סכסוך בין שכנים בקיבוץ מזרע הוביל לצו למניעת הטרדה
הרקע
אילן וישראל הם שכנים הגרים בקיבוץ מזרע. השניים מסוכסכים מזה שנים רבות, וכעת מבקש אילן צו למניעת הטרדה מאיימת.
דיון והכרעה
בפנינו בקשתו של אילן למתן צו למניעת הטרדה מאיימת כנגד ישראל. לטענתו של אילן, ישראל מבצע עבודה בנגרייה בביתו, אשר גורמת למפגע רעש ואבק לשכנים, ביניהם ישראל. כן טוען ששאר השכנים לא מגישים תלונה משום איומיו של ישראל לשרוף את בתיהם.
מוסיף אילן, שלאחר בקשותיו מישראל לסגור את הנגרייה, השיב לו ישראל באיומי רצח. כמו כן מייחס אילן לישראל ונדליזם שבוצע ברכבו. לטענתו הוונדליזם נעשה בסמוך לכך שאמר לו שידאג לסגור את הנגרייה, והדבר מצביע על כך שהנזק נעשה ע"י ישראל. בנוסף טען אילן לשימוש בכינויי גנאי מצד ישראל בכל פעם שהם נפגשים בחניה.
בעקבות מקרים אלו, החל אילן לקרוא לישראל "חולה נפש" ואילו ישראל נהג במספר הזדמנויות באלימות ואיומים ברצח.
טענה נוספת היא שישראל ניסה במספר הזדמנויות לחסום את דרכו באמצעות קולנועית, באופן שמסכן את חייו של אילן.
מנגד טוען ישראל, שזהו סכסוך ארוך שנים ביניהם, שתחילתו בהחלפתו את אילן במפעל בקיבוץ, ושמאז אילן מנסה לפגוע בו. עוד טוען ישראל כי אילן מסוכסך עם חברים רבים בקיבוץ, נוהג להטריד בעלי תפקידים ולהפיץ דברי שקר נגדו ונגד אחרים. כך למשל, ייחס לו אילן מעשים והליכים פלילים, ביודעו שאינם נכונים, כמו כן לטענתו פרסם אילן האשמות בדוא"ל ובלוח המודעות, תוך שימוש במילות גנאי פוגעניות נגד ישראל.
ישראל מסר כי עבודתו בנגרייה מתבצעת בהתנדבות מלאה עבור קשישים, שעיקר העבודות מתבצעות בנגריית חובבים בקיבוץ ורק עבודות קטנות, עם כלים קטנים שאינם מקימים רעש חזק, מתבצעות בנגרייה הביתית וגם זאת שלא בשעות המנוחה.
בפיו של אילן שתי בקשות לצו מניעת הטרדה מאיימת. האחת, מתייחסת לרעש הטורדני, והשנייה לאלימות מילולית, אשר הגיעה כדי איומים ממש וכן לאלימות עלפי רכוש המבקש- הטענה לגבי הרכב.
לתמיכה בגרסתו הציג אילן סרטון המראה, ובעיקר משמיע, שהמשיב מבצע עבודות נגרות תוך שימוש בכלי המעלה רעש ניכר. כאמור, ישראל לא הכחיש את דבר ביצוע העבודות, אלא טען שאינן רועשות מאוד ואינן מתבצעות בשעות המנוחה. מנהלת הקהילה אישרה את דבריו של ישראל, כי אלו עבודות בהתנדבות, שמרביתן בנגריית החובבים וחלקן בבית בשעות המותרות.
ביהמ"ש לא מצא עיגון לטענה כי שכנים נוספים חוששים להתלונן על אף סבלם. להיפך, מנהלת הקהילה ציינה שהשכנה עליה דיבר אילן אינה חוששת וביקשה שלא להיות מעורבת.
ביהמ"ש קבע שבנסיבות אלו, תוך שים לב שהרעש לא יבוצע בשעות המנוחה, אין לתת צו כלשהו בעניין זה.
הטענה הנוספת של אילן נוגעת כאמור לאלימות המילולית לה טוען והאיומים ברצח, שהחלו לאחר הבהרתו של אילן לישראל שיביא לסגירת הנגרייה שלו. האלימות, כך טען, הגיעה עד כדי ונדליזם לרכב ואף חסימת הכביש בפניו.
ביהמ"ש קבע כי לא נמצא חיזוק בראיות לגבי הוונדליזם לרכב- ישנן רק תמונות הנזק עצמו ותחושתו האישית של אילן. אין בכך די כדי להסיק שזה אכן מעשה ידו של ישראל. התלונה נסגרה ללא הגשת כתב אישום.
ישראל הכחיש שאיים על אילן. ביהמ"ש קבע שגם אם לא היו איומים, חסימת הרכב, שלא מאפשרת מעבר, הינה מעשה מסוכן ואלים כשלעצמו, הראוי לכל גנאי. החסימה הוכחה ע"י תמונות והודאה בפרוטוקול.
מעבר לכך, ישנן עדויות מנגד שאילן בעצמו אמר דברים קשים, תוך שימוש במילות גנאי, ואף פרסמם בלוח המודעות. דברים אלו הוצגו בפני ביהמ"ש, וכן אושרו ע"י מנהלת הקהילה, שאף ציינה שאילן בעצמו מחנה את רכבו בסמוך למכוניות כדי להפריע. בנוסף, הוצג פרוטוקול ישיבת הנהלת הקיבוץ, ממנו עולה שאילן פוגע בחברים ובמרקם החברתי בקיבוץ. ישראל החתים 60 חברי קיבוץ על עצומה לטיפול בהתנהגותו של אילן.
אילן אישר שהשתמש במילות גנאי בפרסומים שונים, ופרסם שהליכים אזרחים אזרחיים ופלילים מתנהלים נגד ישראל, אף שזה לא מדויק.
הובהר שסגנונן של התבטאויות אלו פוגעני, בוטה וראוי לגינוי. עם זאת, ביהמ"ש מצין כי אין בכך עמדה לגבי היות האמירות לשון הרע, וקביעה כזו שמורה לערכאה בפניה ענין זה צפוי להתברר.
סיכום
לאור כל המפורט, הורה בית המשפט על צו הדדי לתקופה של חודש, בגדרו נאסר על הצדדים להטריד זה את זה, לאיים זה על זה או לפגוע זה בפרטיותו של זה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן ב- כ"א שבט תשע"ו, 31 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.
