1 כי בהתאם להוראת סעיף 4 להסכם זה היה על המבקשת 1 לשלם סך של 1000 ₪ למשיבה עבור המניה אך זאת לא שולם ולכן ההסכם בטל. המשיבה מוכנה, אם תוכיח המבקשת 1 כי סכום זה אכן שולם, להחזיר לה את כספה בצירוף ריבית והצמדה.
13. בנושא ברית הפיקוח טוענת המשיבה כי כיום אין ברית פיקוח. רו"ח ממלא תפקיד חשוב באגודה שיתופית ולכן חייב להיות נאמן לגוף שממנה אותו. אין כל סיבה למנוע מאגודה שיתופית למנות רו"ח מיומן מקצועי ונאמן לאותו הגוף שממנה אותו ואין לכפות על המשיבה מי יבקר את פעילותה.
דיון והכרעה:
14. בבקשה שבפני, עלי להכריע בעניין אישור שינוי בתקנון המשיבה, כפי שדורשת המשיבה. לאישור זה כאמור, מתנגדות המבקשות מטעמים שונים. להלן קביעתי בנושא:
סינוף אגודות:
15. מערכת היחסים בין המבקשות לבין המשיבה הינה מערכת יחסים מוכרת בתחום האגודות השיתופיות.
בספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, אגודות שיתופיות – דין ונוהל, עמ' 103 עולה סוגיית מיון אגודות שיתופיות והקשר ביניהן. כן נאמר:
"האגודה המרכזית מוקמת כדי להקל על פעולותיהן של האגודות הראשוניות החברות בה, בין בנושא מיוחד ובין באופן כללי. היא נותנת לחבריה שירותי בוררות, בדיקת מערכת היחסים בין החברים, טיפול בתלונות, וכד'. בסוגי אגודות מסויימים האגודה המרכזית היא גם הגוף המתווה לחבריו את האידיאולוגיה, הדואג לטיפוחה בקרבם, והמקפיד על שמירת הצביון המיוחד שלהם בתחום זה. חברותה של אגודה ראשונית באגודה מרכזית מסוג זה מצביעה אפוא גם על הנטייה האידיאולוגית שלה." [אגודות שיתופיות – דין ונוהל, עמ' 104]
16. עולה כי אגודה מרכזית יכולה לסנף אליה אגודות ראשוניות, וזאת על מנת להקל על תפקודן השוטף תוך הענקת שירותים חיוניים.
17. סעיפים 4(א) ו-4(ג) בחלק א' לתקנון המשיבה קובעים את סינופה למבקשות 1 ו-2:
"4(א). האגודה מסונפת לחברת העובדים העברים השתופית הכללית בארץ-ישראל ("חברת העובדים") בע"מ, (הנקראת להלן "חברת העובדים בע"מ");".
"4(ג). האגודה מסונפת, בתור חברה, למרכז הקואופרציה למלאכה, חרושת ושרותים צבוריים, ברית פיקוח בע"מ (הנקרא להלן – "מרכז הקואופרציה");"
מרכז הקואופרציה:
19. לאחר הקביעה בדבר אי חברותה של המבקשת 1 במשיבה 1 על בסיס סינופה של המשיבה 1 אליה, נותרה הטענה בדבר חברותה של המבקשת 1 בהתאם להסכם ביניהן מיום 6.11.94.
20. ראשית, לעניין טענת המשיבה כי לא שולם הסכום הקבוע בסעיף 4 להסכם זה ומשכך ההסכם בטל – לא מצאתי בלשון ההסכם כי עצם התשלום מהווה תנאי לעמידתו של ההסכם. יתרה מזו, בדיון מיום 1.8.11 טען ב"כ המבקשות כי הסכום אכן שולם במלואו אך לא הוצגו בפני כל ראיות לכאן או לכאן. לפיכך, אני דוחה טענה זו של המשיבה לפיה אין ההסכם תקף בהסתמך על טענת אי תשלום הסכום הקבוע בהסכם.
21. עם זאת, בתקנון המשיבה לא נמצא כל אזכור או אסמכתא לדבר חברותה של המבקשת 1 במשיבה. יתרה מזו, בחלק ב' לתקנון, סעיפים 2 ו-3 קבוע מפורשות מהי הדרך לקבלה לחברות באגודה. דא עקא, אין כל ראיה לכך כי המבקשת 1 הלכה בדרך זו הקבועה בתקנון על מנת להתקבל לחברות במשיבה. למעלה מכל העניין, אציין כי הסכם זה היה צריך להיכנס כתיקון לתקנון אולם, משלא הוכנס, אין לו תוקף אלא על פי דיני החוזים. לפיכך, מדובר בסכסוך שאין בסמכותי להכריע בו.
22. אין הליך זה המקום הראוי לשם קביעת מעמד ונפקות ההסכם מיום 6.11.94 בין הצדדים. ככל שישנו סכסוך בין הצדדים, במקרה דנן, מחלוקת בדבר נפקותו של ההסכם האמור לעיל, עליו לבוא על פתרונו בהתאם להוראות סעיף 1 בחלק ו' לתקנון בדבר יישוב סכסוכים.
23. לאור האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע כי בקשת התנגדות המבקשת 1 לאישור שינוי התקנון נדחית.
חברת העובדים:
24. להלן מספר ציטוטים מתקנון המשיבה:
חלק א' סעיף 4(ב) –
"לחברת העובדים בע"מ הזכויות הקבועות בתקנות אלו, וביחוד בחלק ו' סעיף (3);"
חלק ו' סעיף 3(א) -
"חברת העובדים בע"מ תהיה חבר באגודה אולם היא לא תיהנה מזכויות החברים לפי התקנות הללו וכמו-כן היא לא תהיה חייבת לשלם מיסים, תרומות או תשלומים אחרים החלים או שיחולו על חברים, וכמו כן היא לא תהיה אחראית בעד חובות או התחייבויות אחרות של האגודה, והוראות הסעיף ב'(2) לא תוכלנה על חברת העובדים בע"מ;" (הדגשה שלי א.ז.)
25. לאור האמור לעיל, ובהעדר כל שינוי בתקנון המשיבה שאושר על ידי רשם האגודות השיתופיות, יש לראות במבקשת 2 כחברה במשיבה. אין בטענות המשיבה לפיהם הקשר המשפטי בין השתיים נותק ואיננו קיים עוד בשנים האחרונות, בכדי לפגוע במעמדה של המבקשת 2 כחברה בה.
26. לעניין שינוי התקנון:
חלק ד' סעיף 9 –
"לשם שנוי תקנות, בהתאם לתקנה מס' 4 מתקנות האגודות השיתופיות 1934, יידרש רוב של 4/5 של חברי האגודה;
גם חברת העובדים בע"מ צריכה לחתום על הבקשה לשנוי התקנות;"
חלק ה' סעיף 1(י) –
"לכל חבר תהיה זכות דעה אחת ושום חבר לא יהיה רשאי למסור לאחר;
לחברת העובדים בע"מ 5% דעות ממספר כל הדעות של החברים הנוכחים באסיפה הכללית;"
חלק ו' סעיף 3(ב) –
"חברת העובדים בע"מ תהיה רשאית ע"י ב"כ מורשה להשתתף באספות הכלליות של האגודה ובהצבעות יהיה למורשה כזה 5% ממספר כל הדעות של החברים הנוכחים באספה הכללית".
חלק ו' סעיף 3(ה) –
"אם באספה הכללית לפחות 25% מהחברים הנוכחים או ב"כ חברת העובדים בע"מ, יהיו או יהיה בדעה שההצעה העומדת לפני האספה מתנגדת לעיקרים הכללים של הקואופרציה העובדת בארץ-ישראל או לתקנות חברת העובדים בע"מ או שיש בה משום פגיעה, או נזק, או סכנה, לקיום האגודה או בהנהלת עסקיה, הם או הוא רשאים לדרוש שההצעה תעבור להכרעת בוררות..." (הדגשה שלי, א.ז.)
27. לאור האמור לעיל, עולה כי חברת העובדים הינה חברה במשיבה. אפילו תתקבל הטענה בדבר חברותה המוגבלת וזכויותיה המוגבלות של חברת העובדים במשיבה – האם ייתכן כי הגבלות אלה נופלות על הזכות להתנגד לשינוי בתקנון האגודה? קל וחומר שעה ששינוים אלה מחלישים או אף מוצאים את חברת העובדים מהמשיבה כליל? הרי שאז מעמדה של חברת העובדים הינו חסר כל בסיס, שעה שבכל עת יהא ניתן להוציאה מחברות באגודה ולנטרל כליל את השפעתה הקבועה בתקנון. דבר זה סותר כל הגיון ואין לי אלא לדחות טענה זו. בנוסף, היות וחברת העובדים לא נתנה את הסכמתה לשינוי התקנון הרי שהדבר עומד בסתירה לכתוב בסעיף 9 לחלק ד' המתנה שינוי כזה בחתימתה של חברת העובדים.
28. יתרה מזו, לאור האמור בחלק ה' סעיף 1(י) ובחלק ו' סעיף 3(ב) לתקנון המשיבה, אין לי אלא לדחות את טענת המשיבה לפיה מר שמואל לניר הינו בעל 100% מניות, אלא, התמונה העולה היא כי במשיבה ישנם 2 חברים – מר לניר וחברת העובדים. כמו כן, אינני מקבל את טענת המשיבה לפיה עצם קבלת הפטור מסעיף 47 לפקודה מעיד על כך שבמשיבה ישנו חבר אחד בעל 100% ממניותיה. לפיכך, אין המשיבה יכולה להעביר את שינוי התקנון כפי שסברה שביכולתה לעשות כן.
29. למעלה מכל העניין אציין את סעיף 2(ה) חלק ו' לתקנון הקובע מפורשות כי בכוחו של ב"כ חברת העובדים להתנגד להצעה העולה באסיפה הכללית אם הוא סבור כי הצעה זו מנוגדת לעיקרי הקואופרציה או לתקנות חברת העובדים. משעה שסבר כך ב"כ חברת העובדים, הרי שהוא רשאי לדרוש שההצעה תעבור להכרעת בוררות.
30. לפיכך, לאור מכלול הראיות כפי שהוצגו בהחלטה זו, אני קובע כי חברת העובדים חברה במשיבה, בעלת זכות להתנגד לבקשה לאישור שינוי התקנון, וללא הסכמתה לא ניתן לבצע שינוי תקנון. לאור זאת, בקשתה של חברת העובדים לדחות את אישור שינוי התקנון מתקבלת.
ברית פיקוח:
31. המשיבה העלתה טענה בדבר הלקונה שנוצרה שעה שאין יותר ברית פיקוח קיימת ומשכך, מצב הדברים בנושא הפיקוח אינו כשורה.
32. בנושא זה אוסיף כי התקנות (ובמקרה דנן – תקנה 4(ג) בחלק א' לתקנון המשיבה, העוסק בסינופה לברית הפיקוח) לפיהן מי שמבוקר בברית פיקוח חייב להמשיך להיות מבוקר הלאה בברית פיקוח הינן בעיתיות ונראה כי הגיעה השעה לדון בצורך המשך קיומן. כיום, בנסיבות הקיימות, נראה כי אין כל סיבה ממשית לכפות על מבוקר מי יבקר אותו. יתרה מזו, בחוק רואי החשבון והתקנות קיימת חובת אי תלות בין המבוקר והמבקר. לכן, אין זה ראוי להגביל את חופש התאגיד לבחור את רואה החשבון. אומנם, גם על פי סעיף 4(א)(8) ניתן לראות כי קיימת העדפה לפיקוח על ידי ברית פיקוח וזאת לאור העובדה שבמקרה זה אין צורך באישור מחודש באסיפה הכללית השנתית אולם אין בכך ליצור מניעה משינוי הגוף המבקר, במידה והאגודה רוצה בכך. דרך המלך לפתור את הסוגיה הינה לבצע שינוי תקנון בנושא כדין, בהתאם לרצון הצדדים. במידה ותקום למהלך זה התנגדות, אזי אם תרצה המשיבה להשתחרר מכבלים אלו בנושא ברית הפיקוח, יהיה עליה לפנות ולנמק מהן הסיבות לכך. בהתאם לזאת, אזמן לדיון את הצדדים, בהם חברת העובדים וברית הפיקוח ואקבל החלטה בנושא.
סוף דבר:
33. המבקשת 1 – לאור התשתית העובדתית והראייתית בהליך זה, נמצא כי המבקשת 1 אינה חברה במשיבה, ולכן, לא עומדת לה הזכות להתנגד לשינוי בתקנון המשיבה. התנגדותה לאישור שינוי התקנון נדחית.
המבקשת 2 – לאור העובדה כי המבקשת 2 הינה חברה במשיבה, עומדות לה הזכויות כחברה על פי התקנון וביניהן, הזכות להתנגד לשינוי התקנון כפי הכתוב בחלק ד' סעיף 9 לתקנון המשיבה. לפיכך, התנגדותה לאישור שינוי התקנון מתקבלת.
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לדחיית אישור שינוי תקנון המשיבה מן הטעם שהמבקשת 2 – חברת העובדים, כחברה במשיבה ובעלת זכויות בה מתנגדת למהלך זה בהסתמך על זכותה לעשות כן בתקנון.
34. אני מורה בזאת על המשיבה לשלם הוצאות בסך של 750 ₪ למבקשת 2 בצרוף מע"מ כדין תוך 30 יום ממועד מתן החלטתי זו. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום החלטתי זו ועד לתשלומם בפועל למבקשת.
|
ניתן היום, 14/8/2011, י"ד באב התשע"א, המזכירות תעביר החלטתי לצדדים. |
אורי זליגמן, עו"ד רשם האגודות השיתופיות |
