עדכון פנקס חברים ובחירות לאגודה

ישראל נוימן נ' כפר אז''ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית
 

                                                שיתופית בע"מ, אגודה שיתופית

בפני רשם האגודות השיתופיות   תיק מספר 102/311/02 החלטה מס' 102/302/03

 

 

 

 המבקשים:                       1.         ישראל נוימן

                                                2.         דבורה לוטן

 

 

ובעניין המשיבים:                      

1.         כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית                                                       שיתופית בע"מ, אגודה שיתופית מס' 57-000102-4

2.         יעקב ודליה זהבי

3.         מיכה אסטרחן

4.         מנחם אנבר

5.         בן עמי מלמד

6.         ישראל ופנינה עמית

7.         צביקה קפלן

8.         אביב ודינה אמבר

9.         שאול אשרת

10.       עקיבא מזור

11.       אורה ועמירב טנא

12.      יוסף ועדנה יעקובוב

13.      יצחק לירון

14.      עליזה אליגון

15.      עדנה אליגון

 

משיבה 1 ע"י עוה"ד ר' אבידע                            

מרח' תובל 20 רמת גן 52522

טל': 6083520-03 ; פקס':  6083521-03        

 

משיב 3 ע"י עוה"ד י' גודלשטיין

מרח' פינסקר 7

תל אביב 63323

טל': 6299944-03 פקס': 6202516-03

 

משיבים 9, 10 ו-11 ע"י ב"כ עוה"ד נדב ויסמן

מרח' לינקולן 20

בית רובינשטיין

תל אביב 67134

טל': 5652555-03; פקס': 5652565-03

 

כל יתר המשיבים-

באמצעות ועד מושב כפר אז"ר

כפר אז"ר 55905

טל': 5350435-03; פקס' 5356395-03

 

 

ובעניין:בקשה לפי סעיף 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973

 

 

 

מבוא

 

 

תחילתם של ההליכים נשוא החלטה זו בבקשה שהגישו המבקשים (ומבקשת נוספת, גב' דורה גוילי, שפרשה בינתיים מההליכים) ביום 19.7.95 לתיקון פנקס החברים של המשיבה 1, כפר אז"ר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן - "האגודה" או "כפר אז"ר" או "המושב"), בקשה לפי סעיף 6(א) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973. המבקשים ביקשו כי אורֶה על הפסקת חברותם של חלק מחברי האגודה מחמת שנתקיימו בהם, לטענת המבקשים, העילות להפסקת חברות באגודה הקבועות בסעיף 6.(ג) לתקנונה: הם אינם מתגוררים עוד במושב או שאין בכוונתם להתגורר בו.

 

אציין ואדגיש כבר בפתח הדברים כי מלכתחילה לא כללה בקשת המבקשים כל פירוט בדבר זהות החברים, שלגביהם ביקשו שאורֶה על הפסקת החברות. רק בהמשך, ובעקבות אחד מגלגוליה של פרשה זו בבג"ץ (בג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות; להלן - "בג"ץ 6627/98"), תחמו והגדירו המבקשים את נשוא בקשתם, וצירפו 35 משפחות כמשיבות לעתירה (משיבות מס' 38-4), שעל הפסקת חברותן נסובה המחלוקת.

 

מאוחר יותר התרחבה והצטמצה יריעת המחלוקת, כמתואר בהחלטתי מיום 10.9.2002 (סעיף 2, ה"חוג" וה"מחוגה"), עד שנתגבשה רשימה ברורה של בעלי הדין.

 

לצורך בחינת השאלה בדבר הפסקת חברותם של אותם חברי מושב, שחברותם נתונה במחלוקת (להלן גם - "המשיבים"), מינה עוזר רשם האגודות השיתופיות, מר אילן רונן, את עו"ד רון בן מיור, לחוקר באגודה.

 

ביום 14.06.01 פנו ב"כ המבקשים, עו"ד ורדי, בבקשה לערוך חקירה לגבי מספר חברים נוספים ששאלת חברותם לא נבחנה בהליך העיקרי.

 

ביום 23.10.01 מינה עוזר רשם האגודות, מר אילן רונן, את מר זרח יהב כחוקר לצורך עדכון פנקס חברי האגודה. חקירתו של מר יהב הוגבלה לכל אותם חברים שלא היו צד להליכים הקודמים.

 

בתאריך 23.04.02 פרסם מר זרח יהב את מסקנות חקירתו. 

                                          

ביום 9.4.2002 הגיש עו"ד בן מיור לעוזר הרשם את דוח החקירה (מיום 4.4.2002; להלן - "דוח החקירה").

 

לאחר ששמעתי את הצדדים, נתתי את החלטתי מיום 10.9.2002. בהחלטה זו אישרתי את דוח החקירה של מר יהב במלואו וביקשתי מעו"ד בן מיור נתונים משלימים לגבי חלק מן המשיבים. לאחר החלטתי זו, נותרה לדיון שאלת הפסקת חברותם של 14 חברים, הם המשיבים 2-15 שלעיל.

 

ביום 6.2.2003 הגיש לי עו"ד בן מיור את דוח החקירה המשלים (מיום 3.2.2002; להלן - "הדוח המשלים"). לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי בנושא, גיבשתי את החלטתי שתפורט להלן. בטרם אגש לדיון בסוגיה העיקרית שבפניי, אבקש להתייחס לטענות נוספות שהעלו הצדדים בכתבי טענותיהם, שהן בבחינת טענות מקדמיות.

 

 

 

חלק א'

 

א.         טענת "התביעה הנגזרת"

 

בכתב השגותיהם על דוח החקירה (עיקרי טיעון מיום 30.7.2002) טענו המבקשים כי לאגודה אין זכות טיעון בעניין הנדון וכי להם נתונה זכות הטיעון בשם האגודה. זאת, כטענת המבקשים, בשל אינטרסים אישיים של חברי ועד ההנהלה. לטענת המבקשים, אף ביהמ"ש העליון בבג"ץ 6627/98 ראה בהם נציגי האגודה (חלק ב' לעיקרי הטיעון). המבקשים טענו כי מתוקף היותם נציגי האגודה, הרי שהבקשה שהגישו כמוה כתביעה נגזרת, ומכאן שחלים עליה כל הכללים של "תביעה נגזרת", שהם, לטענת המבקשים, "זכות עיון בלתי מסויגת במסמכים ובנתונים של האגודה", זכות פניה בשם האגודה למוסדות שונים, מתן תגובה בשם האגודה והקצאת מקורות כספיים למבקשים (חלק ג' לעיקרי הטיעון).

 

כל שמביאים המבקשים כדי לתמוך בטענת התביעה הנגזרת הוא ציטוט מדברי כבוד השופט מ' חשין בבג"ץ 6627/98 (סעיף 11 סיפא לפסק הדין), ואולם חוששתני שהמבקשים לא קראו עד תומם את דבריו של כבוד השופט מ' חשין בבג"ץ 6627/98. דברי השופט חשין, המצוטטים על ידי המבקשים, באו בהקשר אחר - תחת הכותרת "זכות העמידה של העותרים". בפסקה זו דן כבוד השופט חשין בזכותם ובמעמדם של העותרים לעתור להפסקת חברותם של חברים אחרים באגודה. השופט חשין מביא ארבע סיבות להכרה בזכותם של המבקשים לעתור להפסקת חברותם של מי מחברי האגודה. בסיבה הרביעית והאחרונה עושה השופט היקש מן התביעה הנגזרת, ומהיקש זה למד על זכות עמידתם של המבקשים. בסוף דבריו קובע השופט כי: "אך צדק ויושר הם כי יוקנה מעמד לעותרים לבקש את הרשם שיעשה לתיקון פנקס החברים".                       

 

הנה כי כן דברי השופט חשין בעניין התביעה הנגזרת התייחסו אך ורק למעמד המבקשים לבקש את תיקון פנקס החברים ולא מעבר לכך.

 

למעלה מן הצריך ואך משום שהמבקשים השתיתו על טענת התביעה הנגזרת תלי תילים של זכויות שלטענתם מוקנות להם בשל מעמדם כתובעים נגזרים, אוסיף כי כל הפרשנות שמציגים המבקשים למונח "תביעה נגזרת", בכל הכבוד, בטעות יסודה.

 

תביעה נגזרת היא תביעה המוגשת על-ידי בעל מניות בחברה/חבר אגודה במקום בו הנהלת החברה/האגודה אינה עומדת על זכויות החברה מסיבות שונות, כגון ניגוד עניינים. בספרה דיני חברות לאחר חוק החברות החדש (הוצאת אל-טק הפקות בע"מ, תשנ"ט-1999) מסבירה ד"ר אירית חביב-סגל בעמ' 602 כי:

 

"למרות שעל בעל המניות לצרף את החברה כ"נתבעת פורמלית", הרי שלמעשה, החברה היא התובעת האמיתית בהליך. במידה שבית המשפט מכריע לטובתו של התובע, הרי שהסעד מזכה את כיס העושר של החברה, ולא את כיס העושר הפרטי של בעל המניות אשר הגיש את התביעה."                                                               

 

בעמ' 603  מפרטת ד"ר חביב סגל מפרטת את התנאים להגשת תביעה נגזרת:

 

"1.       הפעולה היא אולטרא וירס או בלתי חוקית, או כרוכה בעושק המיעוט או בהפרת חובת הנאמנות;

 

 2.        לא ניתן לאשר את הפעולה בהחלטה של רוב רגיל            באסיפה הכללית; אחרת, אם הרוב אכן יאשר את הפעולה, כי אז, לא יהיה מקום עוד לתביעה הנגזרת;

 

 3.        קודם להגשת התביעה, בעל המניות פנה לחברה וניסה להביא להגשת התביעה על ידי החברה עצמה; שהרי אם החברה בוחרת לנהל את התביעה על ידי אורגניה המוסמכים, אין מקום לבירורה של זו במסגרת התביעה הנגזרת; 

 

 4.        במועד הבקשה לנהל תביעה נגזרת, מצביע התובע על עילה לכאורה."                                         

המקור החוקי לתביעה הנגזרת בישראל נמצא בחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן גם - "חוק החברות החדש"). לאישור התביעה הנגזרת נדרש הליך פורמלי. על פי סעיף 194 לחוק החברות החדש, לפני הגשת תביעה נגזרת יש לפנות בכתב לחברה ולדרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה. לאחר הגשת המכתב יכולה החברה לפעול בשלוש דרכים:   

 

(1)       לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה;               

 

(2)       לדחות את דרישת התובע מנימוקים שיפורטו בהחלטתה;                               

 

(3)       להחליט על הגשת תביעה נגזרת מתבצעת במקום בו האגודה לא עושה מעשה                 כלשהו שהוא לטובת האגודה".                                                         

 

ההליך הפורמלי של אישור תביעה נגזרת אינו מסתיים עם הפניה לאגודה ועל-פי סעיפים 198(א) ו-198(ג) לחוק החברות החדש יש צורך באישור בית המשפט להגשת התביעה.

 

במקרה הנדון לא פנו המבקשים לאגודה בתביעה לפעול. הפגם, אותו דרשו המבקשים לרפא, נגע לניגוד העניינים בו, לטענתם, היה נגוע ועד האגודה. אולם מרגע שהחוקר יצא לדרכו עם הנחיות חדשות מאת כבוד השופט חשין ומאת רשם האגודות השיתופיות, נרפא הפגם ולאור זאת התייתר הצורך בתביעה נגזרת.

 

על-פי סעיף 198(ג) לחוק החברות החדש, בית המשפט שיכול לאשר את התביעה הנגזרת הוא בית המשפט המוסמך לדון בתובענה, כלומר לענייננו היה צורך בפנייה למשרד הרשם בבקשה להכיר בתביעה כתביעה נגזרת. בסעיף 41 לפסק הדין בבג"ץ 6627/98, תחת הכותרת "סוף דבר" קובע כבוד השופט חשין: "נושא העתירה יוחזר לרשם לדיון בבקשת העותרים לפי ההנחיות שהנחינו אותו בפסק דיננו זה". ההנחיות על-פיהן תידון בקשת העותרים פורטו בסעיפים 34-21 להחלטה. חלק זה בהחלטת השופט חשין הינו החלק האופרטיבי של ההחלטה. מכאן ניתן לראות כי אין כל הכרה בתביעה נגזרת ואין כל הנחייה לרשם להכיר בתביעה כתביעה נגזרת.

 

גם לו הנחנו - ואיני סבור כך - שניתן לראות את המבקשים כאילו הגישו תביעה נגזרת בעוררם את החקירה וניתן לראות את התביעה כאילו הוכרה כתביעה נגזרת על-ידי כבוד השופט חשין, הרי שתביעה כזו מהותה "הנעת" הליך עדכון פנקס החברים ותביעה זו הסתיימה עם החלטתו של כבוד השופט חשין, בה מיקד את הסוגיות שעל החוקר לבדוק, ובודאי סיימה התביעה הנגזרת את "תפקידה" עם החלטתי מיום 10.9.2002. בהליך החקירה עצמו אין לאגודה מעמד כשל צד. 

 

במכתביהם הרבים מוסיפים המבקשים טענות לניגוד עניינים של ועד האגודה. לברור טענות אלו, ככל שיש בהם אמת ניתן לפנות למפקח האחראי על האגודה ואולי אף לפתוח בהליך משפטי כנגד ועד האגודה הכולל יעוץ משפטי. טענות אלו אינן קשורות להליך עדכון פנקס החברים.

 

לטענת המבקשים כי הם זכאים למימון ההליכים המשפטיים בשל היות בקשתם "תביעה נגזרת" - משקבעתי, כמפורט לעיל, כי תביעתם של המבקשים אינה תביעה נגזרת, אין מקום לדון בבקשת המבקשים למימון ההליכים המשפטיים, ואולם מאחר שהמבקשים חזרו ללא הרף על בקשתם ואפילו נתנו לה משקל מיוחד בשלבי ההשגה על דוחות החקירה, ארחיב קמעא בעניין זה.

 

בתביעה נגזרת, כפי שפורט לעיל, מחליף חבר אגודה את האגודה בתביעה, בדרך כלל בשל ניגוד עניינים שגרם לה לא להגיש תביעה. נשאלת השאלה האם אגודה הפונה בהליך לעדכון פנקס חברים זכאית למימון פעולותיה תוך ההליך ואף לאחריו. התשובה לכך היא כמובן שלילית, האגודה אינה זכאית בהליך עדכון פנקס חברים למימון פעולותיה ובד"כ האגודה מחויבת בהוצאות ההליך. 

 

בהחלטתי מיום 10.9.2002, בסעיף 2 (פרק ה"חוג" וה"מחוגה"), נתחם הדיון למספר חברים ספציפיים לגביהם נדרש החוקר לבצע השלמות לפי הנחיות מדויקות. בתאריך 16.2.2003 הגישה המבקשת מס' 2 בקשה למימון הוצאותיה ובתאריך 24.2.2003 הגיש גם המבקש מס' 1 מכתב בעניין זה. המבקשת מס' 2 טענה כי היא זקוקה למימון לצורך תגובה לבקשות הרשם. לאחר החלטת כבוד השופט חשין החלטתי לאפשר למי מהצדדים המעונינים לשטוח את טענותיהם בפני החוקר ולהיעזר במידת הצורך במסמכים שבידי האגודה. בכדי לבקש מסמכים מהאגודה אין כל צורך במימון או בייעוץ משפטי ובכדי לדעת מהם המסמכים הרלוונטיים, די לעיין בהחלטת הבג"ץ. המבקש מס' 1 טען כי הוא נזקק למימון לימוד המסמכים הנמצאים ברשותו ומיונם. ממכתב זה למד אני כי כל המסמכים המבוקשים על-ידי מבקש מס' 1 נמצאים בידו וכל שחסר לו הוא האמצעים למיונם ולימודם. גם טענה זו אינה מקובלת עלי שכן במסגרת הליך החקירה אין המבקשים משמשים כתובעים הנזקקים לייצוג משפטי. כל תפקידם הוא להסב את תשומת ליבו של החוקר למסמכים מסוימים או לעובדות מסוימות. מהחלטת כבוד השופט חשין ניתן ללמוד כי הליך החקירה מאגד בתוכו מספר חברים, ואולם החקירה תתבצע לגבי כל אחד מהחברים בנפרד. פניות המבקשים היו כוללניות ונגעו לכלל הנתונים בחקירה.

 

ראוי לציין כי גם אם הייתי מכיר בבקשתם של המבקשים כתביעה נגזרת או לחילופין הייתה בקשתם מוכרת ככזו על ידי כבוד השופט חשין, הרי שאין להסיק מכך את המסקנה שמסיקים המבקשים. בסעיף 199 לחוק החברות החדש נקבע כדלקמן -

 

"אישר בית המשפט תביעה נגזרת רשאי הוא -

 

להורות על האופן והמועד לתשלום אגרת בית משפט, לרבות חלוקת תשלום האגרה בין התובע לבין החברה;

 

להורות לחברה לשלם לתובע סכומים שיקבע לכיסוי הוצאותיו או להפקיד ערובה לתשלומם;".       

 

כלומר בית המשפט אינו חייב לאשר מימון למגיש התביעה הנגזרת. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון להורות לאגודה לשלם למבקשים סכום כלשהו לכיסוי הוצאותיהם. מצד שני גם לא הוריתי למבקשים להפקיד ערבות כלשהי לתשלום אגרת בית-משפט. גם אם הייתה מתקבלת טענתם של המבקשים כי כבוד השופט חשין אישר את תביעתם כתביעה נגזרת, הרי שהיה על המבקשים לפנות לבית המשפט העליון, כבית המשפט שאישר את התביעה, ולדרוש כי יחליט גם בנושא המימון. אולם כאמור בית המשפט העליון לא אישר התביעה כתביעה נגזרת ולפיכך לא דן גם בנושא המימון.

 

בבג"ץ 6627/98, באחד ההליכים בעניין בקשה על-פי פקודת ביזיון בית-המשפט, פנו המבקשים בבקשות שונות כנגד ועד האגודה והרשם. בבקשות אלו קבע כבוד השופט חשין כדלקמן:                                        

 

"המבקשים שלפנינו, העותרים בעתירה לבג"ץ, טוענים כי ועד האגודה השיתופית, המשיב מספר 2, ועמו חברי הוועד, המשיבים מספר 3 עד 8 לעתירה, אינם מקיימים את צו בית-המשפט, וכי יש לכוף עליהם קיומו של הצו כהוראת פקודת ביזיון בית-המשפט. בקשה זו מוקשה בעינינו. קריאת הצו המוחלט תלמדנו כי לא ציווינו דבר לא את ועד האגודה ולא את חברי הוועד אלא את רשם האגודות השיתופיות הוא לבדו. משלא ציווינו דבר לא את הוועד ולא את חברי הוועד, ממילא לא נוכל לומר כי הוועד או חברי הוועד הפרו צו אשר לא הופנה אליהם".                                                                                   

 

החלטה זו ניתנה על-ידי אותו הרכב שנתן את ההחלטה בהליך המרכזי. גם מהחלטה זו ניתן ללמוד כי ההליך שבפני תחום לסוגיית שאלת החברות, שתיבחן על-פי הקריטריונים שנקבעו על-ידי כבוד השופט חשין.

 

זאת ועוד: בתחילת ההליך וברובו יוצגו המבקשים על-ידי עו"ד, אך לדיון האחרון הגיעו המבקשים ללא ייצוג משפטי. מר נוימן הגיע לדיון ללא עיקרי טיעון ומבלי ששלח כתב טענות לצדדים ולמשרד הרשם. להפתעתי, בדיון שלף מסמך מודפס שעליו כתב את עיקרי טיעוניו מבלי שהעביר מסמך זה למי מהצדדים קודם לדיון. אינני מוצא כל סיבה הגיונית מדוע עיקרי טיעון אלו, שלטענת מר נוימן נכתבו ערב לפני הדיון, לא נכתבו בזמן הנדרש ולא נשלחו לכלל הצדדים, על אף שלא נכתבו על-ידי עו"ד. אפשרות אחרת שעמדה בפני המבקשים הייתה לזקק את טענותיהם שנטענו על-ידי עו"ד ורדי לאורך שלבי הדיון המשפטי. לצורך הכנת כתב טענות מעין זה אין כל צורך בייעוץ משפטי ואין כל צורך במימון כלשהו. בהחלטתי מיום 20.1.2003 קבעתי כדלקמן:

 

"הצדדים יגישו למזכירות ולצד שכנגד עיקרי טיעוניהם לפחות שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון….טענה שלא נטענה בעיקרי הטיעון לא תשמע אלא במקרים חריגים בעל דין שלא הגיש עיקרי טיעונו במועד הקבוע דינו כבעל דין שלא התייצב במועד שנקבע  לדיון".                                                                           

 

בשל העדר ייצוג משפטי בדיון האחרון ולפנים משורת הדין איפשרתי למבקשים לשטוח את טענותיהם. החלטה זו נתקבלה בטרם שלף מר נוימן את המסמך המודפס, שהיה מוכן מראש, ואולם אף לאחר ששלף מסמך זה, איפשרתי לו, לפנים משורת הדין, לטעון בדיון.

 

הקריטריונים העיקריים על-פיהם צריך היה לפעול החוקר לצורך קביעת חברותו/פקיעת חברותו של אדם והנתונים שנדרשו לו לצורך החקירה צוינו על-ידי השופט חשין בבג"ץ 6627/98 ועל ידי, בהחלטתי מיום 10.9.2002. נתונים אלו גלויים לכל אדם וביכולתם של מי מהצדדים בכוחות עצמו לאתר את המסמכים הנדרשים לשם הפניית תשומת ליבו של החוקר.

 

הליך החקירה ומעמדו של החוקר- לחוקר סמכות שיפוט אינקוויזיטורית. על החוקר לאסוף את הנתונים את העובדות והמסמכים הנדרשים לו לצורך ההחלטה ולאחר מכן עליו להחליט. צדדים אחרים, להם מעמד בהליך זה, הם החברים שחברותם מוטלת בספק. לצורך הליך החקירה מעמדם הוא כשל עדים עם זכות טיעון. על החוקר לאסוף כל מידע רלוונטי לחקירה ובכלל זה לפנות לכל צד שברשותו מידע רלוונטי. לענייננו, המבקשים העלו בתחילת ההליך טענות שיתכן שיש בהם בכדי להשפיע על תוצאת החקירה ולפיכך על החוקר היה לברר טענותיהם. כשם שבמשפט "רגיל", עד אינו נזקק לייעוץ משפטי, כך חבר אגודה שברשותו מידע, עליו להעבירו לחוקר שתפקידו לעבד את המידע ולאור כל הנסיבות, להחליט. גם אם נניח כי בכוונת המבקשים להאיר עבור החוקר נקודות מסוימות ועבור כך הם נזקקו למסמכים הרי שהמבקשים פנו אל החוקר בבקשות גורפות, כמי ששייכים לאחת מרשויות האכיפה. לא הייתה כל מניעה מהמבקשים להגיש בקשה ספציפית לחוקר בכדי שיבדוק עובדה זו או אחרת. על החוקר הוטלה חובה לציין בדו"ח הסופי את כל ממצאיו ורק לאחר מכן ליתן את הכרעתו.

 

טענתם של המבקשים, אותה העלו גם בבג"ץ, היא כי לועד האגודה ניגוד עניינים ובעטיו הוא אינו פועל להוציא חברים מהאגודה. כמו כן הוסיפו המבקשים טענה נוספת, לפיה החוקר פנה לאגודה במסגרת הדו"ח הראשון שבו בדק את טענות המשיבים וטענות ועד האגודה מבלי לבררם עד תומם. במסגרת הדו"ח המשלים תיקן החוקר את דרך החקירה על-פי הנחיותיי והנחיותיו של כבוד השופט חשין. הליך החקירה המשלים בוצע בצורה שבה לועד האגודה היה מעמד זהה לזה של התובעים.

 

מטרתה של תביעה נגזרת היא לדאוג לטובתה של החברה/אגודה. הדאגה כי אנשים נרשמו כחברים, שלא בזכות היא אכן דאגה ל"אגודה" ואולם לאחר שחוקר אובייקטיבי אמר את דברו, הרי שגרירת כל הצדדים להליכים משפטיים היא אולי לגיטימית אולם אינה בהכרח לטובת האגודה. המבקש מס' 1 השתתף בהליך נוסף, נלווה להליך המרכזי, שהתקיים בין שמאי מירוצ'ניק לבני משפחת הגיתי. טענותיו של המבקש מס' 1, שהועלו בהליך, הסתכמו בשמועות לגבי ניגוד עניינים של ועד האגודה. תוצאת אותו הליך, ללא כל קשר לטובת מי מהצדדים, לא הייתה פוגעת בזכויותיהם של שאר חברי האגודה. התערבותו של מר נוימן בהליך נלווה זה הייתה כנגד ועד האגודה ולא לטובת האגודה. כאשר בית משפט מחליט לקבל תביעה נגזרת, גורל התביעה הוא ככל תביעה אחרת. היה ואדם הגיש תביעה ללא כל ראיות או טיעונים משמעותיים יענה הצד השני בטענת "אין להשיב" ובית המשפט יחייב את התובע בהוצאות.

 

כל פניותיהם של התובעים היו כלליות וגורפות. הליך החקירה התבצע אמנם בצורה שבה נבחן מעמדם של מספר חברים ותוצאות החקירה פורסמו לגבי כולם יחדיו. ברם, ההליך הינו פרטני לגבי כל אחד ואחד מהאנשים ובדיקת החוקר נעשתה לגבי כל אחד בנפרד. בשל כך כל ערעור או השגה או הארה שהייתה למבקשים, צריכה היתה להיות לגבי כל אחד בנפרד. המבקשים התייחסו לכלל הנבדקים כאל קבוצה אחת וזאת בניגוד להנחיותיי הקודמות ולהנחיותיו של כבוד השופט חשין.

 

לאור כל זאת, בקשתם של המבקשים אינה תביעה נגזרת, אין למבקשים מעמד של תובעים נגזרים ואין מקום להעניק מימון לפעולותיהם.

 

בשולי הדברים אציין כי לצורך מימון הליכים משפטיים אין כל צורך להגיש "תביעה נגזרת" דווקא. זאת לאור הוראה מפורשת בדין בסעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, הדן במימון וחלוקת משא ההוצאות ובו נקבע כדלקמן:

 

"אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, יכול הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק  את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין  האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, וביו החברים או מי שהיו חברים של האגודה".

 

לפיכך, עניין קביעת ההוצאות במקרה שלפנינו צריך שיוכרע על-פי הוראות סעיף 45 ולא בדרך שבחרו בה המבקשים. עניין זה יוכרע בסיום החלטתי.

 

 

ב.         סוגיית השיהוי

 

 

בחלק ד' לעיקרי הטיעון מטעמם, השיגו המבקשים על המלצת החוקר שלא להורות על הפסקת חברותם של מי מהמשיבים בשל שיהוי מטעם האגודה בהבהרת תנאי החברות למשיבים.

 

יש מקום להניח כי השיהוי בו נקטה האגודה, יצר אצל חלק מן המשיבים הסתמכות, ובשל כך יש מקום ליתן משקל מסוים לשיהוי זה, בין יתר השיקולים. ואולם השיהוי לא היווה שיקול מכריע בהחלטותיי לגבי הפסקת חברותו של משיב זה או אחר.

 

 

ג.          טענת הייעוץ המשפטי ה"אובייקטיבי" של האגודה

 

בחלק ה' לעיקרי הטיעון טענו המבקשים כי העובדה שהייעוץ המשפטי של האגודה הוא גם הייעוץ המשפטי של מי שחברותו נחקרת מעלה "תמיהה רבתי".

 

אודה שלא ירדתי לסוף דעתם של המבקשים מה פסול מצאו בעובדה זו שעה שוועד האגודה אינו מטפל עוד בעדכון פנקס החברים וכל העניין נתון לטיפולו של החוקר. משלא פורטה הטענה ולא הובהרה די צרכה, איני רואה מקום להתייחס אליה. 

 

חלק ב'

 

 

I      כעת אגש לדון בשאלת חברותו של כל אחד מן המשיבים באגודה, אחד לאחד.

 

 

א.         יעקב ודליה זהבי (משיבים מס' 2)

 

 

1.       (א)         על פי דוחות החקירה, יעקב ודליה זהבי מתגוררים בהוד השרון משנת 1984. מר זהבי עובד בתעשייה האוירית וגב' זהבי גימלאית של משרד החינוך. לבני הזוג שלושה ילדים בגירים. הילדים אינם מתגוררים בכפר אז"ר.

 

(ב)       מר זהבי התגורר בכפר אז"ר משנת 1948 ועד לנישואיו עם גב' זהבי בשנת 1971. לדבריו, עד לשנת 1981 התגורר במקום אביו, ובשל כך לא התגורר הוא עצמו בבית שבכפר אז"ר.

 

(ג)        לדברי מר זהבי, אביו העביר לו את הנחלה עוד בחייו, בשנת 1980, ואולם חרף זאת התגלעה מחלוקת בין מר זהבי ואחיותיו בנוגע לזכויות במשק, ובשל כך, לדבריו, לא עבר להתגורר במקום. כיום מתגוררת במקום בתה של אחותו, המשלמת דמי שכירות למר זהבי ולאחיותיו.

בנחלה מבנה נוסף, המושכר אף הוא.

 

(ד)        לדבריו הגיש מר זהבי, בשנת 1982, בקשה לאגודה לבנות בית בתחומי הנחלה, אך עקב הסכסוך המשפחתי לא נבנה הבית עד כה. 

 

(ה)       כפי הנראה, גב' זהבי לא התגוררה בכפר אז"ר מעולם.

 

(דוח החקירה, חקירת יעקב ודליה זהבי מיום 27.11.2001 [להלן - "חקירת ה"ה זהבי"], עמ' 2-1; הדוח המשלים עמ' 10).

 

במרשם האוכלוסין רשום מר זהבי כתושב כפר אז"ר וגב' זהבי כתושבת  הוד השרון (לדבריהם, הרישום נעשה עקב טעות, אך טעות זו לא נתבררה דיה) (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ' 1).

 

(א)       יעקב זהבי התקבל לחברות בכפר אז"ר, ככל הנראה בשנת 1980 (דוח החקירה, עמ' 15; הדוח המשלים, עמ' 10). דליה זהבי הוספה לפנקס החברים בשנת 1996 (הדוח המשלים, עמ' 10).

 

(ב)       על פי דוחות החקירה משתתף מר זהבי באסיפות הכלליות אך אשתו דליה "לא ממש משתתפת" (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ'  2).

 

(ג)        בני הזוג זהבי לא כיהנו בתפקיד כלשהו באגודה (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ'  2).

 

(ד)        בני הזוג משלמים את מיסי האגודה (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ' 2).

 

בנחלה גידולים חקלאיים (אספרגוס; חלקה ב') וכמה עצי פרי. מר זהבי מטפל בעצי הפרי שבמקום. הגידולים החקלאיים מעובדים על ידי אחד מחברי האגודה, ודמי השימוש מועברים למר זהבי ולאחיותיו (דוח החקירה, עמ' 15; הדוח המשלים, עמ' 10). 

 

לבני הזוג זהבי, על פי דבריהם, חברים בכפר אז"ר. לדבריו, מבקר מר זהבי במקום שלוש-ארבע פעמים בשבוע, בין היתר, לצורך עיבוד עצי הפרי  ולביקורי מכרים (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ' 2).

 

בני הזוג זהבי הצהירו בפני החוקר כי בכוונתם לעבור להתגורר בכפר אז"ר (דוח החקירה, חקירת ה"ה זהבי, עמ' 3).

 

(א)       מן האמור לעיל עולה כי מר זהבי גדל בכפר אז"ר והתגורר במקום 23 שנים. למר זהבי נחלה בכפר אז"ר, אותה הוא פוקד, לדבריו, לצורך טיפול בעצי הפרי וכן לביקור חברים. מהנתונים שתוארו לעיל, הקשר של מר זהבי לפעילות האגודה מתמצה בהשתתפות באסיפות הכלליות ובתשלום מיסים.

 

(ב)       בני הזוג זהבי מתגוררים כ-20 שנה בהוד השרון. מהנתונים המתוארים לעיל נראה כי מרכז החיים של בני הזוג אינו בכפר אז"ר.

 

(ג)        לדברי מר זהבי, עקב סכסוך משפחתי לא עברו בני הזוג להתגורר בכפר אז"ר. גם אם אניח, כדבריו, כי סכסוך משפחתי מנע ממנו להעתיק את מרכז חייו לכפר אז"ר, הרי שלא פירט אילו אמצעים נקט כדי לסיים את הסכסוך ולהסדיר את העניין עד תומו.

 

(ד)        אני סבור כי הקשר של מר זהבי לכפר אז"ר מתמקד בטיפול בנחלה האישית, ובמעורבות מינימלית ביותר ב"חיים השוטפים" של האגודה, המסתכמת בהשתתפות באסיפות הכלליות ובתשלום מיסי האגודה. קשרים אלו אינם מקיימים זיקה של ממש לאגודה ואינם מצדיקים, במצב הדברים הנוכחי, להכיר במר זהבי כמי שגר בתחום המושב דרך קבע או כמי שמתכוון לגור בו.

 

(ה)       בנסיבות אלה אני סבור כי נתקיימו במר זהבי העילות המנויות בסעיף 6(ג) לתקנון האגודה והמצדיקות את הפסקת חברותו באגודה. יחד עם זאת, נוכח העובדה שמר זהבי שמר על קשר מסוים עם האגודה בכל אותן שנים שלא התגורר במקום, הרי שאם בתוך שנה ממועד החלטתי, יממש מר זהבי את כוונותיו המוצהרות ויעבור להתגורר בכפר אז"ר, יתקבל מיידית לחברות באגודה.

 

(ו)         אני סבור כי מהנתונים המתוארים לעיל עולה כי לגב' זהבי לא היתה מעולם כל זיקה לכפר אז"ר, ולפיכך אני קובע כי חברותה באגודה נפסקה.

 

 

ב.         מיכה אסטרחן (משיב מס' 3)

 

 

1.          (א)      מר אסטרחן מתגורר,על פי דוחות החקירה, בתל אביב, לפי חוזה שכירות המתחדש מדי שנה, עם בת זוגו וילדם המשותף. 

 

(ב)       בשנת 1993 רכש מר אסטרחן נחלה בכפר אז"ר, אך לא התגורר בה מעולם, בשל מחלוקת עם מינהל מקרקעי ישראל בעניין דמי הסכמה. מר אסטרחן רשם הערת אזהרה על שמו, ולדבריו זכויותיהם של המוכרים על פי חוזה החכירה אפילו פגו, אך לדברי מר אסטרחן, בשל המחלוקת האמורה עם המינהל, טרם נרשמו הזכויות על שמו.

           

(דוח החקירה, חקירת מר אסטרחן מיום 29.11.2001 [להלן - "חקירת מר אסטרחן"], עמ' 1, 3). 

 

(ג)        לפי הדוח המשלים, שילם בינתיים מר אסטרחן את דמי ההסכמה למינהל (הדוח המשלים, עמ' 8).

 

(ד)        הנכס בנחלה עומד ריק, וזאת, לדברי מר אסטרחן, מאחר שאינו ראוי למגורים במצבו הנוכחי (דוח החקירה, חקירת מר אסטרחן, עמ' 3).

 

(ה)       מהנתונים שבידי לא ברור מתי התקבל מר אסטרחן לחברות.

 

2.         מר אסטרחן אינו משתתף בדרך כלל באסיפות הכלליות. הוא משלם את מיסי האגודה (דוח החקירה, חקירת מר אסטרחן, עמ' 2).

 

3.         לדברי מר אסטרחן, אין בנחלתו גידולים חקלאיים (דוח החקירה, חקירת מר אסטרחן, עמ' 2).

 

4.         מר אסטרחן הצהיר כי הוא מעוניין להתגורר בכפר אז"ר לאחר שיסתיימו ההליכים המשפטיים וניתן יהיה להכשיר את הבית למגורים (דוח החקירה, חקירת מר אסטרחן, עמ' 3).

 

(א)       לסיכום, במשך שנים ניהל מר אסטרחן הליכים משפטיים על מנת לסיים את הליכי העברת הנחלה שרכש על שמו. הליכים אלו תבעו, מטבע הדברים, מאמצים ומשאבים. התרשמתי כי בעטיים של הליכים אלו לא ניתנה בידי מר אסטרחן האפשרות לממש את הזכויות שרכש בנחלה. התרשמתי גם כי מגוריו מחוץ לכפר אז"ר הם זמניים.

 

(ב)       נוכח העובדה שההליכים המשפטיים הסתיימו באחרונה, נפתח הפתח להשלמת המעבר לכפר אז"ר, ומצויה בידי מר אסטרחן הזדמנות לממש את כוונותיו המוצהרות להתיישב בכפר אז"ר, כלשון סעיף 6(ג) לתקנון האגודה.

 

(ג)        אי לכך אני קובע כי אם לא יעבור מר אסטרחן להתגורר בקביעות בכפר אז"ר בתוך שנה ממועד החלטתי, תיפסק חברותו באגודה.

 

 

ג.          מנחם אנבר (משיב מס' 4)

 

 

1.         (א)       מר אנבר, עו"ד במקצועו, מתגורר בתל אביב. ילדיו בגירים.

 

                   (ב)            מהנתונים שבפניי עולה כי מר אנבר רכש משק בכפר אז"ר ככל הנראה למטרות השקעה. הוא מעולם לא התגורר בכפר אז"ר ומלכתחילה לא התכוון להתגורר במקום, ודאי לא בסמוך לאחר רכישת המשק. זאת מאחר שמר אנבר איפשר למוכרים להמשיך להתגורר במקום, ולאחר שאלו הלכו לעולמם, השכיר מר אנבר את הנכס. אציין כי על פי הדוח הייתה האגודה מודעת להסדר זה, באשר ביום 20.8.63 כתב מר אברמוביץ' מועד האגודה , בשם האגודה, למר אנבר:

 

"...

 

(ב)       קיבלנו כ"כ העתק מההסכם מהתאריך הנ"ל שבינך לבין מרדכי והלנה אפשטיין שלפיו הענקת לנ"ל רשות להוסיף ולהתגורר בדירה שבבית... ללא כל תשלום, בתנאים כמפורט בהסכם".

 

(דוח החקירה, עמ' 18).

 

(ג)        מר אנבר התקבל לחברות, על פי חקירתו, בסמוך לאחר רכישת המשק.

 

(ד)        על פי דוחות החקירה, הנכס שבנחלה זקוק לשיפוץ יסודי, ואין בכוונתו של מר אנבר, לדבריו, לבצעו במועד קרוב.

 

(דוח החקירה, חקירת מנחם אנבר, 4.12.2001 [להלן – "חקירת מר אנבר"], עמ' 3-1; הדוח המשלים, עמ' 7).

 

      2.            מר אנבר משתתף באסיפות הכלליות ומשלם את מיסי האגודה.

 

          בנחלתו של מר אנבר גידולי תבלינים, המעובדים על ידי חבר, ללא תשלום; משתלה שאינה מעובדת ופרדס המעובד, בעונת הקטיף, על ידי עובדים, שמועסקים על ידי מר אנבר (דוח חקירה, חקירת מר אנבר, עמ' 2).

 

על פי החקירה, אין למר אנבר קרובים או מכרים במקום. 

 

(א)       מהממצאים שלעיל עולה כי זיקתו של מר אנבר לאגודה מסתכמת בארגון פועלים לעיבוד הפרדס שבנחלה, וכן בקיום חובותיו האלמנטריים של חבר - השתתפות באסיפות הכלליות ותשלום המיסים. בנסיבות אלה אני סבור כי בשלב זה אין לראות במר אנבר כמי ש"בכוונתו להתיישב במקום" כלשון סעיף 6(ג) לתקנון האגודה ולאור כל אלו הנני קובע כי חברותו באגודה נפסקה.

 

(ב)       יחד עם זאת, נוכח העובדה שמר אנבר התקבל ככל הנראה לחברות מבלי שנדרש להתגורר במקום, שעה שמצב הדברים זה היה ידוע ומוחוור לאגודה, ונוכח העובדה כי מר אנבר דואג לעיבוד הפרדס שבנחלתו, אני קובע כי אם יעתיק מר אנבר את מקום מגוריו לכפר אז"ר בתוך שנה ממועד החלטתי, יתקבל מיידית לחברות באגודה.

 

 

ד.         בן עמי מלמד (משיב מס' 5)

 

 

1.      (א)          מר מלמד התגורר בכפר אז"ר מלידתו (בשנת 1923) ועד לנישואיו. על פי דוחות החקירה, כשנישא, בנה מר מלמד את ביתו בחלקה שהיתה, לדבריו, שייכת לפרדסי כפר אז"ר, בסמוך לבית הוריו, אך לאחר מלחמת השחרור צורף השטח שעליו נבנה הבית לשטחי קרית אונו. בבית זה מתגורר מר מלמד עד היום, זה כ-50 שנה.

 

(ב)       לפי מרשם האוכלוסין רשום מר מלמד כתושב קרית אונו.

 

(ג)        מר מלמד רכש את הזכויות בנחלה בכפר אז"ר מהוריו בעודם בחיים, בשנת 1964, אך לא עבר להתגורר במקום, גם לאחר שההורים עברו להתגורר בתל אביב. תחילה שימש הנכס למחסן. מאוחר יותר התגוררה שם בתו של מר מלמד ומאוחר יותר - בנו.

 

(דוח החקירה, חקירת מר בן עמי מלמד מיום 4.12.2001 [להלן - "חקירת מר מלמד"], עמ' 1- 3).

 

(א)       מר מלמד הוא איש המים של האגודה וחבר ועדת המים שלה. כמו כן חבר מר מלמד (בהתנדבות) בוועדת נשק לשעת חירום (נל"ח).

 

(ב)       מר מלמד משתתף, לדבריו, באירועים החברתיים בכפר אז"ר ומתכנס שם עם ידידיו מדי יום שישי.

 

(ג)        מר מלמד מקבל הזמנות לאסיפות הכלליות. לא ברור מדוחות החקירה האם משתתף בהן.

 

(ד)        מר מלמד נושא בתשלום מיסי האגודה.

 

(דוח החקירה, חקירת מר מלמד, עמ' 1-3; הדוח המשלים, עמ' 13).

 

לדבריו ולפי ספר התקבולים שהציג בפני החוקר, מעבד מר מלמד את הנחלה, בסיוע פועלים ששוכר לשם כך (הדוח המשלים, עמ' 13).

 

בנו של מר מלמד נמצא, לדבריו, בתהליכי קבלה לחברות (דוח החקירה, חקירת מר מלמד, עמ' 2).

 

מר מלמד הצהיר כי בכוונתו להעביר את הנחלה על שם בנו (דוח החקירה, חקירת מר מלמד, עמ' 3).

 

(א)       לסיכום, חרף העובדה שמר מלמד מתגורר, מוניציפלית, בשטח השייך לקרית אונו, הרי שלמר מלמד זיקות רבות לכפר אז"ר. למר מלמד נכסים בכפר אז"ר, אותם הוא דואג לתחזק ולטפח, קשרים משפחתיים וחברתיים למקום ומעורבות ערה בחיי האגודה (בתחומי המים והאבטחה). בנסיבות העניין לא נתקיימו במר מלמד העילות להפסקת החברות לפי סעיף 6(ג) לתקנון האגודה.

 

(ב)       הנני קובע כי יש להותיר את רישומו של מר מלמד בפנקס החברים באגודה. יחד עם זאת אני סבור כי אם יושלמו הליכי קבלת בנו של מר מלמד לחברות והליכי העברת הנחלה על שמו, על האגודה לבחון מחדש את שאלת חברותו של מר מלמד.

 

 

ה.         ישראל ופנינה עמית (משיבים מס' 6)

 

 

1.     (א)           על פי דוח החקירה מתגוררים ה"ה ישראל ופנינה עמית משנת 1952 בשכונת צהלה בתל אביב.

 

       (ב)            ישראל עמית התגורר בכפר אז"ר עם הוריו מאז היה בן 9. בשנת 1945 נישא לפנינה עמית. לדבריהם, התגוררו בשכירות בצריף בכפר אז"ר והשתתפו בהגנה על המקום. הם קיוו, לדבריהם, להקים בית בשיכון לבנים, אך קיבלו בשנת 1952 הצעה לרכוש את הבית בצהלה, ומאחר שבאותה עת לא נראה היה שבעתיד הקרוב יחולקו קרקעות נוספות בשיכון הבנים או ניתן יהיה לבנות בית נוסף בנחלה, עברו בני הזוג עמית לצהלה.

 

                (ג)    בשנת 1960 הוקצתה קרקע לשיכון הבנים, ומתגוררת שם כיום אחותו של מר עמית.

 

                (ד)    בשנת 1974 נפטר אביו של מר עמית ובשנת 1982 נפטרה אמו. בשנת 1984 חזר בנם לארץ והוא מתגורר בנחלה.

 

       (ה)            לדברי מר עמית הוא קיבל את המשק בירושה, אך התקבל לחברות עוד לפני כן (לא ברור מן הדוח מתי בדיוק, ככל הנראה בסוף שנות ה-70' או בתחילת שנות ה- 80').

 

(דוח החקירה, חקירת ישראל ופנינה עמית מיום 4.12.2001 [להלן - "חקירת ה"ה עמית"], עמ' 1- 3).

 

2.         מר עמית הוא גמלאי של צה"ל. בבעלותו עסק עצמאי לחומרי ליטוש בת"א. המחסן נמצא בכפר אז"ר .                                                                                            

3.       (א)         מר עמית משתתף באסיפות הכלליות, גב' עמית אינה משתתפת. בני הזוג עמית משלמים את מיסי האגודה.

 

(ב)       ה"ה עמית אינם משמשים כיום בתפקיד כלשהו באגודה.                          

 

4.         ה"ה עמית מבקרים את בנם בכפר אז"ר ובמידת הצורך פוקד מר עמית את מחסן חומרי הליטוש.   

 

5.         מן הדוח עולה כי חלק מנחלת משפחת עמית הופקע, ודונמים ספורים (2.5-3) מעובדים על ידם ועל ידי בנם, אך ברור שאין זה עיסוקם או עיסוקו של הבן, העובד כרופא בבי"ח 'שיבא' בתל השומר (דוח החקירה, חקירת ה"ה עמית, עמ' 1-3; הדוח המשלים, עמ' 14).

 

6.      ה"ה עמית הצהירו בפני החוקר כי בכוונתם להתגורר בכפר אז"ר סמוך לבנם, מאחר שהגב' עמית אינה בקו הבריאות ואולם לא ניכר כי, בשלב זה, בני הזוג פועלים לממש כוונה זו בטווח הקרוב.

 

7.      (א)          לסיכום, בני הזוג עמית התגוררו בשכירות בכפר אז"ר סמוך לאחר נישואיהם, אך עזבו את המקום כבר בשנות החמישים, ומאז הם מתגוררים בתל אביב.

 

(ב)    מהנתונים שבפניי התרשמתי כי מרכז חייהם של בני הזוג כזוג הינו בתל אביב (שכונת צהלה).

 

(ג)        התרשמתי כי לגב' עמית לא היתה מעולם זיקה של ממש לאגודה. למעשה, למעט המגורים בסמוך לאחר הנישואין, לא היה לגב' עמית כל קשר למקום. לפיכך, הנני קובע כי יש להורות על הפסקת חברותה של פנינה עמית.

 

(ד)        התרשמתי כי למר עמית זיקה חזקה מעט יותר למקום, בין היתר בשל עבודתו ועיבוד חלק מנחלותיו ואולם אני סבור כי לא די בזיקות אלה, שאינן אמיצות דיין, כדי לבסס קשר למקום, לפי הוראות תקנון האגודה. לכן הנני קובע כי אם בתוך שנה ממועד החלטתי לא יעבור מר עמית להתגורר בכפר אז"ר, תיפסק חברותו.

 

 

ו.          צביקה קפלן (משיב מס' 7)

 

 

1.       (א)         מדוח החקירה של מר קפלן, עולה כי מר קפלן התגורר בשיכון הבנים בכפר אז"ר משנת 1965 ועד שנת 1980. בשנת 1980 או בסמוך לכך, נפרד מר קפלן מאשתו ועזב את הכפר.

 

(ב)       הוריו של מר קפלן העבירו את הנחלה על שמו, בעודם בחיים, בשנת  1976 או 1977.

 

(ג)        בשנת 1982, לאחר שגם אימו של ה"ה קפלן נפטרה, עבר לגור בנחלה אחיו של מר קפלן. אח זה מעורה בחיי הקהילה בכפר אז"ר, ואולם הוא אינו חבר האגודה.

           

(ד)        מר קפלן מתגורר, זה כשלוש שנים, ברח' לוי אשכול 108/20 בתל-אביב, ואף העביר את כתובתו במרשם האוכלוסין לתל אביב.

           

(דוח החקירה, חקירת מר צבי קפלן מיום 5.12.2001 [להלן - "חקירת מר קפלן"], עמ' 1-2).

 

על פי דוח החקירה, מר קפלן ואחיו נושאים במשותף בהוצאות אחזקת הבית ובתשלום מיסי האגודה, בחלוקה פנימית ביניהם שלא הובהרה (אציין כי החוקר ציין כי התרשם שבפועל נושא האח בהוצאות, כולן או רובן) (דוח החקירה, עמ' 29).

 

מר קפלן ציין כי הוא מקבל זימונים לאסיפות הכלליות אך "לא לכולן אני מופיע ואולם אני מקבל דיווח מאחי" (דוח החקירה, חקירת מר קפלן, עמ' 1).

                       

3.         על פי החקירה, אחיו של מר קפלן מעבד את הנחלה ומר קפלן מסייע בידו. הנחלה כוללת מטע קטן של אבוקדו בחלקה א' ובחלקה ב' נכרתו הפרדסים במהלך שנת 2001. לדברי מר קפלן, האחים מתכוונים לנטוע מחדש במקום פרדסים או "שיתכן שנעשה שם משהו אחר" (דוח החקירה, חקירת מר קפלן, עמ' 1).

 

4.         תחילה הצהיר מר קפלן כי בכוונתו לעבור לגור בכפר רק אם ניתן יהיה לבנות שלושה בתים בשטח הנחלה (דוח החקירה, חקירת מר קפלן, עמ' 2) ואולם לאחר מכן ביקש שהות על מנת לנסות לממש את תוכניותיו לשוב לכפר (הדוח המשלים, עמ' 15).

 

5.         מהנתונים שלעיל מצטיירת תמונה של חבר אגודה שחייו מתנהלים מחוץ לאגודה, והקשר שלו אליה מתמצה, בעיקר, במגורי אחיו במקום. לא די בכך כדי לענות על הזיקות הנדרשות בין החבר והאגודה, על פי תקנונה.

                       

יחד עם זאת, מר קפלן הביע נכונות לשוב לכפר אז"ר בנסיבות שונות. לאור זאת אני קובע כי חברותו של מר קפלן באגודה נפסקה. אם יעבור מר קפלן להתגורר בכפר אז"ר בתוך שנה ממועד החלטתי, יתקבל לחברות בשנית. 

 

 

ז.          אביב ודינה אמבר (משיבים מס' 8)

 

 

1.        (א)        מר אמבר הגיע לכפר אז"ר עם הוריו בשנת 1933 והתגורר במקום בילדותו ונערותו.

 

(ב)       על פי דוחות החקירה, מלכתחילה אמור היה מר אמבר לעבור לשיכון הבנים, אך לדבריו, בשל עיכוב בהקמת שיכון הבנים ומשום שלא ניתן היה באותה תקופה לבנות בית נוסף בנחלה, עבר להתגורר, עם אשתו, גב' אמבר, בקרית אונו. בדירתם זו הם מתגוררים זה כ-45 שנה וכך הם רשומים במרשם האוכלוסין.

 

(ג)        לאחר פטירת אביו, העבירה אמו של מר אמבר, בשנת 1973 או 1974, את הנחלה על שמו של בנה.

 

                        (ד)        בשנת 1975 התקבלו בני הזוג אמבר לחברות בכפר אז"ר.

 

(דוח החקירה, חקירת ה"ה אביב ודינה אמבר מיום 5.12.2001 [להלן - "חקירת ה"ה אמבר"], עמ' 1).

 

(ה)       בסוף שנות ה- 70  עזבה אמו של מר אמבר את כפר אז"ר ועברה להתגורר עם בתה, ואולם, לדברי בני הזוג אמבר, באותה עת כבר השתקעה המשפחה בקרית אונו "ולא ראינו לנכון לעזוב את המקום שבו ילדינו מרגישים טוב" (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 2).

 

(ו)         כיום מתגוררת בנחלה, בבית הסמוך לביתם של בני הזוג אמבר, בתם של בני הזוג ומשפחתה, אשר התקבלה לחברות בכפר אז"ר כ"בת ממשיכה" (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 1).

 

(ז)        בית ה"ה אמבר מושכר בחוזה, שעל פי החקירה ניתן לסיום בהתראה של שלושה חודשים (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 2).

 

2.         כאמור, בני הזוג אמבר התקבלו לחברות בשנת 1975. לדבריהם, מר אמבר נבחר בעבר לחבר הוועד וגב' אמבר אירגנה בעבר אירועים חברתיים במקום. יחד עם זאת, מהדוח עולה כי כיום אין לבני הזוג מעורבות בחיים החברתיים בכפר אז"ר, אם כי, לדבריהם, יש להם עדיין מכרים רבים בכפר אז"ר וקשרים חברתיים עימהם (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 3).

 

3.         בני הזוג אמבר אינם משלמים את מיסי האגודה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, מאחר שלדבריהם בתם החלה לשלם את מיסי האגודה (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 2).

 

4.         חתנם של בני הזוג אמבר מקיים משתלה בשטח הנחלה. עצי ההדר, שהיו בה, נעקרו (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 2).

 

5.         בני הזוג אמבר הצהירו כי אם יזדקקו לקרבתה של בתם, יעברו לגור בכפר אז"ר (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 2).

 

בני הזוג אמבר הודיעו לחוקר כי הם פועלים להעברת הנחלה ע"ש בתם והליכים אלו נמצאים בשלבי סיום (דוח החקירה, חקירת ה"ה אמבר, עמ' 3; הדוח המשלים, עמ' 7).

 

6.      (א)          לסיכום, מדוח החקירה עולה כי בני הזוג אמבר בנו את חייהם מחוץ לכפר אז"ר. מר אמבר אמנם התגורר בכפר אז"ר בשנות ילדותו ונערותו, אך משנישא, רכש דירה מחוץ לכפר. כפי הנראה, גב' אמבר לא התגוררה מעולם בכפר אז"ר.

 

(ב)       מדוחות החקירה עולה כי הגם שלדבריהם, בעבר הייתה להם מעורבות בהנהלת האגודה ובפעילות התרבותית שבה, הרי שכיום מתמצות כל הזיקות של בני הזוג אמבר לכפר בביקורי הבת וביקורי מכרים. בתם של בני הזוג מתגוררת במקום, הנחלה אינה מעובדת (אלא משמשת למשתלה) ואף נמצאת בהליכי העברה לבת.

 

(ג)        לא עלה מן החקירה כי בני הזוג משתתפים באסיפות הכלליות באגודה ואף במיסי האגודה נושאת הבת, העומדת לקבל את הזכויות בנחלה.

 

(ד)        מחקירת בני הזוג עולה גם כי הגם שהשכרת ביתם בכפר אז"ר היא השכרה קצרת טווח, ויכולה להסתיים בהתראה קצרה, אין להם בפועל כל כוונה לעבור ולהתגורר בכפר אז"ר. אם יעשו כן, יהיה זה רק אם יזקקו לעזרת בתם. איני רואה בתוכניות עתידיות שכאלה לא כוונה אובייקטיבית ולא כוונה סובייקטיבית לשוב לכפר אז"ר ולהתקשר מחדש למקום.

 

(ה)       בנסיבות אלה אני סבור כי ניתן לראות בבני הזוג אמבר כמי שנתקיימו בהם תנאי סעיף 6(ג) לתקנון האגודה ואני קובע כי חברותם באגודה נפסקה. אדגיש כי אין בהחלטה זו בכדי לפגוע בהליכי קבלתה לחברות של בתם של בני הזוג.

                                                                                                                                   

 

ח.         שאול אשרת (משיב מס' 9)

 

           

1.      (א)          מר אשרת נולד בכפר אז"ר וגדל בו עד לנישואיו בשנת 1970. על פי דוחות החקירה, בנערותו עיבד מר אשרת את נחלת המשפחה ביחד עם אביו. כיום מתגורר מר אשרת בדירה שבבעלותו בהרצליה, וכך הוא גם רשום במרשם האוכלוסין.

 

(ב)       מר אשרת הוא מתכנן ערים במקצועו. לדבריו, בעבר פעל להרחבת שיכון הבנים. תוכנית זו לא עלתה יפה ואולם בכפר אז"ר אושרה תוכנית לבניית בית שני בנחלה, אלא שמאחר שנחלת המשפחה קטנה ביחס לנחלות האחרות, לא אושרה בתחילה בניית הבית השני. כ-16 שנה מאוחר יותר, בשנת 1996, לאחר שהוריו נפטרו (בשנים 89' ו- 93'), אושרה התנגדות המשפחה לתוכנית והותר לבנות בנחלה בית שני. התוכנית פורסמה בשנת 2000.

 

(ג)        הנחלה הועברה על שמו של מר אשרת בשנת 1978 כ"בן ממשיך". בתקופה זו, או בסמוך לכך, התקבל מר אשרת לחברות בכפר אז"ר.

 

(ד)        מאז פטירת אביו, בשנת 1993, הושכר הבית שבנחלה, מאחר שהבית היה קטן מדי בשביל משפחת אשרת וכן משום שהמשפחה התגוררה כבר שנים במקומות אחרים (פתח תקוה והרצליה). משנת 2001 מתגוררים במקום בנו של מר אשרת ובת זוגו.

 

(דוח החקירה, חקירת שאול אשרת מיום 10.12.2001 [להלן - "חקירת מר אשרת"], עמ' 3-1).

 

2.         מר אשרת משלם את מסי האגודה, משתתף באסיפות הכלליות ואף מעורב, בהתנדבות, בגיבוש תוכניות שונות במקום, מתוקף מקצועו (מתכנן ערים) (דוח החקירה, חקירת מר אשרת, עמ' 2).

 

3.         על פי החקירה, הפרדס בנחלה יובש לפני 9-8 שנים, ומאז לא נעשה כל עיבוד חקלאי בנחלה (דוח החקירה, חקירת מר אשרת, עמ' 2).

 

4.         למר אשרת קשרים חברתיים בכפר אז"ר  (דוח החקירה, חקירת מר אשרת, עמ' 3).

 

5.         מר אשרת ציין בחקירתו כי מאחר שבנה את חייו מחוץ לכפר אז"ר, ישוב לשם רק אם ייאלץ ואם יעלה בידו לבנות בית נוסף בנחלה, לצד בנו (דוח החקירה, חקירת מר אשרת, עמ'  3).

 

6.         לדבריו של מר אשרת, בנו נמצא בהליכי קבלה לחברות (דוח החקירה, חקירת מר אשרת, עמ' 2).

 

(א)       מהנתונים שלעיל עולה כי הגם שבילדותו היה מר אשרת קשור לכפר אז"ר, כיום אין לו מעורבות של ממש ב"חיי האגודה". הנחלה אינה מעובדת, הבן מתגורר במקום, והקשר למקום מתמצה, בעיקר, בביקורי הבן ובביקורי מכרים. מן החקירה עולה כי משפחת אשרת תקעה יתד מחוץ לכפר, ומרכז חייה אינו בכפר אז"ר. מר אשרת אף מצהיר שיעבור לכפר רק אם ייאלץ, וגם זאת לאחר שיעלה בידו לבנות בית לצד בנו.

 

(ב)       בנסיבות אלה איני סבור כי ניתן לראות במר אשרת כמי שבכוונתו להתגורר במקום, כדרישת סעיף 6(ג) לתקנון האגודה, לא מבחינה אובייקטיבית ולא מבחינה סובייקטיבית. יחד עם זאת, אני סבור כי יש לקחת בחשבון את העובדה שבמשך זמן רב היתה נטושה מחלוקת בין המשפחה ורשויות התכנון, שנפתרה רק באחרונה. על כן אני סבור כי נוכח העדר זיקות לאגודה כיום, יש לקבוע שחברותו של מר אשרת באגודה נפסקה, ואולם אם יחזור מר אשרת להתגורר במקום בתוך שנה ממועד החלטתי, יתקבל לחברות מחדש.

 

(ג)        בנוסף אני קובע כי הפסקת חברותו של מר אשרת באגודה אין בה כדי לפגוע בהליכי הקבלה של בנו לחברות באגודה. אי לכך אני מורה לאגודה שלא לקחת עובדה זו בחשבון בבוא המועד להחליט בשאלת החברות של הבן.

 

 

ט.         עקיבא מזור (משיב מס' 10)

 

 

1.     (א)      על פי דוחות החקירה, מר מזור הגיע לכפר אז"ר עם הוריו בגיל 6. היה זה בשנת 1932. הוא התגורר במקום ואף פרנס את המשפחה לאחר מות האב, בשנת 1934.

 

                  (ב) משנישאה האם בשנית והמשפחה התרחבה, ומשהשתחרר מר מזור מן הצבא, בשנת 1950, עזב את כפר אז"ר.

 

(ג)        במהלך השנים התגורר מר מזור ברמת-גן ובגבעתיים, בה הוא מתגורר כיום עם משפחתו, בדירה שבבעלותם. שם גם רשומה המשפחה במרשם האוכלוסין, ואולם במחצית השנה שלפני החקירה שונה רישום האוכלוסין של מר מזור לכפר אז"ר, לדבריו עקב העתירה לבג"ץ.

 

(דוח החקירה, חקירת עקיבא מזור מיום 10.12.01 [להלן - "חקירת מר מזור"], עמ' 1; הדוח המשלים עמ' 12).

 

(ד)        לדברי מר מזור, הוא המשיך לעבוד במשק גם לאחר שעזב את כפר אז"ר במקביל לעבודתו במשלח ידו (ניהול העסק המשפחתי לזיפזיף ומאוחר יותר עבודה כשכיר בחברה למדחסי אויר) וזאת עד לשנת 1996 (דוח החקירה, חקירת מר מזור, עמ' 2).

 

(ה)       מר מזור קיבל את הנחלה מאמו בעודה בחיים בשנת 1967 או 1968, ובתקופה זו התקבל לחברות.

 

(ו)         בשנת 1986, ארבע שנים לאחר מות האם, נפטר בעלה השני. לדברי מר מזור, הבית בנחלה היה אז במצב שלא איפשר מגורים. מר מזור, שהיה אז כבן 60, שיפץ את הבית מעט ומאז הוא מושכר לסירוגין. מר מזור ציין שהוא טרוד כבר מספר שנים בבעיות בריאות שלו ושל אשתו ובשל כך נמנע מהם לעבור להתגורר בכפר (דוח החקירה, חקירת מר מזור, עמ' 2).

 

2.         מר מזור משלם את מיסי האגודה ומשתתף באסיפות הכלליות (דוח החקירה, חקירת מר מזור, עמ' 3).

 

3.         עד למחצית שנות ה- 90' עיבד מר מזור את הנחלה, במקביל לעבודתו הרגילה ושיווק ממנה תוצרת חקלאית. באמצע שנות ה-90' יובש הפרדס שבנחלה ובשנת 2000 נעקר. במקום נותרו עצי פקאן, שאינם מטופלים (דוח החקירה, חקירת מר מזור, עמ' 2; הדוח המשלים, עמ' 12).

 

4.       (א)         מהמימצאים שלעיל ניתן לומר שעד למחצית שנות ה- 90' היו למר מזור זיקות חזקות לאגודה. הוא עיבד את הנחלה ודאג לטפח אותה גם כאשר התגורר מחוץ לכפר אז"ר. בשנים האחרונות הופסק עיבוד הנחלה, ככל הנראה בשל בעיות בריאות של מר מזור ואשתו. משהופסק עיבוד הנחלה, מתמצות כל הזיקות בהשתתפות באסיפות הכלליות ובתשלום מסי האגודה. מדובר, לתפישתי, בזיקות רופפות. יחד עם זאת אני סבור כי יש לקחת בחשבון, בבחינת התמונה הכוללת, את הנסיבות שהביאו את מר מזור להפסיק את עיבוד הנחלה.

           

          (ב)         אי לכך אני סבור כי בנסיבות העניין ובינתיים יש לראות במר מזור חבר האגודה, ואולם אם בתוך שנה ממועד החלטתי לא יעבור מר מזור להתגורר בכפר אז"ר, תופסק חברותו באגודה.

 

 

י.          אורה ועמירב טנא (משיבים מס' 11)

 

           

1.     (א)     בני הזוג טנא התגוררו בנחלת הוריו של מר טנא (בבית ההורים) מנישואיהם בשנת 1954 ועד שנת 1957. מחודש יולי 1957 מתגוררים בני הזוג ברח' טרומפלדור 27 בקרית אונו, בשטח שבעבר היה שייך ל"משבצת" של כפר אז"ר.

 

(ב)       על פי דוחות החקירה, בני הזוג עזבו את הנחלה בשל הצפיפות בבית ומכיוון שלא ניתנה להם האפשרות לבנות בית בשיכון הבנים בכפר.

 

(ג)        במהלך שנות ה- 90  העבירו בני הזוג את כתובתם במרשם האוכלוסין מקרית אונו לכפר אז"ר.

 

(ד)        על פי דוחות החקירה, עד שנות ה-70' עבד מר טנא רק בחקלאות. משנות ה-80' ועד תחילת שנות ה-90' עבד ב"אגרסקו". משנת 1991 מר טנא הוא פנסיונר של "אגרסקו" ובמקביל, מעבד את אדמות הנחלה ואף משווק את תוצרת פריו.

 

(דוח החקירה, חקירת אורה ועמירב טנא מיום 10.12.2002 [להלן - "חקירת בני הזוג טנא"],  עמ' 4-1).

 

(א)       בני הזוג טנא משלמים את מיסי האגודה.

 

(ב)       מר טנא שירת כיו"ר ועדת הבחירות בשנות ה-70' ובשנות ה-80' נבחר שלוש פעמים לחבר ועדת הביקורת. כיום מרכז מר טנא, בהתנדבות, את הנתונים הסטטיסטיים של הכפר למשרד החקלאות וכן משמש כיועץ ליצירת שטחי בידוד או שטחי אש.

 

(ג)        מר טנא אחראי על תיק החקלאות במטה מל"ח בכפר.

 

(ד)        בני הזוג מקפידים להגיע לאסיפות הכלליות והם אף משתתפים באירועים המשותפים לחברי הכפר.

 

                                    (דוח החקירה, חקירת ה"ה טנא, עמ' 4-1).

 

3.         בחקירתם טענו ה"ה טנא כי מרכז חיי הקהילה שלהם הוא בכפר אז"ר.

 

4.         כאמור לעיל, מר טנא מעבד את נחלותיו. המבקשים השיגו על קביעה זו אך החוקר התרשם במו עיניו כי אכן מר טנא מעבד את נחלתו (הדוח המשלים, עמ' 11).

 

5.         שני בניהם של בני הזוג טנא מתגוררים בכפר. בנם של בני הזוג, שחר, התקבל לחברות באגודה כ"בן ממשיך".

 

6.       (א)         מהחקירות עולה כי לבני הזוג טנא קשרים רבים לכפר ומר טנא אף פעיל בועדותיה השונות של האגודה.

 

(ב)       בני הזוג מתגוררים בשטח שהיה שייך בעבר בכפר אז"ר ולמעשה מעולם לא ניתקו עצמם בני הזוג מהאגודה.

 

(ג)        אודה ואומר כי אינני משוכנע כי העברת כתובת המגורים מקרית אונו לכפר אז"ר איננה קשורה להליך עדכון פנקס החברים, אך בכל זאת, ממכלול הנתונים עולה כי מרכז חייהם של ה"ה טנא הינו בכפר אז"ר.

 

(ד)        לאור כל אלו הנני קובע כי אין מקום להורות על הפסקת חברותם של בני הזוג טנא באגודה, והם חברים בה לכל דבר ועניין.

 

 

יא.        יוסף ועדנה יעקובוב (משיבים מס' 12)

 

           

1.      (א)          על פי דוחות החקירה, בני הזוג יעקובוב התגוררו בכפר במשך שנה אחת (בשנת 1990 או 1991) ואז עזבו את הארץ. לטענתם, העזיבה היתה בשל הבעיות שהאגודה הציבה בפניהם כאשר ביקשו להציב בנחלה קרוון עד להגדלת הבית בנחלה.

 

(ב)       בני הזוג יעקובוב רשומים במרשם האוכלוסים בכתובת: רח' ארנון 15 רמת-גן, אולם כיום הם מתגוררים, עובדים, מגדלים ומקיימים קשרים חברתיים בארה"ב.

 

(ג)        בני הזוג משכירים בארבע השנים האחרונות את הבית שבנחלה.

 

(דוח החקירה, חקירה טלפונית של יוסף ועדנה יעקובוב מיום 14.01.2002 [להלן - "חקירת בני הזוג יעקובוב"], עמ' 3-1).

 

2.         בני הזוג יעקובוב משלמים את מיסי האגודה

 

בנחלה היו בעבר פרדסים שנעקרו או יבשו. אין עוד גידולים חקלאיים בנחלה (דוח החקירה, חקירת בני הזוג יעקובוב, עמ' 2).           

 

4.         בחקירתם טענו בני הזוג כי בכוונתם לחזור לכפר אז"ר. לדבריהם, התקשרו בהסכם עם ארכיטקטית לצורך שיפוץ הבית הקיים על הנחלה.

 

5.       (א)         מהמימצאים שלעיל עולה כי לבני הזוג יעקובוב אין זיקה ממשית לכפר. לא התרשמתי שלהצהרת כוונותיהם לחזור להתגורר בכפר ביטוי מעשי כלשהו. בני הזוג אמנם הציגו בפני החוקר ראיות המעידות על הליכי טרום הבניה כולל הסכם עם אדריכלית, אך לא הציגו כל ראיה לגבי תחילת הבניה עצמה.

 

(ב)       אי לכך הנני קובע כי חברותם של בני הזוג יעקובוב באגודה נפסקה. ואולם, אם יעתיקו בני הזוג יעקובוב את מקום מגוריהם לכפר אז"ר בתוך שנה ממועד החלטתי, יתקבלו מחדש לחברות באגודה.

           

 

יב.        יצחק לירון (משיב מס' 13)

 

 

1.     (א)     מר לירון התגורר בכפר אז"ר מלידתו ועד גיל 26. לאחר היעדרות של כעשרים שנים, שכללה סיבוב הופעות בחו"ל (מר לירון זמר במקצועו), שארך כ- 15 שנים. בשנת 1984 שב לארץ ואז מונה על-ידי אביו ל"בן ממשיך".

 

(ב)       בשנת 1987, לאחר שבנה בית בנחלת הוריו, עבר מר לירון לגור בכפר עם אשתו.

 

(ג)        בשנת 1992 עזב יצחק את הבית בעקבות סכסוך משפחתי עם אשתו. מאז ועד היום, מתגוררים בבית בכפר אשתו לשעבר של מר לירון וילדיו.

 

(ד)        עוד מתגוררת בנחלה אמו בת ה-88 של מר לירון, שהנחלה רשומה על שמה.

 

                         (ה)      מר לירון מתגורר ברמת גן, ברח' הסמוך לכפר אז"ר.

 

(דוח החקירה, חקירת יצחק לירון מיום 19.03.2002 [להלן - "חקירת מר לירון"], עמ' 2-1).

 

2.         בחקירתו אומר מר לירון כי "את מיסי האגודה אנו משלמים במלואם אשתי את חלקה ואימי את חלקה". לדבריו, הוא "משתדל להגיע לאסיפות הכלליות".

 

3.         לדברי מר לירון, הוא שותף בארגון אירועים בכפר ומדי שבוע נפגש עם חברי ילדותו מהכפר.

 

בנחלה פעלה משתלה שטיפל בה אביו של מר לירון. עם פטירתו, הושכרה המשתלה לאחרים.

 

מר לירון הגיע להסדר עם גרושתו, במסגרתו תעזוב גרושתו את הכפר ומר לירון יכנס לגור במקומה. בפני החוקר, טען מר לירון כי באם ההסכם לא יצא אל הפועל הוא יעבור לגור עם אימו בביתה בכפר (הדוח המשלים, עמ' 11).

 

6.         מהמימצאים שלעיל עולה כי למעט השתתפות חלקית באסיפות הכלליות וביקורים של פעם בשבוע, אין כיום למר לירון זיקה ממשית לאגודה, ואולם יש לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות שהביאו למצב זה. התרשמתי כי ההתנתקות מהאגודה נכפתה על מר לירון וקיים סיכוי שהיא תסתיים בזמן קרוב.

 

אי לכך אני קובע כי אם לא יעבור מר לירון להתגורר בקביעות בכפר אז"ר בתוך שנה ממועד החלטתי, תיפסק חברותו באגודה.           

 

 

יג.         עליזה אליגון (משיבה מס' 14)

 

 

1.         כאמור בדוחות החקירה, גב' אליגון לא התייצבה לחקירה על אף הודעה שנשלחה אליה בעניין זה בדואר רשום (הדוח המשלים, עמוד 1).

 

     2.       אי לכך אני קובע כי חברותה של גב' עליזה אליגון באגודה נפסקה, אלא אם תיתן טעם המצדיק את אי התייצבותה לחקירה, ובמקרה כזה אדון מחדש בעניין חברותה.   

 

 

יד.        עדנה אליגון (משיבה מס' 15)

 

           

1.         גב' עדנה אליגון, כקודמתה, גב' עליזה אליגון, לא התייצבה לחקירה, חרף הודעה שנשלחה לה בדואר רשום.

 

2.         אי לכך גם לגביה אני קובע כי חברותה באגודה נפסקה, אלא אם תיתן טעם לאי התייצבותה, שאז אדון בעניינה מחדש.

 

 

II      בטרם אחתום את הדיון בדבר הפסקת חברותם של המשיבים לאור דוחות החקירה, אציין ואעיר כי אין בהחלטתי בדבר הפסקת חברותם של אותם חברים משום קביעה כלשהי ביחס לזכויותיהם האחרות באגודה, ובכלל זה זכויותיהם הקנייניות ו/או זכויותיהם בנחלותיהם.

 

באותה מידה אציין כי מי שהוכר כחבר באגודה כתוצאה מעדכון פנקס החברים, אין בתיקון הפנקס כדי להעניק לאותו חבר זכויות קנייניות באגודה או בנחלה. ראה לעניין זה סעיף 6(ד) לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג- 1973, הקובע כדלקמן:

 

"היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על-פי הוראות תקנה זו, אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות כחבר האגודה אלא על-פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות."

 

השפעת הפסקת החברות על זכויותיהם של חברי האגודה השלכות הפסקת לגבי מי שחברותו הופסקה כתוצאה מהליך עדכון פנקס החברים, לא נדונה בפניי ולא הוכרעה על ידי.

 

אזכיר כי כל מי שחברותו נפסקה, בהתאם להחלטתי, וסבור כי עם הפסקת חברותו נפגעה זכות מזכויותיו, עומדת בפניו האפשרות לקיים הליך נפרד מול האגודה.                                       

 

סיכום

 

החלטתי הנוכחית מתייחסת ל-14 המשיבים הרשומים מעלה.

 

בהחלטתי הקודמת מיום 10.9.2002 קבעתי באופן סופי את מעמדם של יתר המשיבים.

 

כמו כן אציין כאן את החלטותיי מיום 24.3.2003 לגבי מר שמאי מירוצ'ניק ומשפחת הגיתי ומיום 5.4.2003 בעניין גב' אוגניה עיון.

 

לפיכך, כיום לאגודה פנקס חברים מעודכן.

 

עריכת בחירות באגודה

 

לאור העובדה כי באגודה ועד ממונה מזה שנים, ונוכח העובדה כי כעת לאגודה פנקס חברים מעודכן, הנני מורה לוועד הממונה לזמן, לאלתר ולא יאוחר מ- 15 ימים מיום קבלת החלטתי, אסיפה כללית שעל סדר יומה דו"ח הועד הממונה ובחירת רשויות האגודה. הועד הממונה יעדכן אותי על מועד כינוס האסיפה הכללית מייד לכשתקבע.           

 

הוצאות

 

6.         בפתח הדברים אציין כי נוכח המצב ששרר בכפר אז"ר, אני רואה חשיבות בעצם העלאת נושא עדכון פנקס החברים.

 

יחד עם זאת הדיונים וההליכים בתיק זה התארכו יתר על המידה, בעיקר בשל ההתכתבות העניפה שיצרו המבקשים ובא כוחם, עו"ד ורדי. פניות רבות מטעמם חזרו על עצמן וטוב היו עושים המבקשים לו ויתרו לפחות על חלק מכתבי טענותיהם.

 

            יתרה מזאת, המבקשים לא העבירו פניות רבות מפניותיהם למשיבים, בניגוד לנדרש, ואף לדיון המסכם הופיעו ללא ששלחו את עיקרי טיעוניהם.

 

6.         לפיכך הנני קובע את משא הוצאות החקירות כדלקמן:

 

האגודה תישא בהוצאות החקירות והחוקר.                                             

 

המבקש מספר 1 ישתתף בהוצאות האגודה בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

 

המבקשת מספר 2 תשתתף בהוצאות האגודה בסך 1,000 ₪ + מע"מ.

 

סכומים אלו ישולמו לאגודה תוך 20 יום ממועד החלטתי, ואם לא ישולמו במועד, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטתי ועד למועד התשלום בפועל.

 

כל אחד מהמבקשים יישא בהוצאותיה של משפחת טנא בהליך בסך של 1,000 ₪ +מע"מ בתוספת הצמדה וריבית כחוק מיום החלטתי ועד לתשלום המלא בפועל למשפחת טנא.

 

 

אורי זליגמן

 

ניתן היום, 20.3.2003

 

אורי זליגמן, עו"ד

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: