עוזר הרשם אישר את העיקולים והצווים שהטיל הרשם על חברי אגודת י.ע.ל
בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות תיק מס' 524/133/13
עורך דין רמזי חוראני
בעניין:
2. אשכול יעל ת.ז. 057781411
ע"י ב"כ עו"ד ארייה חיימסון ו/או אייל סודאי ו/או אח'
מדרך מנחם בגין 52, "מגדל סונול", תל-אביב 67137
טל' 03-5621507; פקס' מס' 03-5611452
המבקשים
ובעניין: 1. י.ע.ל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, מ.א. 570005249 (בפירוק)
באמצעות המפרק, עו"ד שלמה טופז
מגדל ב.ס.ר 2 קומה 17 רח' בן גוריון 1 בני ברק 51201
טל': 03-6441335 פקס: 03-6446922
המשיבים
1. בפניי בקשה של המבקשים מר שלמה אשכול והגברת יעל אשכול, להלן: המבקשים למחיקת הבקשה לפי סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיותולביטול החלטות ו/או צווי עיקול ו/או צווים שניתנו על ידי כב' סגנית רשם האגודות השיתופיות לשעבר, עו"ד מארי קושניר- הררי בהינתנם בחוסר סמכות עניינית. הבקשה הועברה למשרד ביום 8.8.2013.
2. תגובת המפרק נדרשה וזו הומצאה לתיק ביום 14.8.2013. בתיק ישנן בקשות תלויות ועומדות נוספות, אלא שבשל מהות הבקשה של המבקשים הטוענים לחוסר סמכות, יש לדון תחילה בבקשה זו. לפי תוצאות ההכרעה בבקשה המקדמית יוחלט איך להמשיך הלאה.
א. המפרק ציין בבקשתו במפורש, כי הבקשה מוגשת נגד שני המבקשים שהנם חברי האגודה לשעבר, נגד המשיב מס' 2 שהיה חבר ועד ההנהלה של האגודה בעבר, ונגד המשיבים 3 ו- 4 שהינם יו"ר וועד האגודה בהווה ועיזבונה של אשתו שהייתה בחייה חברת אגודה.
ב. המבקשים היו עובר לפרישתם מן האגודה בשנת 2006 חברי אגודה. הם לא היו חברי ועד, לא ממייסדי האגודה, לא נשאו בכל תפקיד ניהולי ו/או אחר, לא עסקו או השתתפו בארגונה או בניהולה של האגודה, לא היו פקידי האגודה ולא היו עובדיה.
ג. חרף טענות המפרק כי המבקשים השתתפו בארגונה או הנהלתה של האגודה, לא היתה למבקשים כל מעורבות בארגון או ניהול האגודה. כל הביסוס של המפרק בנוי על מעורבותם של המשיבים 2 ו -3, דהיינו מר עינב אשכול ומר דוד חדד. המבקשים היו רשומים ברישום פורמאלי בלבד, הא ותו לא והם לא היו מעורבים בעסקי האגודה מכל סוג שהוא.
ד. סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות מתייחס למי "שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד הנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה שהשתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או נכסים של האגודה.
ה. הסעיף מסמיך את הרשם לבדוק וליתן צו, ביחס למעשהו/או מחדל של פקיד מפקידי האגודה, או של נושא תפקיד בה להשיב לקופת האגודה את הכספים או את הנכסים או חלקם או ריבית לפי שיקבע הרשם או לתרום לאקטיב של האגודה בשיעור שייראה לרשם חלף השימוש לרעה בכספים או בנכסים של האגודה. המבקשים אינם נופלים באף חלופה מאלו המצוינות בסעיף 49 ולכן לא קמה סמכות לרשם, לא כל שכן – למפרק להוציא את הצווים נגד המבקשים.
ו. המפרק נחפז להגיש בקשה זו מבלי לשים לב לחובת הזהירות שהוא חב כלפי הנתבעים, ולכן יש לחייבו בנזקי משתתף או נושה של החברה. בקטע זה המבקשים מפנים לספרה של ציפורה כהן "פירוק חברות" ולע"א 4042/08, עוזי סגל נ' עו"ד גיורא גרינברג מיום 22.4.2009(פורסם בנבו) .
ז. השיקול של המפרק בפניה לרשם היתה בלתי עניינית ונועדה לחסוך את תשלום האגרה.
ח. המבקשים הקדישו חלק בלתי מבוטל לחובה להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם אם ייפסק נגד האגודה שבפירוק. הרציונל לחייב בהפקדת הערובה מצוי בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, או היה בסעיף 232 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 שבוטל בינתיים או מכוח סעיף 353א לחוק החברות , תשנ"ט-1999. אין ליתן לחברה, בייחוד חברה בפירוק להשתולל עם תביעות בסכומי עתק ולהימנע משתלום הוצאות בחוסר יכולת לעשות כך אם תידחה תביעתה.
4. זאת ועוד, הדיון הסבוך מבחינת דיני ראיות שיהיה בו כדי לברר עניינית מחלוקות סבוכות לפי דיני הראיות מקומם בבית המשפט ולא בפני הרשם.
א. המפרק מתנגד לשתי הבקשות של המבקשים: למחיקת התביעה בשל חוסר סמכות כביכול והעברת העניין לבית משפט האזרחי והן לביטול הצווים שננקטו עד כה על רקע הטענה כי אין תחולה לסעיף 49 לפקודה על המבקשים.
ב. הערכאה הדיונית בעלת הסמכות הייחודית לדון בענייני פירוק אגודות שיתופיות הנה זו של רשם האגודות השיתופיות. זוהי סמכות שהוענקה לו על ידי המחוקק והוכרה ככזו על ידי ערכאות הדיון השונות. אדרבא, אילו הגיש המפרק את התביעה לבית המשפט האזרחי, היה זה מן הסתם מורה להעבירה לטיפול רשם האגודות השיתופיות.
ג. אין לקבל את טענת המבקשים כי סעיף 49 לפקודה אינו חל בנוקטו במילה "בקשה" ולא "תובענה", שכן הליכים רבים נפתחים באמצעות "בקשה", מה גם שמדובר בהליך מכוח פקודה מנדטורית שהמלה בקשה נגזרת מ-PETITION"" ולא מהמילה "בבקשה".
ד. אין לקבל את הטיעון של המבקשים, כי סמכותו של המפרק הנה פרוצדוראלית בלבד ואינה מהותית. סמכותו כוללת בדיקה עובדתית ויישום הדין בגין עובדות אלה ואין מדובר בבדיקה פורמאלית של מסמכים. יתירה מזו הרשם הוסמך בעקבות הבדיקה אף להטיל הוצאות ולחייב בתשלום כספים.
ה. המבקשים יודעים כי נטלו חלק בארגון וניהול האגודה, השתלטו עליה ורוקנו את קופתה ומכאן התחולה לסעיף 49 לפקודה. כל מטרתם של המשיבים הנה למנוע ניהול ההליך נגדם בבקשם להעבירו לבית המשפט האזרחי. שם ככל הנראה יצטרך המפרק לשלם אגרה כשהמשיבים לא הותירו מאומה בקופת האגודה. הם בונים על חוסר היכולת לשלם את האגרה המשמעותית ובכך תימחק תביעת המפרק נגדם.
ו. לגוף הטענות: הסעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות כן תופס את המשיבים 2 ו- 3 ברשתו מכיוון שהוא התייחס למי שהשתתף בארגונה של האגודה, מי שהשתתף בהנהלתה וכן לגבי כל אחד ואחד מחמשת הפונקציונרים המצוינים בהמשך הסעיף (נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד הנהלה כעת; כל מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד הנהלה; כל מי שהוא עכשיו פקיד מפקידי האגודה; כל מי שהיה פקיד מפקידי האגודה; כל מי שהוא עכשיו עובד מעובדי האגודה וכן כל מי שהיה עובד מעובדי האגודה). המחוקק אינו משחית מילותיו לריק והפרוט של חמשת הפונקציונרים שבסעיף הנו בנוסף למי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה. מה גם שהסיפא של הסעיף מסתפקת במי "שהשתתף" כדי להכפיפו לתחולת הסעיף ואין צורך שייטול חלק מרכזי בארגונה או בניהולה. לצורך זה די בעובדה, כי המבקשים ביחד עם עזבון המנוחה חיה חדד הנם הבעלים של חברת מאת בע"מ המנוהלת על ידי עינב אשכול ודוד חדד שהנם חברי וועד הנהלה של האגודה כיום.
ז. חברת מאת בע"מ הנה חברה שפעלה בנאמנות עבור האגודה מאז עריכת ההסכם בינה לבין חברת דרינל בו וויתרה האגודה על זכאותה לדיירות מוגנת. מיליוני שקלים הועברו לחשבון חברת מאת ומעולם לא הושבו לאגודה. אי לכך חל הסעיף על כל המשיבים.
ח. היקף העירוב של קרובי משפחה כיום ובעבר בקבלת כספים והעברתם ככספי נאמנות, ועזיבת החברים בזמן אחד מהאגודה רק מחזק את המסקנה כי כל המעורבים השתתפו בארגון ובניהול האגודה ושלחו יד במה שמגיע לאגודה ולא להם. אין זה משנה מה כונו "שולחי יד" אלה, האם נשיא, יו"ר או חבר וועד או כל כינוי אחר. העיקר הוא המהות של הפעולה שהביאה בסופו של יום לריקון קופת הפירוק. מאחר והכסף הועבר בנאמנות לחברת מאת בע"מ הנשלטת על ידי המבקשים הופכת אותם למעורבים בניהול וארגון האגודה ומן הדין כי יתנו את הדין על כך שכספי האגודה אינם משולמים לה.
ט. סעיף 49 כולל גם "פקיד" שמשמעותו בנוסח האנגלי הנה OFFICER. אין מדובר ברשימה סגורה והמילה יכולה לחול על נאמן, יועץ משפטי, של אגודה ורו"ח של אגודה. חברת מאת בע"מ שמשה כנאמן לכספי האגודה ומששלטו המבקשים בניהול חברת מאת בע"מ, הרי בפועל שלטו בניהול של האגודה.
י. המפרק מתנגד נחרצות לביטול העיקולים שהוטלו שכן אין דרך אחרת להתחקות אחרי כספי האגודה שנגזלו ממנה ולשמור אפשרות סבירה לקבלם בחזרה, אלא באמצעות הטלת העיקולים.
יא.המפרק בדעה, כי נושא הסמכות העניינית הוכרע למעשה על ידי כב' סגנית הרשם היוצאת, עו"ד מארי קושניר הררי. אין אני יושב כערכאת ערעור על החלטותיה ולכן אין לי סמכות לפתוח בכלל את נושא הסמכות העניינית. אי לכך יש לדחות על הסף את בקשת המבקשים.
יב. אין להאריך את המועד להגשת ערעור על צו התשלום נגד מר אשכול עינב. לא הוענקה לרשם סמכות בדין להארכת המועד, ולרשות מנהלית יש רק את הסמכויות שניתנו לו בחוק ולא מעבר לכך.
6. סעיף 48 (2) לפקודת האגודות השיתופיות קובע, כי "פירוק העסקים יתנהל בפיקוחו היחיד של הרשם". גם הפסיקה קבעה לא אחת, כי הליכי הפירוק של אגודה יתנהלו בפני הרשם, ובדיקת צדקת החלטותיו לגופו של עניין לא תיעשה על ידי בג"ץ. החלטותיו נבדקות בפריזמה של תקיפה בג"צית, קרי בג"ץ בודק אם ההחלטה ניתנה על פי כל הפרמטרים של הדין המנהלי, כמו אם ההחלטה ניתנת בסמכות, ללא משוא פנים, ללא פגיעה בכללי הצדק הטבעי, תוך מתן זכות גישה עניינית והוגנת לערכאות . ראה ההחלטות בעניין קינסלי, בג"ץ 20/59 קינסלי נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד י"ד עמ' 2297 ו- ע"א 136/50 עיזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית "בית ונחלה" בע"מ (בפירוק), פ"ד ח' 958. ראה גם נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה, מהד 2010 עמ' 688 עד 694. מובן כי ההפניה הנה לפסקי דין ישנים, אלא שזוהי ההלכה ולא נתקשה להפנות לפסיקה חדשה בנדון. ראה למשל: בגץ 4222/95 אילנה פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות , נב (5) 614; עא 4245/00 לאה חן נ' קיבוץ תל קציר אגודה שיתופית; בגץ 1641/10 פלוטקין גיל ו-21 עותרים נוספים נ' רשם האגודות השיתופיות ו- בגץ 861/07 יונתן קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות.
7. אמת, אין אנו דנים בהליך של תקיפת ההחלטות של הרשם בנושאי פירוק, אלא שלפסיקה שצוטטה יש השלכה על הנקודה שבמחלוקת בפניי. מטרת החקיקה והפסיקה הרלוונטית הנה קיבוץ כל המחלוקות הקשורות לפירוק במקום אחד, כדי למנוע פיצול הפורומים הדנים בנושאים הקשורים לפירוק מחד גיסא ולהפיק את מירב התועלת מריכוז ענייני הפירוק של אגודה שיתופיות בפורום המתמחה בנושאים של אגודות שיתופיות.
8. תישאל וודאי השאלה, כי אין מדובר בעסקיה של האגודה וכי מדובר במי שאינו חבר היום ומי שלא היה בעל תפקיד באגודה כשהיה חבר ולכן יש לפרש את תחולת הסעיף בצמצום. זוהי בדיוק עמדתם של המבקשים. לכך אענה, כי יש להתרכז בהיבט המהותי של בדיקת הנושאים הקשורים בפירוק עסקיה של אגודה. אין ספק כי טענות הקשורות לתחימת המאסה של הרכוש של אגודה שיתופית בפירוק מתייחסות לנושא העולה מהליבה של הליכי הפירוק וצף על פני השטח עת נידון נושא פירוק של אגודה. המטרה האולטימטיבית של פירוק אגודה או חברה הנה כינוס כלל זכויותיהן, חובותיהן, חלוקתן באופן שוויוני , כפוף לדיני הקדימויות, וסיום ההליך בהכרזה פורמאלית על פקיעת תוקף אותה אישיות משפטית. ראה צ. כהן, פירוק חברות, עמ' 7. המשימה של תחימת הרכוש של אגודה שיעמוד בבוא העת לכיסוי התחייבויות האגודה או לחלוקה בין נושיה וחבריה הנו נושא הקשור בטבורו בהליך הפירוק. אין בכך כדי לקבוע כי לגופו של עניין צודק המפרק והרי לשם כך יש נו ההליך העיקרי, אך יש באלה כדי לדחות את הטענה של חוסר סמכות הרשם לבדוק את הסוגיה בפן העיקרוני. המסקנה מכך הנה, כי, יש לשאוף לכך כי כל ההליכים הקשורים בפירוק אגודהירוכזו בפני ערכאת דיון אחת, ובנסיבות – היא הערכאה של רשם האגודות השיתופיות . בפרשת עע 1156/00 בתיה גרינבלט ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו) ובמענה לטענה היקפית שתמציתה כי הרשם לא הוסמך לעכב הליכיכם משפטיים בהיעדר הוראה מפורשת המסמיכה אותו לעשות כך, קבע בית הדין כי דין הטענה להידחות. בית הדין הארצי קבע כי
"התכלית בפירוק חברה או בפירוק אגודה היא שכל ענייני הפירוק ירוכזו בידי ערכאה אחת שתוכל לאזן את כל האספקטים המשפטיים והכלכליים כמו גם את הגורמים והאנשים המעורבים בדבר.... וכי הסמכות באשר לעיכוב הליכים כמו גם בפירוק, נתונה לרשם האגודות השיתופיות בלבד." ראה ח. נועם, שם בעמ' 709.
אין בטענה, כי הנושא מסובך וכי יש לשמוע את העניין משום כך בבית המשפט האזרחי ולא בפני הרשם, כדי להצדיק משיכת ידי הרשם מדיון בעניין. גם נושאים מסובכים עת מובאים לפתחו של הרשם חובה לטפל בהם כיאות.
9. מכל אלה אנו מסיקים, כי נקודת הפתיחה מתחילת קו הזינוק של בדיקת הסוגיה נוטה לטובת הפרשנות המרחיבה את סמכויות הרשם לדון בסוגיה כמו הסוגיה המונחת לפתחנו. מובן כי לא אסתפק ביישום הדין הכללי הן החקיקה והן הפסיקה בהסקת מסקנה כאמור. אבדוק אם ישנן נסיבות מיוחדות המאיינות את הסמכות של הרשם לדון במחלוקת הספציפית העומדת על הפרק כאן.
10. אליבא דמבקשים אכן יש נסיבות כאלה המבוססות על לשון סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות. המבקשים טענו כאמור לעיל, כי המבקשים היו עובר לפרישתם מן האגודה בשנת 2006 חברי אגודה. הם לא היו חברי ועד, לא ממייסדי האגודה, לא נשאו בכל תפקיד ניהולי ו/או אחר, לא עסקו או השתתפו בארגונה או בניהולה של האגודה, לא היו פקידי האגודה ולא היו עובדיה. אי לכך אין מקום להחלת סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות.
11. לעומתם צידד המפרק בפרשנות מרחיבה כאמור בסעיף 4 (ו) לעיל לפיה סעיף 49 לפקודה כלל שתי קטגוריות הכפופות לתחולתו, האחת הנה כל מי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה והאחרת הנה כל אותם בעלי תפקיד ממוקדים ומוגדרים כפי שצוין בהמשך הסעיף. חזקה, כי המחוקק אינו משחית מילותיו לריק ולכן אין מנוס מהמסקנה כי המבקשים הנופלים לפחות למסגרת התיבה הכללית, אכן כפופים לתחולת סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות. המפרק מוסיף ומציין, כי המבקשים אף נופלים במסגרת הקטגוריות המוגדרות שצוינו בהמשך סעיף 49 לפקודה. לדעתו יש לקרוא את המילה "פקידים" בצורה מרחיבה. היא חלה על נאמן, יועץ משפטי ורו"ח של אגודה. חברת מאת בע"מ שימשה כנאמן לכספי האגודה ומששלטו המבקשים בניהול חברת מאת בע"מ, הרי בפועל שלטו בניהול של האגודה. נאמן אף הוא נופל במסגרת הכפופים לתחולת סעיף 49 לפקודה ומכאן המסקנה, כי אין לקבל את בקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף מהטעם של חוסר סמכות עניינית.
12. במחלוקת הסמכויות שבין הצדדים, יש לבכר את עמדתו של המפרק על פני זו של המבקשים. הדבר נעוץ הן בשיקולים סמנטיים הקשורים בנוסח הסעיף, אך גם בשיקולים מהותיים, מערכתיים וענייניים. לשם ביאור הטיעון אצטט גם אני את נוסחו המדויק של סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות:
(1) אם נראה אגב מהלך פירוק העסקים של האגודה שמי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה או שכל מי שהוא עכשיו או מי שהיה נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד הנהלה או פקיד מפקידי האגודה או עובד מעובדיה, השתמש שלא כהוגן בכל כסף מכספי האגודה או בנכס מנכסיה, או שעיכבם אצלו או שנעשה חייב עליהם או אחראי להם, או שאשם באי - יושר או במעילה באימון בנוגע לכספים או לנכסים של האגודה....."
עיון מדוקדק בסעיף מראה, כי המחוקק עשה תחימה חדה כתער בין שתי הקבוצות. הקבוצה האחת שקבע המחוקק הינה הקבוצה של מי שהשתתף בארגונה או בהנהלתה של האגודה, ובידל אותה מקבוצת נושאי תפקיד אחרים תוך כדי שימוש במילה "או". מכאן יש להסיק ללא היסוס, כי מי שמנוי על יחידי הקבוצות הראשונות כפוף סמכותית לתחולת הסעיף, אך גם מי שכלול באחת מהקבוצות שבהמשך לסעיף 49 אף הוא כפוף לתחולת הסעיף 49 לפקודה, ואין קבוצה מיתרת את רעותה.
13. גם בפן המהותי יש יותר מאשר אינדיקציה כי יש להחיל את הסעיף על המבקשים:
א. עצם הבידול בין שתי הקבוצות של כפופי תחולת סעיף 49, מלמדת כי הקבוצה השנייה התייחסה ליחידים ספציפיים ומוגדרים הן בתיאור והן במהות התפקיד. המחוקק התכוון למי שהוא נקב במשרתו או בתיאורה. לעומת זאת, החלק הראשון של הכפופים לתחולת הסעיף, תואר תיאור כללי שעיקר מאפייניו הנו מהות העשייה שלהם. "מי שהשתתף, בארגונה או בהנהלתה". גם מי שאינו נשיא, יו"ר, מזכיר, חבר ועד הנהלה, או פקיד מפקידי האגודה" יכול עדיין ליטול חלק בארגונה או בהנהלתה של האגודה. כל החומר שבפניי מלמד קטגורית, כי המבקשים בקונסטלציה זו או אחרת, נטלו חלק פעיל בארגונה או בהנהלתה של האגודה. חלקם היו חברים, חברי ועד הנהלה, בעלי כוח, עוצמה ויכולת ניהול שיכלה להשפיע על כיווני הפעולה של האגודה ואף לגרום לכך שהכספים שלה ינותבו לכיוון זה או אחר. הסמכויות והיכולות עברו לעיתים הליך "שרשור" שסופו העברת הכוח למי מקרוביהם או לחברות או גופים שבבעלותם או בבעלות קרוביהם או אלה הקשורים בהם. אי לכך אין ספק כי המבקשים נופלים על אלה שהשתתפו בארגונה או בהנהלתה של האגודה.
ב. הפרשנות המצמצמת של הנהלה או ארגון האגודה עלולה להביא למסקנה הנוגדת את לשון סעיף 48 לפקודה ותפיסת נושא הסמכות בעיני ההלכה כפי שתואר לעיל. אם בשל מתן משקל לריכוז הסמכויות בנושאי פירוק הורחבה הפרשנות כדי לכלול סמכות הרשם לעיכוב הליכים,(בתיה גרינבלט לעיל) או דחית תביעה של עובדים לבית הדין לעבודה בשל החובה לנהל את כל ההליכים נגד חברה בפירוק (זה הדין גם לגבי אגודה) על ידי בית הדין לעבודה,ואם הורחבה הסמכות של הרשם לדון בפינויים של פולשים לתחום אגודה שבפירוק אף שאינם חבריה (פרשת פלוטקין לעיל) ואם התקבלה בקשה לדחיית התביעה על הסף בבית משפט אזרחי (מחוזי) תוך כדי דחית הטענה כי לרשם יש סמכויות רק בנושאים כספיים, (הפ (ת"א) 45696-11-12 קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ (בפירוק) נ' הועד הממונה של האגודה (השופטת מיכל אגמון גונן), הרי ברור כי לא תתקבל טענה של הצרת סמכות הרשם רק משום שההליך מופנה למי שבפן המהותי "טובל עד לצוואר" בארגון ובהנהלה של האגודה וחסר לו, לכל היותר, התיוג של אחד מנושאי המשרה בסיפא של סעיף 49 לפקודה.
ג. אין זה בטוח כלל ועיקר, כי נושאי המשרה נבדקים על פי התיוג או המיון שלהם על ידי האגודה או החברה בעיני עצמם. כך שנינו בנושא דומה בדיני חברות:
"ישנם בעלי תפקידים, אשר בשל מכלול הנסיבות הספציפיות, כגון מעמדם והשפעתם בחברה, הסמכויות והכוח שריכזו בידם בפועל (הדגש אינו במקור ר.ח.), מהות התפקידים שהוטלו עליהם, אופי העסקתם ונסיבות נוספות כיוצא באלה, ייחשבו כנושאי משרה בחברה- יהא תואר משרתם אשר יהיה".
ראה ספרה של צ. כהן, שם, בעמ' 771. למבקשים או קרוביהם או בני זוגם היה כוח אדיר בניהול ענייני האגודה, כניסה להתחייבויות, יכולת להעביר כספים בסכומים אדירים בנאמנות לחברה בשליטתם או בשליטת קרובי משפחותיהם. אי לכך לא הכינוי שנתנו לעצמם או תיאוריהם הפורמאליים הם שיקבעו אם נטלו חלק בארגונה או בהנהלתה של האגודה. הם נתפסים בהחלט ברשתו של סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות.
ד. הספרות והפסיקה הרחיבו את הפרשנות למילה "פקיד". במסגרת הרחבה זו הוכרו מומחים, יועצים, רואי חשבון, מנהלים טכניים ומנהלי ביצוע של חברה בפירוק ככלולים בקטגוריה של פקידים. ראה צ. כהן, שם עמ' 771 קטע שלישי. המבקשים או חלקם שימשו לכאורה בפן המהותי כמנהלים לכל דבר אך למצער כפקידים באגודה ולכן כפופים הם לתחולה של סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות.
14. הצדדים התבקשו להגיש סיכומים בנושא הסמכות העניינית לדון בתביעת המפרק נגד המבקשים. בקשתי בהחלטתי מיום 11.9.2013 כי הצדדים יגישו סיכומים קצרים ממוקדים בנושא הסמכות. גם כתבתי, כי לא אתייחס בשלב זה לטענות אפשריות של הצדדים ולא אכנס אליהן כעת. והנה בסיכומי הצדדים סטו שניהם מההנחיות שבהחלטתי האמורה. לא היה מקום להרחבת חזית הטיעון בסיכומים בהשוואה לנושא שבמחלוקת בשלב זה של הדיון. המבקשים פרטו יתר על המידה את הנושא של אגרות ושל חובת חברה או אגודה בפירוק להמציא ערובה לתשלום הוצאות נתבע מכוח תקנה 519, לתקנות סדר הדין האזרחי, או סעיף 232 לפקודת החברות או סעיף 353א לחוק החברות. ראשית, לא זו השאלה שעל הפרק בשלב זה, ושנית אין בהן כדי להשפיע על קיום או היעדר סמכות של הרשם לבדוק את הבקשה מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות. שלישית, בפועל אין בפניי בקשה לחייב את המפרק בהפקדת ערובה להבטחת תשלום ההוצאות. ראה סעיף 4 להחלטת סגנית הרשם מיום 9.6.2013. רביעית, על פי החלטת כב' סגנית הרשם לשעבר, הפקיד המפרק התחייבות לפיצוי המבקשים בגין נזקיהם בצורת תכולת קופת הפירוק. אין בפניי שאלה אם ערבויות אלו מספיקות אם לאו ולכן אין לפתוח נקודה זו.
15. אלא שגם המפרק לא ינוכה מהוספת טיעונים לסיכומיו תוך הרחבת חזית . זהו המצב לגבי הבקשה שלו שלא להאריך את המועד להגשת הערעור על צווי התשלום שהוציא המפרק, ואם יש לי או אין לי סמכות להארכה כמבוקש. אין אנו דנים בשלב זה בבקשות יתר המעורבים כמו עינב אשכול ולכן לא היה צורך להעלות נקודה זו בסיכומי המפרק. אין עסקינן בהארכת מועדים, אלא בעצם הסמכות לפעול בפני הרשם על פי סעיף 49 לפקודה. הוא הדין לגבי העלאת הטענה, כי אין לי סמכות להרהר אחרי החלטתה של כב' סגנית הרשם לפתוח בכלל הנושא של סמכות עניינית. נושא זה לא נזכר בתגובת המפרק לבקשת המבקשים לביטול העיקולים ומחיקת הבקשה נגדם מחוסר סמכות עניינית. ההתייחסות לנקודה זו בניגוד לתשובת המפרק הנה הרחבה בלתי מותרת. שלא לצורך וכדי להפיס את דעתו של המפרק יצוין, כי אין הוא צודק: ראשית: כי הן סגנית הרשם והן אנוכי מפעילים בטיפולנו בתיקי פירוק אותה סמכות של שנינו כעוזרי הרשם. אין אני יושב ערכאת ערעור עליה ואין היא יושבת ערכאת ערעור עלי. רשות שמזדמן בדרכה נושא לטיפולה זכאית וחייבת לתת משקל ותשומת לב לכל ההיבטים הענייניים הרלוונטיים להכרעה נכונה וצודקת בו. שנית, לא אני יזמתי את הנושא של היעדר סמכות עניינית, אלא המשיבים. משיבי אלה זכאים לקבל החלטה עניינית שתכריע בפלוגתא זו. שלישית, בפן הענייני אין המפרק צודק. הדברים שצוטטו מדברי כב' סגנית הרשם מתייחסים לפסיקתא שניסח המפרק על פי החלטות סגנית הרשם מימי 9.6.2013 ו- 17.6.2013, ולא כלשונן. הכלל הוא שאם יש סתירה בין ההחלטה או פסק הדין עצמו לבין פסיקתה נסוגה הפסיקתא מפני ההחלטה המקורית או פסק הדין. ראה רעא 10864/08 נציגות בעלי העסקים בבית המשותף ברחוב ארלוזורוב 1 ברמת גן נ' אהוד רביד (סעיף 6). רביעית, החלטות כב' סגנית הרשם לא קבעו, כי יש לה סמכות מכוח סעיף 49 לפקודה, אלא ציינה כי המפרק הגיש בקשה לעיקול מכוח סעיף 49 לפקודה. דהיינו אין להסיק מנוסח זה כי היא הכריעה בסוגיה של סמכות או היעדר סמכות מכוח סעיף 49 לפקודה. חמישית, כב' סגנית הרשם ביססה את צווי העיקול דווקא על תקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 . שישית, החלטות כב' סגנית הרשם הנן החלטות בהליך ביניים להוצאת צווי עיקול במסגרת הליך המתנהל. אין החלטות ביניים מהוות מעשה בית דין החוסמות צדדים או ערכאת דיון . ראהעא 533/11 Blenheim Properties Group Limited נ' חבס - ח.צ השקעות (1960) בע"מ; רעא 11019/08 הרשות הפלסטינית נ' יוסף אזוז עמם 4794/05 נריה אופן נ' שר הביטחון. לאור כל אלה יוצא, כי הטענה כי קם מעשה בית דין החוסם אותי מבדיקת נושא הסמכות אינה נכונה.
16. נאמן להחלטתי מיום 11.9.2013 לא נכנסתי לבקשות נוספות שטרם נידונו כמו טענות מרומזות של התיישנות מחד או טענות שהבקשות הוגשו בחלוף המועד וכי אין מקום להארכת המועד. אלה יידונו בנפרד.
17. סוף דבר, אני דוחה את הבקשה של המבקשים לדחיית הבקשה לחיוב מכוח סעיף 49 לפקודת האגודות השיתופיות על הסף. כמוה גם את הבקשה לביטול העיקולים הזמניים אני דוחה.
אני מחייב את המבקשים לשאת בהוצאות המפרק ושכ"ט עו"ד בהליך זה בסכוםשל 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין צמודים מהיום ועד לתשלומם המלא בפועל.
ניתנה היום כ"ה כסלו, תשע"ד, 28 נובמבר, 2013 בהיעדר הצדדים.
רמזי חוראני, עו"ד
עוזר רשם האגודות השיתופיות
