עבודות הכשרת שטח לבניית לול במושב טפחות נעצרו בהוראת בית המשפט
הרקע
במאי 2011, פרסם מושב טפחות מכרז למכירת תשתיות במשטח ללול במושב, ועל פי החלטת ועד המושב, מר ציון בוכריס זכה בו.
מר צורי שדי זגדון ומר דוד דדוש, הינם חברים במושב, ומר דדוש אף הגיש הצעה במכרז, שלא זכתה. לטענתם, בחירתו של ציון כזוכה במכרז נעשתה כמחטף של חברי הקואליציה בועד המפחדים שערעור התלוי ועומד בימים אלה בבית המשפט ישנה את מערך הכוחות בועד המושב, מה גם שציון הוא בנו של אחד מחברי הנהלת המושב, אשר השתתף בישיבה בה זכה בנו, על אף ניגוד האינטרסים שבדבר.
בתביעה ניתנו מספר דוגמאות המעידות על המחטף. כך, העובדה, כי מעת פורסם המכרז ועד סגירתו חלפו ימים בודדים, או העובדה, כי ההזמנה לא פירטה את פרטי המכרז במלואם. כמו כן נטען, כי הנהלת המושב לא נעתרה להוראת מרכזת פיקוח באגף לאיגוד שיתופי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה, שלא לקבל החלטות מהותיות עד שתתקבל החלטה בעניין המכרז על ידי האגף, וחרף זאת, החל ציון לבצע פעולות הכשרה בקרקע, מבלי שנחתם עמו הסכם, וזאת, תוך שהוא פולש לשטחים מעבר למגרש שהוקצה לו.
לפני בית המשפט מונחת בקשה ליתן צו מניעה זמני, לפיו ייאסר על מושב טפחות, כמו גם על ציון בוכריס ומינהל מקרקעי ישראל, לעשות כל פעולה שיש בה כדי לשנות את מערך הזכויות במקרקעין, אשר הוגדרו כתשתית משטח ללול, במושב טפחות.
לטענת המושב, המודעה שפרסם הייתה בגדר הצעה, והמילה מכרז הייתה טעות סופר, ומעבר לכך, הצעתו של ציון הייתה הגבוהה מבין ההצעות, והיא אושרה על ידי חברי הועדה פה אחד. לגבי מרכזת הפיקוח, אין אישור המעיד על כך שמכתבה הגיע למושב בזמן הנטען, ומראש לא היה מקום לפנות אליה מאחר והיא איננה הגוף המוסמך להיענות לבקשות מעין אלה, מה גם שדבריה ניתנו כהמצלה ולא כהחלטה מחייבת.
כנגד מר דדוש נטען, כי הוא פעל בחוסר תום לב, כאשר תחילה ניסה לבטל את הישיבה, וכשלא הצליח הגיש בעצמו הצעה, ולגבי ניגוד העניינים, נטען, כי מכיוון שזהו הליך טכני של פתיחת מעטפות והכרזה על ההצעה הגבוהה כהצעה הזוכה, לא מדובר בניגוד עניינים.
דיון והכרעה
בית המשפט הבהיר, כי על מנת ליתן סעד זמני, עליו להשתכנע כי קיימת עילת תביעה, ושאין מדובר בתביעת סרק מחוסרת יסוד וסיכויים, והוסיף, כי במקרה זה המבקשים עמדו בנטל, שכן טענותיהם מעלות שאלה רצינית, המצריכה בירור עובדתי בראיות במשפט.
כך, סמיכות הזמנים בין המועד בו פורסם המכרז למועד הישיבה בה נבחרה ההצעה הזוכה, העובדה שהמושב לא שעה לפניות מרכזת הפיקוח, השתתפות אביו של ציון בקבלת ההחלטה על זכייתו, ועוד.
שיקול משמעותי נוסף שבית המשפט שוקל הוא מאזן הנוחות, הווי אומר, בחינת הנזק שייגרם למבקשים אם לא יינתן הסעד הזמני, לעומת הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הסעד הזמני. ומכיוון שבמקרה דנן, ציון רק החל לבצע עבודות הכשרת שטח, עדיף להפסיק את העבודות באופן זמני בשלב זה, בכדי שאם תתקבל התביעה ויבוטל המכרז, יהיה ניתן לבחור מציע אחר במקומו של ציון.
סיכום
בית המשפט נעתר לבקשה, ונתן צו מניעה זמני, האוסר על המשך העבודות בקרקע נשוא המחלוקת. ההוצאות תישקלנה בעת הכרעת התובענה לגופה.
ניתן ב- י' באב תשע"א, 10 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.
