משיכת ההחלטה התקולה או הודעה על בטלותה

התייחסות לתגובת הקיבוץ

1. פניית ב"כ האגודה: 

1. ב"כ האגודה הפנה בקשה לעו"ד שפע אלדר בה הוא מלין על תקלות שנפלו בקבלת ההחלטה בהשגה על פסק הבוררות שנתן כב' הבורר, עו"ד בועז נאור.  בין היתר טוען ב"כ האגודה, כי ההחלטה ניתנה תוך התעלמות מעמדת הקיבוץ, וכן מבלי לקיים דיון בהשגה.
2. הבקשה מוסיפה, כי ההתעלמות מעמדת הקיבוץ מקורה בתקלה במשרד הרשמת שהתעלמה מבקשת ב"כ הקיבוץ למתן אורכה להגשת תגובת האגודה. העניין הוא עניין רב חשיבות

והבוררות הנה בעלת משמעות אסטרטגית אדירת מימדים ..... ולא יעלה על הדעת שבסופו של דבר תתקבל בו החלטה הרת גורל ... מבלי שעמדתו של הקיבוץ נשמעה - לא בתשובה בכתב, ולא בהתייחסות בעל פה בדיון".

3. תקלה נוספת שקדמה לתקלה זו הייתה בכך ש -

"ההחלטה המקורית לפיה על הקיבוץ להגיש תגובה להשגה, אלא שכעולה מההחלטה מיום 24.1.22, החלטה זו הועברהלמר ..., עו"ד או מתמחה ממשרדו של ב"כ המשיג, אשר עו"ד רמזי חוראני הסיק בטעות כי המדובר במתמחה ממשרדנו ..."

4. עוד מוסיף ב"כ האגודה, כי באי כוח הקיבוץ היו בטוחים שהתיק ממתין לדיון בפניי כאמור -

"נדהמנו אתמול לראות את ההחלטה הסופית, כביכול, שהתקבלה בתיק (החלטתו של עוה"ד חוראני ממשרדכם) וללא דיון. ונדהמנו אף יותר לקרוא כי זו התקבלה בהתעלמות מתגובת הקיבוץ להשגה, אף כי התגובה תויקה בתיק והונחה בפני עו"ד חוראני, בנימוק כי היא הוגשה באיחור - ומבלי שהתבקשה ארכה להגשתה באיחור".

5. ב"כ האגודה מדגיש, כי מעת הגשת ההשגה לא התקבלה במשרדו כל דרישה להגשת תגובה, והדרישה להגשת תגובה להשגה נשלחה דווקא למתמחה או לעו"ד ממשרד ב"כ המשיג.
6.  

בשל עומס משרדי חריג נאלצנו לבקש אורכה נוספת של כ- 10 ימים להגשת התגובה וזאת עד ליום 07/12/2021".

6. עוד טוען ב"כ הקיבוץ, כי ב"כ המשיג היה מכותב למייל בו התבקשה האורכה. אילו היה מתנגד לבקשה מן הסתם היה מעלה התנגדות[1] כזו. זוהי בקשה פרוצידורלית ולכן הניח הוא, כי הבקשה תטופל על ידי. בשיחה עם שירן ממשרד הרשמת הוא הבין "שזה בטיפול, ובכל מקרה אין צורך לדאוג".
7. ב"כ האגודה קרא

"בתדהמה חלק זה מהחלטתו של עו"הד חוראני, ממנה עולה כי בחר להתעלם מהתגובה שהוגשה, תוך כדי שהוא רואה תמונה שגויה בבסיסה - הן לעניין המצאת הדרישה הראשונית למתן תגובה...והן לעניין אי הגשת בקשה להארכת מועד ע"י הקיבוץ".

8. לבסוף טוען ב"כ האגודה כי 

"...משהונחה בפניו תגובה של הקיבוץ, גם אם זו הייתה מוגשת באיחור (שלא היה בפועל כאמור) היה על כב' עוזר הרשמת לבחון אותה ולהתייחס אליה כחלק מהתיק העומד להכרעתו".

9. בפי ב"כ האגודה עוד טענה והיא ש -

"החלטה המתעלמת מתגובת הקיבוץ במופגן, הינה חריגה בוטה מכללי הצדק הטבעי. כך בכלל, ובפרט כשקיבל החלטה ללא דיון וללא שמיעת הצדדים".

10. השורה האחרונה שכתב ב"כ הקיבוץ היא :

"איננו מתייחסים לתוכן ההחלטה, אלא לנסיבות קבלתה כאמור, שבבסיסן תקלות אצלכם, ופגיעה גסה בכללי הצדק הטבעי".

1. תגובת ב"כ המשיג:

11. מאחר והפנייה מלינה על פגמים בעיקר פרוצידורליים שדבקו בהתנהלות משרד הרשמת והח"מ, לא ראיתי לנכון לקבל את תגובת ב"כ המשיג. אכריע בבקשה על פי האמור בה, ובהסתמך על החומר שבפניי.
12. על אף האמור בסעיף 10 לעיל, מה היה מבוקשו של ב"כ הקיבוץ? בסיפא של הבקשה הוא כותב:

"נבקש לפעול לתיקון מהיר ומתחייב בדרך זו:

-משיכת ההחלטה התקולה או הודעה על בטלותה;

-התייחסות לתגובת הקיבוץ;

-קיום דיון בהשתתפות הצדדים;

- קבלת החלטה מסודרת.

1. דיון והכרעה:

13. ביום 17/11/2021 נשלחה הודעה לבאי כוח הקיבוץ, לב"כ המשיג  ולמר ..., להגשת תגובת הקיבוץ "להשגה עד ליום 27.11.2021, ולא יאוחר מיום זה" (הדגש במקור). ההודעה נשלחה על ידי עו"ד אלדד שפע רכזת מחלקת הבוררויות במשרד הרשמת. בין יתר המכותבים במייל זה היו גם עו"ד .... וגם עורך דין .... אין ספק, כי המייל: .... הנו המייל של עורך דין ...., ב"כ המשיג, מר רמי סמוחה, בעוד שהמייל ....הנו המייל של עו"ד ..... מר ... הנו אחד משני עורכי הדין המייצגים את האגודה.
14. אמת, גם מר .... אף הוא כותב למייל זה, אלא שהסתבר כי הוא מתמחה במשרד ב"כ מר סמוחה, עו"ד ..., ואינו מועסק במשרד ..., ב"כ האגודה. מטבע הדברים ענה מר .... לעו"ד שפע, כי אין הוא מבין את פשר הפנייה אליו וזאת כמופיע במייל מיום 08/11/2021.
15. אמת גם, שעורך דין .... ממשרד באי כוח הקיבוץ שלח בקשה ביום 25/11/2021 בה ביקש אורכה להגשת התגובה להשגת מר סמוחה עד ליום 07/12/2021. למייל זה כותבו הן ב"כ סמוחה, עו"ד ..., והן המייצג הנוסף של הקיבוץ, קרי עו"ד ...בעצמו. ראה המייל מיום 25/11/2021. מכאן חובה להסיק כי הן עורך דין ... והן עורך דין ..., באי כוח הקיבוץ, ידעו כי קיימת החלטה של רכזת מחלקת הבוררויות כי יש להגיש תגובה עד ליום 27/11/2021. לא רק זאת, אלא שבמייל של עו"ד אלדר צויין מפורשות ובמודגש : "ולא יאוחר מיום זה".
16. באי כוח הקיבוץ מודים בבקשה זו, כי הם קבלו את ההחלטה להגשת תגובה עוד באותו יום קרי 17/11/2021. והנה בבקשה מיום 25/11/2021 לא צויינה ולו מילה אחת[2] מדוע הבקשה מוגשת בחלוף 8 ימים מקבלת ההחלטה וביום התשיעי למועד שקצב משרד הרשמת. לעניין ההשתהות בהגשת הבקשה במסגרת המועד הקובע, ראה ציטוט מפסק הדין ענבתאווי בסעיף 30 להלן.
17. באי כוח המבקשים מצטדקים בכך שפנו אחר כך מספר פעמים לגברת שירן כהן (או עו"ד שפע אלדר) והבינו שהכל יהיה בסדר או "זה בטיפול, ובכל מקרה אין צורך לדאוג". עם כל הכבוד, אין הגברת שירן כהן היא הכתובת למתן אורכות. ההחלטה להגיש תגובה עד 27/11/2021 הייתה שרירה וקיימת ביום שהוגשה הבקשה ביום 25/11/2021. בידי האגודה או באי כוחה לא היתה כל החלטה אחרת המאריכה את המועד מטעם מי שאמור לשמוע את ההשגה או מטעם עורכת דין אלדר.
18. אני מוכן להבין את העומס שנופל לעיתים על באי כוח הצדדים, אבל אין להשלים עם הכתבת לוחות הזמנים של צד על ערכאת הדיון. ב"כ האגודה מצטדק בכך שב"כ המשיג כותב למייל לפיו התבקשה אורכה עד ליום07/12/2021, ואילו רצה להתנגד יכול היה לעשות כך עת קיבל את המייל של ב"כ האגודה.
19. ב"כ האגודה ככל הנראה לא היה מודע לפניות החוזרות ונשנות של ב"כ המשיג כן לקיים דיון, או לתת החלטה בהשגה בהיעדר תגובה של האגודה. ראה הודעות מר ... מימי 8/11/2021 ו- 15/11/2025. בראשונה הוא כתב בין היתר :

"אינני מצליח להבין מה המייל שקיבלתי בעניין מתן תגובה עד 23/11/21. בשל העבודה (כך במקור ר.ח.) שמדובר בהשגה שהוגשה ביום 20.10.2021. על הכללים ועל פי ההחלטה שכבר ניתנה בתיק, היה על עו"ד ... להגיש את תגובתו ביום 4.11.21 שעבר מועדו לפני 4 ימים. מכוח הנסיבות ומכוח אי – תגובתו של עו"ד ... במועד שצויין יש לקבל החלטה לבקשה ללא תגובה".

20. מנגד שב מר ...ן ופנה לרשמת בזו הלשון:

"לרשם האגודת השיתופיות שלום. אני פונה בזאת לאחר שבוע ימים בו פניתי אליכם עקב הודעה ששלחתם ועדיין לא קיבלתי מענה".

 

21. אני מוכן לקבל את ההצהרה של באי כוח האגודה כי הם לא קיבלו את הפניה של האגף להגשת תגובה להשגה עד ליום 23.11.21 (שנשלחה במייל מיום 8 בנובמבר 2021) . בשל כך הודיעה עו"ד שפע לצדדים כי על האגודה להגיש תגובה להשגה עד ליום 27.11.2021. ההחלטה של עו"ד שפע מחייבת גם אותי. את זאת אני כותב על אף שלא מצאתי התייחסות לכתובת המייל ... שצויין באותו מייל משרד הרשמת מיום 08/11/2021 ולא נאמר כי אין זו הכתובת של עו"ד ....
22. יש רושם, כי לכאורה, ב"כ האגודה אינו נותן משקל גם לזמן הפנוי (יותר נכון היעדר הזמן הפנוי) של הרשמת או מי מעוזריה וללוחות הזמן הצפופים ביותר שלו, ובחר להכתיב את לוחות הזמן שלו על כולם[3].
23. אמרו כבר כי המשאב של הזמן השיפוטי הנו משאב של כולם, ואין צד יכול לנכסו לעצמו במנותק מכוח האדם המצומצם העומד לרשות כל הצדדים. אומנם אמרות אלו נאמרו בהקשר של בתי המשפט, אך לרוב דנים עוזרי הרשמת בנושאים מנהליים ובהליכים משפטיים או מעין משפטיים. הם עמוסים כמו כל מייצג של בעל דין (אם לא יותר) ואין הם רשאים להיגרר אחרי שאיפות צד.
24. עוד היבט בענייני מועדים: כידוע פקודת האגודות השיתופיות, להלן: גם הפקודה, הנה דבר חקיקה מנדטורי שחוקק בשנת 1933. חרף השינויים הרדיקאליים שהתחדשו בחקיקה הישראלית, ובדגש על סוגיית המועדים, כך שתינתן זכות טיעון סבירה לכל צד, לא ראה המחוקק לשנות את המועד להגשת השגות, שהנו 10 ימים בלבד. גם אם אתעלם מחלוף הזמן מאז הגשת ההשגה באוקטובר 2021 ומבלי להטיל את האשמה על אף צד, ואף בהנחה כי אתחיל את מירוץ הזמן מיום 17/11/2021 הרי עמדו לרשות האגודה 10 ימים להגשת ההשגה. ראה סעיף 52(4)(ב) לפקודת האגודות הישיתופיות.
25. נשאלת השאלה, אם עורכי דין מנוסים בתחום המקבלים לטיפולם סוגיה של השגה על פסק בוררות, שאמורים להגישה בפרק זמן של 10 ימים ומגישים בקשה למתן אורכה ביום השמיני בלבד, פועלים הם באופן סביר? ואם לא יקבלו באופן מפורש היתר להגיש את התגובה כבקשתם, האם אין הם חייבים להותיר מרווח זמן (רזרבי) כדי להגיש את התגובה למקרה שאין הם נענים חיובית מסיבה זו או אחרת? האם אין בכך משום לקיחת סיכון בלתי מחושב?
26. אין הטיפול בנושא הוא טיפול רק בפן הפרוצדורלי כעמדת ב"כ המבקשים. אין אתה יכול להתייחס לציפייה של הארכת מועד כמובן מאליו במנותק מהסביבה החקיקתית העומדת בפני ערכאת הדיון, ובוודאי לא במנותק מעמדת הצדדים האחרים. אמת, פניות המתמחה מר ... מימי 08/11/2021 ו- 14/11/2021 [4] לא הועברו למשרד ב"כ האגודה, אך יש בהם כדי ללמד, כי יש להניח שב"כ המשיג היה מתנגד לאורכה. אין הדברים מצויינים כדי לתת נפקות לעמדת ב"כ המשיג בנקודה זו, אלא רק כדי להראות שהטענה שהעתק הבקשה להארכת מועד להגשת תשובה להשגה נשלחה לב"כ המשיג, וכי אילו רצה הוא להתנגד- היה עושה כך, אינה מבוססת. הא ראיה שההנחה של ב"כ האגודה אינה נקייה מספקות. סיבה נוספת למסקנה זו הנה אותה בקשה של ב"כ המשיג להאריך את המועד להגשת תגובה לתגובת האגודה. גם לפניה זו לא התייחסתי מהסיבה הפשוטה - שלא קיבלתי את תגובת האגודה. באין היתר לתגובה בוודאי שאין לקבל תשובה לתגובה שלא התקבלה!!!  פשוט לא היה למה להגיב.

1. האם הייתה פגיעה גסה בכללי הצדק הטבעי?

27. דווקא בסעיף הראשון בפרק "דיון והכרעה" התייחסתי לנושא פסילת התגובה של האגודה. התייחסתי לתגובת מר ... ממנה אנו רואים היום כי אין הוא המתמחה של ב"כ האגודה אלא של ב"כ המשיג דווקא. משהתגלתה הטעות על ידי רכזת מחלקת הבוררויות, היא תיקנה ונתנה הוראה להגיש את התגובה להשגה עד ליום 27.11.2021 כשהיא כותבת במילים מודגשות "ולא יאוחר מיום זה". כאן המקום להסיר ספק, כי עצם האמירה בהחלטה כי מר ... הנו כנראה מתמחה או עו"ד במשרד ב"כ האגודה, אינה מעלה ואינה מורידה. הסיבה לכך הנה קבלת המייל על ידי עו"ד ... וההודאה כי מייל זה אכן התקבל במשרד ב"כ האגודה. ראה המייל מיום 17/11/2021.
28. גם אם נתעלם מכל מה שקדם להחלטה זו של עוזרת הרשם, הרי ביום 17/11/2021 ידעו באי כוח האגודה כי עליהם להגיש תגובה להשגה בפרק זמן של 10 ימים. המועד הקבוע להגשת השגות על החלטות בוררים ופסקי הבוררות הנו 10 ימים כאמור לעיל. ראו נא את סעיף 52(4)(ב) לפקודה והן תקנה 19(א) לתקנות האגודת השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972, להלן: תקנות האגודת השיתופיות (בוררת). אם כך זהו הכלל ובד' אמות הוראות אלו חובה לפעול. אמת הוראות אלו אינן עולות בקנה אחד עם עקרון הגישה לערכאות במובנו בימים אלה, וככל שיש סיבה מוצדקת על פי הפסיקה לא יהסס הרשם או עוזריו להאריך את המועד. סיבות כאלו למשל הן מחלת עו"ד, אבלות חס וחלילה ,שירות מילואים, ועוד. עומס אינו בהכרח דוגמא מובהקת לקבלת בקשה להארכת מועד, כדבר שבשגרה, או לראות בה רק כעניין "פרוצידוראלי שגרתי" בלבד.
29. ארחיב לעניין הארכת מועדים: על פי הדין הכללי הוכרו טעמים מיוחדים בדרך כלל כטעמים שאינם קשורים בבעלי הדין עצמם או אף באי כוחם. טעמים כאלה הם  מוות או מחלה (ואף לנימוקים אלה היו חריגים) או שהתרחשו אירועים שאינם צפויים מראש ולא ניתן היה להיערך לקראתם מבעוד מועד. ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' אחת עשרה עמ' 395 עד 400, להלן: גורן. ראה גם זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית עמ' 883-896, להלן: זוסמן.
30. מהכללים המנחים בסוגייה זו חשוב לציין כי-

"בקשה להארכת מועד יש להגיש ללא שיהוי, עוד לפני תום המועד או בסמוך ככל האפשר לפקיעתו. מחובתו של עורך הדין לדאוג להגשת הבקשה להארכת מועד כשהוא נוכח לדעת שלא יהיה מסוגל לעמוד במועד שהוקצב, או בסמוך ככל האפשר לאחר חלוף המועד".

ראה ע"א 725/21 ענבתאווי נ' חסון, פ"ד לו(4) 663. במקרה זה פעלו באי כוח האגודה בדיוק בניגוד לקביעות אלו. (ראה גם סעיף 16 לעיל). הם נדרשו להגיש תגובה עד ליום 27/11/2021, אך הגישו בקשה להארכת מועד ביום 25/11/2011, דהיינו לקראת סוף התקופה שנקבעה.

31. פגיעה בכללי הצדק הטבעי הייתה נקבעת, אולי,[5] אילו פעלתי מכוח תקנות 41(3) ו/או (4), לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 דהיינו: אילו מחקתי את הגנת האגודה והייתי נותן החלטה קצרה לקבלת ההשגה בהעדר עמדה כלשהי או תשובה. אפשרות נוספת הייתה לפעול על פי תקנה 42 לתקנות ככל שהייתי קובע כי יש לדחות את כתבי בית דין של האגדה. הכל יסכימו כי לא הלכתי בדרך זו.
32. אילולא היה בפניי כל התיק של כב' הבורר, [מכוח תקנה 21 לתקנות האגודת השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972] פרוטוקול הדיונים שהיו בפני הבורר, התביעה, התגובה או ההגנה, החלטת כב' בית המשפט המחוזי וכל הנספחים, הייתי מוצא דרך לפיצוי הצד השני ומתיר הגשת עמדת האגודה. אלא שאין זה המצב.
33. כאמור התחלתי את פרק "הדיון והכרעה" בהתייחסות לנקודה זו. כתבתי בסעיף 21 להחלטתי ומודגש בקו:

"יחד עם זאת, וכדי שלא לקפח את האגודה מעבר לנדרש, אתייחס לעמדת האגודה כפי שקיבלה ביטוי במסמכים שהיו בפני כב' הבורר, לרבות סיכומי האגודה".

34. כתבתי: "מעבר לנדרש", כדי שלא תהיה חס וחלילה פגיעה בלתי מידתית בצד להליך, כשיש אפשרות להסתמך על עמדתו בהליך הקודם, שהוא מושא ההשגה, וזאת בניגוד לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. זה בדיוק מה שעשיתי.
35. מעבר לכל אלה, כללי הצדק הטבעי אינם פועלים בצורה חד סטרית ולכיוון אחד. כללי הצדק הטבעי משמעותם היא גם עשיית צדק פרוצידורלי וגם מהותי עם הצד האחר או צדדים נוספים הפונים לקבלת שירות מטעם הרשמת או עוזריה. הסתמכות על עמדת האגודה בדיון בפני הבורר במקום מתן החלטה (בהיעדר כל תגובה) לאמץ את עמדת המישג, היא במובן מסויים אי עשיית צדק עם המשיג. על אף זאת ומפני שהתייחסתי לכל טענה אפשרית של הצדדים לא ראיתי לנכון ללכת בנתיב זה. כללי הצדק הטבעי הם גם מילוי הוראות שניתנו לצד ולפעול על פיהן כל עוד אין החלטה המקבלת את בקשת הצד לדיון. בוודאי שאין כללי הצדק הטבעי הם ביסוס להכתבת לוחות הזמנים של בעל דין או בא כוחו, רק מפני שהוא לחוץ בעומס עבודה במשרדו.

1. היבט נוסף לפגיעה בכללי הצדק הטבעי- הסתמכות על החומר בפני הבורר:

36. כמאור בהחלטתי, חרף אי הגשת תגובה להשגה במועד, לא ביטלתי את עמדת או הגנת האגודה כליל בהחלטה קצרה ועל פי תקנות סדרי הדין משנת 2018 (או בתקנות הקודמות שאינן יותר בתוקף).
37. כדי להישאר בתחום המידתיות, עברתי על כל תג ופסיק שהיה בפני הבורר המכיל כמובן גם את עמדת האגודה. שיקוף עדכני להחלטתי מגלה כי התייחסתי לחקירה הנגדית של המשיג על ידי ב"כ האגודה או הפניה לסיכומים של האגודה בפני הבורר. מניין הפעמים שפניתי לנקודות אלו הוא 19 פעמים.[6]
38. עברתי ביסודיות, גם על התגובה של ב"כ האגודה, אותה תגובה שלא קיבלתי בהחלטתי מושא הבקשה. השוויתי לחומר ששימש אותי בהחלטתי, עברתי על החלטתי שוב, ולא ראיתי כי פספסתי ולו נימוק ענייני ורלוונטי אחד המוסיף לחומר ששימש את הליבה של החלטת כב' הבורר או החלטתי. לא ראיתי בתגובה שסורבה ולו נימוק אחד שיכול היה לשנות את החלטתי. הפיתרון שאימצתי בסעיף 101 להחלטתי אינו קשור למה שיש בתגובה הנ"ל. גם היום אינני רואה הצדקה לפיה הייתי משנה אימוץ זה, אף בהתחשב בתגובת האגודה. לצדדים כמובן הזכות לפעול על פי הבנתם.

1. האם עומס עבודה הוא סיבה מספקת להארכת מועד?

39. הכלל הוא שעומס כשלעצמו אינו סיבה מספקת להארכת מועדים.

"...כלל אין בטענות שעניינן עומס עבודה, החלפת ייצוג או היקף פסק הדין מושא הערעור כדי להוות כשלעצמן טעם מיוחד להארכת מועד".

• •  
  •  

40. האמת היא שהן תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 והן התקנות החדשות משנת 2018 נתנו את דעתן להארכת מועד למקרה שמדובר במועד שנקבע בחיקוק. תקנה 508 לתקנות הישנות התייחסה להארכת מועד במקרה כזה וקבעה כי רק מטעמים מיוחדים שיצויינו ניתן להאריך את המועד והכל על פי שיקול דעת בית המשפט. כאמור הפסיקה קובעת כי עומס עבודה בדרך כלל אינו נימוק מצדיק את ההארכה וממילא אינו נופל, איפוא, במסגרת הצידוק להארכה לפי התקנה הישנה. עיקרון זה קיבל ביטוי גם בתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

1. חשיבות העניין כפקטור לקיום דיון מיוחד:

41. שני הצדדים מצדדים בחשיבות העניין ואפשרויות ההשפעה הרוחבית להתייחסות מיוחדת להליך בהשגה. אין לטעמי חשש כאמור ועל כך אכתוב בהמשך.

1. תפסית המשיג את חשיבות העניין והנפקות הפרקטית לחשיבות זו:

42. אני מפנה לבקשת ב"כ המשיג עוד בפניה הראשונה שלו לרשמת מיום 12/12/2018. בסעיף 5 לפנייה האמורה צויין:

"לאור המהות העקרונית (הדגש בקו במקור. ר.ח.) של המחלוקת, ומאחר שההכרעה במחלוקת זו רלוונטית וצפויה להשפיע על יישום החלטה 1456 בתנועה הקיבוצית, בכללותה, אנו סבורים, כי ראוי שבמקרה זה הרשם יישב את הסכסוך בעצמו ולא יעבירו לבורר או בוררים".

43. בסעיף 6 נאמר כי:

"לחילופין ובלבד, ככל שהרשם לא יקבל את הבקשה ליישב את הסכסוך בפניו, מבוקש כי הבורר אליו יועבר הסכסוך יהיה בעל מומחיות מיוחדת בתחום נשוא העניין, ושלא תהיה לו, במישרין או בעקיפין, לרבות ללקוחות משרדו, נגיעה אישית ועניין בתוצאות ההכרעה, בכדי למנוע מראש, חשש לניגוד עניינים".

44. ב"כ המשיג הפליג עוד יותר בסעיף 7 כשכתב:

"יובהר, לשם הסר ספק, כי לעניות דעתנו, כל עורך דין אשר משרדו מעניק שירותים משפטיים לקיבוצים המקיימים הליכי שיוך דירות לחברים/ או לתנועה הקיבוצית, בין שהוא מלווה תהליכים כאלו בקיבוצים ובין שמשרדו מתפרנס מלקוחות במגזר הקיבוצי, אינו יכול לכהן כבורר אובייקטיבי וחוסר משוא פנים בסכסוך דנן".

1. תפישת המשיב את חשיבות העניין והנפקות הפרקטית לחשיבות זו:

45. בפניית ב"כ האגודה מצויינים כמה וכמה פעמים ההיבטים של חשיבות הנושא והנפקות המעשית המצדיקה את פתיחת הנושא מחדש, ואצטט:

"לא היינו פונים אם זה היה עניין של מה בכך, אבל מבחינת הקיבוץ, מדובר בבוררות בעלת משמעות אסטרטגית אדירת מימדים, ובתיק בעל חשיבות קריטית שהתנהל בכובד ראש במשך שנים, ולא יעלה על הדעת שבסופו של דבר תתקבל בו החלטה הרת גורל, כזו או אחרת, מבלי שעמדתו של הקיבוץ נשמעה,לא בתשובה בכתב ולא בהתיחסות בעל פה בדיון".

46. בסוף הפנייה של ב"כ האגודה הוא מציין:

"הקיבוץ יעמוד על כך, כי עניין כה מהותי וכה עקרוני עבורו ועבור כל חבריו (ועבור אחרים), יזכה לכל הפחות לדיון מסודר בפרוצדורה ראויה, תוך הזדמנות להציג את עמדתו הסבירה, ולאפשר לשקול אותה בכובד ראש, בטרם החלטה".

1. תגובה לתפסית המשיג את חשיבות העניין :

47. אין להבין את מי יכולתי למנות בורר כדי להכריע במחלוקת אילו היינו מקבלים את מבוקשו של המשיג?  מפאת החשיבות העליונה של הנושא הוא מבקש שהרשמת בעצמה תשמע את הדיון. הוא רוצה שאם יישלח העניין לבורר אז שיהיה בעל מומחיות מיוחדת בסוגייה ויחד עם זאת אין הוא רוצה שעורך דין העובד מול קיבוצים או בסוגיות שיוך ישמע את הדיון. מה שנותר בספקטרום עורכי הדין שניתן להעביר אליהם את ההכרעה הם כאלה שאינם עוסקים בתחום זה. אילו עשתה הרשמת כך, היינו נתקפים בביקורת צודקת איך ממנים את מי שאין לו את המומחיות להכריע בנושא כה חשוב. ב"כ המשיג רצה אף לפסול כל עורך דין גם כאלה שללקוחות שלהם יתכן ותהיה השפעה מתואצות הדיון. פסילה כוללנית של סקטורים בעלי מומחיות מיוחדת בסוגיות ייחודיות בתחום דיני האגודת הישתופיות תיפסל גם בהיותה נוגדת את חוק יסוד: חופש העיסוק. אין ספק כי אילו המצב היה הפוך, הייתה זעקת ב"כ המשיג צודקת ולגיטימית.

1. תגובה לתפיסת האגודה את חשביות העניין:

48. גם עמדת ב"כ האגודה אינה פחות נקייה מספקות מזו של ב"כ המשיג. ראשית, אכן הדיון נמשך תקופה של כשלוש שנים בפני הבורר, אך יש לזכור כי היו דחיות לא מעטות בשל תנאי הקורונה, הבורר היה סבלן עד אין קץ ונעתר לבקשות דחייה שמא יגיעו הצדדים להסכמה ביניהם, ולבסוף, דובר היה בהליך של שמיעת ראיות, חקירת עדים, התרשמות מהם, הגשת סיכומים ארוכים במיוחד ורק אז נתן הוא את החלטתו. אין להשוות בין מצבו מבחינת מדד הזמן למצבי כנותן החלטה במחולקת שכל היקפה מצוי בטווח הראות שלי. כידוע אין ערכאת הערעור שומעת ערעורים ברגיל, ואין היא מתערבת בקביעת ממצאים עובדתיים. זו היא מלאכתה של ערכאת הדיון. שנית, חשיבות העניין האסטרטגית ויכולת השפעתה "הרת הגורל" על הקיבוץ או הקיבוצים או חבריו אינה קריטריון בלעדי לטיפול מיוחד בתיק זה. האם אותה חשיבות הייתה פוחתת  אם הייתי מקיים דיון פרונטלי? ואם הייתי שומע את הצדדים ומגיע לאותה מסקנה, האם גם אז הייתי פוגע בחשיבות העליונה של ההחלטה ובאפשרות השפעתה הרוחבית? שלישית, מלין ב"כ האגודה על כך שעמדת מרשתו "לא נשמעה לא בכתב ולא בהתייחסות בעל פה בדיון". העמדה של האגודה הייתה בפניי ונקראה בכובד ראש על ידי כמי שאמור להכריע בסכסוך, אך אין חובה כי היא תישמע דווקא בדיון, קל וחומר בדיון פרונטלי.

1. מינוי הבורר עו"ד בועז נאור:

49. שני הצדדים אינם יכולים לטעון נגד מומחיותו של עורך דין בועז נאור בתחום האגודות השיתופיות, וגם לא בתחום הבוררויות בדיני אגודות שיתופיות. לא רק זאת אלא שלא הייתה לאף צד כל טענה נגד כישוריו, יושרו ויושרתו. בסופו של דבר וחרף דיון ארוך, מורכב, מעמיק ומקיף הוא דחה דווקא את התביעה של המשיג. אי לכך כל הדרישות לנהוג בבורורת זו במלוא הזהירות, בכובד ראש וללא הטייה או נטיות התקיימו בו. מכאן שטענות אפשריות נגד הבורר, שאינו הרשם עצמו, אין להן מקום יותר, בעוד שהחשיבות האסטרטגית של העניין אף היא מצאה אכסניה מכילה בדמות כישוריו של הבורר. מי שטען כי הבורר טעה השיג על פסיקתו. דברי הלל ושבח יש לבורר בסעיף 9 לתגובת האגודה להשגה.

1. ההכרעה על ידי כעוזר הרשמת:

50. מאז מינויה של עורכת דין דנה ביאלר, מנהלת מחלקת הבוררויות במשרד הרשם, לתפקיד שיפוטי אני מטפל בעיקר בהשגות על פסקי בוררים במשרד הרשמת. זאת בנוסף לניהול מחלקת הפירוקים. כשמוגשת השגה על פסק בורר, רשאי הרשם:

"(אא) ליישב את הסכסוך בעצמו, או

(בב) בכפוף לתקנות שתיקבענה, להעבירו לבורר או לבוררים".

ראה נא סעיף 52(2)(ד) לפקודת האגודת הישתופיות. זה בדיוק מה שנעשה כאן תוך שאיפה למינוי הטוב ביותר כדי להכריע בסוגייה שעל הפרק.

ומהו מתחם הסמכות של הרשם במקרה של מינוי בורר והגשת השגה על פסק הבוררות? לכך עונה סעיף 52(4((א) ו (ב).

"אם מסר הרשם איזה סכסוך לבורר או לבוררים...רשאי הוא –

1. לאשר את פסק הבוררים, או

אם על דעת עצמו או על פי בקשה שהוגשה לו ע"י אחד מבעלי הסכסוך תוך עשרה ימים מיום הפסק, לתקן את פסק הבוררים או להחזיר לבורר או לבוררים כל עניין הנזכר בפסק למען יחזור ויעיין בו".

51. אני מפנה במיוחד לסעיף 52(4)(ב), דהיינו שהרשם על דעת עצמו רשאי לתקן את פסק הבוררים...". אי לכך קיימים מקרים שאף ללא הגשת השגה, רשאי הרשם לבדוק את פסק הבורר על דעת עצמו כשבפניו רק את פסק הבורר ואת תיק הבוררות שחובה על הבורר להעביר אליו לפי תקנה 21 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים). לכל היותר תהיה טענה כי הרשם הכריע לפי סמכותו כאמור בסעיף האמור על דעת עצמו, קרובה למקרה שלנו, אך אינה זהה. כמובן אין זה המקרה כאן, שכן צד התבקש להגיב אך במקום לקיים את ההחלטה ניסה להעמיד את הרשם בפני לוחות הזמנים שלו. חרף זאת בחר הרשם להסתמך על עמדתו של אותו צד בהליך הארוך והמפורט בפני הבורר.
52. סמכותו של עוזר הרשם קבועה בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות. אין מדובר בהאצלת סמכות. רשם האגודות השיתופיות נהנה ממעל למאתיים סמכויות.

 אין הרשם יכול לבצע באופן אישי את כל הסמכויות שהוענקו לו בדין. מסיבה זו ניתנה לשר העבודה (או חליפו) בסעיף 3פקודת האגודות השיתופיותלמנות רשם או עוזרי רשם "שיעזרו לאותו רשם". יש לשים לב לסיפא של הסעיף, שעוזר הרשם נהנה מסמכויות ראשוניות של הרשם עצמו ואין מדובר בהאצלת סמכות הרשם לעוזר. מובן איפוא, כי כל אשר הכריע עוזר הרשם הינו כהכרעת הרשם עצמו וכל הסמכויות הנתונות לרשם מוענקות גם לעוזר הרשם.

 

1. האם חובה לקיים דיון פרונטלי:

53. זכות הטיעון אינה חייבת להתבצע בנוכחות פרונטלית. זכות הטיעון יכולה ללבוש יותר מצורה אחת. ראה עת"מ (חי') 15842-12-08 אמאל עלי ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הפנים (פורסם בנבו) ו- ע"פ 2453/08 שיך ח'ליל עלי ואח' נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים ואח' (פורסם בנבו). ניתן לממש את זכות הטיעון בשמיעה פרונטאלית וניתן לממשה גם בדרך של המצאת מסמכים וטיעונים בכתב.
54. פקודת האגודות השיתופיות הנה דבר חקיקה ארכאי בן כמעט בן 89 שנים. אם נעיין בפקודה לא נמצא ולו מילה אחת המחייבת דיון בהשגה על פסק בורר במעמד הצדדים. גם אילו הייתי מקבל את תגובת האגודה לא בהכרח הייתי חייב לקיים דיון פרונטלי. די בכך שעיינתי בכובד ראש בכל מילה שהובאה בדיון בפני כב' הבורר, בחקירות, בטענות הצדדים ובסיכומים ובכך מוצתה זכות הטיעון.

1. האם חובה להתחשב בתגובת האגודה כחלק מהחומר שבפניי?

55. טוען ב"כ האגודה ש-

"היה על כב' עוזר הרשמת לבחון אותה ולהתייחס אליה כחלק מהתיק העומד להכרעתו".

56. אם אכן כך נשאלת השאלה, אז מה הנפקות של הגשת בקשה באיחור? האם בבית המשפט כך נוהגים? לא אחת אנו עדים להחלטות בתי משפט להוציא תצהיר המוגש בניגוד להחלטת הערכאת הדיונית, או מסמך המושחל שלא כדין. אם תתקבל הטענה הרי אנו נימצא בסיטואציה שדי כי בעל דין ישלח כל בקשה לערכאת הדיון וזו חייבת להתיישר לפי רצונו ולקבל את מבוקשו רק מפני שמה ששלח מצוי במזכירות בית המשפט או הרשמת, במקרה זה, או אף תוייק בתיק. גישה זו הנה המשך למה שנראה ניסיון להכתבת רצונו, מועדיו ולוח הזמנים של בעל דין על ערכאת הדיון.

1. אמביוולנטיות בפניית האגודה:

57. אין אני יכול לסיים את ההחלטה מבלי להתייחס לנקודה שעלתה בבקשת האגודה. מחד גיסא מציין ב"כ האגודה כי :

"איננו מתייחסים לתוכן ההחלטה, אלא לנסיבות קבלתה כאמור, שבבסיסן תקלות אצלכם, ופגיעה גסה בכללי הצדק הטבעי".

"..אולם לא נתייחס ..בשלב כי איננו מתייחסים לתוכן ההחלטה".

אלא שמאידך גיסא הוא כן מבקש להצהיר על בטלות ההחלטה, קיום דיון בהשתתפות הצדדים וקבלת החלטה מסודרת. הבקשה גם מציינת במרומז כי היענות לבקשה תייתר פניה להליכים חיצוניים.

58. להלין על דרך קבלת ההחלטה לחוד, ובקשה להכריז על בטלות ההחלטה זה עניין אחר. לפי מיטב הבנתי נתתי את ההחלטה הצודקת מבחינה פרוצדורלית, ובעלת ההשפעה האפסית על עניינו של בעל דין. אני גם מאמין כמובן כי נתתי החלטה צודקת בפן המהותי. אלא שאם ב"כ מי מהצדדים חושב שאין הדבר כך יוכל הוא כמובן לפעול בדרך הנראית לו צודקת כדי להביא לביטול החלטתי.
59. כאמור זכות כל בעל דין לתקוף את החלטתי. יחד עם זאת קשה להבין את הרצון העז של ב"כ האגודה בביטולה. בסופו של דבר הרי אימצתי את פסיקת הבורר לדחות את הסעד אותו ביקש המשיג ולקבל דירה בשטח של 160 מ"ר, תוך שנתתי משקל לנושא ההתיישנות.
60. הפתרון שאימצתי בסעיף 101(ד) ו-(ה) הנו עשיית צדק למקרה גבולי, שנפל רק בשל נושא ההתיישנות. מנגד הוא כן מהווה שקלול פועלו של המשיג, יותר נכון מחדליו בפעולה למען עצמו, אל מול הסחבת המתמשכת לטפל בעניינו כפי שתואר בהחלטה ובחקירת המשיג.
61. 5129371בנוסף, החשש של האגודה מקביעת תקדים מחייב או התווית דרך לטיפול בעניינים דומים בקיבוצים בהם יש שיוך דירות, אינו מבוסס. הסיבה לכך הנה שההכרעה כאן הינה צודקת והיא טובה לעניין זה בלבד.
62. 54678313שוב, הייצוג של הצדדים הוא בידי באי כוחם. כל אחד מהם יפעל על פי הבנתו.
63. לסיכום, אני דוחה את הבקשה ללא חיוב בהוצאות.

 

5129371ניתנה היום, ‏‏‏כ"ט אדר א, תשפ"ב                                  רמזי חוראני, עו"ד ‏‏‏‏‏2 מרץ, 2022

54678313בירושלים, בהיעדר הצדדים                                       עוזר רשמת האגודות השיתופיות